עקיבא בר-נון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ אמא של גולן העבירה את הדף טיוטה:עקיבא בר נון לשם עקיבא בר-נון: נפטר פרופ' בר-נון
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{אין תמונה|גבר}}
{{אין תמונה|גבר}}


'''עקיבא בר נון''' (1940 - 26 בינואר 2017{{הערה|שם=נפטר|{{הידען||מגדל השביטים: נפטר פרופ' עקיבא בר-נון|prof-akiva-bar-nun-died-2601176|26 בינואר 2017}}}}) היה פרופסור באוניברסיטת תל אביב, חבר בצוות המחקר של הגשושית [[רוזטה (גשושית)|רוזטה]] ומנהל [[סוכנות החלל הישראלית]] בין השנים 1993-1989{{הערה|שם=תא|[https://exact-sciences.tau.ac.il/profile/akivab אודות פרופ' עקיבא בר נון באתר החוג לגיאופיזיקה] באוניברסיטת תל אביב}}
'''עקיבא בר נון''' (1940 - 25 בינואר 2017{{הערה|שם=נפטר|{{הידען||מגדל השביטים: נפטר פרופ' עקיבא בר-נון|prof-akiva-bar-nun-died-2601176|26 בינואר 2017}}}}) היה פרופסור באוניברסיטת תל אביב, חבר בצוות המחקר של הגשושית [[רוזטה (גשושית)|רוזטה]] ומנהל [[סוכנות החלל הישראלית]] בין השנים 1993-1989{{הערה|שם=תא|[https://exact-sciences.tau.ac.il/profile/akivab אודות פרופ' עקיבא בר נון באתר החוג לגיאופיזיקה] באוניברסיטת תל אביב}}


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==

גרסה מ־15:35, 26 בינואר 2017

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

עקיבא בר נון (1940 - 25 בינואר 2017[1]) היה פרופסור באוניברסיטת תל אביב, חבר בצוות המחקר של הגשושית רוזטה ומנהל סוכנות החלל הישראלית בין השנים 1993-1989[2]

ביוגרפיה

למד באוניברסיטה העברית בירושלים, וסיים תואר שני בכימיה ופיזיקה בשנת 1962. סיים תואר שלישי בכימיה פיזיקלית באוניברסיטה העברית בשנת 1986.

החל משנת 1970 שימש כמרצה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1976 מונה למרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב. ב-1980 קיבל מנוי של פרופסור חבר. החל משנת 1987 משמש כפרופסור מן המניין בחוג לגיאופיזיקה באוניברסיטת תל אביב.

בר-נון נפטר בינואר 2017, בגיל 77.[1]

מחקרו

במחקרו חקר בר-נון את היווצרות שביטי קרח ומידולם במעבדה. והיה מעורב בחקר שביטים ונחיתה עליהם, כחלק מפרויקט הגשושית רוזטה. כמו כן חקר את הכימיה של אטמוספירת הירח טיטאן והאירוסולים המרכיבים אותה. היה חלק מניסוי HASI שעל הגשושית הויגנס שנחתה על טיטאן בינואר 2005. חקר את הברקים באטמוספירה של כוכבי הלכת צדק ושבתאי, ובהשוואה לאטמוספירת כדור הארץ הקדום. כמו כן חקר את התהליכים שהובילו ליצירת החיים על פני כדור הארץ.

רוזטה

בר-נון ליווה את פרויקט רוזטה למעלה מ-20 שנה. כחבר בוועדה המדעית היה שותף להגדרת המטרות המדעיות של הפרויקט. כמו כן כחלק מהקבוצה של אוניברסיטת ברן בשוויץ היה שותף למחקר הגזים אשר משתחררים מן השביט 67P/צ'וריומוב־גרסימנקו בזמן ההתקרבות אל השמש והתחממותו.[3] היה חלק מהקבוצה האחראית על מכישיר ROSINA וניסויי ALICE בגשושית רוזטה.[2]

בסוכנות החלל הישראלית

בר נון מונה להיות מנהל סוכנות החלל הישראלית ב-1989 ושימש בתפקיד עד 1993. עם כניסתו לתפקיד של מרסל קליין הוא שימש כסגן יו"ר סוכנות החלל בין השנים 1995-1993.[2]

פרסומים נבחרים

  • Possible cometary origin of heavy noble gases in the atmospheres of Venus, Earth and Mars Owen T., Bar-Nun A., Kleinfel I, Nature 358, 43 - 46 (02 July 1992); doi:10.1038/358043a0
  • Detection of argon in the coma of comet 67P/Churyumov-Gerasimenko - Balsiger H., Altwegg K., Bar-Nun A., Berthelier J.J., Bieler1 A., Bochsler P., Briois C., Calmonte U., Combi M., Keyser J., Eberhardt P., Fiethe B., Fuselier S., Gasc S., Gombosi T.I., Hansen K.C., Hässig1 M., Jäckel1 A., Kopp E., ,Korth A., Roy L.L., Mall U., Marty B., Mousis O., Owen T., Rème H., Rubin M., Sémon T., Tzou1 C.Y, Waite J.H., Wurz P., - Science Advances 25 Sep 2015: Vol. 1, no. 8, e1500377 DOI: 10.1126/sciadv.1500377

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 מגדל השביטים: נפטר פרופ' עקיבא בר-נון, באתר "הידען", 26 בינואר 2017
  2. ^ 1 2 3 אודות פרופ' עקיבא בר נון באתר החוג לגיאופיזיקה באוניברסיטת תל אביב
  3. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    אבי בליזובסקי, "הידען", המדען הישראלי שמאחורי פרוייקט ה"רוזטה", באתר ynet, 24 בפברואר 2004