שיחה:אברהם יצחק הכהן קוק

ערך זה צוטט בהראי"ה קוק, אנציקלופדית דעת, אתר דעת.

• שיחה:אברהם יצחק הכהן קוק/ארכיון 1
• שיחה:אברהם יצחק הכהן קוק/ארכיון 2

הרב קוק והחזון אי"ש

גם אני שמעתי את האנקדוטה הזאת, אך כדי להניח אותה בערך, צריך גם מקור רציני. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 11:19, 12 ביוני 2011 (IDT)

הגותו היא "מרכיב משמעותי בהשקפת העולם של הציונות"?

הציונות הדתית היא כמובן אחד המרכיבים של הציונות הכללית, וממילא ספרים העוסקים בציונות בכלל עוסקים לעתים גם בו. ובכל זאת, איני חושב שהגותו היא מרכיב משמעותי בהשקפת עולמם של הוגים חילוניים, ודאי לא רבים מהם. נרו יאיר • שיחה • י' בסיוון ה'תשע"א • 11:21, 12 ביוני 2011 (IDT)

הגותו של הרב קוק היא חלק אינטגרלי מן ההגות הציונית בכללה, מאז שראתה אור ועד ימנו אלו. פירוט בהמשך. יעל 11:27, 12 ביוני 2011 (IDT)

את זה כתבתי בראשית דבריי. ההגות הציונית דתית היא חלק אינטגרלי מההגות הציונית בכללה, זה מובן מאליו ואין צורך להזכיר. נרו יאיר • שיחה • י' בסיוון ה'תשע"א • 11:31, 12 ביוני 2011 (IDT)

הגותו של הרב קוק ולאו דווקא ההגות הציונית הדתית - היא חלק אינטגרלי מן ההגות הציונית בכללה. אמליץ למתעניינים לעיין במקורות שהובאו משל ההיסטוריונים הרצברג ואבינרי, ויש עוד רבים, שזו הערכתם. ועוד פירוט בהמשך. יעל 11:33, 12 ביוני 2011 (IDT)

אין צורך לחזור על מה שכבר אמרת. כדי להצדיק את מה שאת מבקשת להכניס לערך עלייך להדגים כיצד הגותו של של הרב קוק היא מרכיב משמעותי בהשקפת עולמם של הוגים חילוניים. נרו יאיר • שיחה • י' בסיוון ה'תשע"א • 11:37, 12 ביוני 2011 (IDT)

אינני עוסקת בוויקי במחקר עצמאי - להבדיל מכמה מבני שיחי - אני מסתמכת על מה שנכתב. מישהו הסיר את המקורות שהבאתי וגרם בכך נזק לוויקי. האם יש צורך שאחזור על דברי לעיל או שאין צורך? יעל 11:40, 12 ביוני 2011 (IDT)

אני מסופק אם המקורות שהבאת אומרים את מה ששמת בפיהם. זאת גם לאור התקדים של "טוב למות בעד ארצנו". נרו יאיר • שיחה • י' בסיוון ה'תשע"א • 11:43, 12 ביוני 2011 (IDT)

ההמשך הועבר אל שיחה:טוב למות בעד ארצנו

הבאתי מקורות לכך שהגותו של הרב קוק היא חלק אינטגרלי מההגות הציונית:

1. שלמה אבינרי, הרעיון הציוני לגוניו, תל אביב : הוצאת עם עובד, תש"ם-1980, עמ' 226-216.

2. אברהם הרצברג, הרעיון הציוני, ירושלים : הוצאת כתר, תש"ל-1970, עמ' 319: "מתבלטים... הוא אחד ממתי-מעט אלה"

ואני מבקשת לציין כל זאת בערך. יעל 12:45, 12 ביוני 2011 (IDT)

זה אינה תגובה למה שכתבתי. כמובן שהגות ציונית דתית היא חלק אינטגרלי מההגות הציונית, זה לא הדיון. נרו יאיר • שיחה • י' בסיוון ה'תשע"א • 12:49, 12 ביוני 2011 (IDT)

הבאתי מקורות לכך שהגותו של הרב קוק היא חלק אינטגרלי מההגות הציונית: 1. שלמה אבינרי, הרעיון הציוני לגוניו, תל אביב : הוצאת עם עובד, תש"ם-1980, עמ' 226-216. 2. אברהם הרצברג, הרעיון הציוני, ירושלים : הוצאת כתר, תש"ל-1970, עמ' 319: "מתבלטים... הוא אחד ממתי-מעט אלה" ואני מבקשת לציין כל זאת בערך. 21:50, 12 ביוני 2011 (IDT)

הגותו של הרב קוק היא חלק חשוב מההגות הציונית בכללה

הבאתי מקורות לכך שהגותו של הרב קוק היא חלק אינטגרלי מההגות הציונית:

1. שלמה אבינרי, הרעיון הציוני לגוניו, תל אביב : הוצאת עם עובד, תש"ם-1980, עמ' 226-216.

2. אברהם הרצברג, הרעיון הציוני, ירושלים : הוצאת כתר, תש"ל-1970, עמ' 319: "מתבלטים... הוא אחד ממתי-מעט אלה"

ואני מבקשת לציין כל זאת בערך. יעל 17:32, 12 ביוני 2011 (IDT)

לא כתבת את זה כבר (וקיבלת תשובה)? נרו יאיר • שיחה • י' בסיוון ה'תשע"א • 17:36, 12 ביוני 2011 (IDT)

"תשובה" ממי? האם שאלתי אותך להיות הפוסק שלי? או היסטוריון שקובע ?

החוקרים קבעו כך. אין דעה נגדית. הדברים יובאו בערך. האם הייתי ברורה? יעל 17:48, 12 ביוני 2011 (IDT)

זהו אינו דיון. נמתין לדעות נוספות. נרו יאיר • שיחה • י' בסיוון ה'תשע"א • 17:50, 12 ביוני 2011 (IDT)

אכן נמתין לדעות נוספות. יעל 17:52, 12 ביוני 2011 (IDT)

חלק אנטגרלי מההגות הציונית? - כן. חלק חשוב מההגות הציונית-דתית? - כן. חלק חשוב מההגות הציונית בכללה? - אולי. אפשר לכתוב שלדעת המומחה פלוני ולדעת המומחה אלמוני, זה כך, ולגמור את הדיון הזה. עִדּוֹ - שיחה 20:27, 12 ביוני 2011 (IDT)

מסכימה. יעל 20:36, 12 ביוני 2011 (IDT)

עדו, נפלת בפח של הכותרת החדשה של יעל. כפי שכתבתי (תנסה לספור כמה פעמים, לי כבר קשה) כמובן שהציונות הדתית היא חלק אינטגרלי מהציונות בכלל. מה שיעל ניסתה להכניס לערך הוא שהגותו היא "מרכיב משמעותי בהשקפת העולם של הציונות". נרו יאיר • שיחה • י' בסיוון ה'תשע"א • 20:59, 12 ביוני 2011 (IDT)

לא כתבתי כך. כתבתי שהגותו היא חלק מן ההגות הציונית בכללה. ואת זאת יש להכניס לערך. 21:02, 12 ביוני 2011 (IDT)

מילא ביחס לספרים בלתי מקוונים את יכולה לטעון שכתוב בהם מה שאינו כתוב, אבל כאן זה ממש מה שהכנסת היום: "מרכיב משמעותי בהשקפת העולם של זרמים שונים בציונות בכללה וכן בציונות הדתית". גם על זה אפשר להתווכח?! נרו יאיר • שיחה • י' בסיוון ה'תשע"א • 21:05, 12 ביוני 2011 (IDT)

כן נרו יאיר, זה מה שהכנסתי היום!

"בציונות בכללה וכן בציונות הדתית, באורתודוקסיה המודרנית ובהגות היהודית בכללה. ". ומגובה בשני מקורות ועוד יש נוספים.

האם שוב טעות בהבנת הנקרא? או האם הבעיה אחרת? יעל 21:08, 12 ביוני 2011 (IDT)

את מצטטת עכשיו את חלק המשפט הבלתי רלוונטי. אין ויכוח לגבי האורתודוקסיה המודרנית וההגות היהודית. יש ויכוח מה בדיוק כתבת על הציונות בכללה, וזה נמצא בחצי הראשון של המשפט, בעריכה שאליה קישרתי. אני משתדל לא לדון בך ובמניעיך, וממילא איני רואה טעם בשאלה האם זו טעות בהבנת הנקרא או בעיה אחרת. נרו יאיר • שיחה • י' בסיוון ה'תשע"א • 21:11, 12 ביוני 2011 (IDT)

אין ויכוח בספרות המחקר על השפעתו ושייכתו של הרב קוק להגות הציונית בכללה, אבל יש ויכוח בוויקיפדיה. למה? מדוע? האמנם? יעל 21:15, 12 ביוני 2011 (IDT)

את שוב מנסה להחיות טענת קש שדחיתי כבר בתחילת דבריי. כמובן שהוא שייך להגות הציונות הדתית, שהיא חלק מן ההגות הציונית. לא על זה הוויכוח. נרו יאיר • שיחה • י' בסיוון ה'תשע"א • 21:25, 12 ביוני 2011 (IDT)

לא. הוא בהחלט השפיע גם על שאר הציונות - אם זו כוונתך. עמד בחלופת מכתבים, שוחח וניסה להשפיע בכל יכולתו על כל הזרמים. על פי ספרות המחקר - שהבאתי רק חלק ממנה - עקבותיו נמצאים בציונות בכללה, גם החילונית המוצהרת. ליל מנוחה, יעל 21:28, 12 ביוני 2011 (IDT)

בשעה טובה ומוצלחת, אחרי אינספור חילופי דברים, את מתחילה לענות לעניין. אכן התכתב וניסה להשפיע (אף כי התכתב פי כמה וכמה עם אישים דתיים). יש בהחלט גם עקבות. ובכל זאת, הגותו אינה "מרכיב משמעותי בהשקפת העולם של הציונות" שמעבר לציונות הדתית, וזה מה שניסית להוסיף לערך. אילו במקום מלחמת עריכה ודיוני סרק היית מציעה ניסוח מתאים היינו מתקדמים מזמן. הרי אני מניח שאינך חושדת בי ברצון לפגוע בכבודו של הרב קוק. נרו יאיר • שיחה • י' בסיוון ה'תשע"א • 21:34, 12 ביוני 2011 (IDT)

אני ? חושדת ? תבנית:תדהמה יעל 21:36, 12 ביוני 2011 (IDT)

ואוסיף, כי המלומדים הרצברג, אבינרי, בן-שלמה ואחרים סברו כי הגותו של הרב קוק היא מרכיב חשוב בהגות הציונית לדורותיה. יעל 21:38, 12 ביוני 2011 (IDT)

אחר שכבר התחלת לענות לעניין - עתה נסוגות אחור להביא מקורות כנגד טענה שלא נטענה. ואולי את חושבת שתמצית הוויכוח הוא מי יאמר את המילה האחרונה. נרו יאיר • שיחה • י' בסיוון ה'תשע"א • 21:44, 12 ביוני 2011 (IDT)

הבאתי מקורות לכך שהגותו של הרב קוק היא חלק חשוב בהגות הציונית:

1. שלמה אבינרי, הרעיון הציוני לגוניו, תל אביב : הוצאת עם עובד, תש"ם-1980, עמ' 226-216.

2. אברהם הרצברג, הרעיון הציוני, ירושלים : הוצאת כתר, תש"ל-1970, עמ' 319

ישנם מקורות נוספים לכך. ואני מבקשת לציין כל זאת בערך, וכמו עדו לעיל: אפשר לכתוב שלדעת המומחה פלוני ולדעת המומחה אלמוני. יעל 00:54, 13 ביוני 2011 (IDT)

גם אני סבור שאם יצויינו החוקרים הסבורים כך, ויצויין שהדברים אמורים לדעתם, אין שום מניעה לציין זאת. --מחל - שיחה 11:52, 13 ביוני 2011 (IDT)

אוסיף, כי ויקיפדים יעצו לי, להוסיף אל הדברים ואל שמות החוקרים, גם צטטות קצרות, אשר תאשננה את הדברים. יעל 11:55, 13 ביוני 2011 (IDT)

מוטב שתרחיבי ותספקי ציטוטים ברורים, כדי שניתן יהיה לבחון מה כתבו החוקרים האלו והאם אכן אמרו שהגותו של קוק היא חלק חשוב מההגות הציונית בכללה. לאור מלחמת העריכה מוטב קודם לדון בשיחה, כדי לוודא שאין ויכוח על נחיצותם בערך. לאחר הסכמה אפשר יהיה להעבירם לערך כשתוסר ההגנה. ושוב אני מתריעה בפני ההדרדרות הזו למלחמת עריכה, לא ניתן להרשות זאת יותר. דורית 12:04, 13 ביוני 2011 (IDT)

כן המפקד/ת. יעל 12:06, 13 ביוני 2011 (IDT)

סליחה שאני חוזר על עצמי(לפחות איני היחיד), אבל הדיון אינו האם הגותו של קוק היא "חלק חשוב מההגות הציונית". על זה אין ויכוח. יעל רצתה להוסיף בערך שהגותו הדתית היא "מרכיב משמעותי בהשקפת העולם" של הציונות החילונית. לזה היא היא צריכה להביא מקורות. נרו יאיר • שיחה • י"א בסיוון ה'תשע"א • 13:20, 13 ביוני 2011 (IDT)

נרו יאיר, יעל לא רצתה כדבריך: "להוסיף בערך שהגותו הדתית היא "מרכיב משמעותי מההגות הציונית" " - חבל שאתה שם מילים בפי, ולא לראשונה.

יעל הוסיפה שהגותו של הרב קוק היא חלק חשוב בהגות הציונית בכללה.

לא ברור ליעל מדוע הקביעה הזו המקובלת בספרות מחקר רבה - אינה נמצאת עכשו בערך. יעל 13:47, 13 ביוני 2011 (IDT)

*

הגותו של הרב קוק היא חלק חשוב מההגות הציונית בכללה.

משפט זה כולל כמה תובנות.

1. הגותו היא חלק מההגות הציונית, בלי שתקוטלג "באמצע" לציונות הדתית. - אני מדגישה שזו היא התייחסותם של כמה חוקרים ידועים וזו הערכתם. הם אינם מקטלגים, אלא מונים את החשובים שבכלל ההגות הציונית. מקווה שאני ברורה.

2. הגותו של הרב קוק עמדה בחייו ולאחר מותו (למעשה עד ימנו) בשיח ער עם הסביבה היישובית באופן שהשפיעה על מחשבתם וחייהם של אנשים שאינם "דתיים". בין שאומצה ובין שנדחתה.

אם משפטי הובנו - אוכל להתחיל לצטט. תודה, יעל 13:32, 13 ביוני 2011 (IDT)

את ממשיכה לדון במשפט שונה מזה שהכנסת לערך. פרטים למעלה (ובגרסאות הישנות של הערך). נרו יאיר • שיחה • י"א בסיוון ה'תשע"א • 13:43, 13 ביוני 2011 (IDT)

שים לב נרו יאיר, אני מעונינת שבפתיח של הערך יהיה כתוב כי הגותו של הרב קוק היא חלק חשוב מההגות הציונית בכללה. אני מבינה שאתה מתנגד לזה. האם אני צודקת? יעל 13:51, 13 ביוני 2011 (IDT)

לראשונה אני מבין שאיננו דנים בעריכה שביצעת אתמול, אלא שאת רוצה לשנות את הנוסח או להרחיב אותו. באופן אישי וסובייקטיבי אני בהחלט מסכים עם המשפט (ויותר ממנו). מבחינה אנציקלופדית לדעתי ניסוח כזה איננו מתאים ללא מקור (ואם מביאים מקור - יש לצטט), אבל אני לא אריב איתך על זה, כמשפט נוסף, לא במקום מה שכבר כתוב, שהוא מדויק יותר. נרו יאיר • שיחה • י"א בסיוון ה'תשע"א • 14:07, 13 ביוני 2011 (IDT)

אני שמחה שאנו מסכימים.

אני מעונינת למזג את המשפט הזה להגדרות על השפעותיו ב-פתיח של הערך.

האם המקורות שהבאתי לעיל. מספיקים?

אשמח לצטט, האם זה נחוץ? יעל 14:13, 13 ביוני 2011 (IDT)

כאמור, אני מסכים שזה נכון, אבל האמונה הפרטית של נרו יאיר אינה מחייבת את קוראי ויקיפדיה העברית. אני מציע שתביאי ציטוט קצר ממקור חשוב ככל האפשר, שמבטא את מה שרצונך להוסיף. נרו יאיר • שיחה • י"א בסיוון ה'תשע"א • 14:21, 13 ביוני 2011 (IDT)

כלומר הציטוט יבטא את הקביעה: הגותו של הרב קוק היא חלק חשוב מההגות הציונית בכללה.

ומבלי שיאוזכר בערך? יעל 14:27, 13 ביוני 2011 (IDT)

שוב, זו דעה נכונה לגמרי לדעתי, אבל סובייקטיבית, ולכן מן הראוי לצטט מקור בר סמכא. אם המשפט האמור חשוב לך בניסוח הזה דווקא, אולי תנסי למצוא מקור בר סמכא שאומר משהו קרוב מאוד. נרו יאיר • שיחה • י"א בסיוון ה'תשע"א • 15:34, 13 ביוני 2011 (IDT)

אין זו דעה סובייקטיבית, וההצמדות למילים ולגרסאות אינה מועילה כאן.

"אך ורק בכתביו של הרב אברהם יצחק קוק, שהיה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ-ישראל בימי המנדט הבריטי, מוצגת לראשונה תפישה שיטתית, המשלבת את מרכזיותה הערכית של ארץ-ישראל בתודעה הדתית עם פירוש חדש ומהפכני מבחינה דתית למעשה הציוני הפוליטי-התיישבותי. ...הרב קוק [עסק] ברה-אינטרפטציה מהפכנית ורדיקלית של המסורת הדתית עצמה...נוכל לעמוד בהקשר זה רק על מוטיבים מרכזיים מועטים במחשבתו של הרב קוק, שיש להן זיקה ישירה למהפך הרעיוני שחולל במסורת היהודית ואיפשר את שינוי-הערכין, שהפך את הציבור הדתי המסורתי מאויבה של הציונות המדינית לאחת החוליות המרכזיות בתנועה הציונית בהתפתחותה. ... ניצב לעיני הרב קוק ... חזון גאולה אוניברסלית, שבו נגאלת הארץ, נגאלת האומה, נגאל האדם..." - שלמה אבינרי, הרעיון הציוני לגוניו, תל אביב : עם עובד, 1980, עמ' 226-217.

"המחשבה הציונית המודרנית היא בת-טיפוחים של אישים נלהבים ולא-שכיחים. ואפילו בינהם מתבלטים מתי-מספר בייחודם. אברהם יצחק הכהן קוק הוא אחד ממתי-מעט אלה" - אברהם הרצברג, הרעיון הציוני, ירושלים : הוצאת כתר, תש"ל-1970, עמ' 319.

הבאתי צטטות - ראיות לכך שהגותו של הרב קוק תופסת מקו חשוב בהגות הציונית בכלל על פי היסטיונים חוקרים. ישנם ראיות רבות נוספות. יעל 19:56, 13 ביוני 2011 (IDT)

אבינרי לא משווה את הרב קוק להוגים ציונים חילוניים. הרצברג כותב שהוא מתבלט דווקא בייחודו. אבל מה יש להסתבך, כבר כתבתי שאם תוסיפי את המשפט שכתבת למעלה (להוסיף, לא במקום מה שכתוב כבר בערך) לא אריב איתך על זה. נרו יאיר • שיחה • י"א בסיוון ה'תשע"א • 21:00, 13 ביוני 2011 (IDT)

אבינרי כן משווה. לא אוכל להעתיק את כל הפרק על הרב קוק. אני מפנה אותך לספר המרתק של אבינרי.

כדי למנוע אי הבנות: אני אוסיף את 'המשפט שכתבתי למעלה ב-פתיח בצירוף הפניה אל שני המקורות. יעל 21:05, 13 ביוני 2011 (IDT)

דת הציונות

אני הכנסתי ב - "לקריאה נוספת" את דת הציונות מאת יואל אלחנן (שם בדוי) ונרו מחק לי את זה בטענה שלא כל הספר מדבר עליו. אני איני מסכים לטענה זו, כי יש עליו פרק נרחב מאד (פרק ו') ולא צריך דווקא את כל הספר. אבל מתוך שאני מעריך את פעליו של נרו, ומתוך שאין זו דרי להיכנס למלחמת עריכה, לא חזרתי ותיקנתי. אך אני מודיע כאן בשער בת רבים: כדאי לכם לעיין שם. - בברכה - רבנן • שיחה • י"ב בסיוון ה'תשע"א • 13:08, 14 ביוני 2011 (IDT)

מדוע כדאי? ומה החידוש? יעל 13:10, 14 ביוני 2011 (IDT)

הקישור לספר צריך להופיע, שכן הוא עוסק במידה רבה של הרחבה ברב קוק. טיפוסי - שו"ת 13:10, 14 ביוני 2011 (IDT)

המידע על הרב קוק בספר דת הציונות שגוי בחלקו. ראו (בעיקר) תשובה לשאלות 3 ו-4 ששאלו את הרב אורי שרקי. מעט מן האור • שיחה • י"ב בסיוון ה'תשע"א • 14:49, 14 ביוני 2011 (IDT)

ככל שמתקיים פולמוס, ובמסגרתו צד אחד טוען על הצד שכנגדו, שדבריו שגויים, אפשר לציין זאת, בכל מקרה יש חשיבות להופעת הקישור הנדון. טיפוסי - שו"ת 14:52, 14 ביוני 2011 (IDT)

בקשר לאורי שרקי, לא ראיתי בקישור המצוין כאן שום דבר חדש שלא דובר עליו בספר דת הציונות חלק ב. - בברכה - רבנן • שיחה • י"ג בסיוון ה'תשע"א • 18:32, 14 ביוני 2011 (IDT)

יש בספר כארבעים עמודים על הרב קוק ובהם ניסיונות נמרצים, חלקם שקריים, להשמיץ את הרב קוק. יש להערכתי מאות ספרים שבהם הרב קוק נידון בהרחבה רבה יותר, שלא לדבר על הבעיה בהכנסת מקור משמיץ. זה לא מתאים. זה כמו שלא נכניס לערך על רב כלשהו פרסום מגמתי במיוחד של דעת אמת וכדומה. נרו יאיר • שיחה • י"ב בסיוון ה'תשע"א • 19:34, 14 ביוני 2011 (IDT)

לטעון שחלקם שקריים, היא טענה סובייקטיבית, רבים חלקו על הרב קוק, בחייו ולאחר מותו, והמקור הנדון, שופך אור על חלק זה, שלעתים יש המנסים להסתירו. טיפוסי - שו"ת 12:39, 16 ביוני 2011 (IDT)

למשל הטענה המגוחכת שהרב קוק הורחק מוולוז'ין ללונדון. נרו יאיר • שיחה • י"ד בסיוון ה'תשע"א • 12:44, 16 ביוני 2011 (IDT)

כל ספר עשוי להכיל, טענות מגוחכות, אלו ואחרות, אנו כאן לא דנים בהן. כמכלול, מדובר בספר הדוגל בגישה אחרת לחלוטין כלפי הרב קוק, מאשר המקובל בקרב ההולכים לאורו, ויש לכך חשיבות. טיפוסי - שו"ת 12:48, 16 ביוני 2011 (IDT)

אם היה מדובר בספר המוקדש לו (ולא בארבעים עמודים) אולי היה מקום לציין, תוך הבהרה שהספר מגמתי ועוין כלפיו. נרו יאיר • שיחה • י"ד בסיוון ה'תשע"א • 12:50, 16 ביוני 2011 (IDT)

אין צורך שכל הספר יהא מוקדש לו, ארבעים עמודים המציגים את הגישה הדתית הלעומתית כלפי הרב קוק, הם די והותר לצורך קישור אליהם, בנוסף לא נהוג לציין שהספר מגמתי ועוין כלפיו, כפי שלא נהוג לציין שהספר מגמתי, ומחמיא כלפיו. טיפוסי - שו"ת 12:53, 16 ביוני 2011 (IDT)

לא משנה האם ועד כמה הספר מגמתי, עוין, שקרי או לא ראוי; העובדות הן שהוא מייצג את היחס לרב קוק בקרב ציבור מסוים (חלק מהציבור החרדי), ולכן יש ערך ביבליוגרפי לאזכורו. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 12:55, 16 ביוני 2011 (IDT)

זו אפילו אינה הגישה החרדית הרווחת (המכבדת הרבה יותר את הרב קוק), אלא גישת הקנאים. כאשר מקור לעומתי במובהק אנחנו בדרך כלל לא מביאים אותו, ואם מביאים מציינים זאת. נרו יאיר • שיחה • י"ד בסיוון ה'תשע"א • 12:56, 16 ביוני 2011 (IDT)

חבריי בישיבות פוניבז', גרודנה ודומותיהן בהחלט כך התייחסו לרב קוק. הגלעין הבני ברקי הקשה מיוצג היטב בספר זה. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 13:00, 16 ביוני 2011 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: הגישה החרדית הרווחת, אפילו לא מאזכרת את הרב קוק, פועלו, משנתו, וספריו, כאשר חלק הסיבות לכך מופיעות, בספר דת הציונות, בכל מקרה, אין צורך לציין דבר, הקורא יקרא וישפוט. טיפוסי - שו"ת 13:02, 16 ביוני 2011 (IDT)

להגדיר זאת קנאות - זה סילוף מציאות. כל הציבור החרדי הוא קנאי במדה מסוימת. בנוגע לענין לונדון - סך הכל צוטט שם ספר אחר, עיין בהרחבה בדת הציונות חלק ב שענה על הטענות. - בברכה - רבנן • שיחה • י"ד בסיוון ה'תשע"א • 13:06, 16 ביוני 2011 (IDT)

ניתן לומר שהספר דת הציונות הוא יותר תעמולה מאשר מחקר מסודר, ויש בו כשלים - על כך דומני אין חולק. עדיף להצביע על ספר מסודר שנכתב בו על הרב קוק מנקודת מבט חרדית-מתנגדת. יעל 15:43, 16 ביוני 2011 (IDT)

כמו יעל, צריך סיבה חזקה במיוחד לקישור לספר שאינו נייטרלי, אין מחסור בספרים הראויים לקישור. כשיכתב הערך על יחסו של הציבור החרדי (של ימינו) לרב קוק, יהיה מקום לקשר לספרו של חזן. נת- ה- - שיחה 19:03, 16 ביוני 2011 (IDT)

למשתמש מעט מן האור, גם בויקיפדיה לא כל הדברים נכונים ולעיתים יש שגיאות (ולא שאני מזלזל בנו) אלא שגם אם יש שגיאות במאמר ההוא, יש לתת קישור לפי דעתי. אם כפי שרבנן אמר והפרק עוסק ברובו על הר' קוק אז למה לא? לפי דעתי הקישור נחוץ וחיוני. כיכר השבת - שיחה 19:10, 16 ביוני 2011 (IDT)

זה דוקא נחמד שיעל ונרו מסכימים לדעה אחת, אך מי אמר שצריך ערך מיוחד על יחסו של הציבור החדדי לר:בקוק ולא בערך על הרב קוק לשים פסקה על יחס הציבור החרדי אליו? ועוד משהו, תקנו אותי אם אני טועה: אם יש ויכוח אם דבר מעורר ענין או לא, אפילו אם אין רוב שהדבר מענין, עצם זה שכמה משתמשים סוברים שהוא מענין זה כבר מראה שהוא מענין אחוזים מסוימים מן הציבור! לא? סתם מחשבה מענינת. - בברכה - רבנן • שיחה • ט"ו בסיוון ה'תשע"א • 19:18, 16 ביוני 2011 (IDT)

@רבנן, התייחסות לדעות מוטעות (ופה מדובר בספר שנכתב מתוך נקודת מבט שאינה נייטרלית, ועל כן כמעט בוודאות הוא טועה) יכולה להיות בתוך הערך תוך כדי פולמוס איתם. לקישורים חיצוניים לעומת זאת יש חותם של מהימנות, ואי זה סביר לקשר לאתר חיצוני, ובו זמנית לכתוב שהוא מכיל מידע שגוי. @כיכר, אין מניעה לאזכר דעה שגויה כאשר היא במקביל לציון מפורש של השגיאה, אבל לא בקישור חיצוני. מטרת ויקיפדיה להרבות אמת, ולא לפרסם את השקר, כל זמן שברור מה האמת ומה השקר. כאשר ישנה מחלוקת, נהוג לציין את שתי השיטות תוך פולמוס קצר, אבל ספר אפולוגטי אינו ראוי להקרא שיטה. נת- ה- - שיחה 19:31, 16 ביוני 2011 (IDT)

נת-, עמדה בלתי ניטראלית או עמדה ניטראלית (אם יש דבר כזה בכלל. לדעתי אין), ואף דעה "קנאית", זו עמדה. כל עוד הדיון אינו על עובדות, היא אינה בהכרח טועה, או שוגה. נרו יאיר טען על עובדות לא נכונות, והיו כאן מי שהסכימו עימו. יעל 19:36, 16 ביוני 2011 (IDT)

בעניין זה, אף סביב השאלה האם העובדות נכונות, חלוקות העמדות. טיפוסי - שו"ת 20:16, 16 ביוני 2011 (IDT)

טיפוסי, אז יש לי שתי שאלות:

א. מה למשל עם ענין וולוז'ין ולונדון שנרו יאיר הזכיר?

יעל 20:20, 16 ביוני 2011 (IDT)

לא חקרתי עניין ספציפי זה, אבל אל לשכוח, שהספר מכיל מלבד איזכור זה, עוד עובדות רבות אחרות, המגובות במסמכים ועדויות שונות, וכשם שאי אפשר לבר בלא תבן, כך אי אפשר לספר בלי שגיאות. טיפוסי - שו"ת 20:23, 16 ביוני 2011 (IDT)

אכן.

מציעה להפריד ברשימה הביבליוגרפית בין סוגות (ז'אנרים( שונים של כתיבה: מחקר אקדמי, מקורות: הגות, פולמוס וכו'; כפי שקיים בערכים שונים. יעל 20:29, 16 ביוני 2011 (IDT)

מה לתבן את הבר? ספרות אפולוגטית אין מקומה בקישור חיצוני, לשני הכיוונים. נת- ה- - שיחה 20:36, 16 ביוני 2011 (IDT)

כל ספר, שיש המתייחסים אליו, כאל מקור ראוי ומהימן, יכול שיופיע בקישורים החיצונים, ובמקרה זה, כפי שהעידו לעיל, רבים הם המתייחסים כך לספר זה, רמז: הם אינם נמנים על ההולכים לאורו ובמשנתו של הרב. טיפוסי - שו"ת 20:42, 16 ביוני 2011 (IDT)

והרבים ההם, מתיימרים לומר שהם אובייקטיבים ונייטרלים? אם הם כנים עם עצמם, הם יודעים שלא. אם אתה טוען שגם תומכי הרב קוק אינם נייטרלים כנגד הספר, נבקש דעה של גורם נייטרלי שאינו הולך בחייו בדרך הרב קוק, וגם לא מתנגד לה. נת- ה- - שיחה 22:49, 16 ביוני 2011 (IDT)

נת, אתה מניח כאן הנחה שגויה בעליל שלספרות אפולוגטית אין מקום בביבליוגרפיה. על מה ולמה?

אני מבין שהפרוטוקולים של זקני ציון לא צריכים להופיע ברשימה הביבליוגרפית של ציונות, אבל לא מדובר כאן על זיוף, אלא על גישה שלא מוצאת חן בעיניך לדמותו של הרב קוק; לטענתך יש בספר שגיאות היסטוריות (שככל הידוע לי, לא הבאת מקור חיצוני מהימן שיפריך אותן), אבל הפואנטה היא שהרב קוק היה דמות שלילית בעיני חרדים רבים, ובכך הספר מייצג נאמנה את דעתם. זה כשלעצמו מצדיק אזכור. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 09:10, 17 ביוני 2011 (IDT)

זו לא גישה תמימה שאינה מוצאת חן בעיני מישהו, ואני טוען בתוקף שזו גם לא הגישה המקובלת במיין סטרים החרדי (ודאי לא בישיבת חברון או בחסידות גור), אלא גישה קנאית יותר. המטרה החד משמעית של המחבר היא להכפיש את הרב קוק, בכל דרך אפשרית. זה יותר מאפולוגטיקה. נרו יאיר • שיחה • ט"ו בסיוון ה'תשע"א • 09:33, 17 ביוני 2011 (IDT)

סליחה על הבורות, אך איני יודע מה זו אפולוגטיקה. איני יודע בן כמה נרו וממתי הוא מכיר את ישיבת חברון, אך אני עומד בתוקף על כך שכיום (ולא לפני 30 שנה , הגישה של הספר מקובלת על כלל הציבור החרדי כולל רוב הבחורים בישיבת חברון ולפחות חצי מעטרת. (את גור אינני מכיר, אך עיין בספר את מכתבו הנוקב של האמרי אמת). מכל מקום, חברון לבדה איננה רוב עולם הישיבות, ואינני סבור שמישהו יכול אפי' לטעון שבישיבות חדרה תפרח פוניבז' (על כל פלגיה) שתי הגרודנות וכדו', המכילות כ3000 בחורים, הגישה הרווחת מנוגדת לספר. בנוגע ללונדון, הספר ציטט שם מספר אחר, שכתב רב משוויץ (כמדומני), שהגרי"ז מבריסק אמר לו שהרב קוק הורחק מוולוז'ין כי היה קייליקר והגר"ח דאג שלא יקבל משרה בליטא ולכן הוצרך להגיע ללונדון. אי אפשר להוכיח שהגרי"ז לא אמר זאת, (אולי הוא טעה) ולא שמעתי חולק על כך שבספר של הרב משוויץ לא כתוב כך, ולכן אי אפשר להאשימו בזיוף אלא את הספר השני. אינני חושב שהוא חייב לבדוק עצמאית כל ציטוט שמביא מספר אחר! בכל אופן לאחר שהעירו לו, במהדורות המאוחרות הוא מחק זאת מן הספר וזה כבר מראה שהוא משתדל לדייק. לאור מה שכתבתי, אי אפשר לחזור ולהזכיר זאת כל הזמן ככלב השב על קיאו! בנוגע לעצם הענין, ברור שכל המתנגדים לא עניניים אלא מתוך הערכתם את הרב קוק אינם רוצים שיזכירו משהו שפוגם בכבודו של ראש הסנהדרין. (אם כי יתכן שהגם התומכים אינם עניניים באותה מדה.) בכל אופן, זה שיש כאן רשימה גדולה של כאלו שסוברים שזה מוסיף, מוכיח שזה אכן מוסיף! - בברכה - רבנן • שיחה • ט"ו בסיוון ה'תשע"א • 09:55, 17 ביוני 2011 (IDT)

נרו, גם אם זו גישה קנאית יותר, עדיין יש מקום להביע אותה.

המטרה החד משמעית של הספר היא אכן להכפיש את הרב קוק, כי הוא באמת חושב שהרב קוק היה דמות שלילית ולכן יש להכפיש אותה. בדיוק כמו שנאמר שמטרתנו החד-משמעית היא להכפיש את סדאם חוסיין. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 10:19, 17 ביוני 2011 (IDT)

רבנן, דברי גוונא הם התשובה לדבריך: למיין סטרים החרדי (אפילו פונוביץ' ברובה) אין עניין להכפיש את הרב קוק. הם מסתייגים ממנו, חושבים שטעה, אבל לא רואים צורך להכפיש. הסיפור עם ה"קייליקר" הוא רק דוגמה. הוא כל כך מגוחך עד שאפילו חזן הבין שעדיף לו למחוק. ואגב, לא מדובר מרב משווייץ אלא הרב שלזינגר מלונדון.

גוונא, ספק גדול אם צריך להכניס לערך של סאדם ספר שמטרתו להכפישו; ודאי לא ספר עם פרק אחד בלבד שעוסק בו. נרו יאיר • שיחה • ט"ו בסיוון ה'תשע"א • 12:50, 17 ביוני 2011 (IDT)

אצטט מתוך הספר, קטע בסוגריים, שיכול להסביר את סיבת ההתנגדות הנחרצת, שקיים בציבור מסויים, נגד הספר: מטרת הדברים המובאים לקמן, אינה להכפיש את שמו של הרב קוק או לערער את מעמדו כתלמיד חכם מופלג, אלא רק להוציא מלב הטועים והמטעים הטוענים כי פעולותיו של הרב קוק בכל הקשור לתנועה הציונית, ולהקמת הרבנות הראשית, היו בהסכמת גדולי הדור, ולואי ולא היה צורך בפרסום דברים אלו, אך המצב אליו התדרדרה הציונות הדתית, בעטיו של המידע השקרי בנוגע לרב קוק, ובעיקר בעטיה של התעלמותם מרוב דברי הרב קוק, מחייב בבחינת "עת לעשות לה'" לפרסם את הדברים כהויתם, ולכן הובאו רק דבריהם של גדולי ישראל עצמם, או של אנשים נאמנים ששמעו הדברים ישירות מפיהם ולא מדברים אנונימיים שפורסמו בחוצות ע"י אנשים שונים באותה תקופה או שמועות שהמקור להן אינו מבוסס. טיפוסי - שו"ת 13:18, 17 ביוני 2011 (IDT)

א. מקובל לא לכתוב משפטים שלמים באות עבה, זה מכונה "לצעוק". ב. ראית פעם מישהו שכותב "מטרתי להכפיש"?! כאשר מישהו טורח להדגיש שזו אינה מטרתו זה עצמו אומר דרשני. נרו יאיר • שיחה • ט"ו בסיוון ה'תשע"א • 13:33, 17 ביוני 2011 (IDT)

להערכתי, הדיון מוצה. אלה חושבים כך ואלה חושבים כך. השאלה מה עושים עכשיו. - בברכה - רבנן • שיחה • ט"ו בסיוון ה'תשע"א • 14:14, 17 ביוני 2011 (IDT)

דת הציונות הוא ספר ברמת איכות נמוכה

• המקור העיקרי שלו לנושא הקמת הרבנות הראשית הוא ספר שנושאו הרב זוננפלד, שהתנגד בתוקף להקמתה ולסמכותה (הערת שוליים בעמ' קז). האם הכותב לא יכל למצוא מקורות טובים, ניטרליים ואיכותיים יותר?
• מינוי הרב קוק לרבה של ירושלים - "ביוזמתם של רבני 'המזרחי' פנה הועד הכללי עם הצעת המינוי' (עמ' קיב). הועד הכללי היה המייצג העיקרי של היהדות הדתית בירושלים של אותה תקופה, והיזום העיקרי למינוי הרב קוק היה הרב פרנק, שהיה אב"ד בית הדין אשכנזים פרושים. לא היה באותה תקופה כל גוף של 'רבני המזרחי', מנהיגים ציונים גורשו על ידי התורקים בתחילת המלחמה, ושבו רק זמן מה לאחר סיומה.
• הספר מאדיר את דמותם של הרב יצחק ירוחם דיסקין והרב זוננפלד, שאף כי היו רבנים חשובים, לא היו המייצגים של עיקר היהדות הדתית בירושלים, בניגוד למתואר בספר. המייצג העיקרי היה הועד הכללי שמינה את הרב קוק לרבה של ירושלים.
• ציטוט חסר מקור מהרב פרנק, שכביכול נאמר לאחד ממקורביו שנתיים לפני פטירתו (עמ' קיז).

הספר הזה מלא בשיבושים שונים ומשונים, מבוסס על מקורות ברמה נמוכה, ואני תמה על החברים שרואים בו סוג של מקור. הספר הזה יכול להיות מובא כקישור חיצוני כאשר נביא בקישורים חיצוניים גם ספרי ילדים. רמת הספרים פחות או יותר שווה, שניהם רחוקים מאוד מהנדרש לתיאור אינציקלופדי. להבדיל, להביא ספר כזה רק בגלל שרבים (כביכול, הטענה דורשת מקור) רואים בו מקור, משול להבאת הפרוטוקלים של זקני ציון בערך ציונות, כי בעולם המוסלמי הוא רב מכר[1]. ספר ברמת איכות נמוכה לא יבוא בקהל הקישורים החיצוניים, והפופלריות שלה אינה רלוונטית לכך. נת- ה- - שיחה 12:19, 17 ביוני 2011 (IDT)

הספר דת הציונות, מתייחס לדבריך, ונותן להם מענה הולם, ברם, אין כאן המקום, לנתח את הנושא הרחב וההיסטורי הזה. טיפוסי - שו"ת 12:48, 17 ביוני 2011 (IDT)

העובדה שהספר נמצא בראש חוצות של המרשתת, אומרת שהוא ידוע ונמצא בדיון ציבורי מתמיד. האם העובדה הזו תומכת בקישור אל הערך הרב קוק ב-וויקי? יעל 13:48, 17 ביוני 2011 (IDT)

בין היתר. טיפוסי - שו"ת 14:00, 17 ביוני 2011 (IDT)

• לאחר קריאת הדיון, לגבי אזכור הספר "דת הציונות", ולאחר קריאה באתרים השונים ראיתי שאכן דבריו של "מעט מן האור" היו נכונים,

וכדי להוסיף על כך שהספר "דת הציונות" הינו ספר קנאי אביא שני קישורים מהאתר "הלכה יומית" שמונהלת ע"י תלמידיו של הרב עובדיה יוסף

משיבים מבית המדרש של הרב עובדיה על מחבר הספר "דת הציונות"

למה דיברתם נגד המחבר?"

ואצטט קצת מדבריו הנוגעים גם לציבור החרדי ליטאי "עוד יש בידינו הקלטה מבית הגאון ר' יוסף שלום אלישיב שליט"א, המדבר קשות מענין זה, וביקש שייפנו למפיץ הספרים הללו לדרוש ממנו שיחדל ממעשיו, ואם יהיה צורך בדבר, נביא את כל לשונו מה שדיבר מענין זה." --Yeo4 - שיחה 21:28, 20 בינואר 2016 (IST)

שיפור

ערך עצום ונפלא! רק שחסר ספר מאוד חשוב מפתחות על כל כתבי הראי"ה הנקרא בשם אוצרות הראי"ה 5 חלקים המחבר הרב משה צוריאל בהוצאת ישיבת ההסדר רשל"צ וכן חיבר מאמרים בנושים אלו הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
95.86.80.155 11:13, 2 בספטמבר 2011 (IDT)

עריכתי האחרונה בעניין גדולי תלמידיו ב"מרכז הרב"

אני הוספתי היום כהוספה אחרונה לפרק זה תלמידים שהיו מהבולטים בין תלמידי הרב קוק בישיבתו כפי אחרים המוזכרים בין גדולי תלמידי הישיבה. ההוספה שלי לא האריכה את הפרק ובוודאי שאיננה השחתה כפי שהיה מי שטען. התלמידים שהוספתי הם מאלו שהרב נריה הקדיש להם פרקים בספריו ככלו שהיו מהבולטים בין תלמידי הישיבה ובוודאי שהם ראויים לאזכור בפרק זה.
בטענות המתנגדים נטען כי הניסוח לא היה אנציקלופדי והיו ארוך מדי. השאלה האם תתקבל הוספתי בניסוח תמציתי יותר? ניסוח כזה:

• הרב יעקב ז'ולטק - נולד בורשה והוסמך לרבנות בגיל 18 בידי רבה האחרון, הרב שלמה דוד כהנא. הגיע ל"מרכז הרב" בחנוכה תרצ"א. שירת בהגנה והיה מפקד מצטיין. היה מועמד לרבנות קריית חיים, אך נבחר הרב מנחם קופרשטוק שהיה מנוסה כראב"ד הלוביקי בפולין ודרשן מחונן. הוא בחר ברב ז'ולטק כחתנו בתרצ"ה. שיעוריו כרב בית כנסת בקריית חיים היו כשל ראש ישיבה חשוב.
  (בהערה: נולד לרב אשר זליג ולמד בישיבות תורת חיים בורשה, קלצק וקמניץ, שבהן היה מטובי הלומדים. עלה לארץ באחת מאשרות העלייה שהשיג הרב קוק בעבור בני ישיבות. התגייס ל"הגנה" כתלמידים אחרים, לאחר שלא התקבל כרב קריית-חיים, ה"הגנה" סידרה לו משרת עובד בכיר באזור ב"אבן סיד", חברת בת של סולל בונה. שיעוריו הצטיינו בהיקפם ועמקותם כאחד, אך גם בהסברה בהירה המובנת לכל. עליו כתב הרב נריה ב'בשדה הראי"ה', כפר הרא"ה תשנ"א, עמ' 522-513.)
• הרב שמעיה שאנן - הגיע ל"מרכז הרב" באדר א' תרצ"ג לאחר מכתב בקשה שלו לרב קוק. גדול בתורה, במידות ובצניעות שהתרחק מפעילות ציבורית ומשרה תורנית, אך לימד תורה והורה הלכה במשך כחמישים שנים כרב בית כנסת ברמת-גן. לאחר שהפסיק ללמד עבד באנציקלופדיה התלמודית והיה חבר ב"מכון התלמוד הישראלי השלם".
  (בהערה: למד בישיבת מינסק, אך עקב האיסור הקומוניסטי נאלץ ללמוד בסתר ועבר ממקום למקום. למד במחתרת בקיבוץ הבחורים במינסק, בקיבוץ הבחורים בחרקוב, ובשקלוב אצל הרב מרדכי פיינשטיין, אחיו הצעיר של הרב משה פיינשטיין. השגת אשרת העלייה הושגה בסיוע הרב יחזקאל אברמסקי וגורמים בינלאומיים כהצלב האדום. נשא לאישה את בת הרב חיים שלמה קום. שקד על תלמודו גם בייסורים קשים, וסירב לקחת משככי כאבים כי הם מרדימים ומפריעים ללימוד. לזכרו הוציאה המשפחה את הספר "נר לשמעיה" בעריכת בנו הרב חיים שלמה שאנן (רב ודיין), בני ברק תשל"ט, והרב נריה כתב עליו ב'ליקוטי הראי"ה' ג', הוצאת "חי ראי", כפר הרא"ה, תשנ"ה.) * ישראל קרמר • שיחה • ג' בשבט ה'תשע"ב • 19:10, 26 בינואר 2012 (IST)

בסדר גמור! --מחל - שיחה 19:36, 26 בינואר 2012 (IST)

אני לא מבין: 1) למה צריך את האריכות. מספיק לציין כמעט כל אדם בשתי שורות, ולהפנות למידע נוסף בהערה. 2) האם באמת מדובר בתלמידים בולטים? שני אלו לא עוברים, למשל, את הסף של וק:רב ואישית לא שמעתי עליהם (לא שאני מתיימר להכיר את כל הרבנים בעולם). 3) ניסוחים כמו "גדול בתורה, במידות ובצניעות" או "שיעוריו... היו כשל ראש ישיבה חשוב" הם פשוט הגיוגרפיה ולא מתאימות לאנציקלופדיה שחותרת, לטוב ולרע, לוק:נמנ. תורידו את אלו, ונתקרב יותר לאורך שציינתי בסעיף 1. ‏DGtal‏ 00:29, 27 בינואר 2012 (IST)

1. גם 5-4 שורות זה אינו ארוך. לא כל אחד יכול להגיע למקורות ההפניה בקלות כשמדובר בכאלו שאין עליהם ערכים, לכן ישנה הערה שבה הבאתי בתמציתיות מידע נוסף עליהם, ובסוף ההערה הבאתי את ההפניה.
2. מדובר בהחלט בתלמידים בולטים, כפי שרואים מדברי הרב נריה שהקדיש להם פרקים בספריו. הרב נריה לא היה מקדיש פרקים בספריו לתלמידים שאינם בולטים.
3. א. ברור שלא כ"כ ישמעו עליהם כי הם לא כתבו ספרות תורנית, לא שימשו בתפקידים רבניים, או לא היו מייסדים של מוסדות תורניים חשובים וכו'. היו לא מעט כאלו שהיו עילויים בישיבות וממצטייני התלמידים, אך לא עשו דברים שפרסמו אותם בזמנם במידה כזו או אחרת. לכן אין מספיק כדי לכתוב עלהם ערכים בפני עצמם, אך יש להם מקום בין טובי תלמידי הישיבה , ובמקרה של הרב ז'ולטק והרב שאנן יש להם מקום בין גדולי תלמידי הישיבה בזמן הרב קוק.
   ב. האם שמעת למשל, על הרב שמואל אליעזרי שהיה ממייסדי "מכון הרי פישל", היה רבה הראשון של שכונת בית וגן, דיין בבית הדין הרבני בת"א, רב צבאי, וכתב ספרות תורנית? האם שמעת על הרב מאיר הכהן קפלן שהיה דיין בבית הדין הרבני בת"א ומחבר ספרות תורנית?
4. הביטוי "שיעוריו היו כשל ראש ישיבה חשוב" היא ביטוי המתאים בדברים על רב לא ידוע שלא שימש במשרה תורנית, גם באנציקלופדיה, ומלמד על גדולתו התורנית אף שלא כיהן בפועל כראש ישיבה חשוב. * ישראל קרמר • שיחה • ג' בשבט ה'תשע"ב • 13:49, 27 בינואר 2012 (IST)

ישראל ידידי, אחזור כאן שוב, עבור הפרוטוקול, על עמדתי (ועמדת אחרים) שאתה כבר מכיר. לא כל הידע האנושי אמור להיכנס לאנציקלופדיה. לא כל התלמידים של רב מסוים צריכים להיכנס לערך שלו, וגם אתה מבין שצריך לחתוך איפשהו. לא כל מי שהרב נריה מקדיש לו פרק בספר צריך להיכנס לערך על הרב קוק, וגם מי שכבר נכנס, אם יש לו ערך - די בקישור פנימי; ואם אין לו ערך - ודאי שהערך של הרב אינו תחליף. מאחר שהדיון הזה חוזר על עצמו שוב ושוב אין טעם לחזור על הטענות. אני מתנגד כרגע להוספת שמות חדשים של תלמידים, אלא אם הם ודאי בולטים במיוחד, ואני ודאי מתנגד להוספת מידע מפורט על תלמידים, מלבד תפקיד חשוב במיוחד וכדומה. אם אינך מסכים - אני מציע להצביע על זה, כדי לסגור את הדיון אחת ולתמיד. יש כאן עוד בעיה, של ניסוח אנציקלופדי ושל יכולת להבחין בין הספד והגיוגרפיה ובין אנציקלופדיה, אבל כרגע זו בעיה משנית. נרו יאיר • שיחה • ג' בשבט ה'תשע"ב • 15:46, 27 בינואר 2012 (IST)

לא הכנסתי את כל מי שהרב נריה הקדיש ל פרק בספריו אלא רק מי מהם שהיו מתלמידיו. וזו בדיוק הנקודה ואחזור על דבריי כפי שאתה חזרת על דבריך: הרב נריה לא היה טורח להקדיש פרק או התייחסות מכובדת לתלמיד של הרב קוק אם לא היה מדובר בתלמידים שהם מחשובי תלמידיו בישיבה, ועם הקדשת הדברים להם מראה על חשיבותם כתלמידי הרב קוק ב"מרכז הרב" ולכן הם בוודאי שראויים לאזכור בפרק!
לגבי מה שאם יש ערך אז די בקישור פנימי, אני פעלתי כפי שראיתי שעשו אחרים לגבי אחרים המופיעים בפרק שיש להם ערך אך לא היה רק קישור פנימי. * ישראל קרמר • שיחה • ה' בשבט ה'תשע"ב • 21:08, 28 בינואר 2012 (IST)

נרו - אני חולק עליך בחלק האחרון של דבריך. זו בדיוק הבעיה עם עריכותיו של קרמר, שחוזרת על עצמה באינספור ערכים שהוא נגע בהם והיה צורך לתת להם טיפול חירום. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 15:50, 27 בינואר 2012 (IST)

אם אנו מסכימים לגבי השאר זה העיקר כרגע, משום שאם אין מקום לתוספת גם אין צורך לדון בניסוחה. נרו יאיר • שיחה • ג' בשבט ה'תשע"ב • 15:58, 27 בינואר 2012 (IST)

מהנסיון הכואב שלי עם קרמר זה שורש הבעיה - חוסר יכולתו להתנסח בצורה אנציקלופדית וחוסר הבנה מה זה אנציקלופדיה. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 16:00, 27 בינואר 2012 (IST)

אני מבין, אבל לדעתי יש לו גם תרומה חשובה לויקיפדיה. במקרים רבים הוא כתב ערכים שלאחר עריכה של אחרים (כולל אני הקטן) נוצרה תוצאה נאה. אני רק מבקש שיקבל את העריכה אחריו, ולזכותו יאמר שגם את זה הוא מקבל בדרך כלל ברוח טובה. נרו יאיר • שיחה • ג' בשבט ה'תשע"ב • 16:10, 27 בינואר 2012 (IST)

מצטרף לדברים על הבעייתיות הרבה בעריכותיו ובהתנהלותו של המשתמש האמור. אני כבר הרמתי ידיים. גרש - שיחה 19:52, 28 בינואר 2012 (IST)

את הידיים הרמתי מזמן, ולכן עברתי להשתמש בכפתור השחזור המהיר. דיונים עם קרמר נוטים להסתיים בדפיקת הראש בקיר. מכיוון שהרופא שלי אסר עלי לעשות את זה... ועכשיו ברצינות: אתה עובר בדיוק את מה שאני עברתי איתו בערכי הטבע. את רובם הצלחתי להציל. אני ממליץ לך ללמוד ממה שאני עשיתי. לצערי כל האופציות נוסו. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 00:15, 29 בינואר 2012 (IST)

צורך בדילול

על הרב קוק נכתבו, ללא שמץ הגזמה, מאות ספרים ואלפי מאמרים. אי אפשר להכניס הכל לערך כאן, העמוס מאוד גם כך. לכן יש צורך להפעיל שיקול דעת. ראשית - אין צורך בקישור למאמרים, ודאי לא בלוגים, אלא אם כן מדובר במשהו באמת בולט (והיחיד שזכור לי בערך שאולי כזה הוא המאמר של אביב"י). גם מעבר לכך יש להבחין בין עיקר וטפל, בין ספרים מצוטטים רבות ובין כאלה שנשכחו. נרו יאיר • שיחה • י"א בניסן ה'תשע"ב • 13:09, 3 באפריל 2012 (IDT)

בוודאי שאין לתת את כל הביבליוגרפיה הקיימת, אבל אולי במקום לדלל הרבה עדיף להפוך את הביבליוגרפיה ליעילה יותר. לחלק את הביבליוגרפיה לנושאים ספציפיים יותר, להוסיף הערות הסבר לכל פריט וכו'. ‏DGtal‏ 13:34, 4 באפריל 2012 (IDT)

אין לי התנגדות, אבל יש להיזהר שלא להעמיס על הערך, שגם כך הוא ארוך מאוד. נרו יאיר • שיחה • י"ב בניסן ה'תשע"ב • 14:20, 4 באפריל 2012 (IDT)

(-: ...שגם כך הוא ארוך מאוד. נרו יאיר... סיפור נחמד: בישיבת שבות ישראל ב-ה'תשמ"ג למדנו במשך ארבעה שיעורים מעניינים עם הרב בן מאיר, בני שלש וחצי שעות כל אחד, את מאמר הרב להנחת אבן הפינה להאוניברסיטה העברית בירושלים תיבנה ותיכונן. למדנו כל מילה וכל משפט, את משמעותו אז ואת משמעותו לדורינו, וכן את מקורותיו של הרב. במהלך השנה גם נסעתי לאוניברסיטה העברית, בהר הצופים, לשמוע שיעורים של מו"ר פרופ' שלום רוזנברג. שם נזדמן לי להגיע לבניין המקורי, ששימש (ואולי עדיין משמש) ללימודי משפטים. לאחר עליית מדרגות חצי קומה נגלתה לעיניי תמונה של העיתון מאותו יום (החלוץ? המגיד? לא זוכר .) היתה את התמונה המפורסמת של הנחת אבן הפינה, והכותרת. משהו כזה: באותיות ענק: ירית אבן הפינה להאוניברסיטה העברית. אותיות מעט יותר קטנות: בהשתתפות הנה"ה סיר הרברט סמואל יר"ה (כלומר: הנציב העליון ירום הודו). אותיות קטנות יותר: הד"ר חיים ויצמן, הרב א' קוק, ח' ביאליק וקהל אלפים. עכשיו כבר מתחיל הטור, עדיין באותיות בולטות, אך מצומצם אל רוחב של כשלש מלים: ראש המדברים הרב א' קוק, עתה הכתבה עוברת לאותיות רגילות: שדיבר יותר מדאי. הקהל זע באי נחת בכסאות. עיקרי דבריו בעמודים יג יד וטו.

