ישראל טאוב

הרב ישראל טאוב (1848, תר"ט, ראצ'ו'ינז - 1920, י"ג בכסלו תרפ"א; כונה גם ה"דברי ישראל" על שם ספרו) היה האדמו"ר הראשון של חסידות מודז'יץ.

ביוגרפיה

הרב טאוב נולד לרב שמואל אליהו מזוואלין בשנת תר"ט, עוד בימי חייו של סבו הגדול הרב יחזקאל מקוזמיר. מילדותו הצטיין בתורה ובכשרונו המוזיקלי הנדיר. עוד בהיותו ילד החל לחבר ניגונים, אך מאחר שלא ידע לכתוב תווים היה משנן את הניגונים בעל פה.

בהיותו בן 14 נשא הרב טאוב את בתו של הרב חיים שאול פרידמן שהיה חזן בבית מדרשו של סביו. במשך 15 שנה היה סמוך לשולחן חותנו ורק ישב ולמד. ניסיונותיו של חותנו להופכו לסוחר עלו בתוהו, והרב טאוב נהג לשקוע כל יומו בתורה.

עם פטירת אביו בשנת תרמ"ח (1888) נקרא לזוואלין למלא את מקום אביו, שם נשאר לגור במשך שנה אחת. לאחר שנה התקבל למשרת רב ואב"ד בעיר איבנגרוד (דמבלין) שהייתה קרויה בפי החסידים, מודז'יץ. בזמן שהותו במודז'יץ גדלה ופרחה החסידות והיוותה מקור עלייה לקהל חסידים גדול מכל רחבי פולין.

בזמן מלחמת העולם הראשונה חויבו כל תושבי עיירות המבצר להעתיק את מושבם לעיירות אחרות, מאחר שבמודז'יץ היה מבצר גדול על גדות נהר הויסלה נאלץ טאוב לעקור את מקומו ועבר לראדום. בשנת תרע"ג (1913) עקב מחלת הסוכרת שתקפה אותו נאלץ לנסוע לברלין ולעבור ניתוח קשה על מנת להציל את רגליו. בזקנותו עבר לגור בוורשה ושם נפטר בי"ג כסלו תרפ"א (1920) ונקבר בבית העלמין היהודי בעיר. את מקומו מילא בנו הרב שאול ידידיה אלעזר טאוב.

תורת הניגון

הרב טאוב היה כמעיין פורץ דרך בתחום הנגינה היהודית. גם עד זמנו של הרב טאוב היו שירה ונגינה חלק מההווי היהודי, ובשבתות ובחגים ובשמחות היה נהוג לשורר שירים המתאימים לאותו אירוע. אך הרב טאוב הביא רומם את מעמדה של השירה, והפך אותה לחלק מעבודת ה'. בספרו "דברי ישראל" כתב על הפסוק שאמר יעקב לבניו בשעה שירדו למצרים: "קחו מזמרת הארץ (בראשית מג,יא). חכמת הנגינה שורשה וסודה גבוה מאוד מאוד והיא צורך לתורתנו הקדושה. ובזה נבוא אל ביאור הפסוק 'קחו מזמרת הארץ' היינו חכמת הנגינה. שאמר יעקב לבניו שיקחו עימם את חכמת הנגינה למצרים וכך יעבדו את ה' וימנעו התבוללות עם המצרים". מדברים אלו ניתן לראות כמה החשיב הרב טאוב את הנגינה כחלק מעבודת ה'. מפורסם המשפט שאמר:

העולם נוהג לומר שעולם הנגינה על יד עולם התשובה, ואני אומר שעולם הנגינה הוא עולם התשובה, שדרך הניגון אפשר להגיע לדביקות ה' ולתשובה.

ניגוניו

הרב טאוב היה מלחין פורה ומשובח שהלחין את ניגוניו ברוח התקופה והסובבים אותו. הרב טאוב היה חזן בימים הנוראים בבית מדרשו בכל תפילות היום, עד שנותיו האחרונות. היה לו קול טנור חזק וסלסול שנחשב יפה, כמובן שהקפיד לא לחזור על מילה פעמיים או למשוך את השירה כך שיהיה הפסק בין חלקי המילה. חלק גדול מניגוניו של הרב טאוב אבדו במהלך השואה וכיום מוכרים לנו כ-100 מניגוניו. לרב טאוב כמה ניגונים מיוחדים שהשאירו רושם גדול בעולם:

• ניגון האזכרה- הרב טאוב חלה בסוכרת, ובשנת תרע"ג נאלץ לנסוע לברלין כדי לערוך ניתוח לכריתת רגלו, על מנת למנוע הרעלת דם. בשעת הניתוח ביקש הרב טאוב שהרופאים לא יתנו לו חומר מרדים בשעת ביצוע הניתוח. בשעת הניתוח ייסוריו של הרב טאוב היו כייסורי הגיהנום, אך כשהביט דרך החלון וראה את ברלין ביופיה ותפארתה, לא הרהר בכאבו הפיזי, אלא על ירושלים הנמצאת כעת בזויה ושפלה. בזמן הניתוח חיבר הרב טאוב ניגון על המילים מתוך התפילה: "אזכרה אלקים ואהמיה בראותי כל עיר על תילה בנויה והעיר ירושלים חרבה ושוממה". לניגון 32 בבות (חלקים) והוא נחשב לאחד הניגונים המורכבים והמסובכים במוזיקה החסידית. מלחינים קלאסיים מכל רחבי העולם נהגו לשבח את הניגון על יופיו ומורכבותו. את הניגון שרים במודז'יץ רק פעם בשנה, בטיש המתקיים ביום הפטירה של הרב טאוב.
• הניגון למחוסרי הבית - בתקופת מלחמת העולם הראשונה חויבו כל תושבי ערי המבצר של פולין לעבור לעיירות אחרות כדי שעריהם ישמשו כבסיס לצבא. גם הרב טאוב נאלץ לנדוד ועבר לעיר ראדום. בדרכו לראדום וגם בהגיעו לשם ראה הוא כמה יהודים מסתובבים מחוסרי בית בדרכי פולין ומחפשים קורת גג לשים את ראשם בלילה. בעקבות זאת חיבר הרב טאוב את הניגון למחוסרי בית. הניגון חובר על פרק התהילים "מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר". הפרק שיקף את מחשבתו של היהודי הנודד באותה תקופה. המיוחד בניגון הוא שכל אחד מחלקיו מתחיל באיטיות, כמעין מנגינת עצבות וייאוש, ונגמר במנגינה מהירה של תקווה. כך רצה להעביר הרב טאוב מסר, שלכל הרגעים הקשים ישנו בסופו של דבר פתרון והצלה מהבורא.

ספריו

• דברי ישראל-כללי אוריתא
• דברי ישראל-פירוש על התורה
• אישי ישראל-פירוש על הגדה של פסח

קישורים חיצוניים

• מדיה וקבצים בנושא קבר רבי ישראל טאוב ממודז'יץ בוויקישיתוף
• רבי ישראל טאוב ממודז’יץ, אתר המכון לתיעוד ושימור ניגוני מודז'יץ
• שרה פרידלנד בן-ארזה, הניגון בחסידות מודז'יץ, באתר הזמנה לפיוט
• הניגון למחוסרי הבית
• מזמור לדוד, אזכרה אלהים ואהמיה, באתר הזמנה לפיוט, בביצוע: בן-ציון שנקר