חיים הררי (מחנך) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־20:56, 23 בספטמבר 2016

חיים הררי (שניאור זלמן בלומברג) (13 ביולי 1883, דוינסק, לטביה - 13 בנובמבר 1940, תל אביב), היה מחנך עברי, מורה, סופר ופובליציסט, חבר באספת הנבחרים השנייה, שחקן ובמאי חובב, מראשוני אגודת "חובבי הבמה העברית", ממייסדי העיר תל אביב.

ילדות ונעורים

נולד ב-13 ביולי 1883 בדוינסק (דינבורג) למרים ויונה דב בלומברג. אביו היה מראשוני אגודת חובבי ציון ואגודת בני משה. בגיל צעיר התכונן לנסוע לארץ ישראל, למד מדעים כלליים ושפות אירופיות מפי מורים פרטיים. כשהיה נער כתב לעיתון "המליץ", ונהג לחתום בשם "בן בג בג".^[1] כתב מאמר על תנועת חיבת ציון וחתם עליו בשם "שניאור זלמן - בן עשר שנים". העורך סירב לפרסם את המאמר, בנימוק לפיו "לנער צעיר לימים לא נאה להיות מטיף לעם".^[2]

בבית הספר החקלאי מקווה ישראל

בשנת 1896, בהיותו בן 13, עלה בגפו לארץ-ישראל כדי ללמוד חקלאות בבית הספר מקווה ישראל, שם למד חמש שנים. היה פעיל בחוג לדרמה, השתתף בהצגות התלמידים בצרפתית והיה הראשון אשר העלה על הבמה בעברית את מחזהו של מולייר "רופא בעל כורחו", בתרגומם של דוד ילין והאגרונום א.י. איינהורן.^[3]

בתום לימודיו אסר השלטון העות'מאני ליישב את תלמידים בארץ ולפיכך החליט לעזוב את החקלאות ולהקדיש את חייו לחינוך והוראה. לשם השלמת לימודיו בחינוך נסע לשווייץ ללמוד באוניברסיטת ז'נבה. הוא למד מדעי הפדגוגיה, פסיכולוגיה, ספרות ואמנות התיאטרון. במשך שנות לימודיו עסק עם חבריו, הפרופסור חיים ויצמן וצבי אברסון, בהפצת הרעיון הציוני בקרב יהודי שווייץ. למטרה זו ייסדו החברים את אגודת הסטודנטים "השחר". כמו כן פרסם מאמרים רבים בעיתונים הצרפתים על ארץ ישראל וסבלות היהודים ברוסיה.^[2]

פעילות ציבורית

בשנת 1906 חזר לארץ ישראל והתקבל לעבודה כמורה לספרות עברית וכללית בגימנסיה הרצליה. במוסד זה לימד 34 שנים עד מותו בשנת 1940. בין תלמידיו היו משה שרת, דב הוז ואליהו גולומב.^[4]

בשנת 1913 יצא להשתלמות באוניברסיטת פריז ("הסורבון"), אך עקב מלחמת העולם הראשונה המשיך את לימודיו בז'נבה וב-1919 קיבל את התואר ד"ר לספרות.^[5]

ב-1909 נמנו חיים ויהודית הררי עם 66 המשפחות שייסדו את העיר תל אביב. הם הגרילו מגרש ברחוב יהודה הלוי, אולם עקב רצונם לגור בקרבת הגימנסיה הפעילו לחץ על ועד אחוזת בית על מנת שיתנו להם את המגרש ברחוב אחד העם 10, ולבסוף קיבלו מגרש זה.^[6]

סופר ופובליציסט

כתב מאמרים רבים שפורסמו בעיתונים העבריים בארץ-ישראל, "האור", "הצבי", "דואר היום" ו"הארץ". מאמרו הראשון בעיתון בארץ-ישראל פורסם בעיתון "הצבי" של אליעזר בן-יהודה.^[2] במאמר זה קרא לצעירים בארץ-ישראל לשנס מתניים לבניין הארץ:

