דרכי נועם (רשת מוסדות חינוך) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
טעויות דקדוקיות, והוספת מידע
מיקוםתמונה
שורה 1: שורה 1:
{{אין תמונה}}
'''דרכי נעם''' (מוכרת יותר בקיצור '''נועם''') היא רשת [[חינוך]] [[דתיים לאומיים|תורנית לאומית]] ב[[פתח תקווה]], מהגן ועד [[ישיבה תיכונית]] ו[[אולפנה]] לבנות.
'''דרכי נעם''' (מוכרת יותר בקיצור '''נועם''') היא רשת [[חינוך]] [[דתיים לאומיים|תורנית לאומית]] ב[[פתח תקווה]], מהגן ועד [[ישיבה תיכונית]] ו[[אולפנה]] לבנות.


שורה 23: שורה 22:


==הישיבה התיכונית==
==הישיבה התיכונית==
{{אין תמונה}}
ה[[ישיבה|ישיבה התיכונית]] שוכנת כיום בשכונת [[כפר גנים]], בסמוך למיקום ההיסטורי של קיבוץ [[גבעת השלושה]]. ב[[ראש ישיבה|ראשות הישיבה]] עומד הרה"ג משה רפאל מן. מנהלי התיכון הם איילת פילבר, הרב יעקב שנייד, והרב חיים אוריין.
ה[[ישיבה|ישיבה התיכונית]] שוכנת כיום בשכונת [[כפר גנים]], בסמוך למיקום ההיסטורי של קיבוץ [[גבעת השלושה]]. ב[[ראש ישיבה|ראשות הישיבה]] עומד הרה"ג משה רפאל מן. מנהלי התיכון הם איילת פילבר, הרב יעקב שנייד, והרב חיים אוריין.



גרסה מ־12:28, 6 בדצמבר 2016

דרכי נעם (מוכרת יותר בקיצור נועם) היא רשת חינוך תורנית לאומית בפתח תקווה, מהגן ועד ישיבה תיכונית ואולפנה לבנות.

הקמת הרשת

עד תחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 למדו רוב ילדי הציבור הדתי לאומי בפתח תקווה במסגרת החינוך הממלכתי דתי (ממ"ד) הרשמי ומיעוטם בבית הספר "שארית ישראל" של החינוך העצמאי החרדי. עם התגברות הזרם התורני בקרב הציבור הדתי בכלל, ובפתח תקווה בפרט, נוצר רצון ליצירת מסגרת חינוכית שתתאים לערכים של ציבור זה.

בשנת תשמ"ב (1982) יזמה קבוצת הורים בפתח תקווה את פתיחת בית הספר למרות התנגדות הרשויות העירוניות. משרד החינוך נאבק בתחילה בבית הספר ונשלחו שוטרים (יחידת יס"מ) לבתיהם של ההורים ששלחו את ילדיהם לבית הספר, בטענה שהם מפירים את חוק חינוך חובה. את המאבק ניהלו שלמה שפירא, יוסף שמשי, ורד פאמפידו, ומאיר פלהיימר, ראשי העמותה בהקמתה.

למרות זאת בית הספר המשיך בפעילותו ובשנה השנייה הוקמו כיתות נפרדות לבנים ולבנות. בשנים הראשונות נדד בית הספר. לאחר שהמחזור הראשון סיים את כיתה ח', נפתחה אולפנה עבור הבנות המסיימות. לעומתן, המחזור השלישי של הבנים ייסד את הישיבה התיכונית (בראשות הרב מן).

רשת החינוך מוגדרת כ"מוסד מוכר שאינו רשמי" במשרד החינוך.

במהלך השנים נתגלעו מחלוקות, ומהרשת התפצלה קבוצה שהקימה את בית הספר למרחב, כיום, נעם צביה. בהמשך הוקם גם בית הספר היסודי דעת מבינים שנמצא סמוך לישיבה התיכונית דרכי נעם.

בית הספר היסודי

בית הספר היסודי התחיל את דרכו במבנה קטן ברחוב המורים (בהנהלת הרב צבי שינובר מישיבת נחלים והרב יוסף שמשי). בית הספר נדד בעוד מספר מקומות וכעבור שנתיים עבר למבנה בכפר אברהם שלימים נהפך לאולמי "פלמינגו". כעבור שנים מעטות עבר לרחוב הנביאים בשכונת שערייה. בשנת 2005 עבר לרחוב אבי אורן למבנה חדש ומטופח, שהיה שייך בעבר לתיכון הדתי "במעלה".

מנהל בית הספר הראשון היה הרב אבי גרנביץ'. בהמשך פרש מתפקידו בעקבות ויכוח עם הנהלת העמותה והקים את בי"ס למרחב. במקומו מונה דניאל אורגלר, שנפטר בשנת 1997. הוא הוחלף על יד סגנו נפתלי מלאכי, שכיהן כמנהל עד 2005. כיום מנהל בית הספר הוא הרב חגי אונגר שבעבר היה סגנו של מלאכי.

בית הספר מונה כ-720 ילדים ומצטיין בתוכניות הלימודים ובהשקעה תורנית.

לקראת פתיחת שנת הלימודים תש"ע התפרסם כי בית הספר מתנגד לקלוט תלמידים מבני קהילת יוצאי אתיופיה. השמועות ככל הנראה היו שגויות, וכיום, ישנם תלמידים יוצאי אתיופיה משולבים בכיתות בית הספר.[1]

הישיבה התיכונית

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

הישיבה התיכונית שוכנת כיום בשכונת כפר גנים, בסמוך למיקום ההיסטורי של קיבוץ גבעת השלושה. בראשות הישיבה עומד הרה"ג משה רפאל מן. מנהלי התיכון הם איילת פילבר, הרב יעקב שנייד, והרב חיים אוריין.

הישיבה מארגנת מדי שנה זכר לשמחת בית השואבה, במוצאי יום טוב הראשון של חג הסוכות. לאירוע זה מגיעים גם בוגרים רבים, תלמידים, ואורחים נוספים.

בשנת ה'תשע"ה זכה אייל מטס, תלמיד מחזור כ', בחידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי.

הישיבה מונה כ-500 תלמידים, ונחשבת לאחת הישיבות התיכוניות הטובות בארץ.

האולפנה

האולפנה קיימת משנת 1990. שכנה בעבר במספר מקומות וכיום מקומה ברחוב הרב מימון 4 בשכונת אחדות בעיר.

הרב יוסף יעקובי שימש כראש האולפנה עד שנת 2007 - תשס"ז. אחריו מילאו את התפקיד הרב אמיר ורד והגב' אסתר קיזלשטיין. כיום משמשת כראש האולפנה הרבנית גילה שרים, אשתו של הרב יוסי שרים. חוה פלדמן מנהלת התיכון.

האולפנה מונה כ-420 בנות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים