ויקיפדיה:הכה את המומחה

לפני העלאת שאלה אנא בדקו האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.

ארכיונים של הכה את המומחה

רשימת הארכיונים  דפי ארכיון של הכה את המומחה ארכיון כללי 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161 162 163 164 165 166 167 168 169 170 171 172 173 174 175 176 177 178 179 180 181 182 183 184 185 186 187 188 189 190 191 192 193 194 195 196 197 198 199 200 201 202 203 204 205 206 207 208 209 210 211 212 213 214 215 216 217 218 219 220 221 222 223 224 225 226 227 228 229 230 231 232 233 234 235 236 237 238 239 240 241 242 243 244 245 246 247 248 249 250 251 252 253 254 255 256 257 258 259 260 261 262 263 264 265 266 267 268 269 270 271 272 273 274 275 276 277 278 279 280 281 282 283 284 285 286 287 288 289 290 291 292 293 294 295 296 297 298 299 300 301 302 303 304 305 306 307 308 309 310 311 312 313 314 315 316 317 318 319 320 321 322 323 324 325 326 327 328 329 330 ארכיון מתמטיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פיזיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון ביולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פסיכולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

• נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
• השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
• חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
• שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
• בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
• שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
• שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

הוספת שאלה בנושאים כלליים הוספת שאלה במדעים מדויקים שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:

תיעוד תבנית מצב הטיפול

אופן השימוש {{מצב|טופל|חיים 7|חיים}} ← מצב טיפול: טופל מטפל: חיים התבנית מקבלת שלושה פרמטרים. מצב טיפול אחד מהבאים: חדש מצב טיפול: חדש בטיפול בעבודה הוכלל בדף השיחה בדף השיחה במעקב דיון פתוח בדיון מצב טיפול: בטיפול טופל תוקן {{תוקן}} נפתר בוצע {{בוצע}}הועבר נענה מצב טיפול: טופל דיווח שגוי שגוי לא טעות לא שגיאה לא תקלה לא בוצע {{לא בוצע}} שם שגוי מגבלה טכנית לא יבוצע לא ערך פרסום פרסומי פרסומת לא יקרה לא הועבר נמחק לא יועבר מצב טיפול: דיווח שגוי הצעה הצעות הצעה לשיפור הצעות לשיפור הצעת שיפור הצעות שיפור מצב טיפול: הצעה לשיפור כבר דווח כבר נענה בקשה חוזרת כפילות כפלישן לא נענה לא טופל ישן, לא נענה ישן, לא טופל דיווח חוזר מצב טיפול: כבר דווח לא ניתן לטפל ללא תוכן ללא מענה בלי תוכן דרוש מקור {{מקור}} אין מקור לא ברור {{הבהרה}} לא בשל לא מוכן חסר מידע מצב טיפול: ללא תוכן אחר דיון סגור דיון להעברה להעברה מצב טיפול: אחר שם המטפל - אופציונלי שם תצוגה - אופציונלי ראו גם קידוד צבעים: {{מצב/צבע}} קטגוריות על פי קבוצות: {{מצב/צבע/קבוצות}} {{מצב/שאלה חדשה}} {{מצב/בקשה חדשה}} {{מצב/דיווח חדש}} דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית ויקיפדיה:דיווח על טעויות |Gadget-wikibugs ויקיפדיה:דלפק ייעוץ ו{שאלה חדשה ויקיפדיה:הכה את המומחה {שאלה חדשה ויקיפדיה:סדנה לגרפיקה {בקשה חדשה ויקיפדיה:חממה /בקשה חדשה/בקשה וק:הדט ויקיפדיה:חממה/בקשה חדשה

---

↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף

מונחים בנקאיים באנגלית

האם מישהו פה מבין אנגלית בנקאית? אני מנסה להבין את משמעות הביטויים (אני מבין כל מילה בנפרד, אבל לא את המשמעות):

• higher interest rate
• time deposit account
• securing a constant return
• maturity (מה זה קשור לבנק?)

את תפנו אותי לייעוץ לשוני. זה יותר לכיוון של הבנה של מונחים. שואל השאלות - שיחה 15:07, 15 בינואר 2017 (IST)

האחרון מתורגם כמועד פרעון, אז ברור שזה קשור. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:42, 15 בינואר 2017 (IST)

הראשון זה ריבית. אז הפירוש הוא ריבית גבוהה יותר. בשביל השני אני צריך את ההקשר. השלישי הוא סוג של ביטוח, ביטוח של החזר קבוע עבור המוצר הפיננסי המדובר. הרביעי הוא, כפי שכתב IKhitron מועד פרעון. אני מניח שאתה לא מדבר על בנק אלא על מוצר פיננסי שהבנק מספק. אם מדובר על סוג של אופציה או חוזה עתידי, אשמח להפניה לקטע שמתאר אותו ואולי אוכל להסביר במילים פשוט מה הוא נותן. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 15:51, 15 בינואר 2017 (IST)

תודה! אני עובר על כל מיני מוצרים שהבנק מציע ומנסה להבין את משמעותם. שואל השאלות - שיחה 16:37, 15 בינואר 2017 (IST)

מונחים בנקאיים באנגלית - המשך

מצאתי איזנ מידע לגבי תוכנית חיסכון אפשרית. לא ברור לי בכלל מה התנאים, כתוב Interest rate 0.75% p.a. מה זה 0.75%pa ? וכתוב "

Withholding tax: 35%, if gross interest income exceeds 200, or if the account is closed on multiple occasions during a calendar year

לא מובן באיזה מקרים הם לוקחים 35%. אם אני מעביר לתוכנית חיסכון 1000 שקלים ומחזיק אותם זמן רב כך שזה מגיע ל1200, אז הם לוקחים 35% מתוך ה200 (שזה 70 שקל)? כלומר אין אפשרות צבירה אמתית כי 35 אחוז זה הרבה יותר מ0.75 אחוז. שואל השאלות - שיחה 14:12, 20 בינואר 2017 (IST)

p.a. זה per annum, לשנה, כלומר ריבית שנתית. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:23, 20 בינואר 2017 (IST)

מדובר על ניכוי מס במקור של 35% אם הרווח עולה על 200 וכו'. לא ברור באיזו מדינה מדובר. בישראל אפשר לבקש פטור מניכוי במקור כשזה מצדיק. בתום השנה תוכל להגיש דוח על הכנסה באותה מדינה ותוכל אולי לקבל החזר של הסכום. הכל לפי מדיניות המיסוי באותה מדינה. Geagea - שיחה 09:43, 25 בינואר 2017 (IST)

מתי נטבע לראשונה השם "חרדים"

