ארמון הדוג'ה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מ "האתר הרשמי" ← תבנית:אתר רשמי#
שורה 17: שורה 17:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=category:Doge's Palace (Venice)|שם ויקישיתוף=ארמון הדוג'ה}}
{{מיזמים|ויקישיתוף=category:Doge's Palace (Venice)|שם ויקישיתוף=ארמון הדוג'ה}}
* [http://www.museiciviciveneziani.it/frame.asp?musid=8&sezione=musei אתר רשמי]
* {{אתר רשמי|1=http://www.museiciviciveneziani.it/frame.asp?musid=8&sezione=musei}}
* [http://www.italyguides.it/us/venice_italy/doge_s_palace/doge_s_palace.htm סיור וירטואלי בארמון]
* [http://www.italyguides.it/us/venice_italy/doge_s_palace/doge_s_palace.htm סיור וירטואלי בארמון]
* [http://venezia.arounder.com/palazzo_ducale/ תמונות פנורמיות של הארמון]
* [http://venezia.arounder.com/palazzo_ducale/ תמונות פנורמיות של הארמון]

גרסה מ־13:53, 12 באוקטובר 2016

חזית הארמון.
שעון הארמון הפונה לעבר החצר הפנימית.

ארמון הדוג'האיטלקית: Palazzo Ducale di Venezia - ארמון דוכס ונציה) הוא ארמון הבנוי בסגנון גותי, הממוקם בסמוך לכיכר סן מרקו ובזיליקת סן מרקו, ברובע סן מרקו בוונציה שבאיטליה. עד כיבושה של רפובליקת ונציה על ידי נפוליאון בונפרטה, הארמון שימש כמרכז השלטון של הרפובליקה, כאתר בתי המשפט ובתי הכלא, וכמקום מגורי דוכס ונציה.

היסטוריה

בשנת 810, הדוג'ה אנג'לו Partecipazio עבר ממקום מושבו של הממשלה מהאי Malamocco לאזור ריאלטו של ימינו, בה הוחלט שארמון הדוכס (palatium duci) צריך להיות בנוי. עם זאת, אין עקבות משרידי הבניין מהמאה התשיעית, מכיוון שהארמון נהרס חלקית במאה העשירית כתוצאה משריפה. המבנה הנוכחי נבנה בין השנים 1309 - 1424, ככל הנראה על פי תכנונו של פיליפו קאלנדארו, במקום בו עמד קודם לכן מרכז השלטון של העיר.

בשנת 1442 הקימו ג'ובאני וברטולומאו בון את השער הראשי של המבנה - ה"פורטה דלה קארטה".

הארמון ניזוק בשריפה בשנת 1574. במהלך עבודות השיקום נבנה המבנה מחדש בסגנון גותי (בניגוד להצעתו של אנדראה פאלאדיו להקים את המבנה בסגנון רנסאנס). ואולם תוספות מאוחרות כגון גשר האנחות שנבנה במאה ה-16 נבנו בסגנון רנסאנס.

הקומה התחתונה של המבנה שימשה את משרדי העיר (כמו גם המבנים שסביב כיכר סן מרקו), בקומה השנייה של המבנה שכנו מגורי הדוכס, בתי המשפט ו"ספר הזהב" של העיר, בקומה השלישית של המבנה שכנו אולם האצילים, אולם הסנאט ואולם הפגישות הרשמי של הדוכס, וכן אולם העשרה (בית המשפט העליון של העיר).

כיום הבניין פתוח למבקרים.

קישורים חיצוניים



ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.