העזרה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־16:07, 24 בפברואר 2017

ערך זה עוסק בחצר בית המקדש. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו העזרה (פירושונים).

הָעַזָרָה היא השם המקובל לחצר בית המקדש. ממדיה של העזרה – 187 אמות (85 מטרים) לאורך, 135 אמות (62 מ') לרוחב^[1].

מקור השם עזרה הוא משום ש"משם עזרה באה לעולם", שנאמר: יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ (ספר תהילים, פרק כ', פסוק ג'), וכל הבא להתפלל שם בלב שלם נעזר בה' אלוהיו (הרד"ק בספר השרשים ערך עזר, וראבי"ה).

העזרה הפנימית נחלקה לעזרת ישראל, שגודלה 135 (62 מ') אמות על 11 אמות (5 מ'), עזרת כהנים שמידותיה שוות לאלה של עזרת ישראל, בית המטבחיים, בין האולם למזבח, בית החליפות (או לפנים מן החליפות, ואחורי הכפורת, שאורכו 11 אמה).

לבד מהעזרות הנבדלות מוקמו בעזרה גם המזבח, הכיור, בית המוקד, בית המטבחיים, וכן שלוש עשרה מן הלשכות (ולפי שיטת הרמב"ם, רק תשע).

עזרת ישראל

עזרת ישראל – שטח העזרה שבין הקיר המערבי של עזרת נשים עד עזרת כהנים.

גדלה: 135 אמות (62 מ') על 11 אמות (5 מ').

נקראה עזרת ישראל למרות ששימשה גם את הכהנים, משום שהלאה משם היו אסורים ישראל להיכנס שלא לצורך.

קדושת עזרת ישראל יתירה על זו של עזרת נשים, שכל הטמאים החייבים בהקרבת קרבן לאחר טבילתם כתנאי להשלמת טהרתם, אסורים להיכנס לשם אף לאחר שטבלו במקווה, כל זמן שלא הביאו את קרבנם. ואם נכנסו בשוגג חייבים בהבאת קרבן חטאת.

הכניסה לעזרת ישראל הייתה דרך שער ניקנור, היציאה הייתה דרך אחד הפשפשים (שערים קטנים הסמוכים לשער ניקנור) שניבנו שם.

מצידי שער ניקנור, היו שתי לשכות. ללשכה הצפונית קראו "לשכת עושי חביתין", וללשכה הדרומית קראו "לשכת פינחס המלביש".

בצידה הצפוני של עזרת ישראל שכן חציה של לשכת הגזית אשר חציה השני בלט אל מחוץ לעזרה. בצידה הדרומי שכנה לשכת המלח שם היה מונח המלח ששימש לצורכי המקדש והכהנים.

בין עזרת ישראל ועזרת כהנים שממערב לה היו "פספסין" (= ראשי קורות שבלטו מהקיר) שנועדו להבדיל בין העזרות ולהזכיר לכל מי שאינו כהן כי הכניסה מכאן ואילך אסורה שלא לצורך.

עזרת כהנים

עזרת כהנים – שטחה 11 על 135 אמות, מערבית לעזרת ישראל.

הכניסה לעזרת כהנים לא הותרה למי שאינם כהנים (ומכאן שמה), אם לא בזמן שביצעו ה'זרים' פעולה הקשורה בקרבנם, כסמיכה, תנופה, או שחיטתו.

בית המטבחיים

בית המטבחיים – שטח בעזרה, בצפונו של המזבח שבו הייתה מתבצעת שחיטת הבהמות קודם הקרבתן.

לדעת רוב הפרשנים לא היה השטח מוקף במחיצות ושמו 'בית' משמש במובן של 'מקום'.

בית המטבחיים היה כאמור בצפונו של המזבח, תחילתו במרחק 8 אמות (4 מ') מקצהו וסופו במרחק 8 אמות מכותל הצפוני של העזרה. בסך הכול היה ארכו 44.5 אמות (20 מ') ורחבו 32 אמות (15 מ').

ברצפת בית המטבחיים היו קבועות החל מזמן כהונתו של יוחנן כהן גדול מעין חצאי טבעות שבהן היו מניחים את ראש הבהמה לפני שנשחטה כדי שלא תוכל לזוז בשעת שחיטתה. ו-24 טבעות נקבעו שם מסודרות בשש שורות של ארבע ארבע, ובכל אחת השתמש משמר אחר מעשרים וארבע משמרות כהונה.