מתי נטבע לראשונה השם "חרדים" לציבור החרדי והאם יש מישהו ספציפי שהטביע זאת רשמי? (אני משער שוודאי לא בהחלטה מסודרת, אבל אולי בשימוש חוזר במטבע לשון זו) אתייג את בעלי הידע בחרדים ‏ בעלי הידע בחרדים. תודה. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 13:31, 8 בינואר 2017 (IST)

לא יודע לומר זמן מדויק, אבל בעשור(ים) הראשונים של המדינה קראו ל"חרדים" "הדוקים", ול"חילונים" קראו "חופשיים". עכ"פ לא לפני כן ‏ .Meni yuzevich ♦ בית חב"ד לכולם ♦ י' בטבת ה'תשע"ז • 14:42, 8 בינואר 2017 (IST)

אדוקים. עוזי ו. - שיחה 17:34, 8 בינואר 2017 (IST)

באתר "עיתונות יהודית היסטורית" יש כתבה משנת 1889, המספרת על בחירות בעיר "קראקא" (קרקוב?), המספרת על מפלגות בעיר, ובהן שתיים, "חרדים" ו"חרדים בינונים" [1]. בברכה, --איש המרק - שיחה 15:11, 8 בינואר 2017 (IST)

נראה לי שAddMore-III אולי יוכל לומר דבר אחד או שניים בנושא. • צִבְיָה • שיחה • י' בטבת ה'תשע"ז 15:44, 8 בינואר 2017 (IST)

ה"חרדים" וה"אדוקים" באו, כנראה, לתרגם את המילה "אורתודוקסים" לעברית - והשימוש בהן כימי השימוש ב"אורתודוקסים"; אך הסיבה מדוע ה"חרדים" דחקו את ה"אדוקים" מהשיח - וגם מתי ה"חרדים" הפסיקו לייצג את כלל ה"אורתודוקסים" - איננה ידועה לי. בברכת צום קל ובתודה, דג ירוק • שיחה • 15:50, יום ראשון בשבת, י' בטבת ה'תשע"ז (IST).

אני מצאתי בעבר אזכורים רבים בין שתי מלחמות העולם, מה שככל הנראה תורגם מ"אורתודוקסים" בייצוג התנועה. לאחרונה מצאתי בירחוני הפלס מהשנים תרס"א-תרס"ה (1905-1900) מאות (!), אזכורים של "החרדים", "המפלגה החרדית", "מפלגת החרדים", "אגדות החרדים", וכו'. מעניין אותי מי לפניו כינה כך את הזרם החרדי. יש לזכור כי הדבר היה הרבה לפני ייסודה של אגודת ישראל. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 16:26, 8 בינואר 2017 (IST)

האזכור המוקדם ביותר שמצאתי היה כתבה מהמליץ מ-29 אוגוסט 1871, לפיה "חרדים כאלה לא ישעו לקולות המתקנים." כבר קודם מדברים על "חרדים לדבר ה'" אבל נראה שזה המשך לשימוש המסורתי, לא כתווית ספציפית. המושג אכן נטבע כדי לתרגם "אורתודוקסים" - אני יודע שרבני מז' אירופה התלוננו בכנסיה הגדולה הראשונה של אגו"י שלא יוכלו להשתמש במושג הזה כי ברוסיה זה מקושר מיד לכנסייה. אני רואה שנקטו בו בספרות האגודאית בתרגומי כתבי הרש"ר הירש וכו' מגרמנית לעברית בין מלחמות העולם. אשר לאופן בו זה משמש כיום, זה התפתח בהדרגה בישראל העצמאית. בכתבים משנות ה-40 וגם מאוחר יותר מתייחסים במפורש לאגודה ול"המזרחי" גם יחד כמייצגים את ה'חרדים': "יש צורות שונות של ארגון חיי החרדים. יש לנו רבנות ראשית וסתם רבנות. ׳ש לנו חנוך חרדי וחנוך אולטרה־חרדי. ׳ש לנו ארגוני חרדים: ׳המזרחי׳ ו׳הפועל המזרחי׳, ׳אגודת ישראל׳ ו׳פועל׳ אגודת ישראל׳" (ר' בנימין, "על הגיוס", תש"ב). AddMore-III - שיחה 16:48, 8 בינואר 2017 (IST)

AddMore-III, היכן מופיע מה שהזכרת מרבני מזרח אירופה? זה חשוב ומעניין (לגבי התרגומים של רש"ר הירש, אני חושב שלא הכרחי ציון למקורות. זה די נפוץ כבר בתקופה זו). אגב, מהו הסימן שאלה שאחר ר' בנימין. האם זה משום שאינו ודאי שממנו הדברים, או שהוא על זיהויו של האיש. אם בשביל האחרון, אף שם הערך הוא כך: ר' בנימין, וממילא זיהויו פשוט. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 17:53, 8 בינואר 2017 (IST)

אל תשכחו לסכם את הדיון בערך. עוזי ו. - שיחה 17:34, 8 בינואר 2017 (IST)

בתשובה זו יש מידע שראוי להוסיף למרחב הערכים. נא לטפל בכך. (עוזי, שים לב לתבנית) קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 17:53, 8 בינואר 2017 (IST)

קובץ על יד, כאן. ―AddMore-III (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST) (וממילא לא התיוג לא הופעל...)

אני כעת מחפש באתר עיתונות יהודית היסטורית, ומוצא עוד אזכורים רבים, מוקדמים ומפורשים יותר. לדוגמה: המליץ, יום שני, דצמבר 26, 1870: "כי החרדים האורתודוכסים יחזו להם מחזות תקווה". כאן גם מפורש במי בדיוק הכוונה. אם כי לא כל כך הסתדרתי עם החיפוש בתוכנה הנ"ל, וקשה עלי למצוא את המוקדמים ביותר. מעניין אם אף אחד לא כתב על כך. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 20:02, 8 בינואר 2017 (IST)

קובץ על יד, כותב מנחם פרידמן בספרו 'החברה החרדית - מקורות, מגמות ותהליכים' בעמוד 9 בפרק העוסק במושג 'חרדים' שראשיתו (במובן המובן לנו כיום) במאה ה-30 של המאה העשרים. תקרא את הפרק. דוג'רית - שיחה 20:25, 8 בינואר 2017 (IST)

בקצרה, פעם נכללו בכינוי זה כל האורתודוקסים. נרו יאיר • שיחה • י' בטבת ה'תשע"ז • 21:48, 8 בינואר 2017 (IST)

נותר להשלים מתי החלו להשתמש בכלל בכינוי חרדים (גם עבור הדתיים של היום), והאם יש חולק על פרידמן. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 22:18, 8 בינואר 2017 (IST)

אעתיק כאן ממה שכתב לי במייל פרופ' בנימין בראון (איחדתי את כל ההתכתבות), ברשותו:

”כתבו על כך יעקב כץ ומשה סמט, אינני זוכר בדיוק היכן. ערכתי חיפוש קצר ולא מצאתי את המקורות. אולי כדאי שתשאל את סמט עצמו.

