משתמש:Gederade/נחל אלכסנדר - שיפור

נחל אלכסנדר בהשפכו לים התיכון בחוף "בית ינאי" שבארץ ישראל

נחל אלכסנדר וברקע המושבים גאולי תימן וכפר הרא"ה, במבט מעל גשר הצבים

נחל אלכסנדר והאזור שממערב לו, במבט מעל גשר הצבים

קובץ:AlexanderRiver Turtle.JPG

Trionyx triunguis

מפה משנת 1880 - הנחל ומפרץ אבו זבורה

נַחַל אַלֶכְּסָנְדֶר (בעבר Nahr Iskanderuneh) הוא נחל הזורם מהרי השומרון ועד לים התיכון. ברובו הוא זורם בעמק חפר. שפך הנחל מצוי מצפון לנתניה בין המושבים מכמורת ובית ינאי. הנחל מנקז את אזור שכם ומרכז השומרון, וכן חלק משפלת החוף. אורך הנחל כ-32 ק"מ. חלקו התחתון של הנחל וסביבותיו הם גן לאומי מוכרז.

הנחל מקבל מים מנחל שכם, נחל תאנים, נחל אומץ, נחל בחן ונחל אביחיל. בחלקו העליון, ההררי, הנחל אכזב, מכיוון שהמבנה הסלעי גורם לחילחול רב. בנחל נמצאת אוכלוסייה חשובה של צב רך. על הנחל הוקם גשר הצבים, המושך מטיילים רבים הבאים לצפות באוכלוסיית הצבים.

סמוך לגדה הצפונית של נחל אלכסנדר, בחלקו העליון (המזרחי) מצוי האתר הארכאולוגי "שייח מושארף".

מקור השם

קיימות שתי גרסאות למקור שמו של הנחל: אחת היא על שמו של המלך אלכסנדר ינאי שהיה מלך מבית חשמונאי וכבש את האזור שבו זורם הנחל במאה ה-1 לפנה"ס. לפי ההסבר השני לשם, טרם קום מדינת ישראל, ערביי הארץ קראו לנחל "וואדי איסכנדיר" (או "נהר אסכנדורה"), על שם אסכנדר אבו זבורה, בעל קרקעות עשיר וסוחר אבטיחים מצליח שחי במאה ה-19 והיה מייצא אבטיחים מאזור שכם למצרים. הוא היה משיט את האבטיחים ברפסודות ששטו לאורך הנחל עד לים התיכון, שם סמוך למושב מכמורת של היום היה "מינת אבו זבורה" (נמל אבו זבורה) שבבעלותו, ומשם הוא היה שולח אותם באוניות למצרים.

הצומח בנחל

בגדות הנחל צומחת צמחיית גדות אופיינית, הכוללת פטל קדוש, קנה מצוי, סוף מצוי ועוד. כיום, מתקיימים ניסיונות להשבת צמחים בסכנת הכחדה כגון חומעת האוירון, סוף הקרין ואירוס הארגמן אל סביבת הנחל. על גבעות הכורכר שבסמוך לנחל צומח בעיקר הקריתמון הימי, ועל הדיונות גדלות חבצלת החוף, לפופית החוף והלבנונית הימית. בפארק הלאומי נחל אלכסנדר מתרבים מיני צמחים פולשים כמו אמברוזיה, שיטה מכחילה וטיונית החולות. רשות הטבע והגנים פועלת למען חיסול אוכלוסיית הצמחים הפולשים מהפארק הלאומי.

היסטוריה

בעבר, אפיקו של נחל אלכסנדר היה צר יותר משהוא כיום, ולכן בעת גשמים עלה על גדותיו ויצר ביצות גדולות סמוך לשפכו. המתיישבים היהודים שהגיעו לאזור עמק חפר ניקזו את הביצות, ואחת מפעולותיהם המרכזיות הייתה הרחבת אפיק הנחל כך שלא ימשיך להזרים מים אל תוך הביצות.

שפך הנחל היווה נקודה אסטרטגית, ובמאה ה-19 פעל במקום נמל קטן ששמו "מינת אבו זבורה", ששלח אבטיחים אל מצרים ולבנון, אך עם בניית מסילות הרכבת במלחמת העולם הראשונה הדבר הפך ללא כלכלי והנמל נסגר. במהלך המרד הערבי הגדול היישוב היהודי חיפש חלופה לנמל יפו (המטרה המוצהרת הייתה ייצוא פירות הדר), ואחת החלופות שהוצעו הייתה שפך נחל אלכסנדר. שלטון המנדט אישר את התוכנית והמזח נבנה, אף על פי שבפועל שימש אוניות מעפילים. בשנת 1948, האונייה אלטלנה עגנה מול שפך נחל אלכסנדר, ומשהחלו חילופי אש בין כוחות האצ"ל שעל הסיפון לבין כוחות צה"ל שעל החוף על רקע פריקת הנשק שהועמס על האונייה, נאלצה האלטחנה להמשיך להפליג אל חופי תל אביב.

חורבת סמארה

לגדתו הצפונית של הנחל שוכנת גבעה בגובה של 15 מטרים לערך ועליה מבנה שנבנה בסוף המאה ה-19 ע"י בעל קרקעות באזור באותה תקופה ושימש לתצפית. מאוחר יותר המבנה הפך לתחנת המכס על יצוא האבטיחים מנמל "מינת אבו זבורה".