כוחות חדשים צריכים לנו, צעירים אשר לבם עוד לא נתיבש כל כך ושאיננו נוטה לעצבות. זקנינו כבר עיפו מרוב עבודה וידיהם כבר רפו, ונחוצים לנו צעירים שהתקוה חיה בקרבם, צעירים שלבם חם ודמי עלומים דופקים בעורקיהם, צעירים בעלי רוח כביר ואמיץ, אשר לא יחתו מפני כל. [...] האם אין צעירים במושבות? למה תחכו, אחי? הזמן קצר והמלאכה מרובה והפועלים עצלים.^[7]

היה עורך כתב העת "מולדת", מן הסופרים הקבועים בעיתון הפדגוגי "החינוך" ובתקופה מסוימת שימש גם כעורכו. ערך סדרת ספרים לחגי ישראל בשם "מועדים". אחרי מותו הוציאה לאור יהודית הררי כרכים ובהם כתביו.^[8]

ממייסדי אגודת חבר הלאומים בארץ-ישראל, היה חבר באספת הנבחרים השנייה וכיהן כציר בקונגרס הציוני העולמי בז'נבה בשנת 1930. היה חבר בוועד אגודת הסופרים ונשיא אגודת הבונים החופשיים.^[5]

בתיאטרון

היה ממייסדי להקת התיאטרון "חובבי הבמה העברית" ופעל בה בין השנים 1906 ל-1920 כבמאי וכשחקן. בין ההצגות שהעלה: "היהודים" מאת א. ציריקוב, "האחות הבכירה" מאת שלום אש, "מלחמה ואהבה" מאת ארנו-ליבושיצקי, "אויב העם" מאת הנריק איבסן, ואחרים. הוא גם שיחק בתפקידים הראשיים באחדות מן ההצגות.^[3]

משפחתו

בן זוגה של המחנכת והסופרת יהודית הררי. הם נפגשו לראשונה כשהוא היה בן 15 והיא בת 13. ב-1907 הם נישאו. כשהתארסו, בירך אותם המורה והסופר ישראל הלוי טלר:

ישאו הרים שלום לשני ההרים, הר הפרחים והר הברזל, הלא הם מר חיים הררי והגברת יהודית איזנברג המאורשים, היה יחד ההר הר חמד אלהים, נוה צדק, הר הקודש.^[9]

בחיי נישואיהם ניהלו מערכת יחסים החותרת לשוויון בין בני הזוג.^[10] בספרה "בין הכרמים" שהופיע ב-1948 גוללה יהודית הררי את סיפור חייה למן היותה נערה ועד חייה הבוגרים, כאשר במרכזו סיפור אהבתם של חיים הררי ויהודית, וכפי שהם מכונים בספר: "זיו" ו"טליה". שמות בני המשפחה הוסוו בשמות שאולים, אך היא הבהירה בהקדמה כי הסיפור נכתב על פי יומנים, מכתבים ומסמכים שנשתמרו בארכיון המשפחה.^[11]

נפטר ב-13 בנובמבר 1940, נטמן בבית העלמין טרומפלדור בתל אביב. בהלווייתו השתתפו מאות מתלמידיו בגימנסיה העברית הרצליה, אנשי חינוך, עסקנים ופעילי ציבור, בהם מנחם אוסישקין, גד פרומקין ואחרים. בהתאם לבקשתו לא נישאו הספדים, מלבד דברים קצרים שנשאה יהודית הררי, שסיפרה על אהבתו הגדולה לתלמידיו.^[12]

אביו של חבר הכנסת יזהר הררי. חמישה ימים אחרי פטירתו נולד נכדו, פרופ' חיים הררי. על שמו רחוב בתל אביב.^[13]

ראו גם

מייסדי תל אביב

לקריאה נוספת

כתבי חיים הררי (בעריכת יהודית הררי), תל אביב: מסדה, תש"ב.
גרשון חנוך (עורך), ארבעים שנות תיאטרון בארץ ישראל – חוברת מוקדשת לזכרו של חיים הררי, במה, חוברת ל' (1941).
*יהודית הררי, בין הכרמים, הוצאת דביר, 1948.

