בלי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
TMagen (שיחה | תרומות)
TMagen (שיחה | תרומות)
שורה 141: שורה 141:
[[קטגוריה:רביעיות מוזיקליות]]
[[קטגוריה:רביעיות מוזיקליות]]
[[קטגוריה:להקות רוק אלטרנטיבי]]
[[קטגוריה:להקות רוק אלטרנטיבי]]
[[קטגוריה:להקות רוק אמריקאיות]]

גרסה מ־16:50, 25 בפברואר 2017

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

בֶּלִיאנגלית: Belly) היא להקת רוק אלטרנטיבי שהוקמה בבוסטון, מסצ'וסטס ב-1991 על ידי טניה דונלי (שהייתה קודם לכן בלהקות תרווינג מיוזס והברידרז). ההרכב המקורי כלל אצ דונלי כסולנית ובגיטרה, פרד אבונג בבס, האחים טום וכריס גורמן בגיטרה ובתופים בהתאמה. הם כולם הכירו מלימודי התיכון ברוד איילנד. זמן קצר לאחר שיצא האלבום הראשון של הלהקה ב-1993, אבונג עזב והוחלף על ידי גייל גרינווד. דונלי פירקה את הלהקה ב-1996. ב-8 בפברואר 2016, יצאה הודעה על איחוד עם גרינווד באתר האינטרנט הרשמי של הלהקה.[1][2][3]

תחילת הדרך

דונלי בחרה בשם "בלי" (בטן) כי היא חשבה המילה "גם יפה וגם מכוערת."[4] ב-1992 הוציאה הלהקה מיני-אלבום, Slow Dust, שעשה דרכו למספר 1 במצעד האינדי בבריטניה. זמן קצר לאחר מכן, הסינגל "Feed the Tree" עלה ל-40 הגדולים במצעד הסינגלים הבריטי, והאלבום הראשון באורך מלא,  Star, שיצא ב-1993, הגיע למספר שתיים במצעד האלבומים הבריטי.

בארצות הברית, האלבום הוסמך כזהב על ידי ה-RIAA, בעיקר בשל הצלחת הסינגל בתחנות רוק מודרני ו-MTV. הלהקה הוציאה שני סינגלים נוספים - "Gepetto" ו-"Slow Dog", אך הם לא נחלו את אותה ההצלחה כמו "Feed the Tree". בלי הייתה מועמדת לשני פרסי גראמי ב-1994: האמן החדש הטוב ביותר וההופעה הטובה ביותר במוזיקה אלטרנטיבית. האלבום המשיך למכור מעל 800,000 עותקים בארצות הברית, וכשני מיליון ברחבי העולם.[5] בתחילת 1993, הלהקה יצאה לסיבוב הופעות בשיתוף עם רדיוהד. לאחר מכן גם תיירו עם הקרנבריז.

המשך ופירוק הלהקה

זמן קצר אחרי שיצא האלבום Star, עזב אבונג את בלי, והוחלף על ידי גייל גרינווד, גיטריסטית מטאל, שהסכימה להיות בסיסטית בלהקה. הצטרפותה גם הניבה שינוי בסגנון המוזיקה, שהפך ליותר אלקטרוני, וכלל פחות מהסגנון החולמני של האלבום הראשון.

בהתאם, האלבום הבא של בלי, King (1995), היה יותר באוריינטציה רוקיסטית. האלבום לא נחל הצלחה פופולרית, וקהל היעד של הלהקה לא היה ברור, והיא נשארה איפשהו בין המיינסטרים לאנדרגראונד. הסינגלים שיצאו מאלבום זה לא קיבלו זמן אוויר משמעותי ברדיו או ב-MTV בארצות הברית, אך התקבלו יפה ב-MTV אירופה. הלהקה הופיעה על שער מגזין רולינג סטון ב-1995.[6]

באותה שנה, בלי הייתה אחת הלהקות שליוו את אר.אי.אם בסיבוב הופעות עולמי.

מלבד ההופעות עם אר.אי.אם, הלהקה תרה בארצות הברית יחד בליוויין של  קתרין ויל וג'ול כהופעות תומכות. השתיים היו בשלב של מעבר אל המיינסטרים האמריקאי באותה תקופה, ובלי נתנו להן חשיפה משמעותית. קתרין ויל הוציאה את אלבומה הראשון, Happy Days, ב-1995 בשיתוף עם בלי, ואלבום זה היה לראשון מבין שני אלבומים לפרוץ את בילבורד 200; הסינגל השני מהאלבום, "Judy Staring At The Sun", בהשתתפותה של דונלי בשירה, הפך ללהיט רוק מודרני בארצות הברית, והגיע למספר 22 במצעדים. גם הקליפ בהשתתפותה של דונלי היה ללהיט ב-MTV.

