מטמנה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־12:28, 16 בינואר 2017

מטמנה (או "מטמנת אשפה" או "מזבלה" או "מדמנה") היא אתר המשמש להטמנת פסולת לאחר שסולקה מהמקום שבו נוצרה. קיימים מספר סוגים מטמנות אשפה:

מטמנה לפסולת מעורבת - מיועדת לקליטת פסולת עירונית (ביתית, משרדית ותעשייתית) מכילה פסולת מזון, מוצרי נייר, פלסטיק, זכוכית ועוד.
מטמנה לפסולת יבשה - מיועדת בדרך כלל להטמנת פסולת בניין שהיא חלקי מבנה שנהרס ופסולת אחרת הנוצרת עקב הבנייה (חול, חצץ, חלקי בלוקים וכו') במטמנה יבשה מותרת הטמנה של חומר אינרטי אחר (שאינו מגיב עם מים) שמקורו בדרך כלל בייצור תעשייתי.
מטמנה לחומרים מסוכנים - מיועדת להטמנה של נוזלים רעילים, רדיואקטיביים וכו'. בישראל מטמנה אחת בלבד לפסולת רעילה ברמת חובב.

הכשרת אתר הטמנה לפסולת מעורבת כולל עבודות איטום הקרקע למניעת חלחול נוזלים למי התהום, ניקוז נוזלים ושאיבתם מתחתית המטמנה באופן סדיר, הנחת צינורות לשחרור מבוקר של "גז מטמנה" המורכב ברובו מגז מתאן (בדרך כלל בין 55%-60%) הנוצר עקב פירוק הפסולת האורגנית על ידי חיידקים (תסיסה). שחרור גז המטמנה נמשך שנים רבות ובמהלך השנים הראשונות הפקת חשמל מפליטתו באמצעות גנרטור היא כלכלית.

החשמל המופק נמכר לחברת החשמל אשר מחויבת לרכוש אותו על פי חוק החשמל. בדרך כלל כעבור 5 עד 7 שנים פוחתת פליטת הגז כך שייצור החשמל ממנו אינו פעולה כלכלית ואז מוחלף הגנרטור בלפיד.

פעולת ההטמנה כוללת פיזור הפסולת בשטח המטמנה, דחיסתו באמצעות מכבש עפר, וכיסויו בעפר. לאחר מילוי המטמנה מבוצעות פעולות שיקום לאתר הכוללות כיסוי בשכבת עפר עבה נטיעת עצים ושתילים.

כל תכנון מטמנה בישראל מבוסס על הקטנת הסיכוי האפשרי לזיהום והפחתת הסיכונים לציבור ע"פ עקרונות IRBCA.

הטמנה סניטרית

הטמנה סניטרית היא דרך לטיפול בפסולת מוצקה. הפסולת מוטמנת באדמה בצורה מבוקרת על מנת למנוע חלחול מזהמים, לכידת גזים ופליטת ריחות.

זוהי דרך הכרוכה בעלויות גבוהות, אך בעלת יתרונות סביבתיים. באתר ההטמנה ניתן לבנות גני שעשועים.

אתרי פסולת בלתי חוקיים

אתרי פסולת בלתי חוקיים הם כל אתר הטמנה נטול אישורים של הרשות המקומית ונטול תשתית שבו הושלכה פסולת בצורה בלתי חוקית. גובה הפסולת הבלתי חוקית שמושלכת באתר שכזה יכולה להיערם לכמה מטרים. מקור הפסולת הוא על פי רוב פסולות בניין שלא מועברות בצורה מסודרת לאתרי ההטמנה. תהליך ניקוי יכול לכלול ניסיון להפריד ולמיין את הפסולת לפי סוגים על מנת למחזר את הבטון, למשל לאגרגטים לבניה, איסוף ושליחת המתכות לגריטה, וטיפול לחומרים האורגניים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

דוגמה לשיקום אתר פסולת בלתי חוקי הגנים הבאהיים

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 * מטמנה לחומרים מסוכנים - מיועדת להטמנה של נוזלים [[רעל|רעילים]], [[רדיואקטיבי]]ים וכו'. ב[[ישראל]] מטמנה אחת בלבד לפסולת רעילה ב[[נאות חובב|רמת חובב]].
-הכשרת אתר הטמנה לפסולת מעורבת כולל עבודות איטום ה[[קרקע]] למניעת חלחול נוזלים [[מי תהום|למי התהום]], ניקוז [[נוזל]]ים ושאיבתם מתחתית המטמנה באופן סדיר, הנחת [[צינור]]ות לשחרור מבוקר של "[[גז מטמנה]]" המורכב ברובו מגז [[מתאן]] (בדרך כלל בין 55%-60%) הנוצר עקב פירוק הפסולת [[חומר אורגני|האורגנית]] על ידי [[חיידק]]ים (תסיסה). שחרור גז המטמנה נמשך שנים רבות ובמהלך השנים הראשונות הפקת [[חשמל]] מפליטתו באמצעות [[גנרטור חשמלי|גנרטור]] ייחודי היא כלכלית.
+הכשרת אתר הטמנה לפסולת מעורבת כולל עבודות איטום ה[[קרקע]] למניעת חלחול נוזלים [[מי תהום|למי התהום]], ניקוז [[נוזל]]ים ושאיבתם מתחתית המטמנה באופן סדיר, הנחת [[צינור]]ות לשחרור מבוקר של "[[גז מטמנה]]" המורכב ברובו מגז [[מתאן]] (בדרך כלל בין 55%-60%) הנוצר עקב פירוק הפסולת [[חומר אורגני|האורגנית]] על ידי [[חיידק]]ים (תסיסה). שחרור גז המטמנה נמשך שנים רבות ובמהלך השנים הראשונות הפקת [[חשמל]] מפליטתו באמצעות [[גנרטור חשמלי|גנרטור]] היא כלכלית.
 החשמל המופק נמכר ל[[חברת החשמל]] אשר מחויבת לרכוש אותו על פי [[חוק החשמל]]. בדרך כלל כעבור 5 עד 7 שנים פוחתת פליטת הגז כך שייצור החשמל ממנו אינו פעולה כלכלית ואז מוחלף הגנרטור ב[[לפיד]].
-פעולת ההטמנה כוללת פיזור הפסולת בשטח המטמנה, דחיסתו באמצעות [[מכבש עפר]] ייחודי, וכיסויו בעפר.
+פעולת ההטמנה כוללת פיזור הפסולת בשטח המטמנה, דחיסתו באמצעות [[מכבש עפר]], וכיסויו בעפר.
 לאחר מילוי המטמנה מבוצעות פעולות שיקום לאתר הכוללות כיסוי בשכבת עפר עבה נטיעת עצים ושתילים.