המונח 'חרדים' לקוח מישעיהו, 'שמעו דבר ה', החרדים אל דברו'. שם כמובן לא מדובר על זרם מסויים.

אין לדעת מי הראשון שנקט מונח זה, אך במהלך כל המאה ה-19 וכן בראשית המאה ה-20 הוא נקוט לגבי כלל האורתודוקסים, פשוט משום שלא היה פיצול.

התופעה הזאת דווקא קיימת גם בתנועות אחרות שהיה בהן פיצול.

הכינוי חרדים הופיע בתחילת המאה ה-19 לצד כינויים אחרים כגון 'יראים' ו'שלומי אמוני ישראל'. אז, כמו גם בכל המאה ה-19 והמחצית הראשונה של המאה ה-20, המילה 'חרדים' הייתה מילה עברית נרדפת ל'אורתודוקסים'. כך למשל תנועת המזרחי הדתית-ציונית כינתה עצמה 'חרדית'.

רק החל משנות החמישים, כאשר חל הקרע באורתודוקסיה, חלק אחד של האורתודוקסיה נקרא 'חרדי' והחלק האחר - 'דתי-ציוני'.

אני מפנה אותך אפוא למאמר שלי. ראה בקובץ המצורף של בלקוול, עמ' 312.

כמו כן אני מפנה אותך לספרו של מנחם פרידמן, שרק רומז על חלק מן הדברים ומקדים את השימוש במונח 'חרדים' כהנגדה ל'דתיים-ציונים' לשנות השלושים של המאה העשרים. ראה עמ' 9.

בברכה,

בני”

בינתיים נשאר להמתין למתנדב שיארגן את החומר אל הערך... קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 02:31, 9 בינואר 2017 (IST)

הציטוט מישעיהו "שמעו דבר יהוה החרדים אל דברו" מופיע בספר של מנחם פרידמן שקישרתי כאן (באותו עמוד שציינתי). כמו כן, כתוב בו גם על הפיצול. ממליצה לקרוא. דוג'רית - שיחה 16:21, 9 בינואר 2017 (IST)

בתום הדיון נכוו גם להעבירו כמקשה אחת לדף שיחת הערך חרדים. גם דפי שיחה הם מקורות מידע. ולענ"ד עוד יותר נכון לשים דיון זה בערך יהדות אורתודוקסית וניתן גם בערך על המזרחי. מי-נהר - שיחה 04:11, 10 בינואר 2017 (IST)

בוצע (לגבי דף שיחת הערך יהדות חרדית. לגבי יהדות אורתודוקסית ותנועת המזרחי, אני לא רואה סיבה מיוחדת להעתיק גם לשם. מקסימום אפשר ליצור שם הפניה. גם על זה אני מסופק. מי-נהר, דעתך?) קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 17:13, 26 בינואר 2017 (IST)

מאכל ישראלי אמתי

האם יש איזשהו מאכל ישראל שהוא לא ערבי, טורכי, אירופאי, צפון אפריקאי או כל מקור "גלותי" אחר? כלומר איזשהו מאכל שהוא מאפיין ישראלי? הדבר היחיד שמצאתי זה סלט ירקות ישראלי, אבל זאת בדיחה: כולו עגבנייה ומלפפון חתוכים. יש סלט כזה בכל במקום בו יש עגבנייה ומלפפון. יש משהו שהוא ישראלי מקורי ונחשב למזון באמת (לא טרופית...). Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:08, 16 בינואר 2017 (IST)

ראה המטבח הישראלי. מבקר המדינה - שיחה 17:22, 16 בינואר 2017 (IST)

גם ה"סלט ישראלי" נגנב כנראה מהערבים. אני חושבת שנשארנו בכל אופן עם הטרופית והסוכרייה בצורת מוצץ. • צִבְיָה • שיחה • י"ח בטבת ה'תשע"ז 17:46, 16 בינואר 2017 (IST)

פתיתים הם המצאה ישראלית. דוג'רית - שיחה 18:01, 16 בינואר 2017 (IST)

מהי ההגדרה שלך לאוכל מקורי מארץ מסוימת? הפיצה היא אוכל איטלקי אסלי? אם כ, איך היא כוללת עגבניה, שהגיעה מאמריקה כמה מאות שנים לפני המצאת הפיצה? כמוכן: „תורכיה״ (תעתיק ערבי) או „טורקיה״ (תעתיק שמקובל אצלנו משפות אחרות). אבל בבקשה לא „טורכיה״ או „תורקיה״. ור' גם הדוגמה האחרונה ב־[2] ואת הערך האנגלי w:Pizza effect (אם כי השם הזה הוא בעיקר משל). Tzafrir - שיחה 18:06, 16 בינואר 2017 (IST)

נקודה מעניינת. השאלה באה משיחה עם מספר אנשים בעולם ששאלו אותי על איזה מאכל לאומי ישראלי. אמרתי ש"שניצל עם חומוס" שזה מאכל שלא סביר לפגוש בהרבה מקומות בעולם. אני חושב שזה המאפיין המרכזי של המבטח הישראלי המתגבש: לשים דברים ממש לא קשורים גאוגרפית על אותה הצלחת. Corvus‏,(Nevermore)‏ 21:29, 16 בינואר 2017 (IST)

מה זה שניצל עם חומוס? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:41, 16 בינואר 2017 (IST)

כשמגישים לך באותו המקום גם שניצל וגם חומוס. ראה לדגומה ארוחת טיסה של אל-על. נאי די בטוח שזו החברה היחידה שמגישה את שני המאכלים יחדיו. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:05, 17 בינואר 2017 (IST)

מה זה חומוס? גרגירים מבושלים על שניצל? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:52, 17 בינואר 2017 (IST)

מין ממרח, כדאי לך לנסות פעם. ולא לשכוח גם את הבמבה. נרו יאיר • שיחה • כ' בטבת ה'תשע"ז • 01:38, 18 בינואר 2017 (IST)

אני יודע מה פירוש המילה חומוס. אני שואל באיזה מצב צבירה זה בא עם שניצל - כגרגירים או כממרח. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 10:08, 18 בינואר 2017 (IST)

הכוונה לממרח שניצל חומוס שמוגש יחדיו עם פיתה, אורז ושניצלים מיני. אפשר לפגוש בקלות בצה"ל, באל-על ואני בטוח שגם על שולחן ארוחת הצהרים של חלק מקוראינו. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:48, 18 בינואר 2017 (IST)

