גדעון שוחט – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 56: שורה 56:


=== משפחתו ===
=== משפחתו ===
שוחט נישא למלכה בכפר גלעדי ושם גם נולדו להם שתי בנותיהם. בתקופת מלחמת העולם השנייה התגייסו 2 בני הזוג לצבא הבריטי והילדים גודלו על ידי משפחות מאמצות מהקיבוץ. לאחר חזרתם מהמלחמה התגרשו בני הזוג ועזבו את הקיבוץ.
שוחט נישא למלכה בכפר גלעדי ושם גם נולדו להם שתי בנותיהם. בתקופת מלחמת העולם השנייה התגייסו שני בני הזוג לצבא הבריטי והילדים גודלו על ידי משפחות מאמצות מהקיבוץ. לאחר חזרתם מהמלחמה התגרשו בני הזוג ועזבו את הקיבוץ.


ב-1966, זמן לא רב אחרי חזרתו משליחות באפריקה, התאבד שוחט על חוף הים בקרבת ביתו בהרצליה{{הערה|קיימות מספר גרסאות לגורם להתאבדות. המכתב שהשאיר אחריו לא פורסם}}.
ב-1966, זמן לא רב אחרי חזרתו משליחות באפריקה, התאבד שוחט על חוף הים בקרבת ביתו בהרצליה{{הערה|קיימות מספר גרסאות לגורם להתאבדות. המכתב שהשאיר אחריו לא פורסם}}.

גרסה מ־17:35, 3 בדצמבר 2016

תבנית:חייל

גדעון "גדע" שוחט (26 בדצמבר 1912, חיפה - 19 בדצמבר 1966 תל אביב) היה טייס בחיל האוויר הבריטי. אל"ם בצה"ל. ממקימי חיל האוויר הישראלי בו שירת כטייס תובלה. שגריר ישראל במדינות אפריקה. בנם של ישראל ומניה שוחט ואביה של אלונה איינשטיין (אשתו של אריק איינשטיין).

קורות חיים

נעוריו

גדעון נולד בחיפה ב-1912[1]. היה בנם הבכור של מניה וישראל שוחט ואח לענה (ענת) שוחט[2]. למד בבית הספר מקס פיין. לאחר מלחמת העולם הראשונה ועם תחילת המנדט הבריטי עברה המשפחה לגור בכפר גלעדי. ההורים שהתמסרו לפעילות הציבורית הזניחו את חובותיהם המשפחתיות[3] והילד גדל במסגרת מערכת החינוך המשותף של הקיבוץ אך ללא בית חם. בשלב מסוים אף הצטרף לחברת הילדים של בית אלפא[4].

קורסי טיס מוקדמים

בתקופת לימודיו ב"מקס פיין" המליץ מנהל בית הספר, משה פלדשטיין, שיצטרף לקורס דאייה. ב-1937 החל קורס דאונים שלב א'[5]. בשנים 1938 ו1939 הוסמך שוחט לדאייה שלבים ב' וג'.

ב-1940 התחיל שוחט קורס טיס אזרחי, על מטוסי בוכנה, בשדה התעופה לוד (כיום נתב"ג), והוסמך ב-1941.

השירות בחיל האוויר הבריטי

ב-1941 התנדב שוחט לצבא הבריטי ונשלח לאסמרה באריתריאה לעבוד כחרט-מכונאי אבל אחרי מספר חודשים חזר לארץ[6].

ב-1943 סיים קורס טיס ברודזיה (מ-1980 שונה שמה לזימבבואה)[7] ושירת במצרים כטייס של חיל האוויר הבריטי. לקראת סוף המלחמה נשלח שוחט לקאראצ'י שבהודו שם שירת כמפקד מפציץ מסוג ליברייטור[8].

