לדלג לתוכן

תפריט ניווט

הבדלים בין גרסאות בדף "בית אשל"

הוסרו 429 בתים ,  לפני 3 שנים
מ
עריכה, קישורים פנימיים
מ (עריכה, קישורים פנימיים)
}}
[[קובץ:Beit Eshel.JPG|250px|ממוזער|שמאל|בית אשל , 2013]]
'''בית אשל''' היה יישוב עברי שננטש לאחר [[מלחמת העצמאות]]. שרידיו ממוקמים כיום בחלקה הדרום-מזרחי של [[באר שבע]] והוא הוכרז כאתרכ[[אתר לשימורלאומי בישראל]]{{הערה|1=[http://www.shimur.org/article.php?id=569 בית אשל באתר המועצה לשימור אתרים]}}.
 
==תולדות==
===הקמת היישוב===
היישוב הוקם בתור אחדכאחד מ[[שלושת המצפים]] שהוקמו בנגב בשנת [[1943]]. תפקידיהם היו לבחון את התכנות קיום [[חקלאות]] בנגב ולבחון את אופן המחיה באזור. היישוב עלה לקרקע באוגוסט 1943 -2 ק"מ מזרחית לבאר שבע. המייסדים היו קבוצה של עליית הנוער יוצאי אוסטריה שהתחנכו בכפרב[[כפר ויתקין]] ועברו הכשרה בשימרון, ליד נהללב[[שימרון]]. בניגוד לקיבוצים [[רביבים]] ו[[גבולות]], תושבי בית אשל שאפו להקים במקום [[מושב עובדים]]. היישוב התבסס על ענפי הפלחהה[[פלחה]], לול, גן ירק קטן וענפי מלאכה שונים, עיבוד צמר כבשים, פחחיה, ועוד. מעת העלייה לקרקע סבל היישוב ממצוקת מים קשה. אף שנקדחה באר לעומק של יותר מ-70 מטר, כדי שלא להיות תלויים באספקת מים במכליות, איכות המים הייתה ירודה. תוכנן להעביר מים בשלוחה המזרחית של צינור המים מקיבוץ [[ניר-עם]], אך בגלל קשיי המעבר בבאר שבע הערבית הצינור לא הגיע עד בית אשל ונבטים. כתחליף לצורכי החקלאות נחפרה באר בנבטים הישנה שבנויה לפי עקרון בארות קנה המצויות במדבריות ברחבי העולם. בנית הבאר הופסקה עם תחילת המלחמה בנובמבר 1947. בשנת 1945 נבנה ליישוב מחנה קבע מוקף חומה, אשר יועד למגורי 25 איש, וכלל מטבח וחדר אוכל, שלושה חדרי מגורים, נשקיה קטנה ובית ביטחון בן שתי קומות ובו אף שני חדרי שינה. את הבניה ביצעה חברת [[סולל בונה]] על פי התכנון של האדריכל [[יעקב מטריקין]].
במסגרת ניסיונות החקלאות נבנה סכר אדמה בואדי שגיב במקום בו מתחברים שלשה יובלים ובמקום ננטעו מטעי פרי שהתבססו בעיקר על סכירת מי שטפונות - חקלאות לימנים (ערוגות). המטע הצליח מאד אך נחרב כולו במלחמה.
 
===תחילת המלחמה===
בדצמבר 1947 הותקף היישוב השכן נבטים על ידי כמה מאות אנשי כנופיות מכפרי דרום הר חברון. הפורעים הונסו על ידי אלתור הפעלת מטוס קל שהיה בובאותה בזמןעת בבית אשל ועליו העמיסו מקלע ורימונים ואיתם גירשו את המתקיפים. הנגב נותק ממרכז הארץ וגוש נבטים בית אשל, שהכביש אליו עבר דרך באר שבע, נותק מההתיישבות שממערב לבאר שבע. שיירות אספקה היו צריכות להגיע באיגופים הולכים וגדלים דרך [[גבולות]], רביבים ובירו[[ביר עסלוג']]. לאחר התלבטויות רבות הוחלט לפנות מהמקום למרכז הארץ את הילדים והאמהות, בעזרת קצין בריטי ידידותי מייג'ור בורן. המפונים הועמסו על שיריוניות של הצבא הבריטי והועברו על ידם תוך עקיפת באר שבע ודרך חאן יונס עד ניר-עם ומשם לכפר ויתקין.
===הפלישה המצרית===
[[קובץ:BEIT ESHEL 048.jpg|250px|ממוזער|שמאל|בית אשל בדצמבר 1943]]
בחודש מאי [[1948]] במהלך הפלישה המצרית וקרבות [[מלחמת העצמאות]], היישוב בית אשל היה מנותק, נתון במצור ממושך ושרוי תחת הפגזה בלתי פוסקת מצד [[חיל המשלוח המצרי (1948)|חיל המשלוח המצרי]]. מיד לאחר הפלישה המצרית התמקם כח מרגמות ותותחים מצרי בקרבת היישוב ופתח בהרעשה עזה בה נהרג מפקד המקום משה אלברט מקיבוץ עין חרוד. חברי היישוב יחד עם אנשי הפלמ"ח ותגבורת מתנועת המושבים התחפרו עמוק באדמה וספגו במשך 5 חודשים הפגזות כבדות ביותר. לאחר שהבינו שבית הביטחון הדו קומתי מהווה נקודת מכוון לתותחים המצריים, פוצצו אותו חברי המקום. אספקה הובלה במטוסים גדולים למינחת שהוכשר לכך ביישוב נבטים ומשם בלילה על הגב הובלה לבית אשל. אספקת המים הייתה מהבאר שבמקום, באמצעות משאבה שלמרבה המזל לא התקלקלה בכל התקופה. היישוב החזיק מעמד עד כיבוש באר שבע על ידי צה"ל. באוקטובר 1948, נכבשה [[באר שבע]], וגוש נבטים בית אשל חובר שוב למדינת ישראל. לאחר תום הקרבות, ולאחר שהובהר להם שאין בתוכנית להשלים את קו המים המזרחי, ולפיכך אין אפשרות לפיתוח חקלאי, ובכוונת המוסדות לרכז את המאמץ ההתיישבותי ממערב לבאר שבע, החליטו החברים לעבור ל[[עמק יזרעאל]] והניחו את היסוד למושב העובדים [[היוגב]].
 
==עמותת בית אשל==
בסוף [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] הוקמה עמותת בית אשל, אשר משמרת ודואגת למקום. העמותה הוקמה בידי [[גדעון ספיר]], וחבריה הינםהם קבוצת מתנדבים. העוסקתהעמותה מאז שנות ה-60עוסקת בטיפוח מצפה בית אשל וסביבתו. המתנדבים, שהתאגדו לעמותה,בפעילות הפכוהעמותה אתמהווה המקום לאתראתר חינוך לקבוצות של בני נוער, חיילים ומסגרות אחרות. כלהמבקרים קבוצה מקבלתמקבלים הסבר על המקום והתקופה, ועוסקתועוסקים במשך מספר שעות ב[[עבודת כפיים]] באתר: נטיעת עצים, שחזור תעלות הקשר ולימוד תולדות המקום ומקום המצפים בהתיישבות בנגב. המקום מגודר וסגור. פתוח למבקרים לאחר תיאום מראש. עם סיום העבודות במקום הואהאתר יהיהמהווה חלק מפרויקט פארק [[נחל באר שבע]].
 
==לקריאה נוספת==
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
 
 
 
[[קטגוריה:הנגב: יישובים]]