אדון עולם – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה#
שורה 5: שורה 5:
|מקור=בסוגריים: תוספות לפי [[נוסח הספרדים]]
|מקור=בסוגריים: תוספות לפי [[נוסח הספרדים]]
|ניקוד=כן}}
|ניקוד=כן}}
{{שם|אֲדוֹן עוֹלָם}} הוא [[פיוט]] המופיע ב[[סידור]]י רבות מקהילות ישראל (גם אצל ה[[יהדות תימן|תימנים]]) בטרם [[תפילה (יהדות)|תפילת]] [[שחרית]], ואשר מחברו לא נודע. השערות שונות נכתבו בקשר לזיהוי מחברו, כגון: רבי [[שלמה אבן גבירול]]<ref>{{צ-ספר|מחבר=ר' שם טוב גאגין|שם=כתר שם טוב|מו"ל=עמ' תמו.|שנת הוצאה=}}</ref>, רב [[שרירא גאון]], [[רבן יוחנן בן זכאי]]<ref>מהרי"ח, דף 58.</ref>. אולם משקלה הערבי מוכיח ששיר זה חובר רק בימי הביניים.
{{שם|אֲדוֹן עוֹלָם}} הוא [[פיוט]] המופיע ב[[סידור]]י רבות מקהילות ישראל (גם אצל ה[[יהדות תימן|תימנים]]) בטרם [[תפילה (יהדות)|תפילת]] [[שחרית]], ואשר מחברו לא נודע. השערות שונות נכתבו בקשר לזיהוי מחברו, כגון: רבי [[שלמה אבן גבירול]]{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=ר' שם טוב גאגין|שם=כתר שם טוב|מו"ל=עמ' תמו.|שנת הוצאה=}}}}, רב [[שרירא גאון]], [[רבן יוחנן בן זכאי]]{{הערה|מהרי"ח, דף 58.}}. אולם משקלה הערבי מוכיח ששיר זה חובר רק בימי הביניים.


זהו פיוט שבח ל[[אלוהים (יהדות)|אלוהים]] על גודלו מעל העולם ואי-תלותו בו, כאשר לבסוף ישנה אמירה המביעה את הביטחון בו בעת שהאדם הולך לישון, כאשר רוחו מופקדת בידי בורא העולם.
זהו פיוט שבח ל[[אלוהים (יהדות)|אלוהים]] על גודלו מעל העולם ואי-תלותו בו, כאשר לבסוף ישנה אמירה המביעה את הביטחון בו בעת שהאדם הולך לישון, כאשר רוחו מופקדת בידי בורא העולם.

גרסה מ־07:13, 4 בינואר 2017

אֲדוֹן עוֹלָם

אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ / בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא
לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל / אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא
וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל / לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא
וְהוּא הָיָה וְהוּא הוֹוֶה / וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה
וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי / לְהַמְשִׁילוֹ לְהַחְבִּירָה
[וְהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן / לְכָל חֹמֶר וּלְכָל צוּרָה.]
בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית / וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה
[בְּלִי עֵרֶךְ בְּלִי דִּמְיוֹן / בְּלִי שִׁנּוּי וּתְמוּרָה.
בְּלִי חִבּוּר בְּלִי פָרוּד / גְּדוֹל כּוֹחַ וּגְבוּרָה.]
וְהוּא אֵלִי וְחַי גּוֹאֲלִי / וְצוּר חֶבְלִי בְּיוֹם צָרָה
וְהוּא נִסִּי וּמָנֻסִּי / מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא
[וְהוּא רוֹפֵא וְהוּא מַרְפֵּא / וְהוּא צוֹפֶה וְהוּא עֶזְרָה.]
בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי / בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִירָה
וְעִם רוּחִי גְוִיָּתִי / אֲדֹנָי לִי וְלֹא אִירָא
[בְּמִקְדָּשׁוֹ תָּגֶל נַפְשִׁי / מְשִׁיחֵנוּ יִשְׁלַח מְהֵרָה.
וְאָז נָשִׁיר בְּבֵית קָדְשִׁי / אָמֵן אָמֵן שֵׁם הַנּוֹרָא.]

בסוגריים: תוספות לפי נוסח הספרדים

תבנית:שם הוא פיוט המופיע בסידורי רבות מקהילות ישראל (גם אצל התימנים) בטרם תפילת שחרית, ואשר מחברו לא נודע. השערות שונות נכתבו בקשר לזיהוי מחברו, כגון: רבי שלמה אבן גבירול[1], רב שרירא גאון, רבן יוחנן בן זכאי[2]. אולם משקלה הערבי מוכיח ששיר זה חובר רק בימי הביניים.

זהו פיוט שבח לאלוהים על גודלו מעל העולם ואי-תלותו בו, כאשר לבסוף ישנה אמירה המביעה את הביטחון בו בעת שהאדם הולך לישון, כאשר רוחו מופקדת בידי בורא העולם.

את הפיוט נהגו בימי הביניים להגיד בליל יום כיפור, ובמשך הזמן הועבר גם לזמנים שונים, הוא נאמר בחלק מהקהילות לפני תפילת שחרית או אחרי תפילת שחרית וערבית. רבות מקהילות אשכנז חותמות את תפילת ערבית של שבת בפיוט (ואילו בקהילות ספרד ותימן חותמים את התפילה בפיוט יגדל).

בקהילות ספרד ותימן ישנו נוסח ארוך יותר של הפיוט. לדעת כמה חוקרים, חלק מן התוספות הן חלק מן הפיוט המקורי שנשמט מסידורי אשכנז ואיטליה, בעוד שחלק אחר הוא תוספת מאוחרת.

על מעלת הפיוט נכתב:

כל מי שמכוון בעת התחלת 'אדון עולם' - כתב ר' יהודה החסיד ורב האי גאון ורב שרירא גאון - ערב אני בדבר שתפלתו נשמעת, ואין שטן מקטרג על תפלתו, ואין לו שטן ופגע רע בראש השנה ויום הכיפורים בתפלתו, ואויביו נופלים לפניו, ויש אומרים אף יצר הרע משלים אתו.

רבי אלעזר מוורמס, ספר הרקח, שערי תפלה, דף י'

הפיוט זכה ללחנים רבים, בין המפורסמים ביותר הם השיר שעוזי חיטמן כתב לפסטיבל הזמר החסידי ב-1976 וזכה למקום קאנוני כמעט, ולמרות שאינו לחן מסורתי הוא משולב בתפילה במספר רב של קהילות יהודיות.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

  1. ^ ר' שם טוב גאגין, כתר שם טוב, עמ' תמו.
  2. ^ מהרי"ח, דף 58.