אינני מוצא את העיתון. יש את הצפירה מט"ז באב ה'תרע"ח הקורא להקים את תחום חקר ארץ ישראל, אך אף מילה על הנחת אבן הפינה יום קודם. בכל אופן הטכס המדובר היה ב-1 באפריל (ז' ניסן ה'תרפ"ה) 1925 ואין זכר לעיתוני התקופה משנה זו...
-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • כ"ו באייר ה'תשע"ג • 02:32, 6 במאי 2013 (IDT)

הרב קוק לא היה בטקס הנחת אבן הפינה בתרע"ח, הוא היה אז בחו"ל. הוא דיבר בטקס הפתיחה. נרו יאיר • שיחה • כ"ו באייר ה'תשע"ג • 10:13, 6 במאי 2013 (IDT)

התמונה: הרב קוק בניו יורק

ראש עיריית בניו יורק ב1924 הוא האדון הזה: http://en.wikipedia.org/wiki/John_F._Hylan

בבדיקת מאפייני הפנים של האיש בתמונה כאן בערך עם התמונה של ראש העיר אפשר לאמר די בברור שאין הם אותו אדם.

Ondesertverge - שיחה 18:13, 28 ביוני 2012 (IDT)

לי הם דווקא נראים די (או לפחות מספיק) דומים. תוכל בבקשה לפרט איזו בדיקה של מאפייני הפנים ביצעת ממנה הסקת שלא מדובר באותו אדם? יש מצב שהבדיקה היא משהו פשוט כמו ספירת שפמים? קיפודנחש - שיחה 18:18, 28 ביוני 2012 (IDT)

גם בעיני הם דווקא דומים, אלא שהבעיה היא אחרת, אם כבר הזכרת שפם: ראיתי שלוש תמונות שונות של ראש העיר הזה, משנת 1920 ועד מותו ב1936, ובכולן היה לו שפם. לא מסתבר, בלשון המעטה, שהוא החליט לגלח אותו לכבוד בואו של הרב קוק ולגדל אותו מחדש אחר כך... בקיצור, כל עוד לא תימצא תמונה/עדות על ראש העיר הזה בגירסה ללא שפם, הרי שהוא אינו האדם בתמונה שלפנינו. אולי בנו... --212.76.107.79 15:53, 19 בספטמבר 2012 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces?articleId=34304&channel=4&subchannel=6
  • In אברהם יצחק הכהן קוק on 2011-11-22 19:20:42, 404 Not Found
  • In יחיאל מיכל הלוי אפשטיין on 2011-11-23 00:04:49, 404 Not Found
  • In אברהם יצחק הכהן קוק on 2011-11-27 22:37:55, 404 Not Found
  • In יחיאל מיכל הלוי אפשטיין on 2011-11-28 00:16:58, 404 Not Found
  • In אברהם יצחק הכהן קוק on 2012-01-20 00:32:34, 404 Not Found
  • In אברהם יצחק הכהן קוק on 2013-05-03 10:02:03, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 13:02, 3 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.bneidavid.org/System/LessonsList.asp?CatId=40
  • In אברהם יצחק הכהן קוק on 2011-11-22 19:20:44, 404 Not Found
  • In אברהם יצחק הכהן קוק on 2011-11-27 22:37:56, 404 Not Found
  • In אברהם יצחק הכהן קוק on 2012-01-20 00:32:37, 404 Not Found
  • In אברהם יצחק הכהן קוק on 2013-05-03 10:02:13, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 13:02, 3 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור 3

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://video.google.com/videoplay?docid=6032547466129767854&q=rabbi+1918
  • In אברהם יצחק הכהן קוק on 2013-05-03 10:02:26, 404 Not Found
  • In אברהם יצחק הכהן קוק on 2013-05-04 22:44:50, 404 Not Found
  • In אברהם יצחק הכהן קוק on 2013-05-13 19:04:54, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 22:05, 13 במאי 2013 (IDT)

כמה הערות על הערך

ישר כוח לכל הכותבים והעורכים - הערך מכיל מידע רב וחשוב אך בכל זאת כמה הערות:

א. הקמת תנועת דגל ירושלים לא נעשתה בירושלים אלא בזמן מלחמת העולם השנייה כשהרב היה באירופה.

ב. חסר על הקמת הרבנות הראשית בתחילת תקופת ירושלים.

ג. מסע המושבות לדעתי לא מקבל מספיק משקל, למרות שהוא אחד הציונים המשמעותיים בחייו.

אתה מוזמן לערוך בהתאם. כדאי להתחיל בזהירות, לא יותר מדי שינויים בבת אחת. נרו יאיר • שיחה • י"ט בסיוון ה'תשע"ג • 13:46, 28 במאי 2013 (IDT)

על המהרל מפראג

בדיחה המביעה את יחס תלמידיו לספרי המהרל, בעקבות יחסו הוא, מספרת על תלמידי ישיבת בריסק שרבם רֶבּ חיים הקים גולם, שילמד את שיטתו: שיטת 'פלפול צְוֵוי דינים' ('שני עניינים' ביידיש). לפי שיטה זו כל מחלוקת בתלמוד, מקורה בהבנת המציאות בשתי צורות. בדרך כלל באופן אובייקטיבי או סובייקטיבי. וניתן לעקוב אחר כל צד של המחלוקת על פי שיטתו. הגולם היה מוצלח במיוחד והתקבל כמעט בכל הישיבות. עד שהגיע למרכז הרב, ושם הוא נכשל. שלחו מישיבת בריסק צוות לבדוק למה הגולם שלהם נכשל במרכז הרב. הסבירו להם: מצטערים, הגולם של המהרל מפראג הקדים אותו.
-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • כ"ה בסיוון ה'תשע"ג • 04:25, 3 ביוני 2013 (IDT)

על צאצאיו

האם ידוע אם שרדו לו צאצאים? ממה שהבנתי מהערך בתו הגדולה נפטרה ללא צאצאים, וכן בנו הרב צבי יהודה. בתו הקטנה נהרגה בנפילה מגג בנעוריה. רק בתו הרבנית רענן, היו לה שלושה ילדים. כתוב בערך שהבכור אברהם יצחק הקרוי על שמו טבע, כנראה ללא ילדים. והצעיר אליהו שלמה נרצח בחברון, לא פורט אם יש לו ילדים. וכן על הבת ציפורה פרום אין פרטים אם היא בחיים ואם השאירה צאצאים. בכל מקרה אין עושין נפשות לצדיקים, דבריהם (במקרה זה ספריו ותלמידיו הרבים) הן הן זכרונם. בטח יש מהקוראים שיודעים פרט חשוב זה האם "יש זרע לאותו צדיק"? כעין המסופר בתלמוד שרבינו הקדוש התענין אודות רבי טרפון. השוחט - שיחה 02:41, 9 ביוני 2013 (IDT)

נכדתו, צפורה פרום, היא בחיים לאורך ימים. וכאמור בהמשך יש לה צאצאים לא מעטים. --שפ2000 - שיחה 12:50, 11 בספטמבר 2014 (IDT)

לנכדו הרב שלמה רענן הי"ד יש שלושה ילדים ועוד נכדים ראה למשל כאן - http://laad.btl.gov.il/Web/He/Victims/111.aspx?ID=38368 . וכאן - http://www.bazach.com/LEVI/hebrew/ftmn.asp?gedid=5415&tree=LEVI.1b.11b.1.5.3.1z1 . מי-נהר - שיחה 02:54, 9 ביוני 2013 (IDT)

יישר כח. באתר השני מופיע שלבנו (של הרב שלמה הי"ד) אברהם יצחק אלעזר (כנראה על שם הרב בתוספת שם, משום מה) יש בת בשם חנה, ובן בשם שלמה אליהו (על שם אביו שנרצח בשנת תשנ"ח, כך שמדובר על נער לכל היותר בן 15 כיום), ובן בשם צבי יהודה (על שם הדוד) ובן בשם שמואל. שיחיו לאוי"ט.

ולאחותו ציפורה פרום יש בן (נתן) ובת (גב' קדרון) - נשואים והורים לילדים. גרש - שיחה 02:58, 9 ביוני 2013 (IDT)

יישר כח. אולי יש מקום לפרט זאת בקצרה בערך על הרב, לפחות באיזו הערה. הייתי עושה זאת לבד, אבל אולי זה לא יעמוד בקריטריונים המחמירים ("לא אנציקלופדי" וכדומה) של מי נהר וגרש... השוחט - שיחה 03:08, 9 ביוני 2013 (IDT)

כבר כתבתי בעבר שיש הרבה מאד מה לכתוב על אשתו השניה ותמהתי על כך שאין עליה ערך כמו גם על דמויות מופת של נשים. טענתך לגבי איזכור משפחתו לכא' מוצדקת לכל הפחות לגבי אלה שיש מה לציין אודותם. איני יודע מדוע לא עשו זאת בערך מומלץ זה. אולי זה מפני הטרגדיות הרבות. אולי זה מפני גודל צניעותם של צאצאיו. מי-נהר - שיחה 22:44, 9 ביוני 2013 (IDT)

ניניו

1. שרה ציפורה רענן 2. אברהם יצחק אלעזר רענן 3. מיכאל דב רענן

האם יש טעם להוסיפם לערך? Nachum - שיחה 16:30, 26 באוגוסט 2013 (IDT)

לא. אף אחד מהם לא זכאי לערך, קל וחומר שאינו בולט ברמה שמצריכה אזכור בערך של הסבא רבא. נרו יאיר • שיחה • כ' באלול ה'תשע"ג • 16:48, 26 באוגוסט 2013 (IDT)

האם נין של הרב קוק זצ"ל חשוב פחות מנין של מלכת הערלים? דוד שי - שיחה 06:25, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

חשוב יותר, אבל מפורסם קצת פחות. הלידה לא סוקרה בשידור חי בטמקא. נרו יאיר • שיחה • כ"א באלול ה'תשע"ג • 17:53, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

מעבר לכך שהנין של הוד מלכותה אליזבת השנייה הוא השלישי בתור לרשת אותה, והוא ככל הנראה התינוק הכי מפורסם בעולם. למיטב ידיעתי אין משמעות מבחינת ירושת תפקיד כלשהו לנינים נשואי דיון זה, למעט הנסיך ג'ורג'. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 17:58, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

עם או בלי "הכהן"/"הלוי"

הפניה לדיון בנושא: ויקיפדיה:מועדונים/ויקרעטשמע#"הכהן" ו"הלוי" בשמות ערכי אישים. Berger - שיחה 14:45, 13 באפריל 2014 (IDT)

רק היום נוספה כאן ההפניה לדיון ב"ויקרעטשמע", ורק ברגע זה הוספתי את התבנית "שינוי שם". מעבר לדיון הכללי שהיה ב"ויקרעטשמע" (בלי שניתן לו פרסום מספיק), ראוי לערוך הצבעה ספציפית בערך זה קודם שמשנים את שמו. דוד שי - שיחה 18:34, 13 באפריל 2014 (IDT)

מסכים עם דוד שי. מי-נהר - שיחה 20:42, 13 באפריל 2014 (IDT)