יש מאכלים תעשייתים שהם יייחודים במידת מה, כמו במבה, ביסלי, קרמבו, או מעדני שוקולד (יש בכל העולם, אבל בישראל יש מבחר שלא מקובל בעולם). מבחינת מאכלים "רגילים" מלבד הסלט החתוך דק שהוזכר פה, שאי אפשר למצוא במערב לפחות (בארצות ערב לא הייתי), אז יש גם שילובים כמו פיתה עם שניצל וחומוס, או סביח שמקובלים רק בישראל. בברכה, --איש המרק - שיחה 11:30, 18 בינואר 2017 (IST)

דווקא אכליתי חטיפים דמויי במבה בשווייץ. טעם אחר מישראל: פחות חמאת בוטנים ומלח והמרקם קצת כמו במבה שפתחו לפני יומיים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:48, 18 בינואר 2017 (IST)

ולא לשכוח את הקוטג', שקדי המרק, והפתיתים שהוזכרו כבר. אמא של גולן - שיחה 13:49, 18 בינואר 2017 (IST)

דווקא קוטג' נפוץ מאוד בעולם. ראי כאן, כאן, כאן ועוד מלא. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:28, 18 בינואר 2017 (IST)

Corvus טעמת את זה? זה ממש לא קוטג'. אמא של גולן - שיחה 15:51, 18 בינואר 2017 (IST)

בתשובה זו יש מידע שראוי להוסיף למרחב הערכים. נא לטפל בכך. אחרי שיתקבל קונצנזוס על המאכלים הישראליים המרכזיים, כדאי להעביר זאת למטבח הישראלי. אמנם מינורי, אך ראוי לערך. בתיאבון. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 14:42, 18 בינואר 2017 (IST)

קרמבו. מכל השאלות ששאלתי וביררתי, המאכל שדומה לקרמבו בחול ממולא בסוג של מרשמלו רך ובכלל לא דומה בטעמו לקרמבו הישראלי. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 23:20, 18 בינואר 2017 (IST)

האם פיתה "עם חור" (השמנמנה הנפתחת ולא הדקיקה שמנגבים איתה) זה מאכל ישראלי? אני זוכר שחבר דרוזי בצבא אמר שהם קוראים לה "פיתה יהודית" (כנגד פיתה ערבית ופיתה דרוזית). Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:20, 19 בינואר 2017 (IST)

שאלה טובה. ניסוח חלופי של השאלה: האם מדובר על מאכל מודרני? מתי יש לראשונה תיעוד של פיתה מותפחת? Tzafrir - שיחה 17:27, 21 בינואר 2017 (IST)

שאלה בתכנות למומחה

שלום. אני מחפש הסבר ראשוני ופשוט למונח התכנותי קולבק (callback). אודה למומחה על הסבר קל ודידקטי שמסביר את העיקרון הכללי מאחורי המונח (רצוי בהקשר של שפת Javascript). בתודה, 178.8.220.55 15:25, 19 בינואר 2017 (IST)

אתייג את Bharel, saifunny, Ovedc, Ijon, טבעת-זרם, Fabiorahamim, Tshuva, CodeGuru, ש. יצחק, Dovno, Tomer T, TergeoSoftware,איתן ברוך, RafaelGreen, N100a, מקצועי, החבלן, Galaranty, העיתונאי המנטר ‏בעלי הידע בתכנות ו1Or, פשוט, Tshuva, Hexxagonn, RafaelGreen, N100a, אלון סול, החבלן, Freddy9 ‏בעלי הידע בJS, אולי הם יוכלו לסייע. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 17:11, 19 בינואר 2017 (IST)

התיוג לא עבד. אז ככה:

בדרך כלל כשקוראים לפונקציה (או פרוצדורה) מסויימת, מעבירים לה פרמטרים. למשל, אפשר לשלוח מספר 5 לפונקציית עצרת, כדי שתחשב עצרת שלו ותחזיר 120. זה קורה בכל השפות פחות או יותר (כן, לא בכולן, אבל זה לא קשור). אבל אפשר ללכת שלושה צעדים קדימה. הצעד הראשון הוא מה שנקרא "פונקציה מסדר גבוה" - כלומר, פונקציה שניתן להעביר אותה כפרמטר. למשל, אתה כותב פונקצייה בשם map. היא מקבלת שני פרמטרים - רשימה ופונקציה. נגיד, היא מקבלת רשימת מספרים ופונקציית עצרת. התוצאה היא רשימת מספרים חדשה באותו אורך, כשכל מספר הוחלף בעצרת שלו. אם במקום עצרת תשלח פונקציית ריבוע, היא תחזיר ריבועים של מספרים ברשימה החדשה. הפרמטר שהוא פונקציה נקרא callback. דרך שונה לשימוש בזה - מה שנקרא CPS - שיטה בה כל פונקציה מקבלת פרמטר נוסף, אחרון, מה לעשות עם התוצאה לכשתחושב, פונקציה שצריך לקרוא לה עם התוצאה כדי להעביר את השליטה הלאה. זה מאפשר (בלי להסביר את כל הפרטים) לחסל את המונח המגונה רקורסיה, ולהשתמש בלולאות בלבד. תוצאה - חסכון ענק, אבל ממש ענק בזיכרון. קריאה רקורסיבית של מיליון צעדים דורשת פי מיליון יותר זיכרון מקריאה בעומק אחד. כאן לא נדרש יותר זיכרון. לדוגמה, את המחשב השולחני הרגיל דחסו פעם בזכרון זמן ריצה של 120KB, באמצעות הדבר הזה. עכשיו בוא נלך עוד שלב קדימה, וזה משהו שיש במעט מאוד שפות, ביניהן javascript, וזאת אפשרות להעביר פונקציה אנונימית כפרמטר. כלומר, לא שם של פונקציה שכתבת באיזה מקום אחר, אלא טקסט של קוד ממש, בזמן אמת, כמו שיש מחלקות אנונימיות ב-java. יש את זה גם ב-Java 8 (->) ועוד כמה שפות. זה מונע צורך ליצור את כל הפונקציות הללו בנפרד. הצעד השלישי הוא אפשרות להעביר כפרמטר פונקציה אנונימית רקורסיבית, כלומר, למרות שאין לה שם, היא יכולה לקרוא לעצמה. ככל הידוע לי יש את זה רק ב-javascript. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:52, 19 בינואר 2017 (IST)

לא רק בג'אווה סקריפט. גם בscheme. --איש המרק - שיחה 11:25, 23 בינואר 2017 (IST)

איש המרק, אני מכיר את scheme יותר מדי טוב ומעולם לא שמעתי על זה. תוכל לפרט? אולי מדובר בספרייה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:33, 23 בינואר 2017 (IST)

