שמורה ביוספרית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ניקוד שם הערך. ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מֵיזָם נִקּוּד שְׁמוֹת עֲרָכִים
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Biosphere Reserves.svg|שמאל|ממוזער|250px|מספר השמורות הביוספריות לפי מדינות]]
[[קובץ:Biosphere Reserves.svg|שמאל|ממוזער|250px|מספר השמורות הביוספריות לפי מדינות]]
{{שם|שְׁמוּרָה בִּיוֹסְפֶרִית}} היא [[שמורת טבע]] בקרבת מגורי אדם, העונה על שורה של קריטריונים [[אקולוגיה|אקולוגיים]] ותכנוניים הנוגעים ל[[ביוספרה]], כולל [[פיתוח בר קיימא]] ושמירה על ערכי טבע מגוונים, במטרה לאזן בין צורכי האדם העכשוויים, העתידים וערכי שמירת הטבע.
'''שְׁמוּרָה בִּיוֹסְפֶרִית''' היא [[שמורת טבע]] בקרבת מגורי אדם, העונה על שורה של קריטריונים [[אקולוגיה|אקולוגיים]] ותכנוניים הנוגעים ל[[ביוספרה]], כולל [[פיתוח בר קיימא]] ושמירה על ערכי טבע מגוונים, במטרה לאזן בין צורכי האדם העכשוויים, העתידים וערכי שמירת הטבע.


השמורות הביוספריות מוקמות ומוכרות במסגרת "תוכנית האדם והביוספרה" (MAB) של [[אונסק"ו]], ובהתאם לאמנת [[האומות המאוחדות]] בדבר מגוון ביולוגי.
השמורות הביוספריות מוקמות ומוכרות במסגרת "תוכנית האדם והביוספרה" (MAB) של [[אונסק"ו]], ובהתאם לאמנת [[האומות המאוחדות]] בדבר מגוון ביולוגי.

גרסה מ־13:20, 17 בפברואר 2017

מספר השמורות הביוספריות לפי מדינות

שְׁמוּרָה בִּיוֹסְפֶרִית היא שמורת טבע בקרבת מגורי אדם, העונה על שורה של קריטריונים אקולוגיים ותכנוניים הנוגעים לביוספרה, כולל פיתוח בר קיימא ושמירה על ערכי טבע מגוונים, במטרה לאזן בין צורכי האדם העכשוויים, העתידים וערכי שמירת הטבע.

השמורות הביוספריות מוקמות ומוכרות במסגרת "תוכנית האדם והביוספרה" (MAB) של אונסק"ו, ובהתאם לאמנת האומות המאוחדות בדבר מגוון ביולוגי.

מטרת הקמת השמורות הביוספריות היא ליצור שילוב חכם בין שימור מגוון ביולוגי לבין פיתוח כלכלי. על פי תקנון השמורות הביוספריות של אונסק"ו, שמורות ביוספריות "יעודדו ויציגו מערכת יחסים שקולה בין בני אדם לבין הביוספרה". סעיף 4 לתקנון קובע, כי על שמורה ביוספרית "לכלול פסיפס של מערכות אקולוגיות", ולמעשה לייצג שילובים מגוונים בין ערכי טבע יבשתיים, ימיים או חופיים.

נכון לינואר 2007, "הרשת העולמית של שמורות ביוספריות" של אונסק"ו כוללת 507 שמורות ביוספריות ב-102 מדינות ברחבי העולם.

על מנת שמרחב מסוים יקבל הכרה כשמורה ביוספרית, עליו לכלול אזור ליבה עם ערכי טבע המוגנים על פי חוק, אזור חוצץ שבו אסורות פעולות הפוגעות בטבע, ואזור מעבר, שבו מותרות פעולות כאלו בהתאם לחוקים ולתקנות המקומיות. באזור המעבר תהיה קיימות מקומית וייעשה שימוש בר-קיימא במשאבים טבעיים לטובת הקהילה המקומית. על מנת להבטיח זאת, מוקמים בכל שמורה מנגנונים של מחקר, פיקוח, חינוך האוכלוסייה והכשרת בעלי מקצוע.

בישראל קיימות שתי שמורות ביוספריות, בכרמל וברמות מנשה. שמורת הר כרמל הוכרה כשמורה ביוספרית על ידי אונסק"ו באפריל 1996. נכון ל-2009, מעמד השמורה נמצא בסכנה היות שההכרזה על השטח כשמורה הונחתה מלמעלה והאוכלוסייה המקומית לא שותפה בתכנון השמורה או בתהליך השימור הנוכחי.

פארק רמות מנשה הוכר כשמורה ביוספרית על ידי אונסק"ו ביוני 2011. לאחר קבלת התואר הרשמי נקרא הפארק בשם: "מרחב ביוספרי רמות מנשה".

במהלך שנת 2014 החל המשרד להגנת הסביבה לפעול להחייאת המרחב הביוספרי בכרמל, אחרי אסון השריפה הגדולה. המטרה היא ליצור מנגנון ניהולי חדש לטובת תושבי האזור, פיתוח תחושת גאווה ואחריות של תושבי המקום, ובעקבות כך שמירה של תושבי המקום על הכרמל שהינו נכס ייחודי במדינת ישראל.[1]

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמורה ביוספרית בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ שמורה ביוספרית הר הכרמל, באתר www.sviva.gov.il