מצטרף. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 20:48, 13 באפריל 2014 (IDT)

סברתי שמדובר בעניין טכני שראוי שידונו בו מי שמרבים לעסוק בערכי רבנים ולא כלל הקהילה. אכן השתתפו בו רבים מהאמורים (כולל מי נהר, שהסכים) ואחרים הוזמנו לדיון והעדיפו שלא להשתתף בו (כולל אריאל, שהעדיף לא להשתתף עד אתמול). חבל לאחר שהושגה הסכמה ואף יושמה מתחיל הדיון מחדש. נרו יאיר • שיחה • י"ד בניסן ה'תשע"ד • 13:08, 14 באפריל 2014 (IDT)

ההסכמה הייתה בסוגיה הכללית. אני מוכן לקבל את ההסכמה ביחס לאישים רבים, אך לא ביחס לרב קוק, שמוכר היטב עם "הכהן" בשמו (נסה מבחן גוגל, למשל). דוד שי - שיחה 13:49, 14 באפריל 2014 (IDT)

קרא שוב את הדיון שם, הוסכם בפירוש גם לגביו. על כל פנים, התוצאה היא שנשארנו בלי כלום. נרו יאיר • שיחה • י"ד בניסן ה'תשע"ד • 13:59, 14 באפריל 2014 (IDT)

לא חיוותי את דעתי בנודע ליצואים מן הכלל. למעשה גם לא התייחסתי אלא להבהרה שביקשתי אודות הכיתוב בפתיח. שיערתי שלאחר שיסכימו עקרונית, ידונו על כלל החרגה. באחרונה אף הצעתי דרך לישם קבלת החרגה בצורה שתחסוך דיונים ותביא לענ"ד לתוצאה היותר קרובה לרצוי. באשר לדיון זה אני נוטה לקבל את הבחירה להשאיר את הכהן בכותרת שם ערך זה. מי-נהר - שיחה 17:08, 14 באפריל 2014 (IDT)

הסרת "הכהן" מערך זה לא השיגה הסכמה רחבה דיה. הסרתי את תבנית שינוי השם. Uziel302 - שיחה 07:50, 15 באפריל 2014 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

לא מסופר על הבעיה השנייה שבגללה נפטר(משפט דריפוס)

מקור:לא ידוע לי מקורות שסומכים בדבר זה דווח על ידי: דוד כהן 95.86.91.241 21:17, 16 בנובמבר 2015 (IST)

הוא נפטר בגלל בעיה אחת, בעיה מצערת שמוזכרת בערך. ביקורת - שיחה 21:25, 16 בנובמבר 2015 (IST)

מגוריו בדירה ברחוב אחווה

כתוב בערך: "הבית שבו התגורר הרב שוכן ברחוב אחווה 21 בשכונת נווה צדק הכלולה בתל אביב-יפו דהיום". דבר זה אין לו מקור, והוא גם סותר ערך אחר ב'וויקיפדיה'.
אמנם תושבי המקום סידרו לו דירה באחווה 21, אבל ברצותו להימנע מקבלת מתנות סירב לגור שם. ככל הנראה שם פעל בית הדין.
מה שכתוב בערך הנ"ל הוא מדוייק יותר. הרב קוק עצמו גר בבית ברחוב עין יעקב 9 פינת מגדל (ומה שכתוב בערך המקושר הנ"ל 'בנות יעקב' גם זה טעות), בית שהיה רשום על שם אחיו - שאול חנא קוק. מלבד הציטוט מעגנון יש לכך ראיות נוספות. א.א. - שיחה 16:08, 14 ביולי 2016 (IDT)

אין זה משנה מה כתבו (לאחרונה או בכלל) בערך אחר בויקיפדיה. נא להביא מקורות חיצוניים. נרו יאיר • שיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ו • 16:28, 14 ביולי 2016 (IDT)

מקומות רבים ברשת מדברים על אחווה 21, למשל כאן. במקור זה כתוב גם מה שאמרת, שסירב, וגם שבסופו של דבר כן גר שם. נרו יאיר • שיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ו • 16:33, 14 ביולי 2016 (IDT)

מה שציינתי לערך 'שכונת אחווה' הוא לא כמקור, רק באתי לומר שיש פה משהו לא מספיק מקצועי, לפחות במה שנוגע לסתירה ושכדאי לשנות באחד המקומות.

לגבי הציטוט של אוריאל סימון באתר בתי הכנסת העולמי (לציטוט מערוץ 7 איני רואה צורך להתייחס), קשה להסתמך על משפט כזה עד כדי הכרעה לומר שהרב קוק גר שם, כי בהחלט ניתן לפרש ששהה שם חלק ניכר מהיום בתור דיין בבית הדין (שזה היה כנראה עיסוקו העיקרי באותה תקופה, ומסתבר ששם שהה גם ללימוד וכתיבה עצמית ושם קיבל את אורחיו). דבר זה מסתבר יותר, שהרי הרב קוק סירב לקבל את הדירה לצרכי מגורים ולמה נאמר שחזר בו?

להלן ציטוט מתוך תיק התיעוד של מתחם 'שערי תורה' שנמצא במחלקת שימור בעיריית תל אביב (בעריכת שולה וידריך):

"במכתב שמסר לי נינו של הרב גרינוולד, האמן חוני המעגל נכתב על ידי הרב קוק וחתום על ידו אל שכנו הרב גרינוולד בנושא החצר המשותפת ובמכתבו נכתב במפורש שביתו של גרינוולד פונה לצד "חצרי

שאני בונה פה בנווה שלום". לבית המזוהה כביתו ולישכתו של הרב קוק ברחוב אחווה 21 אין שום עדות כתובה המאמתת זאת. עוד עובדה המאמתת את מגוריו ברחוב עין יעקב נוספה לי בראיון שלי משנת 1990 עם בנו של הרב צבי גרינברג שהיה ידידו של הרב קוק ומנהל תלמוד תורה. סיפר לי הבן ששמו שמואל אבא גרינברג שהיה כבר כבן 100 בזמן הראיון ,שהרב קוק שכנם שימש כסנדקו ושהוא זוכר בבירור את הרב קוק כשכן. בספרה של חנה רם היישוב היהודי ביפו בעמוד מד מופיע שטר מכר של חלקת אדמה מאדמת אהרון שלוש עבור הרב קוק".

(תוכן המכתב הנ"ל לרב גרינוולד הוא הצהרת הרב קוק שאין לו חלק בכותל המפריד בין שתי החצרות, ושהכותל ומקומו שייכים לרב גרינוולד).

אמנם ייתכן שבמהלך עשרת השנים שגר הרב קוק ביפו, החליף את מגוריו מדירה אחת לאחרת, דבר שאינו מן הנמנע כלל. אבל על כל פנים הדברים נוטים לומר שהתגורר בבית ברחוב עין יעקב.

א.א. - שיחה 17:07, 14 ביולי 2016 (IDT)

איננו עוסקים בהכרעות ובמחקרים. אנחנו משקפים את מה שפורסם במקורות גלויים, כולל ערוץ 7, וזכותך לא להתייחס. אוריאל סימון אומר ששם היה ביתו של הרב קוק, בית זה בית ושהייה זו שהייה. אכן ייתכן שגר בכמה מקומות. נרו יאיר • שיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ו • 20:07, 14 ביולי 2016 (IDT)

במלים אחרות: וויקיפדיה לא שואפת למקצועיות, היא שואפת לכתוב את מה שמקובל ומוסכם בציבור, גם אם זה כנראה לא נכון ואף אחד לא טרח לבדוק לעומק.

ספק אם כל הויקיפדים היו חותמים על זה...

חוסר ההתייחסות לערוץ 7 לא נבע מזלזול (אם כך נשמע היה בדברי), אלא פשוט מדובר בחוסר דיוק לגיטימי בפרט זה שאליו הם לא טרחו להיכנס במסגרת הכתבה. ברור שהיתה פעילות כלשהי של הרב קוק באחווה 21, ולכן ערוץ 7 התקומם על הדברים שהתכוונו לעשות שם.

לעומ"ז איני מבין למה לא להתייחס למסמך שמוכיח מעל כל ספק שהרב קוק גר (גם) בעין יעקב 9, רק בגלל שהוא לא נמצא במרחבי הרשת וזמין לציבור?

א.א. - שיחה 22:57, 14 ביולי 2016 (IDT)

שואפים למקצועיות אנציקלופדית, לא מקצועיות מחקרית. אם יש לך חומרים ארכיוניים הפרסום הראשון שלהם צריך להיות במקום אחר. כמובן איננו דורשים רק פרסום ב"מרחבי הרשת". במקרה זה הרי גם המקור שלך לא סותר את האפשרות שהרב קוק גר גם שם, כך שכל הדיון מיותר. נרו יאיר • שיחה • ט' בתמוז ה'תשע"ו • 09:23, 15 ביולי 2016 (IDT)

לסיכום, מאחר שאינני עורך קבוע בויקיפדיה, אסתפק בהוספת נתון זה כאן בדף השיחה, והרוצה להשתמש בו מוזמן. אזכיר רק את ענין הסתירה מערך אחר שכדאי לתת עליה את הדעת, שם מידע זה מובא ממקור שכבר פורסם לציבור (כתבי עגנון). היה שלום.

א.א. - שיחה 10:45, 15 ביולי 2016 (IDT)

הזיהוי שם מבוסס על ההנחה שהתיאור של עגנון תואם לחלוטין למציאות, ועל גביו הזיהוי של בית המדרש ובית הספר. לכן אני נמנע להוסיף את זה כאן. אני מניח שמישהו כבר דן בזה ברצינות רבה יותר נרו יאיר • שיחה • ט' בתמוז ה'תשע"ו • 13:52, 15 ביולי 2016 (IDT)

הגעתו של הרב קוק לכהן כרבה של ירושלים

לפי תיאור של תלמידו הקרוב של הרב קוק, הרב מנחם מנדל פרוש, בספרו בתוך החומות, הוא והרב חרל"פ ביקשו והתחננו בפני הרב קוק שיבוא לירושלים. הוא עצמו סירב ורצה לשוב ליפו. הרב פרוש עצמו תיאר כיצד נשכב לרגלי הרב בעלותו לרכבת לכיוון יפו וביקשו שיבוא לירושלים (ישנו ספר שמתואר שהוא שכב על פסי הרכבת עד שיובטח לו שהרב יבוא לכהן בירושלים). הוא החתים יחד עם הרב חרל"פ את רבני ירושלים וראשי המוסדות על כתב המינוי של הרב קוק כרבה של ירושלים. משתמש:נרו יאיר מחק עובדה זו וציין כי נראה לו שזו קונספירציה. אשמח להבין מה בדיוק נראה קונספירציה ואיזו תיאוריית קשר באה העובדה הזו לשרת? ומי לדעתך נראה הגה את אותה קונספירציה, הרב פרוש עצמו? נא הרחב ונמק את מחיקתך, נשמח לשמוע על הקונספירציה המדוברת.--Motyshif - שיחה 14:38, 5 באוגוסט 2016 (IDT)

לא אמרתי שנראה לי שזו קונספירציה, אלא שהאופן שבו הצגת את הדברים נשמע כמו קונספירציה, כאילו עבדו על מישהו או משהו מעין זה. אין ספק שתלמידיו של הרב קוק רצו שיבוא לירושלים. אין זה משנה מי החתים, תמיד מישהו מארגן את החתימות. זה כמו שלא נכתוב על הרב שטיינמן מי החתים אותו בכל פעם שחתם. נרו יאיר • שיחה • א' באב ה'תשע"ו • 15:15, 5 באוגוסט 2016 (IDT)