קישורים חיצוניים

דוד תדהר (עורך), "חיים הררי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 497 1, 1947, עמ' 497–498.
יהודית וחיים הררי באתר משפחות מייסדי תל אביב.
מרדכי נאור, עמית לוינסון, מי היו 66 מייסדי תל אביב?, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח, מתוך: מרדכי נאור (עורך), תל אביב בראשיתה: 1934-1909: מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר, יד יצחק בן צבי 1984
ערן אלדר, התמונה המלאה: מיהם האישה והתינוק בצילום של הגרלת הצדפים?, באתר nrg‏, 14 באפריל 2009.
שרון גבע, עם העלאת הערכים יהודית הררי (איזנברג) וחיים הררי (בלומברג) בבלוג אל מדף ספרי ההיסטוריה.

הערות שוליים

שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

^ כשמו של תנא המוזכר במסכת אבות
^ ¹ ² ³ דוד תדהר (עורך), "חיים הררי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 497 (1947) עמ' 497-498.
^ ¹ ² חיים הררי (מחנך), בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב.
^ תלמידי מחזור א' של גימנסיה הרצליה עם המורה, משה שרת ומורשתו: אתר העמותה למורשת משה שרת.
^ ¹ ² יהודית הררי, ד"ר חיים הררי, ללא תאריך. באדיבות הארכיון לחינוך יהודי בישראל ובגולה, ע"ש אביעזר ילין, אוניברסיטת תל אביב.
^ מרדכי נאור, עמית לוינסון, מי היו 66 מייסדי תל אביב?, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח, מתוך: מרדכי נאור (עורך), תל אביב בראשיתה: 1934-1909: מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר, יד יצחק בן צבי 1984.
^ ח. בלומברג, אגודת צעירים, הצבי, 7 בספטמבר 1900.
^ כתבי חיים הררי (בעריכת יהודית הררי), תל אביב: מסדה, תש"ב.
^ ישראל לוי טלר, השקפה, 24 באוקטובר 1906.
^ מרגלית שילה, פרטי כציבורי: איטה ילין ויהודית הררי כותבות אוטוביוגרפיה, קתדרה 118 (תשס"ו), עמ' 41-66.
^ יהודית הררי, בין הכרמים, הוצאת דביר, 1948.
^ ד"ר חיים הררי ז"ל, הצופה, 14 בנובמבר 1940.
^ ערן אלדר, התמונה המלאה: מיהם האישה והתינוק בצילום של הגרלת הצדפים?, באתר nrg‏, 14 באפריל 2009.

[1] כשמו של תנא המוזכר במסכת אבות

[תדהר-2] ¹ ² ³ דוד תדהר (עורך), "חיים הררי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 497 (1947) עמ' 497-498.

[מילאה-3] ¹ ² חיים הררי (מחנך), בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב.

[4] תלמידי מחזור א' של גימנסיה הרצליה עם המורה, משה שרת ומורשתו: אתר העמותה למורשת משה שרת.

[ארכיוןיהודית-5] ¹ ² יהודית הררי, ד"ר חיים הררי, ללא תאריך. באדיבות הארכיון לחינוך יהודי בישראל ובגולה, ע"ש אביעזר ילין, אוניברסיטת תל אביב.

[6] מרדכי נאור, עמית לוינסון, מי היו 66 מייסדי תל אביב?, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח, מתוך: מרדכי נאור (עורך), תל אביב בראשיתה: 1934-1909: מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר, יד יצחק בן צבי 1984.

[7] ח. בלומברג, אגודת צעירים, הצבי, 7 בספטמבר 1900.

[8] כתבי חיים הררי (בעריכת יהודית הררי), תל אביב: מסדה, תש"ב.

[9] ישראל לוי טלר, השקפה, 24 באוקטובר 1906.

[10] מרגלית שילה, פרטי כציבורי: איטה ילין ויהודית הררי כותבות אוטוביוגרפיה, קתדרה 118 (תשס"ו), עמ' 41-66.

[11] יהודית הררי, בין הכרמים, הוצאת דביר, 1948.

