סלנג להט"בי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שחזור לגרסה 19834006 מאת BAswim
שורה 67: שורה 67:
*'''"מה קורוז'?"''' - שאלה לבדיקת מצב הרוח, וריאציה על השאלה: "מה קורה?"
*'''"מה קורוז'?"''' - שאלה לבדיקת מצב הרוח, וריאציה על השאלה: "מה קורה?"
*'''מה ניש?''' - וריאציה לשאלה "מה נשמע"
*'''מה ניש?''' - וריאציה לשאלה "מה נשמע"

'''מעיינה''' - הומואית עלובה
;נ'
;נ'
*'''נֶש''' - [[נשיות]]
*'''נֶש''' - [[נשיות]]

גרסה מ־00:52, 1 בינואר 2017

סלנג להט"בי הוא סלנג השגור בפי חלק מחברי קהילת הלהט"ב דוברי העברית בישראל. השימוש בלשון דיבור זו אינו חורג בדרך כלל מגבולות הקהילה הלהטב"קית (לסביות, הומואים, ביסקסואלים, טרנסג'נדרים וקווירים), ומשמש כאמצעי לבידול מאוכלוסיית דוברי העברית הכללית.

היסטוריה

סלנג "הומואי" או "שפה הומואית" הופיעה בישראל החל משנות ה-70 ביצירות ספרותיות מסוימות והחלה להתפתח בשנות ה-80 במודעת היכרות בעיתונות הקהילה ובקולנוע. בתחילת דרכה היא אופיינה במילים בודדות, בביטויים, בתחביר ובהגייה מיוחדת של מילים עבריות. בסוף שנות ה-90 פרסם רונן פארי את מילון אבן שושנה בעיתון "הזמן הורוד", בו ליקט את המילים והביטויים שאיפיינו את הסלנג ההומואי באותה תקופה. במרוצת השנים שלאחר מכן התפתחה השפה בקהילות השונות ואף קיבלה מאפיינים מקומיים[1].

מאפיינים

הסלנג ההומואי אופייני ל"קהילת דיבור", קבוצה חברתית שחבריה מקיימים אינטראקציות קבועות ותכופות בתבניות ספציפיות. השפה מתבססת על עברית, שואלת מילים משפות אחרות כגון אנגלית, צרפתית וערבית, משבשת הגייה של מילים עבריות קיימות, ומשנה את חוקי התחביר. המאפיין הבולט של השפה הוא שימוש בלשון נקבה.

הלשון ההומואית נוטה להיות חתרנית ונוגדת את המוסכמות החברתיות, לדוגמה, הביטוי הבוטה "כואב לי הכוס", תשובה הומואית ל"נשבר לי הזין". יש לה אף מאפיינים של אנטי לשון - שימוש בביטוים ובמילים שלא יובנו מחוץ לקהילת הדוברים; לדוגמה, השאלה "אתה יוצא למקומות?", מכוונת למקומות בילוי של הומואים ולסביות. מאפיין נוסף של הלשון ההומואית הוא הבחירה להרחיב את גבולות הלשון העברית, הנתפסת כמפלה וסגורה, לשחק בכללי התחביר והדקדוק שלה ובכך למתוח עליה ביקורת. לדוגמה, "מה איתֶ'ך" (במלרע), המשתמש במתכוון בצורת ביטוי שאיננה נכונה ובהגייה שגויה, והופך את הביטוי ליחידה תקנית בז'רגון ההומואי.

אזכורים בתרבות

ניתן למצוא שימושים מוקדמים בסלנג בספרות הישראלית של שנות ה-80, בעתונות של הקהילה הגאה, ובקולנוע, בין השאר בסרטיו של עמוס גוטמן. ב-2013 הוצג הסלנג בסדרת מערכונים בתוכנית "ארץ נהדרת", שבה הוצגו שתי דמויות של הומואים עירוניים המשתמשים בשפה באופן מוקצן ומשעשע, וכך גם בסדרות "אמא ואבאז" ו "תמיד אותו חלום" ששודרו בהוט.

בשיר תל אביב של הזמר עומר אדם, לקראת אירוע הגאווה 2013, בשיר "מלכת השושנים" של הזמרת עדן בן זקן, בשירה של הזמרת שרית חדד "קרקס", בשירו של הזמר דודו אהרון "קצפת עם תות" ובשירה של הזמרת מרגלית צנעני "פה זה לא אירופה" שולבו מילות הסלנג הלהט"בי.

שפת הלבנדר

סלנג להט"בי באנגלית קרוי "שפת הלבנדר" (Lavender linguistics)[2], והחל להתקיים בארצות הברית בשנות ה-50 של המאה ה-20, עם החמרת הרדיפה אחרי הומואים בשירות המדינה. בתקופה זו, הקרויה בהלת הלבנדר, התקיימו חקירות ומעקבים אחרי עובדי מדינה ש"נחשדו" כהומואים, ופוטרו לפחות 91 מעובדי המדינה עם סיבת פיטורין רשמית של "הומוסקסואליות". במקביל, ועל מנת שלא לחשוף את זהותם, נאלצו עובדים הומואים רבים שהיו בארון לדבר בקודים הידועים רק להם.