נראה לי שזו תשובה טובה על שאלה אחרת. המושג של פונקציה כעצם רגיל (פונקציות מסדר גבוה) מגיע מהתחום של תכנות פונקציונלי, ובפרט מ־LISP ויורשותיה. הזכרת גם את האופטימיזציה הידועה לרקורסיית זנב. שפות מודרניות רבות אמצו חלק מהאפשרויות של התכנות הפונקציונלי וג'אווהסקריפט היא רק דוגמה אחת לשפה כזו (אם כי דוגמה לא רעה). אבל זה לא קשור ישירות למונח callback. המונח הזה מתייחס לקטע קוד שאתה מספק שאמור להיקרא ע״י מערכת התוכנה שאיתה אתה עובד. לדוגמה, דפדפנים מציגים דפי HTML ומריצים קוד ג'אווהסקריפט שכלול בהם. הקוד הזה יכול להיות מורץ ישירות בעת קריאתו. אבל חלקו נועד לפעול מאוחר יותר. לדוגמה, כאשר אתה לוחץ על כפתור Submit לשליחת טופס, יכול להיות שכותב הדף ירצה לבדוק כמה דברים לפני השליחה בפועל. לשם כך הדפדפן מאפשר לו לכתוב קוד שיורץ כאשר הכפתור נלחץ. אין שום דבר מיוחד לג'אווהסקריפט בדרך הקריאה הזו. היא נפוצה מאוד בכתיבת ממשקי משתמש (וראו גם תכנות מונחה-אירועים, שם הם הדבר הרגיל, ולא משהו מיוחד), אבל לא רק שם. אני מניח שבכל מערכת מספיק מסובכת תמצא איפשהו קולבקים מסוג זה או אחר. בשפת C נוהגים לממשם בעזרת מצביעים לפונקציות. ור' גם הערך האנגלי. Tzafrir - שיחה 18:34, 23 בינואר 2017 (IST)

תודה, Tzafrir, אבל לא הצלחתי להבין למה אתה אומר שזה שונה ממה שדיברתי עליו. ואם כבר מדברים, מה קורה עם השאלה שאלדד ואני שאלנו אותך? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:48, 24 בינואר 2017 (IST)

בכל מקרה, גם אם יתברר שאתה צודק, גם אם לא, כמו בפעם הקודמת כשניסית לשכנע ואז התברר שאתה מדבר על נושא לא קיים, זאת לא התשובה לשאלה שבה כתוב "הסבר פשוט". זה כמו לענות על שאלה "מה זה ספל" בתיאור צורה של ספל במכניקת הקוונטים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:19, 24 בינואר 2017 (IST)

---

יגאל, יש לך הסבר על אי פעולת התיוג? קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 17:57, 19 בינואר 2017 (IST)

לא. ההודעות אם התיוג לא פעל דלוקות אצלך בהעדפות? הפעם זה פעל. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:02, 19 בינואר 2017 (IST)

הדלקתי כעת. תודה :) קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 00:27, 20 בינואר 2017 (IST)

דמוקרטיה מזרחית

מדוע מרבית מדינות ברה"מ לשעבר מתקשות לשמור על דמוקרטיה במובן שלנו? כלומר יש להם אמנם בחירות ומפלגות, אבל השלטון לא באמת מתחלף, אלא אם כן בדרך אלימה. שואל השאלות - שיחה 17:34, 22 בינואר 2017 (IST)

דמוקרטיה אינה נולדת תוך לילה, דמוקרטיה מתפתחת במהלך שנים ארוכות. לא צריך להרחיק לכת עד מזרח אירופה, גם בישראל הדמוקרטיה לא משהו, אף שהיו לא מעט שנים להתפתח (ולמרבה הצער, גם להסתאב). דוד שי - שיחה 19:57, 22 בינואר 2017 (IST)

כי אין תרבות דמוקרטית, אנשים שלא למדו בבית ספר שחופש הביטוי, החופש להפגין, פלורליזם, זכויות אדם, והקפדה על שלטון החוק מצד המשטר, הם עקרונות חשובים, לא ייזדעקו כשהללו ייפגעו. יש לי תחושה שמערכת החינוך הסובייטית לא שמה על המונחים האלה דגש, אלא אולי דווקא על ערכים של ציות. לא בטוח שמערכת החינוך החדשה (ובפרט המורים וההורים), אימצה את העקרונות הדמוקרטיים במהירות, ובכלל לוקח זמן עד שמתחלף הדור. בברכה, --איש המרק - שיחה 11:09, 23 בינואר 2017 (IST)

לדעתי זה הרבה מעבר לבית הספר, זה עניין של תרבות ואידאולוגיה. ויש הבדל גדול ברמת הדמוקרטיה בין ישראל ובין מזרח אירופה, כל עוד שואלים מדדים בינלאומיים ולא פוליטיקאים ישראליים. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בטבת ה'תשע"ז • 15:45, 24 בינואר 2017 (IST)

אבל תזכור שלפני אלפיים שנה באירופה הנאורה היו שבטים פרימיטיביים. זה לא עניין של גזע, עניין של מזל ועיתוי. • צִבְיָה • שיחה • כ"ו בטבת ה'תשע"ז 19:01, 24 בינואר 2017 (IST)

אני חושב שההכנסה של עניין הגזע לכאן היא מיותרת ולא ראויה. נרו יאיר דיבר על תרבות ואידאולוגיה, שהם דברים שאינם קשורים בהכרח לגזע. משה פרידמן - שיחה 16:21, 25 בינואר 2017 (IST)

איך אפשר לסמוך על סקרים אם מרבית האנשים בכלל לא מרימים לטלפונים בשעות הסקירה ויש גם הרבה שלא משיבים לסקרים?

עבדתי במכון לביצוע סקרים וזוהי תמונת המצב והשאלה היא איך אפשר לסמוך על הסקרים

שאלה מצוינת. המסקנה האישית שלי היא שבתכלס אי אפשר ואני סומך על הלך הרוח הממוצע בחברה (רשתות חברתיות, טלוויזיה, רדיו, פרסום טלפוני והרחוב).

זה בכלל לא משנה איזה אחוז מהאנשים עונים לסקרים. הבעיה מתחילה כשיש מתאם בין הנכונות לענות לסקר (ולומר אמת לסוקר) לבין העמדות של אנשים. אפשר להתגבר על חלק מההטיות האלו על-ידי השוואת נתוני הסקר לנתוני סקרים קודמים ונתונים חיצוניים. עוזי ו. - שיחה 20:11, 22 בינואר 2017 (IST)

אני חושב שבכל סקר שהוא יש הטעיה וselection effect, מכיוון שהיא משקפת רק את אוכלוסיית אנשים שעונים לסקרים. מצד שני ידידנו גוגל אפילו לא שואל האם אתה מוכן להשתתף בסקר. הוא סוקר את כולנו ולכן נתוניו מהימנים יותר מכל סקר גלוי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 22:26, 22 בינואר 2017 (IST)

התכוונת הטיה?

