אורה אחימאיר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
GiladJerus (שיחה | תרומות)
←‏ביוגרפיה: הוספת קישור לדף המרכז הבין-תרבותי לירושלים
←‏ביוגרפיה: הוספת קישור למכון ירושלים
שורה 7: שורה 7:
ב[[שנות ה-70]], בעת שבעלה שימש שליח [[רשות השידור]] ב[[וושינגטון]], הייתה אורה אחימאיר נספחת לארגוני נשים בשגרירות ישראל בוושינגטון. לאחר שובה לישראל הייתה רכזת ועדת ראש הממשלה למעמד האישה.
ב[[שנות ה-70]], בעת שבעלה שימש שליח [[רשות השידור]] ב[[וושינגטון]], הייתה אורה אחימאיר נספחת לארגוני נשים בשגרירות ישראל בוושינגטון. לאחר שובה לישראל הייתה רכזת ועדת ראש הממשלה למעמד האישה.


בשנת [[1978]], עם הקמת מכון ירושלים לחקר ישראל, מונתה כמנהלת המכון. היא פעלה למיסודו של המכון כמוסד אקדמי-מקצועי. תחת ניהולה התפתח המכון למכון המחקר המרכזי בישראל העוסק בחקר מדיניות העיר ירושלים ועתידה. במהלך שנות ניהולה התפרסמו מאות מחקרים ועבודות בנושאים שונים הקשורים בירושלים. ספריו ואלבומיו של [[דוד קרויאנקר]] על האדריכלות בירושלים יצאו בהוצאת המכון. הייתה בין יוזמי כנס ראשי הערים הבינלאומי המתקיים מדי שנה בירושלים.
בשנת [[1978]], עם הקמת [[מכון ירושלים לחקר ישראל]], מונתה כמנהלת המכון. היא פעלה למיסודו של המכון כמוסד אקדמי-מקצועי. תחת ניהולה התפתח המכון למכון המחקר המרכזי בישראל העוסק בחקר מדיניות העיר ירושלים ועתידה. במהלך שנות ניהולה התפרסמו מאות מחקרים ועבודות בנושאים שונים הקשורים בירושלים. ספריו ואלבומיו של [[דוד קרויאנקר]] על האדריכלות בירושלים יצאו בהוצאת המכון. הייתה בין יוזמי כנס ראשי הערים הבינלאומי המתקיים מדי שנה בירושלים.


אחימאיר היא חברת הוועד המנהל של [[המרכז הבין-תרבותי לירושלים|המרכז הבין תרבותי ירושלים]] וחברת הוועד המנהל של הזירה הבינתרבותית בירושלים.
אחימאיר היא חברת הוועד המנהל של [[המרכז הבין-תרבותי לירושלים|המרכז הבין תרבותי ירושלים]] וחברת הוועד המנהל של הזירה הבינתרבותית בירושלים.

גרסה מ־14:04, 30 בנובמבר 2016

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

אורה אחימאיר (נולדה בשנת 1941) לשעבר מנכ"ל מכון ירושלים לחקר ישראל. יקירת ירושלים לשנת תשע"א.

ביוגרפיה

נולדה בירושלים בבית סוציאליסטי. למדה בבית החינוך לילדי עובדים והייתה בתנועת הצופים. למדה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1963 נישאה ליעקב אחימאיר. בשנות ה-60 התגוררה בלונדון, שם שימש בעלה כשדר בשידור העברי של הבי בי סי. שירתה בנספחות צה"ל בלונדון.

בשנות ה-70, בעת שבעלה שימש שליח רשות השידור בוושינגטון, הייתה אורה אחימאיר נספחת לארגוני נשים בשגרירות ישראל בוושינגטון. לאחר שובה לישראל הייתה רכזת ועדת ראש הממשלה למעמד האישה.

בשנת 1978, עם הקמת מכון ירושלים לחקר ישראל, מונתה כמנהלת המכון. היא פעלה למיסודו של המכון כמוסד אקדמי-מקצועי. תחת ניהולה התפתח המכון למכון המחקר המרכזי בישראל העוסק בחקר מדיניות העיר ירושלים ועתידה. במהלך שנות ניהולה התפרסמו מאות מחקרים ועבודות בנושאים שונים הקשורים בירושלים. ספריו ואלבומיו של דוד קרויאנקר על האדריכלות בירושלים יצאו בהוצאת המכון. הייתה בין יוזמי כנס ראשי הערים הבינלאומי המתקיים מדי שנה בירושלים.

אחימאיר היא חברת הוועד המנהל של המרכז הבין תרבותי ירושלים וחברת הוועד המנהל של הזירה הבינתרבותית בירושלים.

בסוף 2009 פרשה מתפקידה כמנהלת מכון ירושלים לחקר ישראל. בשנת תשע"א (2011) זכתה באות יקיר ירושלים. בנימוקי הוועדה נכתב כי העיטור ניתן לה "על הובלת מחקר למען עתיד העיר, על העמדת דורות רבים של חוקרים והקניית ידע על בירת ישראל".

בשנת 2012 יצא לאור ספרה הראשון "כלה" בהוצאת עם עובד, בו היא מספרת על אמה, חיה לבית קירשנבאום מצפת, אישה יפה ומסתורית שמתה בגיל צעיר, והייתה נשואה בנישואים ראשונים לשוטר יהודי במשטרת המנדט שנרצח מספר ימים לאחר נישואיהם.

ספרה

מעריכותיה

  • מאה שנות תרבות 2000-1900 (עם חיים באר), הוצאת עם עובד: ידיעות אחרונות, 2000
  • 40 שנה בירושלים (עם יעקב בר סימן טוב), הוצאת מכון ירושלים לחקר ישראל
  • עשרים שנה בירושלים 1987-1967 (עם יהושע פראוור)
  • אדריכלות בירושלים (עם דוד קרויאנקר)
  • אדריכלות מונומנטלית בירושלים (עם מיכאל לוין)
  • אדריכלות מודרנית בירושלים (עם מיכאל לוין)
  • שימור בירושלים
  • הסדרי שלום בירושלים
  • עיר וספר: ספריית שער ציון ־ בית אריאלה, הוצאת כתר, 1987
  • Jerusalem a City and its future (with Marshall Breger), Syracuse University Press

קישורים חיצוניים