מסמרת – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Rivet01.jpg|250px|שמאל|ממוזער|מסמרות גדולות]] |
[[קובץ:Rivet01.jpg|250px|שמאל|ממוזער|מסמרות גדולות]] |
||
[[קובץ:Blindnieten.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מסמרות [[אלומיניום]] בגדלים שונים. בישראל רווח השימוש בשמם הגרמני: '''ניט'''.]] |
[[קובץ:Blindnieten.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מסמרות [[אלומיניום]] בגדלים שונים. בישראל רווח השימוש בשמם הגרמני: '''ניט'''.]] |
||
'''מַסְמֶרֶת''' (ברבים: מַסְמָרוֹת{{הערה|http://hebrew-academy.huji.ac.il/sheelot_teshuvot/MivharTeshuvot/Pages/25071301.aspx}}) היא אביזר מתכתי המשמש לחיבור חלקי [[מתכת]] זה לזה. המסמרת בנויה כקנה שבצדו האחד כיפה. |
|||
מתחילת [[המאה ה-19]] עד לאמצע [[המאה ה-20]], טרם עידן ה[[ריתוך]], היו המסמרות השיטה הנפוצה לחיבור חלקי מתכת כבדים. מסמרי ענק אלה חוממו ל[[טמפרטורה]] גבוהה מאוד והוכנסו בכוח אל חורים בלוחות המתכת שהוכנו מבעוד מועד. בצִדן השני של המסמרות עמד אדם או מכונה שתפקידם היה להכות עם [[פטיש]] כדורי על הקצה השטוח עד שתיווצר [[פטרייה]] שלא תאפשר למסמרות להחליק החוצה, וכך היו חלקי המתכת תפוסים בחוזקה. |
מתחילת [[המאה ה-19]] עד לאמצע [[המאה ה-20]], טרם עידן ה[[ריתוך]], היו המסמרות השיטה הנפוצה לחיבור חלקי מתכת כבדים. מסמרי ענק אלה חוממו ל[[טמפרטורה]] גבוהה מאוד והוכנסו בכוח אל חורים בלוחות המתכת שהוכנו מבעוד מועד. בצִדן השני של המסמרות עמד אדם או מכונה שתפקידם היה להכות עם [[פטיש]] כדורי על הקצה השטוח עד שתיווצר [[פטרייה]] שלא תאפשר למסמרות להחליק החוצה, וכך היו חלקי המתכת תפוסים בחוזקה. |
||
גרסה מ־15:26, 17 בפברואר 2017
מַסְמֶרֶת (ברבים: מַסְמָרוֹת[1]) היא אביזר מתכתי המשמש לחיבור חלקי מתכת זה לזה. המסמרת בנויה כקנה שבצדו האחד כיפה.
מתחילת המאה ה-19 עד לאמצע המאה ה-20, טרם עידן הריתוך, היו המסמרות השיטה הנפוצה לחיבור חלקי מתכת כבדים. מסמרי ענק אלה חוממו לטמפרטורה גבוהה מאוד והוכנסו בכוח אל חורים בלוחות המתכת שהוכנו מבעוד מועד. בצִדן השני של המסמרות עמד אדם או מכונה שתפקידם היה להכות עם פטיש כדורי על הקצה השטוח עד שתיווצר פטרייה שלא תאפשר למסמרות להחליק החוצה, וכך היו חלקי המתכת תפוסים בחוזקה.
מונומנטים מפורסמים רבים נבנו בשיטת חיבור הלוחות על ידי מסמרות ובהם מגדל אייפל בפריז וגשר שער הזהב בסן פרנסיסקו. בישראל ניתן לראות את השימוש במסמרות בעיקר באלמנטים פיסוליים.
האונייה הענקית "טיטניק" נבנתה באמצעות כשלושה מיליון מסמרות כאלו. חלק מההיסטוריונים טוענים כי העבודה נעשתה בצורה לקויה במיוחד בחלקים הנמוכים יותר של דופן הספינה בדיוק באזורים כמו אלה שנפגעו על ידי הקרחון. הם טוענים כי אם היו המסמרות חזקות יותר, ייתכן והנזק שהיה נגרם היה מצומצם יותר.
כיום פסק השימוש במסמרות ששימשו בתעשיות הברזל, אך עדיין נפוץ השימוש במסמרות קטנות, לדוגמה בבניית מטוסים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מסמרת, מעות - אגרון כלכלה
הערות שוליים
| אביזרי חיבור | ||
|---|---|---|
|