נו, אז תסביר איזו קונספירציה עלתה מהאופן בו הדברים הוצגו. זו לא החתמה על מכתב אלא כתב מינוי שהרבנים בירושלים חתמו על מינויו כרבה של העיר. --Motyshif - שיחה 16:50, 5 באוגוסט 2016 (IDT)

כבר הסברתי, ואנסה שוב: תמיד מישהו מארגן את ההחתמה. כשמדגישים שפלוני ואלמוני החתימו את הרבנים זה יוצר אצל הקורא רושם שהרבנים לא באמת רצו לחתום. כדי להמחיש את העניין, למה שלא לציין גם בערכים של הרב שטיינמן ורח"ק ושאר רבנים ליטאיים מי בכל פעם הביא את הנוסח כדי שיחתמו וכדומה? נרו יאיר • שיחה • א' באב ה'תשע"ו • 17:14, 5 באוגוסט 2016 (IDT)

כעת הבנתי את כיוון חשיבתך. אני לא בטוח שבכל מכתב זה קריטי, ולא נראה לי שזה מוריד מערך חתימה של רב אם מישהו בא להחתים אותו, בודדים המקרים בהם רבנים-מנהיגים יזמו חתימות ציבוריות מעצמם, לרוב, הציבור/העסקנים הם אלו שביקשו את חתימת המנהיגים ואם הם חתמו הרי הם סמכו ידיהם על כך. אבל אני מקבל את חששך שייתכן וזה לא נראה טוב. עדיין, חושבני שיש חשיבות אנציקלופדית לציין חלק חשוב זה בתחנותיו של הרב, הנוסח הנוכחי: "נענה להזמנתם של ראשי המוסדות והישיבות ורוב רבני ירושלים" אינו מדויק עובדתית. לא הם אלו שהזמינו אותו לירושלים, אלא רק אחרי שתלמידיו ובראשם הרבנים חרל"פ ופרוש ביקשוהו, נעתר לבקשתם והגיע. ולאחר שהגיע חתמו רוב רבני ירושלים על המינוי. אני מציע אולי כדי להימנע מחשש הקונספירציה שהעלית, שלא לאזכר את העובדה שהם ביצעו את ההחתמות על כתב המינוי, אלא שהם עמדו בראש התלמידים שביקשו שיבוא לכהן כרב ירושלים ורוב רבני ירושלים חתמו על כתב המינוי.--Motyshif - שיחה 20:50, 7 באוגוסט 2016 (IDT)

אכן זה לא מוריד מחשיבות החתימה, זהו המצב הרגיל ואיננו טורחים לפרט מי היה העסקן שהגיע לכל בית. לכן אין הצדקה לחרוג מזה במקרה אחד. תמיד כשמזמינים רב יש מקורבים שלו (תוכל לקרוא להם תלמידים, אבל הם לא למדו אצלו בישיבה או משהו מעין זה) שמארגנים את זה. ההזמנה בפועל באה מהרבנים הנ"ל, והמשפט שציטטת מדויק באופן שאין למעלה ממנו. הם לא עמדו בראש התלמידים, הם ממש הזמינו. נרו יאיר • שיחה • ג' באב ה'תשע"ו • 20:58, 7 באוגוסט 2016 (IDT)

הלוייתו

האם ידוע כמה אנשים היו בהלוייתו?  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
יהונתן כרמל - שיחה 16:02, 7 באוקטובר 2016 (IDT)

יש בערך קישור לצילומי וידאו מהלוויה. זה נראה כמו עשרות אלפים. נרו יאיר • שיחה • ה' בתשרי ה'תשע"ז • 16:29, 7 באוקטובר 2016 (IDT)

אני מתכוון בצורה יותר מדויקת... יהונתן כרמל - שיחה 16:30, 7 באוקטובר 2016 (IDT)

אף אחד לא יכול לדעת דבר כזה במדויק, הכול השערות. נרו יאיר • שיחה • ה' בתשרי ה'תשע"ז • 16:36, 7 באוקטובר 2016 (IDT)

פרק ציטוטים

אני מציע להעביר את פרק הציטוטים הגדול לוויקיציטוט (לאחד הציטוטים גם חסר מקור). אתייג את משתמש:נרו יאיר ומשתמש:ביקורת. גילגמש • שיחה 08:02, 14 באוקטובר 2016 (IDT)

היה נכון לנצל את העמל שהושקע בזה ולשלב, כמובן תוך עריכה, בפרק העוסק במשנתו. נרו יאיר • שיחה • י"ב בתשרי ה'תשע"ז • 09:46, 14 באוקטובר 2016 (IDT)

כן, זה נכון. אני שם לב עכשיו שלא קיים שום פרק שיתאר את משנתו בצורה קוהרנטית. אתם עדיין בטוחים שהערך הוא בסטטוס של מומלץ? גילגמש • שיחה 12:53, 14 באוקטובר 2016 (IDT)

יש תיאור, גם אם אפשר לשפר. אני ממשיך לחשוב שסטטוס המומלץ מוצדק, גם אם זה לא העשירון העליון של המומלצים. נרו יאיר • שיחה • י"ב בתשרי ה'תשע"ז • 14:34, 14 באוקטובר 2016 (IDT)

האם לא מגיע להוגה החשוב ביותר של הציונות הדתית ערך שהוא כן בעשירון העליון של המומלצים..? גילגמש • שיחה 18:48, 14 באוקטובר 2016 (IDT)

כן מגיע, וכדאי מאד שמישהו יקח על עצמו להשקיע בערך הזה. לא רק בחלק ההגות, אלא גם ביסוס על מחקר ופחות על ספרים מהמגזר, רבים מהם שנכתבו מתוך מגמת האדרה או אפולוגטיקה. למשל: לטעמי, הפרק "הערכות כלפיו", למרות ההשקעה בו, אינו מתאים. יש שני אישים בעולם הדתי שמעריציהם אוספים כמעט באובססיביות מחמאות שחלקו להם רבנים אחרים, ואצל שניהם זה מגיע ממקום של התגוננות פנים מגזרית מול מבקרים. אני לא חושב שמישהו חושב היום שהרב קוק חייב התנצלות למישהו או תעודות כשרות, בפרט שחלק מה"מכשירים" או ה"פוסלים" קטנים ממנו בסדרי גודל ברמתם התורנית וברמת השפעתם. ביקורת - שיחה 00:46, 16 באוקטובר 2016 (IDT)

טוב, נראה מה נעשה עם זה. ככה להשאיר את זה לא כאן (ללא הסרה) ולא שם (ללא הצגה בעמוד הראשי) לאורך זמן אי אפשר. צריך להגיע למסקנה כלשהי. גילגמש • שיחה 14:25, 16 באוקטובר 2016 (IDT)

למה באמת לא מציגים בעמוד הראשי? נרו יאיר • שיחה • ט"ו בתשרי ה'תשע"ז • 21:17, 17 באוקטובר 2016 (IDT)

צלב האימפריה

על פי הערת שוליים בעמ' 120 בספר "ימי הכלניות" של תום שגב, נראה כי לרב קוק הוענק בשלב מסוים "צלב האימפריה". אבל הפרט הזה לא מופיע בערך. מה זה העיטור הזה? מתי ומדוע הוענק לו? Liad Malone - שיחה 02:10, 12 בדצמבר 2016 (IST)

זכור לי אבל אני לא סגור על זה שבאחד הספרים על הרב קוק (אולי של הרב נריה או שמחה רז) מוזכר משהו על זה שהוא לא ענד את האות בגלל שהוא צלב או שהוא ענד אותו תוך הסתרה של חציו באמצעות שולי המעיל. אולי ענד אותו במשפטי הכותל בהן התעקש להופיע בפני הוועדה. נראה לי שבתמונות של מקבילו הספרדי הרב מאיר גם רואים את האות אלא שהרב מאיר לא ראה בכך בעיה ולא הסתירו כלל, להיפך. אולי הם קיבלו את האות בשל מעמדם הציבורי. אולי הכוונה לאות הזה. ואכן אני רואה כאן במאמר באתר ישיבה הערה 16, את הדברים הבאים: "תמונתו זו של הרב יעקב מאיר מופיעה בספר האיש נגד הזרם ליד עמ' ר, ובספר מלאכים כבני אדם עמ' 93. גם הראי"ה קוק, ששימש כרב ראשי לארץ ישראל יחד עם הראשון לציון הרב יעקב מאיר, קבל מדליה כזו לאות כבוד מהנציב העליון מטעם המלך גורג' החמישי, והצטלם איתה. מכתב ההוקרה של הנציב העליון הרברט סמואל ותמונתו של הראי"ה קוק עם האות, מופיעה בספר האיש נגד הזרם ליד עמ' רמא, ובספר מלאכים כבני אדם עמ' 146. בצילום נראה הראי"ה קוק שהוא מסתיר במעט את האות הנראה כמו צלב. הראי"ה קוק אף הודה למברכיו על קבלת האות (אגרות הראיה ד עמ' קסד), וכן הודה למלך אנגליה עצמו על האות. (שם עמ' קעז).". ולפי ויקישיבה הרב קוק לבש את האות רק בזמן הצילום הרישמי לטובת צרכי שלטון המנדט ולאחר מכן הסירו. וגם כאן משיב הרב שלמה אבינר שהרב קוק החמיר להסתירו.מי-נהר - שיחה 05:11, 12 בדצמבר 2016 (IST)

• בדקתי כעת שתיים מהאגרות המוזכרות לעיל מהספר אגרות הראי"ה כרך ד'.
• זו המוזכרת מע"מ קסד ממוענת לנציב העליון הרברט סמואל ואינה מזכירה להבנתי את קבלת האות , אולם האיגרת המוזכרת באיגרת בע"מ קעז, מזכירה את האות וממוענת אל המלך גורג' החמישי.
• האיגרת הראשונה היא להבנתי מ-כ' סיוון שנת תרפ"ג והיא עוסקת בסדר התפילה שחיבר לכבוד יום הולדתו של המלך ולהצלחת ממלכת בריטניה. האיגרת השניה זו המתייחסת אל קבלת האות היא מט"ו בשבט תרפ"ד.
• להלן נוסח האיגרת הרלוונטית המופיעה בעמ' קעז:"

ב"ה. ירושלים ט"ו בשבט תרפ"ד

מלך מלכי המלכים, ישלח את ברכתו מירושלים עיר הקודש, להוד מלכותו, ג'ורג' החמישי מלך בריטניא הגדולה ירום הודו.

יהי נא חסד הוד מלכותו, לקבל מאתי את רגשי תודותי העמוקים, המוגשים בהכנעה רבה, להוד מלכותו, על הכבוד הגדול אשר הועיל בחסדו הנערץ לכבדני בציון הנכבד מאד, מפקד אזרחי של הממלכה הבריטית.

הנני מצפה לחסדי ד' צור חסדי, שיחנני דעה והשכל. ואומץ לב טהור, להיות מכבד את האות המכובד הזה, אשר הגיע אלי בחסד הוד מלכותו, בעבודתי הנאמנה.

ואני תפילה, יאריך ד' את ימיו ושנותיו של... מי-נהר - שיחה 05:28, 12 בדצמבר 2016 (IST)

נ.ב. את התמונה המפורסמת של הרב עם האות המוסתר ניתן לראות בדף זה מי-נהר - שיחה 05:32, 12 בדצמבר 2016 (IST)