במרחק ארבע אמות צפונית מהטבעות היו מסודרים שמונה שולחנות עשוים שיש, שעליהם הדיחו את קרבי הקרבן לאחר שנשחט. ועליהם גם השעינו את הבהמות בשעת הפשטת עורם שלא יגררו על הרצפה.

במרחק ארבע אמות צפונית מהשולחנות עמדו שמונה עמודי אבן נמוכים, מסודרים בשורה אחת, שבראשם קבועים ווי ברזל ועליהם היו תולים את הקרבן בשעת הפשטת עורו. כאמור חלקו התחתון של הקרבן היה מונח בשעת הפשטה על השולחנות.

בין האולם למזבח

בין האולם והמזבח – השטח בעזרה לכל רחבה בין צידו המערבי של המזבח לבין האולם.

אורכו היה 135 אמות (62 מ') ורוחבו 22 אמות (10 מ'). בחלקו המערבי היו בנויות 12 מדרגות הכניסה לאולם, גובה כל אחת מהן מחצית אמה (20 ס"מ) ורחבה אמה (45 ס"מ).

שטח זה התייחד בקדושה נוספת שהייתה בו יותר מהשטח מזרחה לו – שאף כהנים אם היו בעלי מום, פרועי ראש (= כהנים ששערם ארוך) או קרועי בגדים, אסורים להיכנס משם והלאה.

אחורי בית הכפורת

אחורי בית הכפורת הוא שמן של 11 האמות המערביות ביותר בעזרה ובבית המקדש שהיה בין הקיר המערבי של העזרה לבין הקיר המערבי של התאים.

לשכות העזרה

ערך מורחב – לשכות העזרה

בנוסף לחלקי העזרה, היו גם לשכות באזור זה. ביניהן: לשכת הפרווה, לשכת הגזית, לשכת הכלים, לשכת המלח, לשכת המדיחין ועוד.

חלקי בית המקדש השני

צפון החיל הסורג עזרת נשים לשכת העצים לשכת הנזירים לשכת השמנים לשכת המצורעים שער ניקנור העזרה המזבח כבש הכיור בית המטבחיים הדביר האולם ההיכל 1 2 2 3 לשכת הגזית בית המוקד 4 4 5 6 7 א ב ג ד ה ו ז ח ט י י

מקרא
1. לשכת הפרווה 2. בית החליפות 3. לשכת פרהדרין 4. בין האולם ולמזבח 5. תאים 6. מסיבה 7. אחורי בית הכפורת
שערי המקדש
א. שער עזרת נשים ב. שער העליון ג. שער הדלק ד. שער הבכורות ה. שער המים ו. שער יכניה / הניצוץ ז. שער הקרבן ח. שער הנשים ט. שער השיר / המוקד י. שער בלי שם

הערות שוליים

^ משנה, מסכת מדות, פרק ה', משנה א'

[1] משנה, מסכת מדות, פרק ה', משנה א'