[12] ד"ר חיים הררי ז"ל, הצופה, 14 בנובמבר 1940.

[13] ערן אלדר, התמונה המלאה: מיהם האישה והתינוק בצילום של הגרלת הצדפים?, באתר nrg‏, 14 באפריל 2009.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 ==ילדות ונעורים==
-נולד ב-13 ביולי 1883 בדוינסק (דינבורג) למרים ויונה דב בלומברג. אביו היה מראשוני אגודת [[חובבי ציון]] ואגודת [[בני משה (אגודה ציונית)|בני משה]]. בגיל צעיר התכונן לנסוע ל[[ארץ ישראל]], למד מדעים כלליים ושפות אירופיות מפי מורים פרטיים. כשהיה נער כתב לעיתון [[המליץ]], ונהג לחתום בשם "בן בג בג". כתב מאמר על תנועת חיבת ציון וחתם עליו בשם "שניאור זלמן - בן עשר שנים". העורך סירב לפרסם את המאמר, בנימוק לפיו "לנער צעיר לימים לא נאה להיות מטיף לעם".{{הערה|שם=תדהר|דוד תדהר, [http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/497 ד"ר חיים הררי (בלומברג)], '''האנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו''', כרך 1, (1947) עמ' 497-498.}}{{ש}}
+נולד ב-13 ביולי 1883 בדוינסק (דינבורג) למרים ויונה דב בלומברג. אביו היה מראשוני אגודת [[חובבי ציון]] ואגודת [[בני משה (אגודה ציונית)|בני משה]]. בגיל צעיר התכונן לנסוע ל[[ארץ ישראל]], למד מדעים כלליים ושפות אירופיות מפי מורים פרטיים. כשהיה נער כתב לעיתון "[[המליץ]]", ונהג לחתום בשם "בן בג בג".{{הערה|כשמו של תנא המוזכר ב[[מסכת אבות]]}} כתב מאמר על תנועת חיבת ציון וחתם עליו בשם "שניאור זלמן - בן עשר שנים". העורך סירב לפרסם את המאמר, בנימוק לפיו "לנער צעיר לימים לא נאה להיות מטיף לעם".{{הערה|שם=תדהר|{{תדהר|1|497}} (1947) עמ' 497-498.}}{{ש}}
 ===בבית הספר החקלאי מקווה ישראל===
-בשנת [[1896]], בהיותו בן 13, עלה בגפו לארץ-ישראל כדי ללמוד חקלאות בבית הספר [[מקווה ישראל]], שם למד חמש שנים. היה פעיל בחוג לדרמה, השתתף בהצגות התלמידים בצרפתית והיה הראשון אשר העלה על הבמה בעברית את מחזהו של [[מולייר]] הרופא בעל כורחו, בתרגומם של [[דוד ילין]] וה[[אגרונום]] א.י. איינהורן.{{הערה|שם=מילאה|[http://www2.tau.ac.il/theatre/view_pritim.asp?id=845 חיים הררי בלומברג] באתר המרכז הישראלי לתיעוד אמנויות הבמה (המילא"ה), מתוך: '''מדריך מאה שנה לתיאטרון העברי'''
+בשנת [[1896]], בהיותו בן 13, עלה בגפו לארץ-ישראל כדי ללמוד חקלאות בבית הספר [[מקווה ישראל]], שם למד חמש שנים. היה פעיל בחוג לדרמה, השתתף בהצגות התלמידים בצרפתית והיה הראשון אשר העלה על הבמה בעברית את מחזהו של [[מולייר]] "[[רופא בעל כורחו]]", בתרגומם של [[דוד ילין]] וה[[אגרונום]] א.י. איינהורן.{{הערה|שם=מילאה|{{מדריך לתיאטרון|845}}.}}
-מאת שמעון לב-ארי.}}{{ש}}
