לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "שופר"

נוספו 730 בתים ,  לפני 4 שנים
עיצוב
(עיצוב)
[[קובץ:4 sjofar tonen.ogg|שמאל|ממוזער|230px|[[תקיעת שופר|תקיעה בשופר]]: תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה]]
[[קובץ:Shofar for the Sabbath from the Matson Collection, ca. 1934-39 (LOC).jpg|שמאל|ממוזער|230px|תקיעה בשופר, [[1934]]]]
[[קובץ:AlphonseLévy Shofar-16-Zachi-Evenor.jpg|ממוזער|230px|שופר מקרן איל ([[איגרתכבש שנה טובההבית|כבש]] ובהזכר איורבוגר), שלהנמצא בשימוש בקרב רוב [[יהודים|יהודיהקהילות היהודיות]] תוקע בשופר (מאתב[[ישראל]] וב[[אלפונסויהדות לויהתפוצות|תפוצות]]).]]
 
ה'''שופר''' הוא [[כלי נשיפה]] עשוי מ[[קרן (זואולוגיה)|קרן]] חלולה של חיה בעלת קרניים. בימי קדם שימש השופר ככלי להשמעת רעש להודעות והתרעה. ב[[יהדות]] השופר הוא [[תשמיש קדושה ותשמיש מצווה|תשמיש מצווה]] המשמש לקיום מצוות [[תקיעת שופר]] ב[[ראש השנה]] וככזה הפך לסמל יהודי.
 
==ביהדות==
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Blowing the Shofar at the Western Wall.jpg|ממוזער|230px|[[תקיעת שופר|תקיעה בשופר]] ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]]]]
 
אף ששימושו הכמעט בלעדי של השופר ב[[המאה ה-21|שנות האלפיים]] הוא ל[[תקיעת שופר|מצוות תקיעת שופר]] ב[[ראש השנה]], בימי קדם היו לתקיעת השופר שמושים רבים:
 
===שופר בימים נוראים===
{{ערך מורחב|תקיעת שופר}}
[[קובץ:AlphonseLévy Shofar.jpg|ממוזער|ימין|200px|[[איגרת שנה טובה]] ובה איור של [[יהודים|יהודי]] תוקע בשופר (מאת [[אלפונסו לוי]])]]
[[File:Shofar in Rosh Hashanah.jpg|ממוזער|230px|יהודי [[חרדי]] אשכנזי [[תקיעת שופר|תוקע בשופר]] ב[[ראש השנה]].]]
 
בימינו, עיקר שימושו של השופר ביהדות הוא לקיום מצוות [[תקיעת שופר]] ב[[ראש השנה]] ונלמד מן הפסוק "יום תרועה יהיה לכם". התוקע בשופר מכונה "בעל תוקע".
 
משמעויות סמליות רבות נתנו לקול השופר. רבי [[סעדיה גאון]] מנה עשר משמעויות, וביניהן:
{|
| [[קובץ:Shofar-16-Zachi-Evenor.jpg|ימין|200px|שופר]]
|
* המלכת ה'
* זכירת [[מעמד הר סיני]]
* תקווה לגאולה
* זיכרון [[עקדת יצחק]]
|}
* רבי [[נחמן מברסלב]], בספרו "[[ליקוטי מוהר"ן]]", מסביר בצורה רעיונית, על פי הפסוק שנהוג לקרוא לפני תקיעות השופר בראש השנה: {{ציטוטון|מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ; עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ.|{{תנ"ך|תהילים|קיח|ה|קצר=כן}}}}, שאדם תוקע בשופר מהצד הצר (מיצר) והקול יוצא מהצד הרחב (מרחב) – דבר הבא לרמז לחשיבות הגדולה של תיקון הדרכים, בין אם התיקון קטן או גדול.
* ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות השישים]] וה[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שבעים של המאה ה־20]] היה מי שהציע לראות בקול השופר חזרה לשורשו הבראשיתי והפשוט של האדם.{{הערה|1=[http://books.google.com/books?id=LNKKI23R1vEC&pg=PA58 Jewish Life and American Culture By Sylvia Barack Fishman, SUNY Press, 2000, page 58]}}
השופר נעשה בדרך כלל מקרנו של אַיִּל, [[כבש]] בוגר ממין זכר, ובכך מתקיימת המצווה בראש השנה מן המובחר. אך מעיקר הדין יש להכשיר קרן של כבש אף אם אינו איל, ואף קרני בעלי חיים אחרים טהורים כשרים לשופר לדעת רוב הפוסקים. אין משתמשים בקרן של [[פרה|שור]] ולא של בעלי חיים אחרים שקרניהם אינן חלולות אלא עשויות עצם אחד, כיון שאין הם קרויים "שופר", ורק הקרניים הדומות לשפופרת קרויות שופר.
 
