הבדלים בין גרסאות בדף "יהודה יערי"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  לפני 3 שנים
מ
החלפת ברטיסלבה בברטיסלאבה באמצעות AWB
מ (הפיכת קישורים מהצורה ISBN XXX לתבנית:ISBN#)
מ (החלפת ברטיסלבה בברטיסלאבה באמצעות AWB)
 
==חייו==
יהודה נולד לחיים יוסף ופסיה צירל ואלד בשנת 1900 ב[[טרנוב]]{{הערה|שם=שלומיאל|1='''שלומיאל מצא צל''' - [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור|ספריית "תרמיל"]] (1985)}} שב[[גליציה]], אז חלק מ[[האימפריה האוסטרו-הונגרית]]. משפחתו הייתה יהודית מסורתית, והוא אחיו הצעיר של [[אברהם יערי]]. בנעוריו הצטרף לתנועת "השומר", שהפכה ב-[[1916]] ל"[[השומר הצעיר]]". לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] ביקש לעלות עם חבריו לתנועה ל[[ארץ ישראל]], ולשם כך היה עליהן לחצות גבולות בדרכים לא חוקיות, מחשש שיהיה עליהם להתגייס ל[[צבא]] אם יפנו לקבל אישורים רשמיים. את דרכם עשו ברגל דרך [[הרי הקרפטים]] עד ל[[ברטיסלבהברטיסלאבה]] שב[[צ'כוסלובקיה]], שם הצהירו במרמה כי הם פליטי ארץ ישראל שהוגלו על ידי השלטון ה[[האימפריה העות'מאנית|טורקי]], ובקשו לחזור ארצה, ובזכות זה קיבלו את האישורים הדרושים מה[[שגרירות]] ה[[הממלכה המאוחדת|בריטית]] ב[[פראג]]. לשם העמדת הפנים שהוא יליד הארץ, שינה את שם משפחתו ליערי. על סיפון ה[[אוניה]] לארץ ישראל פגש את [[אהרון דוד גורדון|א.ד. גורדון]], ששב ארצה מכינוס [[הפועל הצעיר]] ו[[צעירי ציון]] בפראג, ולימים סיפר שפגישה זו השפיעה עליו עמוקות{{הערה|שם=חתחתים|1=יהודה יערי, '''בדרך חתחתים''', בתוך: "ספר העלייה השלישית", בעריכת יהודה ארז, הוצאת [[עם עובד]] [[1964]], כרך ב', עמ' 882-892}}.
 
עם עלייתו לארץ ב-[[1920]], עבד בייבוש ביצות העמק{{הערה|שם=שלומיאל}}, בהכשרת הקרקע ב[[קריית ענבים]] וב[[רוחמה]], ולאחר מכן הצטרף ל[[גדוד שומריה]] בסלילת כביש [[חיפה]]-ג'דה (לימים [[רמת ישי]]). במחנה הגדוד יזם והפיק את הצגתו הראשונה של המחזה "[[הדיבוק]]" בארץ ישראל, ומחזות נוספים, על ידי חברי הקבוצה{{הערה|שם=חתחתים}}. היה בין חברי "קיבוץ א' של השומר הצעיר", אשר הקימו ב-[[1922]] את [[קיבוץ]] [[בית אלפא]]. ב-[[1926]] עזב את הקיבוץ ועבר להתגורר ב[[ירושלים]]. בשנת 1928 למד [[ספרנות]] ב[[מכון פראט]]{{הערה|שם=covenant|1=Yaari, Yehuda: The Covenant - Ten Stories, Youth and Hehalutz Department of the Zionist Organization (1965) }} ב[[ניו יורק]]. בשנת 1931 שימש כספרן ומורה לעברית ב[[אוניברסיטת קווינס (קנדה)|אוניברסיטת קווינס]] ([[קינגסטון, אונטריו|קינגסטון]], [[קנדה]]).{{הערה|שם=covenant}} בשובו ארצה, בשנת 1933, היה לספרן ב[[בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי]]{{הערה|שם=שלומיאל}}, ואחר-כך עבד בלשכת [[קרן היסוד]] בירושלים, שם כיהן כראש מחלקת המידע והפרסום, ואחר כך כמזכיר כללי{{הערה|שם=covenant}}. בשנת 1955 הצטרף יערי לצוות [[משרד החוץ]] ובשנים 1955-1957 היה [[נספח תרבות]] בצירות ישראל בשוודיה. אחר כך היה ראש המחלקה לקשרי תרבות במשרד החוץ ולבסוף הקונסול הכללי של ישראל באמסטרדם.{{הערה|שם=covenant}}. בשנת [[1947]] נשא לאשה את ה[[עיצוב גרפי|מעצבת הגרפית]] [[עלי גרוס]].
בשל כך רואים בו כמה מהמבקרים כסופר [[ספרות ריאליסטית|ריאליסטי]], דוברה של תקופה, בדומה ל[[יוסף חיים ברנר|ברנר]] שתיאר את מציאות אנשי [[העלייה השנייה]]{{הערה|1=מאמריהם של ישורון קשת ואריה ליפשיץ}}.
 
אולם חוקרי ספרות אחרים מצביעים על הערך האוניברסלי של סיפוריו, הרבה מעבר לרוחם של זמן ומקום מסוימים{{הערה|1=מאמריהם של שמעון הלקין ונורית גוברין}}. הסיפורים עוסקים בשאלות של זהות, משמעות החיים, הניכור בין בני האדם ויחסי היחיד והחברה, ובכך יש לראות בהם חלק מהספרות ה[[אקזיסטנציאליזם|אקזיסטנציאליסטית]]. השיגעון וה[[דיכאון]] שרבים מהגיבורים לוקים בהם אינם ייחודיים לחלוצי העליות הראשונות לארץ, אלא הם חלק מייסורי הקיום האנושי שאין להימלט מהם, והחזון בדבר חברה שבה יחדלו הייסורים מסתבר כאשליה{{הערה|1=נורית גוברין, "אין המולדת מוציאה את האדם מיגונו"}}.
 
===השפעה חסידית===
==ספריו==
* '''כאור יהל - מגילת חייו של יוסף לנדא''', תל אביב: הוצאת ארץ-ישראל, תרצ"ז ([[1937]])
 
* '''ארבעים יום על הים''' - [[מחזה]], [[1938]]
* '''דרכי איש''' - [[סיפור קצר|סיפורים]], [[הוצאת דבר]], [[1940]]

תפריט ניווט

מרחבי שם

גרסאות שפה