-בתום לימודיו אסר [[האימפריה העות'מאנית|השלטון העות'מאני]] ליישב את תלמידים בארץ ולפיכך החליט לעזוב את החקלאות ולהקדיש את חייו לחינוך והוראה. לשם השלמת לימודיו בחינוך נסע ל[[שווייץ]] ללמוד באוניברסיטת ז'נבה. הוא למד מדעי הפדגוגיה, פסיכולוגיה, [[ספרות]] ואמנות התיאטרון. במשך שנות לימודיו עסק עם חבריו, הפרופסור [[חיים ויצמן]] ו[[צבי אברסון]], בהפצת הרעיון הציוני בקרב יהודי שווייץ. למטרה זו ייסדו החברים את אגודת הסטודנטים "[[השחר (אגודה ציונית)|השחר]]". כמו כן פרסם מאמרים רבים בעיתונים הצרפתים על ארץ ישראל וסבלות היהודים ב[[רוסיה]].{{הערה|שם=תדהר}} {{ש}}
+בתום לימודיו אסר [[האימפריה העות'מאנית|השלטון העות'מאני]] ליישב את תלמידים בארץ ולפיכך החליט לעזוב את החקלאות ולהקדיש את חייו לחינוך והוראה. לשם השלמת לימודיו בחינוך נסע ל[[שווייץ]] ללמוד ב[[אוניברסיטת ז'נבה]]. הוא למד מדעי הפדגוגיה, פסיכולוגיה, [[ספרות]] ואמנות התיאטרון. במשך שנות לימודיו עסק עם חבריו, הפרופסור [[חיים ויצמן]] ו[[צבי אברסון]], בהפצת הרעיון הציוני בקרב יהודי שווייץ. למטרה זו ייסדו החברים את אגודת הסטודנטים "[[השחר (אגודה ציונית)|השחר]]". כמו כן פרסם מאמרים רבים בעיתונים הצרפתים על ארץ ישראל וסבלות היהודים ב[[רוסיה]].{{הערה|שם=תדהר}}
 ==פעילות ציבורית==
 [[קובץ:Herzliya Gymnasium first class with their teacher haim harari blumberg.jpg|שמאל|ממוזער|280px|תלמידי ותלמידות מחזור א' של גימנסיה הרצליה עם המורה חיים הררי, שנת 1912]]
-לאחר לימודיו בשנת [[1906]] חזר לארץ ישראל והתקבל לעבודה כמורה לספרות עברית וכללית ב[[גימנסיה הרצליה]]. במוסד זה לימד 34 שנים עד מותו בשנת [[1940]]. בין תלמידיו ותלמידותיו היו [[משה שרת]], [[דב הוז]] ו[[אליהו גולומב]].{{הערה|
+בשנת [[1906]] חזר לארץ ישראל והתקבל לעבודה כמורה לספרות עברית וכללית ב[[גימנסיה הרצליה]]. במוסד זה לימד 34 שנים עד מותו בשנת [[1940]]. בין תלמידיו היו [[משה שרת]], [[דב הוז]] ו[[אליהו גולומב]].{{הערה|
-[http://www.sharett.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=880900_sharett_new&act=show&dbid=pics&dataid=30 תלמידי מחזור א' של גימנסיה הרצליה עם המורה], '''משה שרת ומורשתו: אתר העמותה למורשת משה שרת'''.}}{{ש}}
+[http://www.sharett.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=880900_sharett_new&act=show&dbid=pics&dataid=30 תלמידי מחזור א' של גימנסיה הרצליה עם המורה], '''משה שרת ומורשתו: אתר העמותה למורשת משה שרת'''.}}
-בשנת [[1913]] יצא להשתלמות באוניברסיטת פריז ("[[הסורבון]]"), בשל [[מלחמת העולם הראשונה]] המשיך את לימודיו ב[[ז'נבה]] וב-[[1919]] קיבל את התואר ד"ר לספרות.{{הערה|שם=ארכיוןיהודית|יהודית הררי, '''ד"ר חיים הררי''', ללא תאריך. באדיבות הארכיון לחינוך יהודי בישראל ובגולה, ע"ש אביעזר ילין, אוניברסיטת תל אביב.}}{{ש}}
+בשנת [[1913]] יצא להשתלמות באוניברסיטת פריז ("[[הסורבון]]"), אך עקב [[מלחמת העולם הראשונה]] המשיך את לימודיו ב[[ז'נבה]] וב-[[1919]] קיבל את התואר ד"ר לספרות.{{הערה|שם=ארכיוןיהודית|יהודית הררי, '''ד"ר חיים הררי''', ללא תאריך. באדיבות הארכיון לחינוך יהודי בישראל ובגולה, ע"ש אביעזר ילין, אוניברסיטת תל אביב.}}
