סטאז' (רפואה) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
שורה 2: שורה 2:


==בישראל==
==בישראל==
בישראל, לאחר סיום 6 שנות לימודי רפואה ב[[בית ספר לרפואה]], ולאחר עמידה ב"בחינות רישוי" ארציות של [[משרד הבריאות]], לפני קבלת הרישיון לעסוק ברפואה נדרשת שנת סטאז'. בעבר, שנת הסטאז' הייתה קרויה "השנה השביעית" ללימודי הרפואה.
בישראל, לאחר סיום 6 שנות לימודי רפואה ב[[בית ספר לרפואה]], ולאחר עמידה ב"בחינות רישוי"{{הערה| בחינת רישוי - בחינת הרישוי ברפואה היא בחינת ההסמכה הרשמית בישראל לכל רופא שסיים לימודי רפואה מחוץ למדינת ישראל, בעל דיפלומה מוכרת, ואשר לא סיים סטאז' בארץ בה למד.}} של [[משרד הבריאות]], לפני קבלת הרישיון לעסוק ברפואה נדרשת שנת סטאז'. בעבר, שנת הסטאז' הייתה קרויה "השנה השביעית" ללימודי הרפואה.


במהלך הסטאז' חל איסור על רישום [[מרשם רופא|מרשמים]] (רצפטים), [[תעודת לידה|תעודות לידה]], [[תעודת פטירה|תעודות פטירה]], חוות דעת רפואיות ותעודות כלשהן. כמו כן, אין הסטאז'ר רשאי לחתום על שחרור חולה מ[[חדר מיון]], מחלקה בביה"ח או כל מתקן רפואי אחר.
במהלך הסטאז' חל איסור על רישום [[מרשם רופא|מרשמים]] (רצפטים), [[תעודת לידה|תעודות לידה]], [[תעודת פטירה|תעודות פטירה]], חוות דעת רפואיות ותעודות כלשהן. כמו כן, אין הסטאז'ר רשאי לחתום על שחרור חולה מ[[חדר מיון]], מחלקה בביה"ח או כל מתקן רפואי אחר.

גרסה מ־12:04, 11 בנובמבר 2016

סטאז' הוא שלב בהכשרתו של רופא, הכולל עבודה מעשית בהשגחת רופאים בכירים במסגרת בית חולים, ומקובל בווריאציות מסוימות במדינות רבות.

בישראל

בישראל, לאחר סיום 6 שנות לימודי רפואה בבית ספר לרפואה, ולאחר עמידה ב"בחינות רישוי"[1] של משרד הבריאות, לפני קבלת הרישיון לעסוק ברפואה נדרשת שנת סטאז'. בעבר, שנת הסטאז' הייתה קרויה "השנה השביעית" ללימודי הרפואה.

במהלך הסטאז' חל איסור על רישום מרשמים (רצפטים), תעודות לידה, תעודות פטירה, חוות דעת רפואיות ותעודות כלשהן. כמו כן, אין הסטאז'ר רשאי לחתום על שחרור חולה מחדר מיון, מחלקה בביה"ח או כל מתקן רפואי אחר. מלבד ההגבלות אלו, על הסטאז'ר חלות כל הזכויות והחובות של רופא מורשה.

במידה וסיים בהצלחה את שנת הסטאז', משרד הבריאות מנפיק לו רישיון לעסוק ברפואה. (תחילה "רשיון זמני", ולאחר מספר חודשים "רשיון קבוע").

שנת הסטאז' מתבצעת באחד מבתי החולים שהוכרו לסטאז' על ידי המועצה המדעית של הר"י, והסטאז'ר מופנה על פי הגרלה.

מקצועות חובה בסטאז': רפואה פנימית, כירורגיה ורפואת ילדים.

תפקידו של הסטאז'ר מגוון. הסטאז'ר משתתף בעבודה השוטפת במחלקה, מבצע רוטינה של לקיחת בדיקות דם, קבלות ושחרורים של חולים, (רופא בכיר מאשר וחותם), משתתף ב"ביקור רופאים", ועל פי דרישות הרופאים הבכירים שבמחלקה מכין הרצאות וכד'. בסיום הסטאז' במחלקה מקבל הערכה מקצועית של מנהל המחלקה.

בשנת הסטאז' הסטאז'ר מקבל שכר, שאחד המרכיבים הבסיסיים שלו הוא מספר התורנויות שהסטאז'ר מבצע (תורניות במחלקה, ותורנויות חדר מיון).

לאחר תום שנת הסטאז' וקבלת רישיון לעסוק ברפואה, רשאי הרופא שסיים בהצלחה את שנת הסטאז' לבחור לעצמו מסלול התמחות, הנמשך מספר שנים. רופא שמחליט לא לעבור התמחות נחשב לרופא כללי.

במהלך שנת הסטאז' חייב הסטאז'ר להשלים את עבודת הדוקטורט שלו. בדרך כלל בוגרי אוניברסיטאות באירופה מגיעים לסטאז' לאחר שסיימו את עבודת הדוקטורט.

הרישיון לעסוק ברפואה תקף רק למדינת ישראל. במידה והרופא שסיים סטאז' מעוניין לצאת לעבוד באירופה או בארצות-הברית חלה עליו החובה לעבור בחינות הסמכה מחדש, במקום העבודה החדש.

הסטאז'רים בישראל מאוגדים ב"ארגון הסטאז'רים לרפואה בישראל", (אסל"י).

קישורים חיצוניים

  1. ^ בחינת רישוי - בחינת הרישוי ברפואה היא בחינת ההסמכה הרשמית בישראל לכל רופא שסיים לימודי רפואה מחוץ למדינת ישראל, בעל דיפלומה מוכרת, ואשר לא סיים סטאז' בארץ בה למד.