יש מסגרות נוספות לסקרים (אינטרנט, אקדמיה) בהן מספר העונים גדול וברוב הנושאים זה גורם לכך שהסיכוי להטיות קטן.‏ Uziel302 • שיחה 06:18, 23 בינואר 2017 (IST)

אני בכלל לא בטוח שמספר גדול של עונים משפר את האמינות של המדגם. אלא אם כן המספר הזה מתקרב לסדר הגדול של האוכלוסיה כולה (משאל עם, למשל) - וגם אז לא בהכרח. משה פרידמן - שיחה 16:46, 23 בינואר 2017 (IST)

זה לא נכון, מתמטית. סטיית התקן יורדת לפי השורש הריבועי של גודל המדגם, בלי קשר לגודל האוכלוסיה. עוזי ו. - שיחה 16:48, 23 בינואר 2017 (IST)

אבל קורלציה בין מוכנות להשתתף בסקר לבין דעה מסוימת לא כזאת השערה מופרכת. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:57, 23 בינואר 2017 (IST)

נכון, אבל זה פחות גרוע מכפי שזה נשמע - הרי קורלציה כזו, במידה שהיא קיימת, אינה משתנה כל-כך מהר, ולכן אפשר לאמוד אותה יחד עם התוצאות שרוצים לאמוד בסקר. עוזי ו. - שיחה 17:58, 23 בינואר 2017 (IST)

כפי שראינו לאחרונה בכמה מדינות - אכן יש בעיה כזאת, אחר כל ההתאמות שמנסים לעשות הסוקרים, והיא בולטת במיוחד כאשר כמה אחוזים לכאן או לכאן הופכים את התוצאה. בדרך כלל הסוקרים אינם טועים בעשרות אחוזים. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בטבת ה'תשע"ז • 15:12, 24 בינואר 2017 (IST)

לעוזי: סטיית התקן זה הפרמטר הכי פחות מטריד בעיני. השאלה שנשאלה כאן, בפרט, איננה שאלה על השגיאה הסטטיסטית של הסקרים אלא על הסיסטמטיקה שלה. לכן, שיפור בגודל המדגם איננו רלוונטי. התיקונים הסיסטמטים, טובים יותר או פחות, משופעים באופן עקיף ביותר מגודל המדגם. יתרה מכך, הבחירות הקלות להגדלת המדגם עשויות בקלות ליפול לכשלים סיסטמטים נוספים על אלו הקיימים במשאל הטלפוני. זו הסיבה לטענה שלי לעיל. משה פרידמן - שיחה 20:24, 24 בינואר 2017 (IST)

כתיבת ערבית מדוברת

איך כותבים והאם מקובל לכתוב ערבית מדוברת באותיות ערביות שכידוע מתאימות בעיקר לערבית הספרותית

חוץ מניבים חריגים (כדלהלן), מקובל לכתוב באותיות ערביות, כי יש סטנדרט כתיבה - באותיות ערביות - לכל ניב ערבי מדובר מוכר. למעשה, אפילו למילות סלנג ערביות יש סטנדרט כתיבה באותיות ערביות (השווה לכתיבת סלנג עברי באותיות עבריות).

חריגים:

א. הניב הערבי המלטזי, נכתב באותיות לטיניות.

ב. הלשון הערבית יהודית, נכתבת באותיות עבריות (השווה לאידיש וללאדינו).

ג. במרוקו אלג'יריה ותוניסיה, דוברי הניב הערבי המקומי עשויים (לעיתים) להתכתב בו גם בכתיב צרפתי - במיוחד בתכתובת-אינטרנט בלתי פורמלית (או כשמקלדת ערבית אינה זמינה). תופעה דומה עשויה להתרחש גם בלוב, אלא שאז כתיבת הניב הערבי המקומי - תותאם אל שיטת הכתיב האיטלקי. 185.27.105.102 10:55, 24 בינואר 2017 (IST)

שאלת הדיוט על מהירות מטוסים

מדוע מטוס מגיע לשיא המהירות שלו בין 6 ל- 16 ק"מ ולא, נניח, בגובה של ק"מ אחד או פחות? האם האוויר בגובה של 16 ק"מ שונה מהאוויר שבאחד ק"מ? 132.66.90.66 17:56, 23 בינואר 2017 (IST)

הערך טרופוספירה דל עד להעציב, אבל אפילו הוא יודע לומר שלחץ האוויר יורד כשמגביהים. ראה כאן למעט פרטים נוספים. עוזי ו. - שיחה 01:00, 24 בינואר 2017 (IST)

האם הישראלים מורשים ע"י מדינת בנגלדש לבקר בה? סתירה בין המקורות

This link, states that Israelis can receive a visa on their arrival at Bangladesh. However, this IATA link (of 24.1.2017), states just the opposite: "Admission and transit [in Bangladesh are] refused to nationals of Israel". Isn't it a contradiction?

185.27.105.102 10:44, 24 בינואר 2017 (IST)

http://www.lonelyplanet.com/bangladesh/visas. מישהו אנונימי.

מה הרוחתי בזה שהיצגת לי מקור, שמחד גיסא מחזק את המקור השני שנתתי, ושמאידך גיסא סותר את המקור הראשון שנתתי? השאלה שלי הייתה, איך לפתור את הסתירה, או לפחות איך להכריע בין המקורות הסותרים. 185.27.105.102 19:23, 24 בינואר 2017 (IST)

מה בעצם ציפית להרוויח? הרי גם אם מישהו יכתוב לך שהוא נכנס לשם - מה תעשה אם תיכנס למדינה ביום שבו הפקידים יחליטו שדווקא מתאים להם המקור הסותר? נרו יאיר • שיחה • כ"ו בטבת ה'תשע"ז • 21:18, 24 בינואר 2017 (IST)

ציפיתי שמישהו יציג לי מידע חדש שיסייע לי להכריע בין המקורות הסותרים על מנת שאדע האם אני יכול להשתמש בדרכון שלי כדי לבקר שם. בנתיים, לא הוצג לי משהו שיכול להכריע בין המקורות הסותרים. 185.27.105.102 22:21, 24 בינואר 2017 (IST)

בכל מקרה אתה לוקח על עצמך סיכון בזה. אף אחד כאן לא יוכל להבטיח לך באופן אחראי שאין שום חשש. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בטבת ה'תשע"ז • 14:36, 25 בינואר 2017 (IST)

חן חן על עצתך האישית, אבל שאלתי הפומבית - לא הייתה אישית - אלא עקרונית (גם אם המניע הסמוי שלה היה אישי): האם יש דרך אינטליגנטית להכריע בין המקורות הסותרים. על השאלה הפומבית-העקרונית הזו, טרם קיבלתי תשובה. 185.27.105.102 16:20, 25 בינואר 2017 (IST)

אין סתירה בין המקורות - יש טעות באתר "passportindex" וכדאי להעיר להם על כך.