 ב-[[1909]] נמנו חיים ו[[יהודית הררי]] עם 66 המשפחות שייסדו את העיר תל אביב. הם הגרילו מגרש ברחוב [[יהודה הלוי]], אולם עקב רצונם לגור בקרבת הגימנסיה הפעילו לחץ על ועד [[אחוזת בית]] על מנת שיתנו להם את המגרש ברחוב אחד העם 10, ולבסוף קיבלו מגרש זה.{{הערה|מרדכי נאור, עמית לוינסון, [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=12794 מי היו 66 מייסדי תל אביב?], באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח, מתוך: מרדכי נאור (עורך), '''תל אביב בראשיתה: 1934-1909: מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר''', יד יצחק בן צבי 1984.}}
 ===סופר ופובליציסט===
-כתב מאמרים רבים שפורסמו בעיתונים העבריים בארץ-ישראל, [[האור]], [[הצבי]], [[דואר היום]] ו[[הארץ]]. מאמרו הראשון בעיתון בארץ-ישראל פורסם בעיתון הצבי של [[אליעזר בן-יהודה]].{{הערה|שם=תדהר}} במאמר זה קרא לצעירים בארץ-ישראל לשנס מתניים לבניין הארץ:
+כתב מאמרים רבים שפורסמו בעיתונים העבריים בארץ-ישראל, "[[האור]]", "[[הצבי]]", "[[דואר היום]]" ו"[[הארץ]]". מאמרו הראשון בעיתון בארץ-ישראל פורסם בעיתון "הצבי" של [[אליעזר בן-יהודה]].{{הערה|שם=תדהר}} במאמר זה קרא לצעירים בארץ-ישראל לשנס מתניים לבניין הארץ:
 {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כוחות חדשים צריכים לנו, צעירים אשר לבם עוד לא נתיבש כל כך ושאיננו נוטה לעצבות. זקנינו כבר עיפו מרוב עבודה וידיהם כבר רפו, ונחוצים לנו צעירים שהתקוה חיה בקרבם, צעירים שלבם חם ודמי עלומים דופקים בעורקיהם, צעירים בעלי רוח כביר ואמיץ, אשר לא יחתו מפני כל. [...] האם אין צעירים במושבות? למה תחכו, אחי? הזמן קצר והמלאכה מרובה והפועלים עצלים.{{הערה|ח. בלומברג, [http://jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZV%2F1900%2F09%2F07&id=Ar00206&sk=0548C9AB אגודת צעירים], '''הצבי''', 7 בספטמבר 1900.}}}}
-היה עורך כתב העת [[מולדת (כתב עת)|מולדת]], מן הסופרים הקבועים בעיתון הפדגוגי [[החינוך]] ובתקופה מסוימת שימש גם כעורכו. ערך סדרת ספרים ל[[חגי ישראל]] בשם "מועדים". אחרי מותו הוציאה לאור יהודית הררי כרכים ובהם כתביו.{{הערה|'''כתבי חיים הררי''' (בעריכת יהודית הררי), תל אביב: מסדה, תש"ב.}}
+היה עורך כתב העת "[[מולדת (כתב עת)|מולדת]]", מן הסופרים הקבועים בעיתון הפדגוגי "[[החינוך]]" ובתקופה מסוימת שימש גם כעורכו. ערך סדרת ספרים ל[[חגי ישראל]] בשם "מועדים". אחרי מותו הוציאה לאור יהודית הררי כרכים ובהם כתביו.{{הערה|'''כתבי חיים הררי''' (בעריכת יהודית הררי), תל אביב: מסדה, תש"ב.}}
