קולו-קולו – הבדלי גרסאות
סאבעלוטודו (שיחה | תרומות) |
סאבעלוטודו (שיחה | תרומות) |
||
שורה 49: | שורה 49: | ||
אצטדיון הקבוצה נקרא [[אצטדיון מונומנטל דוד ארייאנו]], על שם שחקן הקבוצה (ואחד ממייסדיה), שנפטר בעקבות תיקול במשחק ידידות בשנת [[1927]] ב[[ספרד]]. האצטדיון הוקם בשנת [[1975]] והוא מכיל 47,000 מקומות ישיבה. האצטדיון אירח את גומלין גמר [[גביע ליברטדורס]] בשנת [[1991]], בו ניצחה קולו-קולו את קבוצת אולימפיה ה[[פרגוואי]]ת 3-0 וזכתה בגביע. קולו-קולו היא הקבוצה הצ'יליאנית היחידה שזכתה בגביע ליברטדורס. |
אצטדיון הקבוצה נקרא [[אצטדיון מונומנטל דוד ארייאנו]], על שם שחקן הקבוצה (ואחד ממייסדיה), שנפטר בעקבות תיקול במשחק ידידות בשנת [[1927]] ב[[ספרד]]. האצטדיון הוקם בשנת [[1975]] והוא מכיל 47,000 מקומות ישיבה. האצטדיון אירח את גומלין גמר [[גביע ליברטדורס]] בשנת [[1991]], בו ניצחה קולו-קולו את קבוצת אולימפיה ה[[פרגוואי]]ת 3-0 וזכתה בגביע. קולו-קולו היא הקבוצה הצ'יליאנית היחידה שזכתה בגביע ליברטדורס. |
||
סמל המועדון ומקור שמו הוא על צ'יף בן שבט ה[[מפוצ'ה]] בשם קולוקולו, אשר חי בתקופת [[מלחמת האראוקו]] ונחשב לסמל של אומץ וחוכמה. הפס השחור מעל סמל המועדון נועד להנציח את |
סמל המועדון ומקור שמו הוא על צ'יף בן שבט ה[[מפוצ'ה]] בשם קולוקולו, אשר חי בתקופת [[מלחמת האראוקו]] ונחשב לסמל של אומץ וחוכמה. הפס השחור מעל סמל המועדון נועד להנציח את דוד ארייאנו. [[אולטראס]] המועדון מכונים הגארה בלנקה (Garra Blanca, "הכוח הלבן") ומקורם בתנועת נוער שהתנגדה לשלטון הרודן [[אוגוסטו פינושה]] ששלט בצ'ילה. |
||
המועדון מחזיק בנוסף לקבוצת הכדורגל הראשית גם ב[[קבוצת מילואים]], קבוצת [[כדורגל נשים]], קבוצת [[כדורסל]] וקבוצת מירוצי [[גלגיליות]]. |
המועדון מחזיק בנוסף לקבוצת הכדורגל הראשית גם ב[[קבוצת מילואים]], קבוצת [[כדורגל נשים]], קבוצת [[כדורסל]] וקבוצת מירוצי [[גלגיליות]]. |
גרסה מ־23:51, 4 בינואר 2017
שגיאות פרמטריות בתבנית:קבוצת כדורגל
פרמטרים ריקים [ כיתוב ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
מידע כללי | |||
---|---|---|---|
כינוי |
Los Albos (הלבנים) El Cacique (ראש השבט) El Popular (הפופולרי) El Eterno Campeón (האלוף הנצחי) | ||
תאריך ייסוד | 19 באפריל 1925 | ||
אצטדיון |
אצטדיון מונומנטל דוד ארייאנו, מאקול, סנטיאגו, צ'ילה (תכולה: 47,000) | ||
נשיא | אניבל מוסה | ||
מאמן | פבלו גדה | ||
ליגה | ליגת העל הצ'יליאנית | ||
www | |||
תלבושת | |||
|
מועדון חברה וספורט קולו-קולו (בספרדית: Club Social y Deportivo Colo-Colo) הוא מועדון כדורגל צ'יליאני מפורסם מהעיר סנטיאגו. המועדון נוסד בשנת 1925 והצטרף לליגת העל הצ'יליאנית כשנוסדה ב-1930, ומשחק בה עד היום. קולו-קולו הוא המועדון המצליח ביותר בכדורגל הצ'יליאני עם 31 אליפויות, ביניהן 4 אליפויות רצופות בעונות האפרטורה וקלאוסורה של 2006 ו-2007. הדרבי בין שתי הקבוצות הפופולריות ביותר במדינה, קולו-קולו ואוניברסידד דה צ'ילה, נחשב ל"קלאסיקו הצ'יליאני".
מידע
אצטדיון הקבוצה נקרא אצטדיון מונומנטל דוד ארייאנו, על שם שחקן הקבוצה (ואחד ממייסדיה), שנפטר בעקבות תיקול במשחק ידידות בשנת 1927 בספרד. האצטדיון הוקם בשנת 1975 והוא מכיל 47,000 מקומות ישיבה. האצטדיון אירח את גומלין גמר גביע ליברטדורס בשנת 1991, בו ניצחה קולו-קולו את קבוצת אולימפיה הפרגוואית 3-0 וזכתה בגביע. קולו-קולו היא הקבוצה הצ'יליאנית היחידה שזכתה בגביע ליברטדורס.
סמל המועדון ומקור שמו הוא על צ'יף בן שבט המפוצ'ה בשם קולוקולו, אשר חי בתקופת מלחמת האראוקו ונחשב לסמל של אומץ וחוכמה. הפס השחור מעל סמל המועדון נועד להנציח את דוד ארייאנו. אולטראס המועדון מכונים הגארה בלנקה (Garra Blanca, "הכוח הלבן") ומקורם בתנועת נוער שהתנגדה לשלטון הרודן אוגוסטו פינושה ששלט בצ'ילה.
המועדון מחזיק בנוסף לקבוצת הכדורגל הראשית גם בקבוצת מילואים, קבוצת כדורגל נשים, קבוצת כדורסל וקבוצת מירוצי גלגיליות.
תארים
- אליפות ליגת העל הצ'יליאנית (31): 1937, 1939, 1941, 1944, 1947, 1953, 1956, 1960, 1963, 1970, 1972, 1979, 1981, 1983, 1986, 1989, 1990, 1991, 1993, 1996, קלאוסורה 1997, 1998, קלאוסורה 2002, אפרטורה 2006, קלאוסורה 2006, אפרטורה 2007, קלאוסורה 2007, קלאוסורה 2008, קלאוסורה 2009, קלאוסורה 2014, אפרטורה 2015
- הגביע הצ'יליאני (10): 1958, 1974, 1981, 1982, 1985, 1988, 1989, 1990, 1994, 1996
- גביע ליברטדורס (1): 1991
- גביע רקופה סודאמריקנה (1): 1992
- גביע אינטראמריקנה (1): 1991
שחקנים בולטים
מאמנים בולטים
- חוסה פקרמן (מחלקת הנוער)
- קלאודיו בורגי
- פרנץ פושקש
- פרנץ פלאטקו
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של קולו-קולו (בספרדית)