הציפייה – הבדלי גרסאות
AddMore-III (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ תמונות - הסבה לעברית, תיקון פרמטרים# |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Advent2007candlelight.JPG| |
[[קובץ:Advent2007candlelight.JPG|ממוזער|עוזר-כומר בכנסייה [[הכנסייה האפיסקופלית (ארצות הברית)|אפיסקופלית]] מדליק זר אדוונט (הנרות בצבע סגול, צבעה הליטורגי של העונה).]] |
||
'''הציפייה''' (לועזית: Advent) היא העונה החגיגית שלפני [[חג המולד]], המצויינת במרבית [[פילוג הכנסייה הנוצרית|הכנסיות המערביות]], כולל [[הכנסייה הקתולית הרומית]], [[הכנסייה האנגליקנית]] וחלק גדול מהפלגים ה[[פרוטסטנטי]]ים, אם כי לא בקרב ה[[אוונגליזם|אוונגליקלים]] ועוד כמה. לשיטת כמעט כל הכנסיות,{{הערה|למעט הקתוליות שאינן נוהגות לפי [[פולחן רומי]] אלא הפולחן האמברוזיאני או של ה[[מוזערבים]], הסופרות שישה ימי ראשון.}} האדוונט מתחיל ביום ראשון הרביעי שלפני חג המולד, ללא קשר למספר השבועות המדויק, ונמשך עד ערב החג עצמו. הוא מהווה את פתיחת ה[[שנה ליטורגית|שנה הליטורגית]] בכנסיות המערביות. מקור המונח ב[[לטינית]] במובן של "ביאה" או "הגעה". זהו תרגום המילה היוונית "פארוסיה" (παρουσία), [[הביאה השנייה]]. האדוונט מסמל הן את הציפייה ללידת [[ישו]] בשעתו והן את הייחול לביאתו בשנית. התקופה היא אחת משתי העונות החשובות של הלוח ה[[ליטורגיה|ליטורגי]] הנוצרי, יחד עם [[התענית]] שלפני ה[[פסחא]]. |
'''הציפייה''' (לועזית: Advent) היא העונה החגיגית שלפני [[חג המולד]], המצויינת במרבית [[פילוג הכנסייה הנוצרית|הכנסיות המערביות]], כולל [[הכנסייה הקתולית הרומית]], [[הכנסייה האנגליקנית]] וחלק גדול מהפלגים ה[[פרוטסטנטי]]ים, אם כי לא בקרב ה[[אוונגליזם|אוונגליקלים]] ועוד כמה. לשיטת כמעט כל הכנסיות,{{הערה|למעט הקתוליות שאינן נוהגות לפי [[פולחן רומי]] אלא הפולחן האמברוזיאני או של ה[[מוזערבים]], הסופרות שישה ימי ראשון.}} האדוונט מתחיל ביום ראשון הרביעי שלפני חג המולד, ללא קשר למספר השבועות המדויק, ונמשך עד ערב החג עצמו. הוא מהווה את פתיחת ה[[שנה ליטורגית|שנה הליטורגית]] בכנסיות המערביות. מקור המונח ב[[לטינית]] במובן של "ביאה" או "הגעה". זהו תרגום המילה היוונית "פארוסיה" (παρουσία), [[הביאה השנייה]]. האדוונט מסמל הן את הציפייה ללידת [[ישו]] בשעתו והן את הייחול לביאתו בשנית. התקופה היא אחת משתי העונות החשובות של הלוח ה[[ליטורגיה|ליטורגי]] הנוצרי, יחד עם [[התענית]] שלפני ה[[פסחא]]. |
||
גרסה מ־07:42, 21 בדצמבר 2016
הציפייה (לועזית: Advent) היא העונה החגיגית שלפני חג המולד, המצויינת במרבית הכנסיות המערביות, כולל הכנסייה הקתולית הרומית, הכנסייה האנגליקנית וחלק גדול מהפלגים הפרוטסטנטיים, אם כי לא בקרב האוונגליקלים ועוד כמה. לשיטת כמעט כל הכנסיות,[1] האדוונט מתחיל ביום ראשון הרביעי שלפני חג המולד, ללא קשר למספר השבועות המדויק, ונמשך עד ערב החג עצמו. הוא מהווה את פתיחת השנה הליטורגית בכנסיות המערביות. מקור המונח בלטינית במובן של "ביאה" או "הגעה". זהו תרגום המילה היוונית "פארוסיה" (παρουσία), הביאה השנייה. האדוונט מסמל הן את הציפייה ללידת ישו בשעתו והן את הייחול לביאתו בשנית. התקופה היא אחת משתי העונות החשובות של הלוח הליטורגי הנוצרי, יחד עם התענית שלפני הפסחא.
תקופת האדוונט מצויינת במסורות רבות לפי השיוך הכנסייתי והאזור הגאוגרפי. אצל לותרנים ואחרים נהוג להעניק לילדים "לוח שנה של עונת הציפייה", ובאמצעותו הם יכולים לחשב את הימים שנותרו מ-1 בדצמבר עד חג המולד. בבית ובכנסייה רבים תולים זרים חגיגיים עם ארבעה נרות, שכל אחד מהם מודלק מדי יום ראשון עד תום העונה. הצבעים הליטורגיים (כלומר, הגוון המתחלף של מדי הכמורה, המפה על המזבח וקישוטים בתוך הכנסייה) הנהוגים בזמן האדוונט הם סגול או כחול. ישנן תפילות מיוחדות רבות לעונה, לפי נוהגי הכנסיות השונות, והקראות מכתבי הקודש. מקהלות מתחילות לשיר מזמורים ברוח החג ברחובות. ישנן מסורות עממיות רבות שהתפתחו והתווספו לאדוונט, כמו גם תוספות חילוניות שהתקבעו, דוגמת עריכת קניות, השמעת שירי חג המולד של הלהקות הפופולריות, הוצאת סרטים ברוח משפחתית לאקרנים וכו'.
בכנסיות המזרחיות השונות נוהגים לצום ארבעים יום בטרם חג המולד ואין מקבילה מדויקת לאדוונט. בעבר נהגו גם הקתולים המערביים לצום ולהתענות בעונה, ויש שעדיין מקפידים על כך בימים כמו ה-7 בדצמבר (ליל העיבור ללא חטא) וה-24 בו, ערב חג המולד.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרים [ שם ויקישיתוף ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
- ^ למעט הקתוליות שאינן נוהגות לפי פולחן רומי אלא הפולחן האמברוזיאני או של המוזערבים, הסופרות שישה ימי ראשון.