עקיבא בר-נון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ביוגרפיה: חבר בIAU
שורה 9: שורה 9:
החל משנת 1970 שימש כמרצה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1976 מונה למרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב.
החל משנת 1970 שימש כמרצה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1976 מונה למרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב.
ב-1980 קיבל מנוי של פרופסור חבר. החל משנת 1987 משמש כפרופסור מן המניין בחוג לגיאופיזיקה באוניברסיטת תל אביב.
ב-1980 קיבל מנוי של פרופסור חבר. החל משנת 1987 משמש כפרופסור מן המניין בחוג לגיאופיזיקה באוניברסיטת תל אביב.
היה חבר ב[[האיגוד האסטרונומי הבינלאומי]]{{הערה|שם=IAU|[https://www.iau.org/administration/membership/individual/9186/ אודות עקיבא בר נון באתר הIAU]}}


בר-נון נפטר בינואר 2017, בגיל 77.{{הערה|שם=נפטר}}
בר-נון נפטר בינואר 2017, בגיל 77.{{הערה|שם=נפטר}}

==מחקרו==
==מחקרו==
במחקרו חקר בר-נון את היווצרות שביטי קרח ומידולם במעבדה. היה מעורב בחקר שביטים ונחיתה עליהם, כחלק מפרויקט הגשושית רוזטה. במעבדתו באוניברסיטת תל אביב, הצליח להוכיח באמצעות מודלים וסימולציה כי ניתן לדמות קרחון של שביט. בכך החוקרים גילו כי השביטים מכילים את אבני הבניין של מרכיבי החיים.{{הערה|שם=נפטר}}{{הערה|שם=הארץ|[http://www.haaretz.com/israeli-researchers-can-now-have-their-own-comets-1.342345 מדענים ישראלים יכולים כעת לחקור שביטים משלהם], הארץ 10 בפברואר 2010}}
במחקרו חקר בר-נון את היווצרות שביטי קרח ומידולם במעבדה. היה מעורב בחקר שביטים ונחיתה עליהם, כחלק מפרויקט הגשושית רוזטה. במעבדתו באוניברסיטת תל אביב, הצליח להוכיח באמצעות מודלים וסימולציה כי ניתן לדמות קרחון של שביט. בכך החוקרים גילו כי השביטים מכילים את אבני הבניין של מרכיבי החיים.{{הערה|שם=נפטר}}{{הערה|שם=הארץ|[http://www.haaretz.com/israeli-researchers-can-now-have-their-own-comets-1.342345 מדענים ישראלים יכולים כעת לחקור שביטים משלהם], הארץ 10 בפברואר 2010}}

גרסה מ־17:51, 26 בינואר 2017

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

עקיבא בר-נון (1940 - 25 בינואר 2017[1]) היה פרופסור באוניברסיטת תל אביב, חוקר שביטים וכוכבי לכת, חבר בצוות המחקר של הגשושית רוזטה ומנהלה השלישי של סוכנות החלל הישראלית בין השנים 1993-1989.[2]

ביוגרפיה

למד באוניברסיטה העברית בירושלים, וסיים תואר שני בכימיה ופיזיקה בשנת 1962. סיים תואר שלישי בכימיה פיזיקלית באוניברסיטה העברית בשנת 1968.

החל משנת 1970 שימש כמרצה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1976 מונה למרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב. ב-1980 קיבל מנוי של פרופסור חבר. החל משנת 1987 משמש כפרופסור מן המניין בחוג לגיאופיזיקה באוניברסיטת תל אביב. היה חבר בהאיגוד האסטרונומי הבינלאומי[3]

בר-נון נפטר בינואר 2017, בגיל 77.[1]

מחקרו

במחקרו חקר בר-נון את היווצרות שביטי קרח ומידולם במעבדה. היה מעורב בחקר שביטים ונחיתה עליהם, כחלק מפרויקט הגשושית רוזטה. במעבדתו באוניברסיטת תל אביב, הצליח להוכיח באמצעות מודלים וסימולציה כי ניתן לדמות קרחון של שביט. בכך החוקרים גילו כי השביטים מכילים את אבני הבניין של מרכיבי החיים.[1][4]


כמו כן חקר את הכימיה של אטמוספירת הירח טיטאן והאירוסולים המרכיבים אותה. היה חלק מניסוי HASI שעל הגשושית הויגנס שנחתה על טיטאן בינואר 2005.[2]

חקר את הברקים באטמוספירה של כוכבי הלכת צדק ושבתאי, ובהשוואה לאטמוספירת כדור הארץ הקדום. כמו כן חקר את התהליכים שהובילו ליצירת החיים על פני כדור הארץ.[2]

רוזטה

בר-נון ליווה את פרויקט רוזטה למעלה מ-20 שנה. כחבר בוועדה המדעית היה שותף להגדרת המטרות המדעיות של הפרויקט. כמו כן כחלק מהקבוצה של אוניברסיטת ברן בשוויץ היה שותף למחקר הגזים אשר משתחררים מן השביט 67P/צ'וריומוב־גרסימנקו בזמן ההתקרבות אל השמש והתחממותו.[5] היה חלק מהקבוצה האחראית על מכשיר ROSINA וניסויי ALICE בגשושית רוזטה.[2]

בסוכנות החלל הישראלית

בר-נון מונה להיות מנהל סוכנות החלל הישראלית ב-1989 ושימש בתפקיד עד 1993. שימש כסגן יו"ר סוכנות החלל בין השנים 1995-1993.[2]

פרסומים נבחרים

  • Possible cometary origin of heavy noble gases in the atmospheres of Venus, Earth and Mars Owen T., Bar-Nun A., Kleinfel I, Nature 358, 43 - 46 (02 July 1992); doi:10.1038/358043a0
  • Detection of argon in the coma of comet 67P/Churyumov-Gerasimenko - Balsiger H., Altwegg K., Bar-Nun A., Berthelier J.J., Bieler1 A., Bochsler P., Briois C., Calmonte U., Combi M., Keyser J., Eberhardt P., Fiethe B., Fuselier S., Gasc S., Gombosi T.I., Hansen K.C., Hässig1 M., Jäckel1 A., Kopp E., ,Korth A., Roy L.L., Mall U., Marty B., Mousis O., Owen T., Rème H., Rubin M., Sémon T., Tzou1 C.Y, Waite J.H., Wurz P., - Science Advances 25 Sep 2015: Vol. 1, no. 8, e1500377 DOI: 10.1126/sciadv.1500377

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 מגדל השביטים: נפטר פרופ' עקיבא בר-נון, באתר "הידען", 26 בינואר 2017
  2. ^ 1 2 3 4 5 אודות פרופ' עקיבא בר נון באתר החוג לגיאופיזיקה באוניברסיטת תל אביב
  3. ^ אודות עקיבא בר נון באתר הIAU
  4. ^ מדענים ישראלים יכולים כעת לחקור שביטים משלהם, הארץ 10 בפברואר 2010
  5. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    אבי בליזובסקי, "הידען", המדען הישראלי שמאחורי פרוייקט ה"רוזטה", באתר ynet, 24 בפברואר 2004