מרכז סוזן דלל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏היסטוריה והווה: מחיקת פסיקים
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 15: שורה 15:
הבניין הראשי שופץ לראשונה בתחילת [[שנות השמונים]] והחלה להתקיים בו פעילות תרבותית-אומנותית מגוונת, במסגרת מה שנקרא אז "[[המרכז התיאטרוני בנווה צדק]]". פעילות זו התקיימה בסיוע משפחת ירושלמי, הממשיכה בתמיכתה במקום גם ב{{ה|עשור השני של המאה ה-21}}, לאחר ששינה את צורת פעילותו, עם הקמת מרכז סוזן דלל. ארבעת מבני המתחם הוסבו לארבעה אולמות מופעים המותאמים במיוחד להופעות [[מחול]]. אלו מקיפים רחבה המשמשת למופעי חוצות תחת כיפת השמיים. שיפוץ המתחם הושלם בשנת [[1989]], לפי תכנונו של [[אדריכלות נוף|אדריכל הנוף]] [[שלמה אהרונסון (אדריכל נוף)|שלמה אהרונסון]]{{הערה|{{הארץ|אריאל הירשפלד|גן של מרכז סוזן דלל - צומח מן המקום|1.1273539|24 ביולי 2009}}}}, אשר שילב במקום [[הדרים]] וסביבם תעלות מים. אלו נועדו להזכיר למבקר את ה[[פרדס]]ים הרחבים באזור, אשר נעקרו עם בנייתם של מבני נווה צדק, ואת שיטת ה[[השקיה]] שהייתה נהוגה אז{{הערה|1=מיכל נהרי, [http://www.ganvnof.co.il/?CategoryID=218&ArticleID=549&Page=1 גנים ותיקים בתל אביב], באתר "[http://www.ganvnof.co.il גן ונוף]"}}. על עיצוב המקום זכה אהרונסון ב[[פרס רכטר]].
הבניין הראשי שופץ לראשונה בתחילת [[שנות השמונים]] והחלה להתקיים בו פעילות תרבותית-אומנותית מגוונת, במסגרת מה שנקרא אז "[[המרכז התיאטרוני בנווה צדק]]". פעילות זו התקיימה בסיוע משפחת ירושלמי, הממשיכה בתמיכתה במקום גם ב{{ה|עשור השני של המאה ה-21}}, לאחר ששינה את צורת פעילותו, עם הקמת מרכז סוזן דלל. ארבעת מבני המתחם הוסבו לארבעה אולמות מופעים המותאמים במיוחד להופעות [[מחול]]. אלו מקיפים רחבה המשמשת למופעי חוצות תחת כיפת השמיים. שיפוץ המתחם הושלם בשנת [[1989]], לפי תכנונו של [[אדריכלות נוף|אדריכל הנוף]] [[שלמה אהרונסון (אדריכל נוף)|שלמה אהרונסון]]{{הערה|{{הארץ|אריאל הירשפלד|גן של מרכז סוזן דלל - צומח מן המקום|1.1273539|24 ביולי 2009}}}}, אשר שילב במקום [[הדרים]] וסביבם תעלות מים. אלו נועדו להזכיר למבקר את ה[[פרדס]]ים הרחבים באזור, אשר נעקרו עם בנייתם של מבני נווה צדק, ואת שיטת ה[[השקיה]] שהייתה נהוגה אז{{הערה|1=מיכל נהרי, [http://www.ganvnof.co.il/?CategoryID=218&ArticleID=549&Page=1 גנים ותיקים בתל אביב], באתר "[http://www.ganvnof.co.il גן ונוף]"}}. על עיצוב המקום זכה אהרונסון ב[[פרס רכטר]].


המרכז משמש בית לשלוש להקות [[מחול מודרני]] מקצועיות, [[להקת מחול בת-שבע]] ואנסמבל בת-שבע, להקת מחול [[ענבל (להקה)|ענבל]] וכן [[להקת המחול ענבל פינטו ואבשלום פולק]]. מלבד זה, מתקיימים במקום הפסטיבלים "דאנסאירופה", "מחולאחר", "מחולוהט", "הרמת מסך - חשיפה בינלאומית", "גוונים במחול", פסטיבל [[פלמנקו]] וכן תחרות [[מיה ארבטובה]] ל[[בלט]] קלאסי. בנוסף, המקום משמש ביתו של [[תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער]]. בשנות התשעים שימש המקום בעבר כאולם הבית של התזמורת הסימפונית תל אביב בניהולו המוזיקלי של [[איתי טלגם]] אשר היה גם המייסד של התזמורת.
המרכז משמש בית לשלוש להקות [[מחול מודרני]] מקצועיות, [[להקת מחול בת-שבע]] ואנסמבל בת-שבע, להקת מחול [[ענבל (להקה)|ענבל]] וכן [[להקת המחול ענבל פינטו ואבשלום פולק]]. מלבד זה, מתקיימים במקום הפסטיבלים "דאנסאירופה", "מחולאחר", "מחולוהט", "הרמת מסך - חשיפה בינלאומית", "גוונים במחול", פסטיבל [[פלמנקו]] וכן תחרות [[מיה ארבטובה]] ל[[בלט]] קלאסי. בנוסף, המקום משמש ביתו של [[תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער]]. בשנות התשעים שימש המקום בעבר כאולם הבית של [[התזמורת הסימפונית תל אביב]] בניהולו המוזיקלי של [[איתי טלגם]] אשר היה גם המייסד של התזמורת.


