הקרב על יער הירטגן – הבדלי גרסאות
מאין תקציר עריכה |
←פתיח: תיקון לפי הערך האנגלי |
||
שורה 10: | שורה 10: | ||
| קרב אחרי= |
| קרב אחרי= |
||
| מקום=[[יער הירטגן]], [[גרמניה]] |
| מקום=[[יער הירטגן]], [[גרמניה]] |
||
| תוצאה=ניצחון |
| תוצאה=ניצחון גרמני |
||
| טריטוריות= |
| טריטוריות= |
||
| עילה= |
| עילה= |
גרסה מ־18:57, 25 בינואר 2017
שגיאות פרמטריות בתבנית:סכסוך צבאי
פרמטרים [ שם הסכסוך, צד שני-אבידות, צד ראשון-אבידות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ ראש מדינה ראשון, ראש מדינה שני ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
רכב של בעלות הברית ליד מלון הירטגן | ||||||||||||||
מלחמה: מלחמת העולם השנייה | ||||||||||||||
תאריכי הסכסוך | 19 בספטמבר 1944 – 10 בפברואר 1945 (20 שבועות ו־5 ימים) | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מקום | יער הירטגן, גרמניה | |||||||||||||
קואורדינטות |
50°42′31″N 6°21′46″E / 50.708611111111°N 6.3627777777778°E | |||||||||||||
תוצאה | ניצחון גרמני | |||||||||||||
|
הקרב על יער הירטגן היה מהקרבות הארוכים ביותר במלחמת העולם השנייה, והארוך ביותר שנערך על אדמת גרמניה. הוא התחולל מ-19 בספטמבר 1944 עד 10 בפברואר 1945, ביער הירטגן, מזרחית לגבול גרמניה - בלגיה.
רקע
מטרתן העיקרית של בעלות הברית הייתה להכניע את הכוחות הגרמנים באזור כדי למנוע מהם לתגבר את כוחותיהם צפונה יותר, בין נהר הרור לעיר אאכן, שם התנהלה מלחמת חפירות. היעד המשני בחשיבותו לבעלות הברית היה כיבוש העיירה שמידט והגעה לנהר הרור. לעומת זאת ולטר מודל, מפקד הכוחות הגרמניים באזור, שאף להדוף את בעלות הברית לקיפאון, על ידי גרימת אבדות כבדות לבעלות הברית ועל ידי השגת שליטה מלאה בביצורי קו זיגפריד.
הגרמנים הגנו על האזור בעקשנות משתי סיבות: ראשית, אזור הירטגן היה בסיס להתקפה גרמנית גדולה שנודעה מאוחר יותר כקרב הארדנים ושנית, פתיחת סכר שוומנאול שנמצא באזור יכלה להציף את אזור נהר הרור ובכך להקשות על בעלות הברית לחצות אותו.
הקרב
היתרונות ההתחלתיים של בעלות הברית במספר חיילים (ביחס של 5:1), בשריון, בניידות ובסיוע אווירי, צומצמו בשל מזג האוויר הקשה ותנאי השטח הקשים. לגרמנים היה די במספר מועט יחסית של חיילים נחושים ומאומנים כדי להיות יעילים בזירת לחימה זו. בתחילת הלחימה לגרמנים היו ביער הירטגן 6,000 לוחמים בלבד, תחת פיקודו של הנס שמידט. כוח זה היה ללא טנקים ועם ארטילריה מעטה. ב-19 בספטמבר החל הקרב, כאשר חיילים מהרגימנט ה-60 האמריקני הגיעו ליער הירטגן, אך הובסו ונסוגו בשל ההתנגדות הגרמנית ותנאי השטח הקשים. עם המשך הקרב זרמו למקום תגבורות גרמניות, ותקוות הצבא האמריקני לניצחון מהיר הלכה ונראתה כחסרת סיכוי.
ב-6 בדצמבר הוטלה על גדוד הריינג'רים ה-2 המשימה לכבוש את גבעה 400, לאחר שמספר כוחות נכשלו בניסיונם להשתלט עליה. הריינג'רס פיצלו את כוחם לשלושה ראשים, כבשו את הגבעה בתוך שעתיים והדפו את התקפת הנגד הגרמנית[1]. הגרמנים הצליחו להחזיק באזור עד לאמצע דצמבר 1944, מועד קרב הארדנים. בקרב הארדנים רוכזו 250,000 חיילים גרמנים למתקפה גדולה, הצליחו להתקדם 80 ק"מ לעומק קווי בעלות הברית, אך באמצע ינואר 1945 נהדפו בחזרה לעמדותיהם באזור יער הירטגן והקרב נמשך. ב-10 בפברואר הצליחו בעלות הברית לכבוש את סכר שוומנאול, אך הגרמנים הספיקו לפתוח את שערי הסכר ולהציף את עמק הרור, וכתוצאה מכך נדחתה חציית נהר הרור. לבסוף צלחו בעלות הברית את נהר הרור ב-23 בפברואר 1945.
הקרב על יער הירטגן נודע כקרב בו ספגו בעלות הברית אבדות כבדות - כ-32,000 חיילים, וכתוצאה מכך כונה הקרב על ידי בעלות הברית "תבוסה מהמעלה הראשונה".
לקריאה נוספת
- מקס הסטינגס, ארמגדון, דביר הוצאה לאור, אור יהודה 2007, עמ' 249 - 276
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ אורן לינצ'בסקי, ללמוד מהריינג'רים, מערכות גיליון 457, אוקטובר 2014, עמוד 47.