לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "שופר"

נוספו 29 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
עיצוב
מ (עיצוב)
[[קובץ:Shofar for the Sabbath from the Matson Collection, ca. 1934-39 (LOC).jpg|שמאל|ממוזער|230px|תקיעה בשופר, [[1934]]]]
[[קובץ:AlphonseLévy Shofar.jpg|ממוזער|230px|[[איגרת שנה טובה]] ובה איור של [[יהודים|יהודי]] תוקע בשופר (מאת [[אלפונסו לוי]])]]
ה'''שופר''' הוא [[כלי נשיפה]] עשוי מ[[קרן (זואולוגיה)|קרן]] חלולה של חיה בעלת קרניים. בימי קדם שימש השופר ככלי להשמעת רעש להודעות והתרעה. ב[[יהדות]] השופר הוא [[תשמיש קדושה ותשמיש מצווה|תשמיש מצווה]] המשמש לקיום מצוות [[תקיעת שופר]] ב[[ראש השנה]] וככזה הפך לסמל יהודי.
 
==שימוש בשופר בימי קדם==
===שופר בימים נוראים===
{{ערך מורחב|תקיעת שופר}}
 
בימינו, עיקר שימושו של השופר ביהדות הוא לקיום מצוות [[תקיעת שופר]] ב[[ראש השנה]] ונלמד מן הפסוק "יום תרועה יהיה לכם". התוקע בשופר מכונה "בעל תוקע".
 
 
משמעויות סמליות רבות נתנו לקול השופר. רבי [[סעדיה גאון]] מנה עשר משמעויות, וביניהן:
{|
| [[Fileקובץ:Shofar-16-Zachi-Evenor.jpg|ימין|200px|שופר]]
|
* המלכת ה'
* זכירת [[מעמד הר סיני]]
* קריאה לחזרה בתשובה
* תקווה לגאולה
* זיכרון [[עקדת יצחק]]
|}
* רבי [[נחמן מברסלב]], בספרו "[[ליקוטי מוהר"ן]]", מסביר בצורה רעיונית, על פי הפסוק שנהוג לקרוא לפני תקיעות השופר בראש השנה: {{ציטוטון|מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ; עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ.|{{תנ"ך|תהילים|קיח|ה|קצר=כן}}}}, שאדם תוקע בשופר מהצד הצר (מיצר) והקול יוצא מהצד הרחב (מרחב) – דבר הבא לרמז לחשיבות הגדולה של תיקון הדרכים, בין אם התיקון קטן או גדול.
* ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות השישים]] וה[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שבעים של המאה ה־20]] היה מי שהציע לראות בקול השופר חזרה לשורשו הבראשיתי והפשוט של האדם.{{הערה|1=[http://books.google.com/books?id=LNKKI23R1vEC&pg=PA58 Jewish Life and American Culture By Sylvia Barack Fishman, SUNY Press, 2000, page 58]}}
 
[[File:Shofar-16-Zachi-Evenor.jpg|200px|שופר]]
 
{{-}}