-ממייסדי [[אגודת חבר הלאומים]] בארץ-ישראל, היה חבר ב[[אספת הנבחרים]] השנייה וכיהן כציר בקונגרס הציוני העולמי ב[[ז'נבה]] בשנת [[1930]]. היה חבר בוועד [[אגודת הסופרים]] ונשיא אגודת [[הבונים החופשיים]].{{הערה|שם=ארכיוןיהודית}}{{ש}}
+ממייסדי [[אגודת חבר הלאומים]] בארץ-ישראל, היה חבר ב[[אספת הנבחרים]] השנייה וכיהן כציר בקונגרס הציוני העולמי ב[[ז'נבה]] בשנת [[1930]]. היה חבר בוועד [[אגודת הסופרים]] ונשיא אגודת [[הבונים החופשיים]].{{הערה|שם=ארכיוןיהודית}}
 ===בתיאטרון===
-היה ממייסדי להקת התיאטרון "חובבי הבמה העברית" ופעל בה בין השנים [[1906]] ל-[[1920]] כ[[במאי]] וכשחקן. בין ההצגות שהעלה: "היהודים" מאת א. ציריקוב, "האחות הבכירה" מאת [[שלום אש]], "מלחמה ואהבה" מאת ארנו-ליבושיצקי, "אויב העם" מאת [[הנריק איבסן]], ואחרים. הוא גם שיחק בתפקידים הראשיים באחדות מן ההצגות.{{הערה|שם=מילאה}}{{ש}}
+היה ממייסדי להקת התיאטרון "חובבי הבמה העברית" ופעל בה בין השנים [[1906]] ל-[[1920]] כ[[במאי]] וכשחקן. בין ההצגות שהעלה: "היהודים" מאת א. ציריקוב, "האחות הבכירה" מאת [[שלום אש]], "מלחמה ואהבה" מאת ארנו-ליבושיצקי, "[[אויב העם]]" מאת [[הנריק איבסן]], ואחרים. הוא גם שיחק בתפקידים הראשיים באחדות מן ההצגות.{{הערה|שם=מילאה}}
 ==משפחתו==
@@ שורה 35: / שורה 35: @@
 בן זוגה של המחנכת והסופרת [[יהודית הררי]]. הם נפגשו לראשונה כשהוא היה בן 15 והיא בת 13. ב-[[1907]] הם נישאו. כשהתארסו, בירך אותם המורה והסופר [[ישראל טלר|ישראל הלוי טלר]]:
 {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ישאו הרים שלום לשני ההרים, הר הפרחים והר הברזל, הלא הם מר חיים הררי והגברת יהודית איזנברג המאורשים, היה יחד ההר הר חמד אלהים, נוה צדק, הר הקודש.{{הערה|ישראל לוי טלר, '''השקפה''', 24 באוקטובר 1906.}}}}
-בחיי [[נישואים|נישואיהם]] ניהלו מערכת יחסים החותרת לשוויון בין בני הזוג.{{הערה|[[מרגלית שילה]], [https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_118.2.pdf פרטי כציבורי: איטה ילין ויהודית הררי כותבות אוטוביוגרפיה], '''קתדרה''' 118 (תשס"ו), עמ' 41-66.}} בספרה "בין הכרמים" שהופיע ב-[[1948]] גוללה יהודית הררי את סיפור חייה למן היותה נערה ועד חייה הבוגרים, כאשר במרכזו סיפור אהבתם של חיים הררי ויהודית, וכפי שהם מכונים בספר: "זיו" ו"טליה". שמות בני המשפחה הוסוו בשמות שאולים, אך היא הבהירה בהקדמה כי הסיפור נכתב על פי יומנים, מכתבים ומסמכים שנשתמרו בארכיון המשפחה.{{הערה|[[יהודית הררי]], '''בין הכרמים''', הוצאת דביר, 1948.}}{{ש}}
+בחיי [[נישואים|נישואיהם]] ניהלו מערכת יחסים החותרת לשוויון בין בני הזוג.{{הערה|[[מרגלית שילה]], [https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_118.2.pdf פרטי כציבורי: איטה ילין ויהודית הררי כותבות אוטוביוגרפיה], '''קתדרה''' 118 (תשס"ו), עמ' 41-66.}} בספרה "בין הכרמים" שהופיע ב-[[1948]] גוללה יהודית הררי את סיפור חייה למן היותה נערה ועד חייה הבוגרים, כאשר במרכזו סיפור אהבתם של חיים הררי ויהודית, וכפי שהם מכונים בספר: "זיו" ו"טליה". שמות בני המשפחה הוסוו בשמות שאולים, אך היא הבהירה בהקדמה כי הסיפור נכתב על פי יומנים, מכתבים ומסמכים שנשתמרו בארכיון המשפחה.{{הערה|[[יהודית הררי]], '''בין הכרמים''', הוצאת דביר, 1948.}}