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==

גרסה מ־13:27, 15 בדצמבר 2016

המבנה המשומר של בית הספר לבנים
המבנה המשומר של בית הספר לבנות

מרכז סוזן דלל למחול ולתיאטרון הוא מרכז תרבות ישראלי השוכן במתחם אשר נמצא בשכונת נווה צדק שבתל אביב. המרכז הוכרז כזוכה פרס ישראל בתחום אומנות המחול לשנת ה'תש"ע 2010[1].

מנכ"ל מרכז סוזן דלל, מיום היווסדו, הוא יאיר ורדי.

היסטוריה והווה

מרכז סוזן דלל בתל אביב הוקם ב-1989 במימון משפחת דלל הלונדונית, בעקבות יוזמתו של בנם יונה סוקולובסקי. מממנים נוספים של המרכז הם עיריית תל אביב-יפו ומשרד התרבות.

המרכז הוקם בשכונת נווה צדק כחלק מרצונם של מייסדיו לשמור על קשר עם המורשת התרבותית של תל אביב. המתחם המאכלס את המרכז כולל את מבנה בית הספר לבנים של חברת "כל ישראל חברים (אליאנס)", ולמולו מבנה בית הספר לבנות של תנועת "חיבת ציון". בתי הספר נבנו על ידי יוסף אליהו שלוש בברכת ועד העיר יפו בשנת 1908.

מבית הספר "אליאנס" יצאו לוחמי האצ"ל להתקפת האצ"ל על יפו באפריל 1948. בית הספר לבנות היה מקום אימון של ההגנה והיה בו סליק. עיריית תל אביב הציבה לוחיות זיכרון בשני הבתים.

הבניין הראשי שופץ לראשונה בתחילת שנות השמונים והחלה להתקיים בו פעילות תרבותית-אומנותית מגוונת, במסגרת מה שנקרא אז "המרכז התיאטרוני בנווה צדק". פעילות זו התקיימה בסיוע משפחת ירושלמי, הממשיכה בתמיכתה במקום גם בעשור השני של המאה ה-21, לאחר ששינה את צורת פעילותו, עם הקמת מרכז סוזן דלל. ארבעת מבני המתחם הוסבו לארבעה אולמות מופעים המותאמים במיוחד להופעות מחול. אלו מקיפים רחבה המשמשת למופעי חוצות תחת כיפת השמיים. שיפוץ המתחם הושלם בשנת 1989, לפי תכנונו של אדריכל הנוף שלמה אהרונסון[2], אשר שילב במקום הדרים וסביבם תעלות מים. אלו נועדו להזכיר למבקר את הפרדסים הרחבים באזור, אשר נעקרו עם בנייתם של מבני נווה צדק, ואת שיטת ההשקיה שהייתה נהוגה אז[3]. על עיצוב המקום זכה אהרונסון בפרס רכטר.

המרכז משמש בית לשלוש להקות מחול מודרני מקצועיות, להקת מחול בת-שבע ואנסמבל בת-שבע, להקת מחול ענבל וכן להקת המחול ענבל פינטו ואבשלום פולק. מלבד זה, מתקיימים במקום הפסטיבלים "דאנסאירופה", "מחולאחר", "מחולוהט", "הרמת מסך - חשיפה בינלאומית", "גוונים במחול", פסטיבל פלמנקו וכן תחרות מיה ארבטובה לבלט קלאסי. בנוסף, המקום משמש ביתו של תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער. בשנות התשעים שימש המקום בעבר כאולם הבית של התזמורת הסימפונית תל אביב בניהולו המוזיקלי של איתי טלגם אשר היה גם המייסד של התזמורת.

קישורים חיצוניים

מבט כללי של רחבת המרכז

הערות שוליים