השירות במוסד לעליה ב'

ב-1946 שירת במוסד לעליה ב' וסייע בהכנה ושילוח ספינות מעפילים מצרפת ואיטליה לארץ ישראל. בין הספינות שסייע בשליחתן ניתן למנות את שיבת ציון, עצמאות, גאולה, תיאודור הרצל, יהודה הלוי, חיים ארלוזורוב ועוד.

השירות בחיל האוויר הישראלי

ב-1948 הצטרף לחיל האוויר לטייסת התובלה 103 (המכונה גם "טייסת הפילים"). עבר קורס טיס בצ'כיה[9] והיה מעורב במבצע ולווטה, להבאת מטוסים מאירופה לישראל, בו שימש כמקשר בין משלחת הטייסים בצ'כוסלובקיה לבין הארץ.

ב-1950, לאחר שסיים קורס מג"דים צה"לי[10], מונה למדריך ראשי בקורס טיס ובאותה שנה מונה למפקד בית הספר לטיסה (שירת בתפקיד זה עד 1951).

ב-1953 נשלח ללמוד באוניברסיטה האווירית של חיל־האוויר האמריקני באלבמה ובבית הספר למודיעין בדנבר, קולרדו.

ב-1956 מונה למפקד טייסת הפילים ובמסגרת תפקידו ניהל את הצנחת הגדוד של רפול במעבר המיתלה במהלך מלחמת סיני[11].

בשלבים מאוחרים יותר שימש כראש מחלקת שלישות בחיל אוויר וכמפקד בית הספר הטכני של חיל האוויר.

השירות במשרד החוץ

ב-1962 הושאל על ידי צה"ל למשרד החוץ ונשלח למספר תפקידים רשמיים במדינות אפריקה (שירת כשליח בדאר א-סלאם שבטנזניה, כשגריר במלאווי ועוד).

משפחתו

שוחט נישא למלכה בכפר גלעדי ושם גם נולדו להם שתי בנותיהם. בתקופת מלחמת העולם השנייה התגייסו שני בני הזוג לצבא הבריטי והילדים גודלו על ידי משפחות מאמצות מהקיבוץ. לאחר חזרתם מהמלחמה התגרשו בני הזוג ועזבו את הקיבוץ.

ב-1966, זמן לא רב אחרי חזרתו משליחות באפריקה, התאבד שוחט על חוף הים בקרבת ביתו בהרצליה[12].

בתו אלונה נישאה לאריק איינשטיין ובהמשך התגרשה וחזרה בתשובה. בתו השנייה יעל מתגוררת באוסטרליה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

  1. ^ נטען שהשם גדעון נבחר על ידי הקיבוץ
  2. ^ ענה נולדה בבורסה שבטורקיה בתקופה בה הוגלו הוריה מארץ ישראל
  3. ^ ראו מאמרו של מוטי גולני מניה: עליתה הקצרה ונפילתה הארוכה עמודים 8-9
  4. ^ ראו את סיפורה של נירה אשל באתר הסתדרות המורים
  5. ^ מדריך הקבוצה היה יצחק הננסון (איצה)
  6. ^ למתנדבים בעלי רישיון טיסה הבטיחו הבריטים שיעברו ממסלול מכונאות למסלול טיסה אך ההבטחה לא קויימה
  7. ^ בוגרים נוספים של קורס זה היו בנימין בונה (בוניסלבסקי), מודי אלון, עזר ויצמן, יצחק סלע ויריב שיינבאום
  8. ^ עזר ויצמן, לך שמים לך ארץ, ספרית מעריב, 1975, עמוד 40
  9. ^ הקורס התקיים מ-4 בספטמבר 1948 עד 26 בנובמבר 1948
  10. ^ מפקד הקורס היה יצחק רבין
  11. ^ שוחט הטיס בעצמו את אחד מ-16 מטוסי התובלה שנשאו את חיילי הצנחנים
  12. ^ קיימות מספר גרסאות לגורם להתאבדות. המכתב שהשאיר אחריו לא פורסם