סטאז' (רפואה) – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''סטאז'ר לרפואה''' - במדינת ישראל, לאחר סיום 6 שנות לימודי רפואה ב[[בית ספר לרפואה]], ולאחר עמידה ב"בחינות רישוי" ארציות של משרד הבריאות, |
'''סטאז'ר לרפואה''' - במדינת ישראל, לאחר סיום 6 שנות לימודי רפואה ב[[בית ספר לרפואה]], ולאחר עמידה ב"בחינות רישוי" ארציות של משרד הבריאות, לפני קבלת הרישיון לעסוק ברפואה נדרשת שנת עבודה מעשית בהשגחת רופאים בכירים במסגרת בית חולים. שנה זאת קרויה "שנת הסטאז'" ובאנגלית internship. |
||
במהלך הסטאז' חל איסור על רישום מרשמים (רצפטים), תעודות לידה, תעודות פטירה, חוות דעת רפואיות ותעודות כלשהן. |
במהלך הסטאז' חל איסור על רישום מרשמים (רצפטים), תעודות לידה, תעודות פטירה, חוות דעת רפואיות ותעודות כלשהן. |
||
שורה 23: | שורה 23: | ||
יש לציין כי הרישיון לעסוק ברפואה תקף רק למדינת ישראל. במידה והרופא שסיים סטא'ז מעוניין לצאת לעבוד ב[[אירופה]] או ב[[ארצות-הברית]] חלה עליו החובה לעבור בחינות הסמכה מחדש, במקום העבודה החדש. |
יש לציין כי הרישיון לעסוק ברפואה תקף רק למדינת ישראל. במידה והרופא שסיים סטא'ז מעוניין לצאת לעבוד ב[[אירופה]] או ב[[ארצות-הברית]] חלה עליו החובה לעבור בחינות הסמכה מחדש, במקום העבודה החדש. |
||
'''טעות נפוצה של הציבור לקרוא לסטאז'ר מתמחה'''. מתמחה - הכוונה לשלב מאוחר יותר, בחיים המקצועיים של הרופא, לאחר סיום הסטא'ז. |
'''טעות נפוצה של הציבור לקרוא לסטאז'ר [[מתמחה]]'''. מתמחה - הכוונה לשלב מאוחר יותר, בחיים המקצועיים של הרופא, לאחר סיום הסטא'ז. |
||
הסטאז'רים בישראל מאוגדים ב"ארגון הסטאז'רים לרפואה בישראל", (אסל"י). |
הסטאז'רים בישראל מאוגדים ב"ארגון הסטאז'רים לרפואה בישראל", (אסל"י). |
גרסה מ־17:29, 10 בנובמבר 2016
סטאז'ר לרפואה - במדינת ישראל, לאחר סיום 6 שנות לימודי רפואה בבית ספר לרפואה, ולאחר עמידה ב"בחינות רישוי" ארציות של משרד הבריאות, לפני קבלת הרישיון לעסוק ברפואה נדרשת שנת עבודה מעשית בהשגחת רופאים בכירים במסגרת בית חולים. שנה זאת קרויה "שנת הסטאז'" ובאנגלית internship.
במהלך הסטאז' חל איסור על רישום מרשמים (רצפטים), תעודות לידה, תעודות פטירה, חוות דעת רפואיות ותעודות כלשהן. כמו כן, אין הסטאז'ר רשאי לחתום על שחרור חולה מחדר מיון, מחלקה בביה"ח או כל מתקן רפואי אחר. מלבד ההגבלות אלו, על הסטאז'ר חלות כל הזכויות והחובות של רופא מורשה.
במידה וסיים בהצלחה את שנת הסטא'ז משרד הבריאות מנפיק לו רישיון לעסוק ברפואה. (תחילה "רשיון זמני", ולאחר מספר חודשים "רשיון קבוע").
שנת הסטא'ז מתבצעת באחד מבתי החולים שהוכרו לסטא'ז על ידי המועצה המדעית של הר"י, והסטאג'ר מופנה על פי הגרלה.
מקצועות חובה בסטא'ז: רפואה פנימית, כירורגיה ורפואת ילדים.
תפקידו של הסטאג'ר מגוון. הסטאג'ר משתתף בעבודה השוטפת במחלקה, מבצע רוטינה של לקיחת בדיקות דם, קבלות ושחרורים של חולים, (רופא בכיר מאשר וחותם), משתתף ב"ביקור רופאים", ועל פי דרישות הרופאים הבכירים שבמחלקה מכין הרצאות וכד'. בסיום הסטא'ז במחלקה מקבל הערכה מקצועית של מנהל המחלקה.
בשנת הסטא'ז הסטאז'ר משתכר. אחד המרכיבים הבסיסים של תלוש השכר הוא כמות התורנויות שהסטאג'ר שמבצע, (תורניות במחלקה, ותורנויות חדר מיון).
בעבר, שנת הסטאז' הייתה קרויה "השנה השביעית" ללימודי הרפואה.
לאחר תום שנת הסטא'ז וקבלת רישיון לעסוק ברפואה, רשאי הרופא שסיים בהצלחה את שנת הסטא'ז לבחור לעצמו מסלול התמחות, הנמשך מספר שנים. רופא שמחליט לא לבצע התמחות נחשב ל- רופא כללי.
במהלך שנת הסטא'ז חייב הסטאג'ר להשלים את עבודת הדוקטורט שלו. בדרך כלל בוגרי אוניברסיטאות באירופה מגיעים לסטא'ז לאחר שסיימו את עבודת הדוקטורט.
יש לציין כי הרישיון לעסוק ברפואה תקף רק למדינת ישראל. במידה והרופא שסיים סטא'ז מעוניין לצאת לעבוד באירופה או בארצות-הברית חלה עליו החובה לעבור בחינות הסמכה מחדש, במקום העבודה החדש.
טעות נפוצה של הציבור לקרוא לסטאז'ר מתמחה. מתמחה - הכוונה לשלב מאוחר יותר, בחיים המקצועיים של הרופא, לאחר סיום הסטא'ז.
הסטאז'רים בישראל מאוגדים ב"ארגון הסטאז'רים לרפואה בישראל", (אסל"י).
לקריאה נוספת
- לימודי הסטאז' - לימודים לתואר ד"ר לרפואה | בית הספר לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב https://med.tau.ac.il/internship-studies
- תקנון סטא'ז - הפקולטה לרפואה האוניברסיטה העברית בירושלים, https://medicine.ekmd.huji.ac.il/He/Education/programsAndRegulations/regulation/schools/medicine/Pages/internship_he.aspx
קישורים חיצונים
- סטא'ז ברפואה בישראל , משרד הבריאות
https://www.health.gov.il/Subjects/MedicalAndHealthProfessions/GeneralMedicine/Pages/stage.aspx