השפעת האדם על הנחל

לאורך רוב ההיסטוריה, האדם השתמש בנחל אלכסנדר להשקייה, הובלה ותחבורה, ולא התערב בצורה משמעותית במערכת האקולוגית בו. החלוצים היהודים שהגיעו לאזור, הרחיבו את אפיק הנחל כדי לייבש את הביצות שהוא הזין, וכדי למנוע הצפות בעת החורף. לאחר קום מדינת ישראל, מפעלים, מנסרות אבן, משקים חקלאיים, ישובים ובתי בד החלו להזרים את שפכיהם אל הנחל - מה שהפך אותו למזוהם ביותר. החל משנת 1995 הנחל עובר תהליך שיקום מקיף, אך הזרמת השפכים גם כיום (אמנם בקנה מידה קטן הרבה יותר).

שיקום הנחל

החל משנת 1995 החלו לשקם את הנחל ותוצאות השיקום נראות בשטח, אף על פי שהמלאכה לא תמה. תחילה הוקמה ה"מינהלה לשיקום נחל אלכסנדר", המאגדת כ-20 גופים בעלי עניין בשיקום הנחל. הייחוד של המנהלה לשיקום הנחל הוא, שנציגים של גופים רבים שותפים לעבודה. נמצאים בה נציגים של המשרד לאיכות הסביבה, הקרן הקיימת לישראל, נציגי החברה להגנת הטבע, מינהל מקרקעי ישראל, רשות הטבע והגנים, מועצה אזורית עמק חפר, רשות ניקוז ונחלים שרון ועוד. כ-50 מיליון שקלים הושקעו עד כה בפרויקט. ב-2003 במהלך "פסטיבל הנחלים" באוסטרליה, פרויקט שיקום נחל אלכסנדר זכה במקום הראשון בתחרות הבינלאומית "RIVERPRIZE" בנושא איכות הסביבה. אחד הנחלים המזוהמים בארץ הפך למקור דוגמה למנהלות לשיקום נחלים ברחבי העולם. רשות ניקוז השרון, אגודת המים "אפיקי עמק חפר", החברה הממשלתית לתיירות ונציבות המים הם הגופים המתקצבים.

גשר הצבים

הגשר המקורי היה גשר עץ מעל הנחל ששימש את החקלאים באזור. ממנו הושלכו פסדים מן המשקים סביב ולכן גם נוצר ריכוז גדול של צבים רכים סביבו. מכאן גם שמו. בשנת 1986 הוקם גשר בטון לצד הגשר המקורי, שנהרס בשטפונות כמה שנים לאחר מכן. הגשר החדש מיועד הן להולכי רגל והן לכלי רכב.

הצב הרך, הוא בעל חיים נדיר, הוא מגיע עד לאורך של 1.20 מטרים ומשקלו יכול להגיע עד 50 ק"ג. לצבים צוואר ארוך וגמיש המשמש אותם כצינור נשימה בעת היותם מתחת למים. הם ניזונים בעיקר מבעלי חיים קטנים החיים במים. הצבים הרכים נמצאים בסכנת הכחדה, עקב פגיעה באזורי ההטלה שלהם, זיהום וייבוש נחלים, פגיעה מפסולת וקרסים ודריסה. גם חיות הבר, כמו שועלים או נמיות פוגעים בצבים על ידי אכילת ביציהם. בחורף 1992 היו שיטפונות וצבים רבים נסחפו אל הים התיכון ומתו.

פרויקט הצלת הצב הרך בנחל אלכסנדר היה הפרויקט הראשון בשיקום הנחל. במהלכו נבנו אזורים מוגנים להטלת ביצים ומשטחי התחממות עבור הצבים, אשר מוגדרים כבעלי דם קר. באזורי ההטלה הוצבו שלטים, ופקחי רשות הטבע והגנים, מסיירים במקום כדי למנוע פגיעה בהם. בעונת ההטלה קיני הצבים מועברים לכלובים מוגנים, ויום לאחר בקיעת הצבים, שאורכם כ-5 ס"מ, הם משוחררים לנחל בלילה.

בנוסף לצב הרך ניתן לעתים לצפות באזור באגמיות, ברכיות, סופיות ולעתים אף בנוטריות ובנמיות.

נחל אלכסנדר, כפי שנראה מגשר הצבים אי מלאכותי שהוקם בסמוך למפגש הנחל עם נחל שכם, ומשמש את בעלי החיים בנחל

שפך הנחל

הנחל בין כביש 2 ושפכו

קישורים חיצוניים

• לאומי נחל אלכסנדר - חוף בית ינאי/ alexanderStreamHofBetYanai, באתר רשות הטבע והגנים
• טיול בנחל אלכסנדר: פארק צבי המים ושביל הנחל, באתר e ירוק קק״ל
• גן לאומי נחל אלכסנדר באתר "טבע ונופים בישראל"
• נחל אלכסנדר והצבים הרכים, באתר למטייל בישראל
• נחל אלכסנדר 3D - תמונות בתלת ממד מנחל אלכסנדר, באתר "המימד השלישי"
• תמונות מנחל אלכסנדר, פליקר

הערות שוליים

אלכסנדר אלכסנדר קטגוריה:ישראל: גנים לאומיים קטגוריה:שמירת הטבע בישראל קטגוריה:השרון קטגוריה:עמק חפר אלכסנדר אלכסנדר