שכם בן חמור

חטיפת דינה. ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו

א וַתֵּצֵא דִינָה בַּת-לֵאָה, אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב, לִרְאוֹת, בִּבְנוֹת הָאָרֶץ. ב וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן-חֲמוֹר, הַחִוִּי--נְשִׂיא הָאָרֶץ; וַיִּקַּח אֹתָהּ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ, וַיְעַנֶּהָ.

— ספר בראשית, פרק ל"ד, פסוקים א'–ב'

תבנית:שם, הוא דמות מקראית ממוצא חיווי אשר על אביו נאמר כי הוא "נְשִׂיא הָאָרֶץ". כאשר יצאה דינה בת יעקב ולאה מהאוהל "לִרְאוֹת, בִּבְנוֹת הָאָרֶץ" ראה אותה שכם ואנס אותה.

מוצאו

מוצאו של שכם הוא מהחיווי, אחד משבעת עממי כנען. אין איזכור על עם זה במקורות חיצוניים. במקרא מופיע שמו של עם זה בפרשת הגבעונים, ספר שופטים, פרק ט' ובספר יהושע, פרק י"א

שכם בן חמור החוי אשר נראה כי ראה בבנות הארץ - 'ראה' את דינה ו'חטף' נערה בתולה ממשפחה של זרים, משפחת יעקב. לשכם הכרות מוקדמת עם משפחת יעקב. כאשר המשפחה הגיעה מפדן התיישבו יעקב ומשפחתו בשכם. לאחר רכישת הנחלה, יעקב ביסס את עצמו וזאת כדי להפוך מתושב ארעי לתושב קבע. המשא ומתן לרכישת הנחלה התנהל מול משפחת חמור בן שכם. יש הסוברים כי שכם דאג נוכח התעצמות משפחת יעקב, והחליט להעביר מסר כוחני ומשפיל באמצעות אונס. במקרא ניתן למצוא סיפורים דומים בהם אנשי העיר מעבירים מסר מאיים ומשפיל לבאים העירה כדוגמת סיפור פילגש בגבעה.

דמותו

בספר בראשית, פרק ל"ד, פסוק ג' מסופר שלאחר ששכם אונס את דינה הוא מתאהב בה. קולה של דינה בסיפור אינו נשמע. הכתוב מציין: "כִּי-נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל". הערה זו היא לדעת יאיר זקוביץ ואחרים אנכרוניסיטית וזאת לאור העובדה כי עם ישראל טרם נוצר. שכם מבקש מאביו חמור לקחת לו את דינה לאישה. בניו של יעקב אשר שומעים על האונס כועסים על כך.

שכם ואביו מוכנים לשלם מחיר מאד כבד ובתמורה ישא את דינה בת יעקב לאישה. שכם מצהיר " הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד, מֹהַר וּמַתָּן, וְאֶתְּנָה, כַּאֲשֶׁר תֹּאמְרוּ אֵלָי; וּתְנוּ-לִי אֶת-הַנַּעֲרָ, לְאִשָּׁה." שכם ואביו מוכנים למול את עצמם ואת בני העיר וזאת לפי דרישת בני יעקב. בני יעקב מנצלים את כאבם של חמור, אביו ואנשי העיר וטובחים בהם.