דוגמאות

להלן מספר מילים לדוגמה:

א'
  • אוחץ', אוחצ'ה - כינוי להומואים נשיים
  • אָטוּץ' - ביי או להתראות, הגייה נוספת למילה "פאטוץ'".
ב'
  • בוד - גוף. מבוסס על body באנגלית
  • בּוץ'/בּוצ'ה - כינוי ללסבית עם מבע מגדרי גברי
  • בירז - חתיך
  • "בעשירי" - נאמר על משהו שלא יקרה בקרוב או לא יקרה לעולם
ג'
ד'
ה'
  • הילטון - קיצור לאזור מלון הילטון בתל אביב, הגן מחוץ למלון מהווה "שטריך" (ראה תרגום באות ש'), וחוף הים הסמוך מהווה מקום מפגש.
ו'
  • וודג' - פנים
  • וִיֶאז'ה - הומו זקן. מבוסס על המילה הספרדית vieja (שנהגית וִיֶיחָה במקור), שפירושה "זקנה".
ז'
  • ז'ורדל - גן העצמאות בירושלים, בתל אביב ובבאר שבע. שילוב של שני ביטויים בצרפתית - ז'רדין ליברטה (גן העצמאות) ובורדל (בית זונות).
  • ז'רמיז'/ז'רהוז - מדהים/מהמם
י'
  • יאחתי - הלחם של "יא אחותי", גרסה הומואית ל-"מה קורה אחי?".
  • יוז' - משעמם, יום-יומי
  • יוז'ורלית - הומואית פשוטה או לא מעניינת
כ'
ל'
  • להתקווקווק - לבלות או להשתכשך בג'קוזי של הסאונה
  • לִירְד/לארד - חתיך הורס, אלוהי. מבוסס על שמו של אלוהים באנגלית, The Lord
  • לְלָרְלֶר - לפטפט, לדבר בלי סוף, לרוב בטלפון. יבוא מג'והורי[3] וגם אונומטופיאה.
מ'
  • מֵאָלְחֶש/ת - תיאור לבחור או בחורה יפי תואר, מדמה מצב של התעלפות כתגוב ליופיו/ יופיה.
  • "מה קורוז'?" - שאלה לבדיקת מצב הרוח, וריאציה על השאלה: "מה קורה?"
  • מה ניש? - וריאציה לשאלה "מה נשמע"
נ'
ס'
  • ספונז' - שפתיים מסיליקון
  • סיס - אחות, אחותי.
ע'
  • עולה על הנש - מאמץ הופעה ויזואלית נשית באמצעות לבוש, איפור או התנהגות באופן שאינו יום-יומי.
  • עלה לי - ביטוי הבא לתאר מצב של שיכרות גבוהה, לחילופין ביטוי הבא לתאר מיאוס מסיטואציה מסויימת או אדם מסויים.
  • עופרה/עופרע - כינוי למוסיקאי עופר ניסים.
פ'
  • פָּאטוץ' - ביי או תנוחי או להתראות
  • פאלש - לא אמיתי, מזויף, מגרמנית (falsch) או כינוי לאדם שאינו דובר אמת.
  • פֶם/פֶמית - כינוי ללסבית עם מבע מגדרי נשי
  • פרסטיז' - פאה
  • פשוטע - שיבוש הגהייה של המילה "פשוטה", להט"ב שאינו נמנה על האליטה התרבותית בקהילת הלהט"ב.
ק'
  • קוּקִיצָה - הומו צעיר, לרוב מוחצן, נשי וססגוני. מבוסס על המילה cookie, "עוגייה" באנגלית.
  • קרוּזינג - סיור במקומות ציבוריים, בעיקר גנים ציבוריים לצורך קיום יחסי מין מזדמנים אנונימיים.
  • קָשַה - כינוי להומו בעל התנהגות נשית מוגזמת (אוחצ'ה מוגזמת).
ר'
  • רוג'ול - רגליים
ש'
  • שופ/שופי זו - תראי או תראי את זו
  • שְׁטריך - מילה הלקוחה מגרמנית שמשמעותה המקורית רחוב (Straße) שבו מתקיימת זנות (Strich)[4] , ובהשאלה, גן המהווה מקום מפגש להומואים לקיום יחסי מין.
  • שקלאת - שקלים
  • ֹשוׂכֹשוׂך - גבר חתיך שקיים רצון לקיים עמו יחסי מין.
ת'
  • תרימי (להרים/הרמות) - ביטוי בהשאלה מעברית, "תרימי, אחותי": תראי את עצמך, צאי מהדיכאון.[1] זו גם תשובה מחאתית לכינוי הגנאי "מתרומם" המכוון להומו הנשי הנחדר
  • "תורסתותי" - הלחם של המילים "את" "הורסת" "אותי".

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg

    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית מציגה: מילון אבן שושנה, באתר nrg‏, 19 במרץ 2009
  2. ^ ראו המאמר Lavender linguistics בוויקיפדיה באנגלית
  3. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg

    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית: חיים חפר לא מפסיק לשיר, באתר nrg‏, 26 במאי 2011
  4. ^ ר' Strich בוויקימילון הגרמני, משמעות מס' 6