ב-1996, דונלי פירקה את הלהקה. היא הסבירה בראיון את הסיבות מאחורי ההחלטה שלה: "השנים הראשונות של בלי היו פיצוץ. Star היה להיט גדול וחגגנו המון. אבל כשהוצאנו את King, כבר היו המון דברים שליליים ברקע. King היה תגובה לבוהק הזוהר של Star, ולא הופתענו כשהוא לא מכר. אני מתחרטת שלא הוצאנו עוד אלבום, אבל באותו זמן חשבתי, לעזאזל עם זה, אני כבר לא כאן."[7]

אחרי הפירוק, דונלי התחילה קריירת סולו מוצלחת, ומאז הוציאה מספר אלבומי סולו. גרינווד המשיכה בשיתופי פעולה עם להקות כמו L7 ו-Benny Sizzler. בשנות ה-2000 היא הפכה לפעילה פוליטית נגד פיתוח עירוני ברוד איילנד. האחים גורמן שינו כיוון, והיו לצלמי פרסומות בניו יורק, ובשלב מסוים גם עבדו עבור מגזין רולינג סטון. פרד אבונג עזב את עסקי המוזיקה והפך לנגר.

איחוד

ב-8 בפברואר 2016, הלהקה הודיעה באתר האינטרנט הרשמי שלה על חזרתה עם מוזיקה חדשה, וסיבוב הופעות בקיץ ברחבי ארצות הברית ובריטניה.[8][9]

דיסקוגרפיה

Studio albums

  • Star (1993)[10]
  • King (1995)

Extended plays

  • Slow Dust (1992)
  • Gepetto (1992)
  • Feed The Tree (1993)
  • Moon (1993)
  • Seal My Fate (1995)
  • Now They'll Sleep (1995)
  • Super-Connected (1995)
  • Sun (1995)

Singles

Year Song Peak chart positions Album
US

[11]

US Alt. UK

[12]

1992 "Gepetto" 8 49 Star
1993 "Feed the Tree" 95 1 32
"Moon"
"Slow Dog" 17
1994 "Are You Experienced?" Stone Free: A Tribute to Jimi Hendrix
1995 "Super-Connected" 35 King
"Now They'll Sleep" 17 28
"Red"
"Seal My Fate" 35
"Sun" Sun EP
"—" denotes releases that did not chart or were not released in that region.

אלבומי אוסף

  • Baby Silvertooth (1993) – Japanese release
  • Sweet Ride: The Best of Belly (2002)[13]

שירים באלבומי אוסף אחרים

  • Stone Free: A Tribute to Jimi Hendrix (1993) – "Are You Experienced?"
  • Generation X: Alternative Point of View (1994) – "Feed The Tree"
  • Just Say Roe (Just Say Yes Vol. 7) (1994) – "It's Not Unusual"
  • With Honors [Soundtrack] (1994) – "It's Not Unusual"
  • UMPF (1995) – "Now They'll Sleep"
  • Mallrats [Soundtrack] (1995) – "Broken"
  • Sharks Patrol These Waters (1995) – "White Belly"
  • This Is Fort Apache (1995) – "Star"
  • Tank Girl [Soundtrack] (1995) – "Thief"
  • Safe and Sound: A Benefit In Response To The Brookline Clinic Violence (1996) – "Think About Your Troubles"
  • A Bunch O' Hits: The Best Rock of the 90's, Vol. 1 (1996) – "Feed The Tree"
  • In Defense of Animals, Volume 2 (1996) – "Spaceman"
  • Twister [Soundtrack] (1996) – "Broken"
  • The Rolling Stone Women in Rock Collection (1998) – "Feed The Tree"
  • Intimate Portrait: Women in Rock (1999) – "Feed The Tree"
  • Out of Bounds: Journey Through Modern Rock (1999) – "Gepetto"
  • Double Shot: Pop Alternative (2000) – "Feed The Tree"

הערות שוליים

  1. ^ Britton, Luke Morgan (9 בפברואר 2016). "Belly announce reunion 20 years after '90s split". NME. נבדק ב-9 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה); כתב נטוי או מודגש אסור ב: |publisher= (עזרה)
  2. ^ "BELLY NEWS: Feb. 28th, 2016 - BELLY". Bellyofficial.com. 28 בפברואר 2016. נבדק ב-28 בפברואר 2016. Gail working out bass for a new tune... {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Spanos, Brittany (8 בפברואר 2016). "Belly to Reunite for Summer Tour, Release New Music". Rolling Stone. נבדק ב-9 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה); כתב נטוי או מודגש אסור ב: |publisher= (עזרה)
  4. ^ "Belly". 4AD. אורכב מ-המקור ב-2006-02-09. נבדק ב-14 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Belly Biography". נבדק ב-26 אוק' 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Belly – RS 706 (April 20, 1995)". Rolling Stone. נבדק ב-2007-03-04.
  7. ^ Stubbs, Dan (בדצמבר 2007). "Where Are They Now? – Belly". Q Magazine: 35. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ "Belly Official Website". 8 בפברואר 2016. נבדק ב-9 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Minsker, Evan (8 בפברואר 2016). "Belly Reunite, Will Release New Music and Tour". Pitchfork Media. נבדק ב-9 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Belly Discography at Discogs". Discogs.com. נבדק ב-2012-02-19.
  11. ^ "( Belly > Charts & Awards > Billboard Singles )". allmusic. נבדק ב-2016-07-10.
  12. ^ "Belly Official Chart History". Official Charts Company. נבדק ב-2016-07-10.
  13. ^ Strong, Martin C. (2000). The Great Rock Discography (5th ed.). Edinburgh: Mojo Books. pp. 73–74. ISBN 1-84195-017-3.