בין מדינת ישראל ובנגלדש לא מתקיימים יחסים דיפלומטיים, ומי שיגיע לשם עם דרכון ישראלי לא יוכל להיכנס. באתר "passportindex" נכתב: "This tool should not be used for travelling purposes. For specific visa policies, please contact a consulate or embassy near you." -- ‏גבי‏ • שיח 18:29, 25 בינואר 2017 (IST)

העדר יחסים דיפולמטיים לא מחייב שאי אפשר להיכנס עם דרכון ישראלי. לבאלי שבאינדונזיה אפשר להיכנס. במרוקו כידוע אפשר לבקר, אף שהערך שלנו טוען שהיחסים נותקו בשנת 2000, ואזרחי מלזיה מבקרים בישראל אף על פי שאין בין המדינות יחסים דיפלומטיים. ואני בטוח שיש דוגמאות נוספות. בברכה, --איש המרק - שיחה 09:52, 26 בינואר 2017 (IST)

אגב: לא רק באלי ומרוקו, אלא גם תוניסיה וקטאר. סמי20 - שיחה 10:51, 26 בינואר 2017 (IST)

איך אתה יודע שיש טעות באתר ההוא? האמנם רק בגלל שאין יחסים דיפלומטיים? זה בדיוק מה שאני מנסה לברר, ולמען האמת אני עדין נבוך בסוגייה הזו. 185.27.105.102 10:58, 26 בינואר 2017 (IST)

האתר passportindex נראה מאד יפה, אבל מה מקורות המידע שלו? כתוב בו (באנגלית) "התוכן מבוסס על מידע ציבורי בשילוב תוכן שנתרם על ידי משתמשים פרטיים וגופים ממשלתיים ברחבי העולם". זה לא מספיק טוב, לדעתי, והגיוני שיהיו טעויות פה ושם.

לעומת זאת, על האתר "מסע אחר" אני סומך יותר, וכתוב בו [3]: "אזרחים ישראלים אינם מורשים להיכנס לתחומי בנגלדש. בעלי דרכונים זרים יכולים לטוס לבנגלדש מאירופה, מארצות הברית ומאסיה."

בברכה, -- ‏גבי‏ • שיח 16:24, 26 בינואר 2017 (IST)

יש מידע מועט מאוד בעברית על טיולים בבנגלדש, וברובם כתוב שישראלים לא יכולים להיכנס, בהתחשב בפופלריות הגדולה של נפאל והודו, אם היה אפשר להיכנס, זה כבר היה כתוב איפשהוא. בברכה, --איש המרק - שיחה 16:57, 26 בינואר 2017 (IST)

האם אפשר לפתח אנזימים שיפרקו אוכל לא בריא בצורה שלא תזיק לגוף?

-

איך ג'ו עמאר למד יידיש?

נדהמתי לשמוע את השירים הבאים

https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=&cad=rja&uact=8&ved=0ahUKEwiryqi26drRAhWkFJoKHYEvCC4QtwIIJDAC&url=https%3A%2F%2Fwww.youtube.com%2Fwatch%3Fv%3DP8unKucho0s&usg=AFQjCNEdOBwxNVP6i11hq3XOvwdG3o3t1A&bvm=bv.144686652,d.bGs

https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=&cad=rja&uact=8&ved=0ahUKEwiryqi26drRAhWkFJoKHYEvCC4QtwIIGDAA&url=https%3A%2F%2Fwww.youtube.com%2Fwatch%3Fv%3DWsDKdpeH45A&usg=AFQjCNFnX8YczREFXEx_VlBGzk6LGZag-w&bvm=bv.144686652,d.bGs

https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=&cad=rja&uact=8&ved=0ahUKEwiryqi26drRAhWkFJoKHYEvCC4QtwIIHjAB&url=https%3A%2F%2Fwww.youtube.com%2Fwatch%3Fv%3DU4wHkIGqEcQ&usg=AFQjCNFhXFHCza6jFaEXvXBYeVfaxaZvdw&bvm=bv.144686652,d.bG

https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=&cad=rja&uact=8&ved=0ahUKEwiryqi26drRAhWkFJoKHYEvCC4QtwIIKjAD&url=https%3A%2F%2Fwww.youtube.com%2Fwatch%3Fv%3DuCzA7_slK6g&usg=AFQjCNF9kVw1lDHPWY_7W82vEiR5Fh4hiA&bvm=bv.144686652,d.bGs

זה שהוא שר ביידיש לא אומר שהוא למד יידיש. אולי חזר על המילים כמו תוכי. ★בר ★ שיחה★ 20:07, 24 בינואר 2017 (IST)

אמת. אבל מצד שני שמעתי שמרוקאים מסוגלים ללמוד יידיש ממש כמו פולנים שמשום מה לא גדלו עליה. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בטבת ה'תשע"ז • 21:19, 24 בינואר 2017 (IST)

בהחלט נתקלתי בלא מעט ירושלמים דוברי יידיש ברמת שפת אם שלמדו אותה יחד עם חבריהם האידישאים בילדות... • צִבְיָה • שיחה • כ"ו בטבת ה'תשע"ז 21:25, 24 בינואר 2017 (IST)

ולי ידוע על פועל מהשטחים שעבד באחת הישיבות בבני ברק וכיום הוא דובר יידיש על בוריה. 185.27.105.166 10:05, 25 בינואר 2017 (IST)

זובין מהטה לדוגמה, מעיד שהיידיש שלו טובה בהרבה מהעברית שלו. ★בר ★ שיחה★ 14:16, 25 בינואר 2017 (IST)

למה אף פעם לא שואלים איך אשכנזי כלשהו למד ערבית ועוד נהיה פרופסור בתחום?! נרו יאיר • שיחה • כ"ז בטבת ה'תשע"ז • 14:34, 25 בינואר 2017 (IST)

הסיבה פשוטה: ערבית זו שפה חשובה המדוברת על ידי אחוז ניכר מאוכלוסיית העולם, ולכן זה לא נראה תמוה שאשכנזי ילמד אותה. יידיש, לעומת זאת, היא ניב יהודי של השפה הגרמנית, וככזו היא הפכה לשפה בלתי רלוונטית, מלבד אצל כמה שרידים המנסים לשמר אותה באופן מלאכותי. אני, כאשכנזי מלידה, מאוד אתפלא אם אראה מישהו שלא למד יידיש באופן טבעי בוחר ללמוד אותה באופן יזום - גם אם הוא אשכנזי. לכן, אם אראה ספרדי או גוי דובר יידיש זה בהחלט יפליא אותי. משה פרידמן - שיחה 16:18, 25 בינואר 2017 (IST)

האמנם תתפלא שאנשים בוחרים ללמוד יידיש באופן יזום? והרי בכל אוניברסיטה ישראלית המכבדת את עצמה יש חוג ליידיש !