[1]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 '''הָעַזָרָה''' היא השם המקובל לחצר [[בית המקדש]]. ממדיה של העזרה – 187 [[אמה (מידת אורך)|אמות]] (85 מטרים) לאורך, 135 אמות (62 מ') לרוחב{{הערה|{{משנה|מדות|ה|א}}}}.
 מקור השם עזרה הוא משום ש"משם עזרה באה לעולם", שנאמר: יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ ({{תנ"ך|תהילים|כ|ג}}), וכל הבא להתפלל שם בלב שלם נעזר בה' אלוהיו (ה[[רד"ק]] ב[[ספר השרשים]] ערך עזר, ו[[ראבי"ה]]).
 העזרה הפנימית נחלקה ל'''עזרת ישראל''', שגודלה 135 (62 מ') אמות על 11 אמות (5 מ'), '''עזרת כהנים''' שמידותיה שוות לאלה של עזרת ישראל, '''בית המטבחיים''', '''בין האולם למזבח''', '''בית החליפות''' (או '''לפנים מן החליפות''', ו'''אחורי הכפורת''', שאורכו 11 אמה).
 לבד מהעזרות הנבדלות מוקמו בעזרה גם ה[[מזבח]], [[הכיור]], [[בית המוקד]], [[#בית המטבחיים|בית המטבחיים]], וכן שלוש עשרה מן הלשכות (ולפי שיטת הרמב"ם, רק תשע).
@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 גדלה: 135 אמות (62 מ') על 11 אמות (5 מ').
 נקראה עזרת ישראל למרות ששימשה גם את הכהנים, משום שהלאה משם היו אסורים ישראל להיכנס שלא לצורך.
 קדושת עזרת ישראל יתירה על זו של עזרת נשים, שכל הטמאים החייבים בהקרבת קרבן לאחר טבילתם כתנאי להשלמת טהרתם, אסורים להיכנס לשם אף לאחר שטבלו ב[[מקווה]], כל זמן שלא הביאו את קרבנם. ואם נכנסו בשוגג חייבים בהבאת [[קרבן חטאת]].
@@ שורה 25: / שורה 25: @@
 בצידה הצפוני של עזרת ישראל שכן חציה של [[לשכת הגזית]] אשר חציה השני בלט אל מחוץ לעזרה.
 בצידה הדרומי שכנה [[לשכת המלח]] שם היה מונח המלח ששימש לצורכי המקדש והכהנים.
 בין עזרת ישראל ועזרת כהנים שממערב לה היו "פספסין" (= ראשי קורות שבלטו מהקיר) שנועדו להבדיל בין העזרות ולהזכיר לכל מי שאינו כהן כי הכניסה מכאן ואילך אסורה שלא לצורך.
 ==עזרת כהנים==
 ''' עזרת כהנים''' – שטחה 11 על 135 אמות, מערבית לעזרת ישראל.
 הכניסה לעזרת כהנים לא הותרה למי שאינם כהנים (ומכאן שמה), אם לא בזמן שביצעו ה'זרים' פעולה הקשורה בקרבנם, כ[[סמיכה (קורבן)|סמיכה]], [[תנופה]], או שחיטתו.
@@ שורה 37: / שורה 37: @@
 '''[[בית המטבחיים]]''' – שטח בעזרה, בצפונו של המזבח שבו הייתה מתבצעת שחיטת הבהמות קודם הקרבתן.
 לדעת רוב הפרשנים לא היה השטח מוקף במחיצות ושמו 'בית' משמש במובן של 'מקום'.
 בית המטבחיים היה כאמור בצפונו של המזבח, תחילתו במרחק 8 אמות (4 מ') מקצהו וסופו במרחק 8 אמות מכותל הצפוני של העזרה. בסך הכול היה ארכו 44.5 אמות (20 מ') ורחבו 32 אמות (15 מ').
@@ שורה 48: / שורה 48: @@
 ==בין האולם למזבח==
 '''[[בין האולם והמזבח]]''' – השטח בעזרה לכל רחבה בין צידו המערבי של ה[[מזבח העולה|מזבח]] לבין ה[[אולם (בית המקדש)|אולם]].
 אורכו היה 135 אמות (62 מ') ורוחבו 22 אמות (10 מ'). בחלקו המערבי היו בנויות 12 מדרגות הכניסה לאולם, גובה כל אחת מהן מחצית אמה (20 ס"מ) ורחבה אמה (45 ס"מ).
 שטח זה התייחד בקדושה נוספת שהייתה בו יותר מהשטח מזרחה לו – שאף כהנים אם היו בעלי מום, פרועי ראש (= כהנים ששערם ארוך) או קרועי בגדים, אסורים להיכנס משם והלאה.
 ==אחורי בית הכפורת==
-'''[[אחורי בית הכפורת]]''' הוא שמן של 11 האמות ה[[מערב]]יות ביותר ב[[העזרה|ע]]זרה וב[[בית המקדש]] שהיה בין הקיר ה[[מערב]]י של העזרה לבין הקיר המערבי של [[התאים]].
+'''[[אחורי בית הכפורת]]''' הוא שמן של 11 האמות ה[[מערב]]יות ביותר בעזרה וב[[בית המקדש]] שהיה בין הקיר ה[[מערב]]י של העזרה לבין הקיר המערבי של [[התאים]].
 ==לשכות העזרה==