שובבי"ם – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:


== היסטוריה ==
== היסטוריה ==
המקור הראשון לתענית בימי השובבים הוא מעדות של הרב [[יוסף אוסטרייכר]] על רבו בעל [[תרומת הדשן]], שהיה צם [[שנה מעוברת|בשנים מעוברות]] בזמן שקורים את פרשיות השובבים ת"ת, ארבעים תעניות. [לקט יושר עמוד 116]
המקור הראשון לתענית בימי השובבים הוא מעדות של הרב [[יוסף אוסטרייכר]] שהעיד שהמנהג באוסטרייך להתענות בשנה מעוברת שמונה תעניות כל יום חמישי, בפרשיות אלו. ועל רבו בעל [[תרומת הדשן]], העיד שהיה צם בימים אלו. [לקט יושר עמוד 116]


גם בספר המנהגים לר' [[יצחק אייזיק מטירנא|יצחק טירנא]] כתב שנוהגים להתענות כל שבוע תענית אחת ביום חמישי בימי השובבים בשנים מעוברות. [הגהות מנהגים פורים אות י']
גם בספר המנהגים לר' [[יצחק אייזיק מטירנא|יצחק טירנא]] כתב שנוהגים להתענות כל שבוע תענית אחת ביום חמישי בימי השובבים בשנים מעוברות. [הגהות מנהגים פורים אות י']

מנהג זה הובא בספר [[אברהם אבלי הלוי גומבינר|מגן אברהם]] על השולחן ערוך [סימן תרפה בהקדמה]


==תקופת השובבי"ם ב[[קבלה]]==
==תקופת השובבי"ם ב[[קבלה]]==

גרסה מ־12:20, 25 בינואר 2017

שובבי"ם הוא ביטוי המורכב מראשי התיבות של שש פרשות השבוע הראשונות שבספר שמות: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו ומשפטים. המינוח "ימי השובבי"ם" מתייחס לתקופה בה קוראים בתורה את הפרשות הללו. תקופה זו מתחילה כשבועיים אחרי חנוכה ומסתיימת לקראת ראש חודש אדר. בשנה מעוברת תקופה זו מתארכת אל תוך חודש אדר א' ונקראת שובבי"ם ת"ת על שם שתי הפרשות הבאות: תרומה ותצוה.

בעבר רווח מנהג לצום בימי השובבי"ם או בחלקם. כן קיים מנהג לקיים בימים אלו תענית דיבור[1].

היסטוריה

המקור הראשון לתענית בימי השובבים הוא מעדות של הרב יוסף אוסטרייכר שהעיד שהמנהג באוסטרייך להתענות בשנה מעוברת שמונה תעניות כל יום חמישי, בפרשיות אלו. ועל רבו בעל תרומת הדשן, העיד שהיה צם בימים אלו. [לקט יושר עמוד 116]

גם בספר המנהגים לר' יצחק טירנא כתב שנוהגים להתענות כל שבוע תענית אחת ביום חמישי בימי השובבים בשנים מעוברות. [הגהות מנהגים פורים אות י']

מנהג זה הובא בספר מגן אברהם על השולחן ערוך [סימן תרפה בהקדמה]

תקופת השובבי"ם בקבלה

תקופת השובבי"ם בקבלה נחשבת כמסוגלת מאוד לכפרת עוונות וע"פ הסוד[דרוש מקור] יש לכל שבוע בתקופה השובבי"ם יכולת לתקן עוון מסוים באופן מפורט (תיקון שישים ריבוא, תיקון נידה, תיקון "גויה", תיקון כעס וגאוה, תיקון כיבוד אב ואם בהתאמה). לשם כפרה על חטא נדרש על פי הסוד לצום כמות מסוימת של צומות (לדוגמה: על הוצאת זרע לבטלה יש לצום פ"ד תעניות, על רצח יש לצום תתש"י תעניות וכיוצא בזה). ימי השובבי"ם מסוגלים לפדיון התעניות גם בכסף (בסכום של כמפר שקלים לתענית) שיינתן לצדקה. את הפדיון לחטא עורכים בתפילת מנחה של השבוע המתאים ובה מוסיפים את תפילת "עננו" של הרש"ש. התפילה מלאה יסודות קבליים שבהם מבקש האדם לצרף ולזכך את נפשו מכל סיגיה וחטאיה (זאת על ידי הזכרת שמות קודש שונים על ידי השליח ציבור). במהלך התפילה והתענית תוקעים בשופרות, לומדים תורה ומתוודים על העוונות.

כדי למלא את פ"ד התעניות ממש נהוג לצום בכל ימי השבוע, ופעמים במהלך תקופת השובבי"ם לצום יומיים רצוף (צום כפול כזה הוא שווה ערך לכ"ז תעניות) - סה"כ פ"ד תעניות (54 משתי הצומות הכפולים ועוד 30 יום בכל השבועות)[2]. בישיבות מקובלים בירושלים ובראשם 'שער השמים' 'השלום' ו'נהר שלום' נהגו לערוך תפילה מדי שבוע בפרשיות שובבי"ם מעמד מיוחד לכשלעצמו. בודדים בלבד צמים בכל הימים (למשל, המקובל הרב דוד בצרי)[דרוש מקור] וחכמי ישיבת המקובלים שער השמים, אולם מרבית הצמים נוהגים להתענות רק בימי שני וחמישי או רק תענית דיבור, כפי שהנהיג בייחוד הגר"א).

תקופת השובבי"ם בחסידות

בתנועת החסידות נהוג להמעיט פחות באספקט הקבלי והמעשי של הצום המחליש, זאת מכיוון שאדם צם יכול ללמוד פחות מחמת חולשתו. במרבית החסידויות נהוג להרבות בשעות הלימוד והתפילה ולהשתדל שלא לדבר בהן כלל. החל מחמש שעות לימוד רצופות רק בימי חמישי (כמו בחסידות ערלוי) ועד לקבלת תעניות בכל הימים והגברת הלימוד. בין החסידויות הבולטות במנהגי התקופה (עד כדי דמיון לחודש אלול) היא חסידות סאטמר וכן חסידות סלונים, שלרבה הראשון, רבי אברהם וינברג, מיוחסת ההחלטה להמיר את התעניות בלימוד תורה חמש שעות ברציפות, ללא הפסקה באוכל, שתייה או דיבור. בישיבת חסידות סלונים (ישיבת בית אברהם) נהוג ללמוד מדי יום פעמיים 5 שעות ברציפות ופעם נוספת 3 שעות ברציפות.

לימוד הלכות טהרה בימי השובבי"ם

בשנים האחרונות יש תנועה רחבה בימי השובבי"ם לחזור על הלכות נידה שבשולחן ערוך יורה דעה חלק ב' (נקראת גם כן הלכות טהרה), הלכות אלו נוגעים למעשה ולכן יש צורך לחזור עליהם מפעם לפעם. מפעל השובבי"ם העולמי שע"י ארגון שיעורי תורה המציאו יוזמה לעודד את החזרה על הלכות אלו בימי השובב"ים מדי שנה, הם מסדרים שיעורים ומפרסמים מודעות ברחבי העולם עם סדרי השיעורים, בעקבות יוזמה זו משתתפים למעלה מ – 50,000 איש[3] בשיעורים אלו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


תבנית:הלכה