-נפטר ב-[[13 בנובמבר]] 1940, נטמן ב[[בית העלמין טרומפלדור]] בתל אביב. בהלוויתו השתתפו מאות מתלמידיו ותלמידותיו בגימנסיה העברית הרצליה, אנשי חינוך, עסקנים ופעילי ציבור, ביניהם [[מנחם אוסישקין]], [[גד פרומקין]] ואחרים. בהתאם לבקשתו לא נישאו הספדים, מלבד דברים קצרים שנשאה יהודית הררי, שסיפרה על אהבתו הגדולה לתלמידיו.{{הערה|[http://jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1940%2F11%2F14&id=Ar00106&sk=C5199A0F ד"ר חיים הררי ז"ל], '''הצופה''', 14 בנובמבר 1940.}}{{ש}}
+נפטר ב-[[13 בנובמבר]] 1940, נטמן ב[[בית העלמין טרומפלדור]] בתל אביב. בהלווייתו השתתפו מאות מתלמידיו בגימנסיה העברית הרצליה, אנשי חינוך, עסקנים ופעילי ציבור, בהם [[מנחם אוסישקין]], [[גד פרומקין]] ואחרים. בהתאם לבקשתו לא נישאו הספדים, מלבד דברים קצרים שנשאה יהודית הררי, שסיפרה על אהבתו הגדולה לתלמידיו.{{הערה|[http://jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1940%2F11%2F14&id=Ar00106&sk=C5199A0F ד"ר חיים הררי ז"ל], '''הצופה''', 14 בנובמבר 1940.}}
-אביו של [[חבר הכנסת]] [[יזהר הררי]]. חמישה ימים אחרי פטירתו נולד נכדו, פרופ' [[חיים הררי]]. על שמו רחוב בתל אביב.{{הערה|ערן אלדר, [http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/876/682.html התמונה המלאה: מיהם האישה והתינוק בצילום של הגרלת הצדפים?], באתר nrg, 14 באפריל 2009.}}
+אביו של [[חבר הכנסת]] [[יזהר הררי]]. חמישה ימים אחרי פטירתו נולד נכדו, פרופ' [[חיים הררי]]. על שמו רחוב בתל אביב.{{הערה|{{nrg|ערן אלדר|התמונה המלאה: מיהם האישה והתינוק בצילום של הגרלת הצדפים?|876/682|14 באפריל 2009||54}}.}}
 == ראו גם ==
-* [[יהודית הררי]]
-* [[יזהר הררי]]
-* [[חיים הררי]]
 * [[מייסדי תל אביב]]
@@ שורה 53: / שורה 50: @@
 == קישורים חיצוניים ==
+* {{תדהר|1|497}} 1, 1947, עמ' 497–498.
-* דוד תדהר, [http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/497 ד"ר חיים הררי (בלומברג)] '''אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו''', 1, 1947, עמ' 497–498.
 *[http://www.ahuzatbait.org.il/portfolio-items/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%A8%D7%99 יהודית וחיים הררי] באתר משפחות מייסדי תל אביב.
 *{{מטח|[[מרדכי נאור]], עמית לוינסון|מי היו 66 מייסדי תל אביב?|12794|מתוך: מרדכי נאור (עורך), '''תל אביב בראשיתה: 1934-1909: מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר''', [[יד יצחק בן צבי]] 1984}}