לגבי הערבית: אתה צודק, ואף יותר מכך: ערבית היא אפילו אחת משש השפות הרשמיות של האו"ם (שלא לדבר על כך שהיא גם השפה המדוברת ביותר באיזור הנפיץ ביותר העולם - ודי בכך כדי להעיד על חשיבותה הגלובלית). סמי20 - שיחה 16:26, 25 בינואר 2017 (IST)

באוניברסיטאות לומדים גם שפות אחרות שעבר זמנם. ובכל זאת, רוב האנשים ירימו גבה אילו יפגשו אדם ששולט בלטינית, למשל. שלא לדבר על אוגריתית. חוקרי יידיש, כחוקרי אוגריתית, אינם המקור לפליאה, אפילו אם אין מוצאם באוגרית. משה פרידמן - שיחה 07:17, 26 בינואר 2017 (IST)

ההבדל הכי משמעותי בין חוג ללטינית (או חוג לאוגריתית) לבין חוג ליידיש, הוא בכך, שהחוג ללטינית הוא באמת יותר דומה לחוג לאוגריתית, זאת אומרת אצלו בעיקר עוסקים בדקדוק באטימולוגיה ובניתוח פילולוגי (או סיפרותי) של טקסטים עתיקים וכדומה. אבל בחוג ליידיש יש לפחות שני מסלולי-לימוד - תיאורטי ומעשי - בדומה למצב בחוג לאנגלית, מה שאגב די מזכיר - את החלוקה המקבילה שבין לימודי נהיגה תיאורטית לבין לימודי נהיגה מעשית - ואת החלוקה המקבילה שבין לימודי פיזיקה תיאורטית (שבהם הדגש הוא בעיקר על הפורמולה) לבין לימודי פיזיקה מעשית (שבהם הדגש הוא בעיקר על האקספרימנט): זאת אומרת, שמצד אחד יש מסלול יידיש (או מסלול אנגלית) לבלשנים - שבו בעיקר מתמקדים בהבט התיאורטי - כלומר בדקדוק בפונטיקה ובאטימולוגיה, אבל מצד שני יש גם מסלול יותר מעשי - למשל אנגלית עיסקית או יידיש מדוברת, ושם באמת עוסקים בפרקטיקה היומיומית של השפה - עם ישומים בשטח, למשל כשסטודנטים ל"אנגלית מעשית" מאמנים את עצמם ע"י צפייה בסרטים באנגלית ללא כתוביות (או ע"י ביקור בלונדון או בניו יורק), ולמשל כשסטודנטים ל"יידיש מעשית" מאמנים את עצמם ע"י צפייה בהצגות תיאטרון של היידישפיל (או ע"י ביקור בשכונת מאה שערים הירושלמית או בשכונת סאטמאר הבני ברקית). על כל פנים, לא תמצא חלוקה כזו - בחוג ללימודי לטינית או אוגריתית, פשוט כי בימינו אין דבר כזה "לטינית מעשית" או "אוגריתית מעשית". סמי20 - שיחה 10:16, 26 בינואר 2017 (IST)

אם תיקח את הילדים לגינה בבני ברק יש סיכוי גבוה שתשמע ילדים מדברים יידיש בינם ובין עצמם. בניגוד לאגדות, זו ממש לא שפה מתה. ‏DGtal‏ - שיחה 11:09, 26 בינואר 2017 (IST)

הערה בצד "רוב האנשים ירימו גבה אילו יפגשו אדם ששולט בלטינית". אז לא. כל רופא דובר רוסית יודע לטינית על בוריה, כי זאת דרישה בסיסית בלימודי רפואה בברית המועצות ורוסיה. בלי זה לא מקבלים את התואר. הרי כל המסמכים הרפואיים שם הם בלטינית בלבד. לכן, הרופאים צריכים לדעת להבין, לכתוב ולקרוא, ואחיות להבין ולקרוא. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:25, 26 בינואר 2017 (IST)

הדיון שלכם מעניין, אבל רציתי רק להתייחס למשהו שנכתב כאן "כל רופא דובר רוסית יודע לטינית על בוריה, כי זאת דרישה בסיסית בלימודי רפואה בברית המועצות ורוסיה. בלי זה לא מקבלים את התואר. הרי כל המסמכים הרפואיים שם הם בלטינית בלבד. לכן, הרופאים צריכים לדעת להבין, לכתוב ולקרוא". לא היה ולא נברא. באוניברסיטאות לרפואה בכל 'הגוש המזרחי' של אירופה יש קורס לטינית רפואית, בדגש על רפואית. בו לומדים אוצר מילים לטיני הקשור לאנטומיה, פרמקולוגיה ומחלות בבד, וחלק נוסף הוא כתיבת מרשם בסיסי ביותר בלטינית עם תבניות קבועות ומילים שחוזרות כמו מנטרה (בארץ קיים קורס דומה, רק בלי החלק הזה של המרשמים שהפך למיותר בעולם המערבי). לרופאים ברוסיה אין ידע בלטינית ברמה של שיחה, כתיבה וקריאה כתבים לטיניים. אתה מוזמן לבדוק (בדגש על לבדוק) זאת עם כל רופא רוסי שאתה מכיר. בהצלחה! 93.126.88.30 18:55, 26 בינואר 2017 (IST)

לטינית הייתה בעבר שפה די חיה. לא שפה עם דוברים ילידיים, אולם שפה שרבים בעולם התרבותי למדו לדבר. חלל מהחינוך הקלאסי. זה די נעלם בדורות האחרונים. ר' לדוגמה אסטריקס. Tzafrir - שיחה 17:28, 26 בינואר 2017 (IST)

זה נכון שהייתה עלייה לא יהודית מכורדיסטאן באזור שנות ה-80 או ה-90?

האם יש בסיס לשמועה שהייתה עלייה לא יהודית מכורדיסטאן באזור שנות ה-80 או ה-90? אם כן, מה הסיפור הזה בדיוק? 93.126.88.30 17:49, 26 בינואר 2017 (IST)