מנהג קדום ומקובל ב[[יהדות תימן|יהודי תימן]] לתקוע בראש השנה בשופרב[[שופר קודו|שופר ארוך ומסולסל]] העשוי מקרן [[אנטילופה]] אפריקנית הקרויה "[[קודו (סוג)|קודו]]" (לרוב קודו מהמין [[קודו גמלוני]]), וזאת על אף ש[[רבי משה בן מימון|הרמב"ם]], שיהודי תימן לרוב הולכים אחר פסיקותיו, מצריך לתקיעת שופר בראש השנה שופר איל דווקא ופוסל שופרות אחרים. ה[[דרדעים]] שבין יהודי תימן ניסו לערער על כשרותו מתוך דבקותם היתרה ברמב"ם (אפילו נגד מנהג תימן הקדום), אולם המנהג קיים עד היום ביהדות תימן, אם כי במידה פחותה מבעבר. יש הסבורים שה"קודו" הוא מין גדול ממיני הכבשים, לדעתם גם הרמב"ם מכשיר את שופרו.{{הערה|1=[http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2480242&whichpage=&forum_id=20067#R_8 סריקות של מחקרים וסקירות בנושא מנהגי יהדות תימן בשופר], פורום אלמדרש, היידפארק.}}
 
חלק מהשופרות [[אשכנזים|האשכנזיים]] קטנים (מעט יותר מגודל כף היד) ודמויי האות "ו". שיעורו המינימלי של השופר הוא כ[[טפח]] – בין 8 ל־10 סנטימטר.
<gallery mode=packed heights=150>
קובץ:Liten askenasisk sjofar 5380.jpg|שופר של עדות [[אשכנז]]
קובץ:Jemenittisk sjofar av kuduhorn.jpg|[[שופר קודו|שופר מסולסל]] מקרן [[קודו גמלוני]] המכונה "שופר [[יהדות תימן|תימני]]"
</gallery>
 
==השופר במאבק הלאומי==
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - “Slichot” Prayer (2).jpg|ממוזער|250px|שופר ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]].]]
 
[[קובץ:Book of Joshua Chapter 6-3 (Bible Illustrations by Sweet Media).jpg|ממוזער|250px|ציור המתאר את [[שבטי ישראל|בני ישראל]] בהנהגת [[יהושע בן נון|יהושע בן־נון]] מפילים את [[חומה|חומות]] [[יריחו]] על ידי תקיעה בשופרות.]]
בתקופת [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|השלטון העות'מאני]] ו[[המנדט הבריטי]] אסור היה ליהודים לתקוע בשופר ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]]. איסור זה היה בין הגורמים לפרוץ [[מאורעות תרפ"ט]] שהתמקדו בכותל.
 
עם כיבוש [[העיר העתיקה]] של [[ירושלים]] ב[[מלחמת ששת הימים]] הגיע [[הרב הצבאי הראשי]], [[שלמה גורן]], אל הכותל המערבי ותקע בשופר.
 
<gallery>
[[קובץ:Book of Joshua Chapter 6-3 (Bible Illustrations by Sweet Media).jpg|ממוזער|250px|ציור המתאר את [[שבטי ישראל|בני ישראל]] בהנהגת [[יהושע בן נון|יהושע בן־נון]] מפילים את [[חומה|חומות]] [[יריחו]] על ידי תקיעה בשופרות.]]
File:Shofar, Prague, 200901.jpg|יהודי תוקע בשופר ב[[הפגנה]] למען [[ישראל]] ב[[פראג]], [[צ'כיה]]
[[קובץ:Jerusalem old city market P6070002.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שופרות בשוק [[העיר העתיקה]] ב[[ירושלים]], נמכרים כמזכרות [[יודאיקה]] ליהודים ותיירים
File:Hasid-Uman (6).JPG|[[חסידות ברסלב|חסיד ברסלב]] תוקע בשופר ב[[אומן (עיר)|אומן]]
</gallery>
 
==לקריאה נוספת==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Shofars|שם ויקישיתוף=שופר|ויקימילון=שופר|ויקימילון 2=יובל}}
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Shofars}}
 
[[קובץ:Jerusalem old city market P6070002.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שופרות בשוק [[העיר העתיקה]] ב[[ירושלים]]]]
; מידע כללי
* [http://web.archive.org/20001017224808/www.cet.ac.il/main/jump/newyear/info.asp השופר בתרבות ישראל] באתר מטח