א' בכסלו – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 28: שורה 28:
* [[ה'שי"ט]] – רבי [[שלום שכנא מלובלין]], רבה של [[לובלין]] ורבם של [[המהרש"ל]] ו[[הרמ"א]]
* [[ה'שי"ט]] – רבי [[שלום שכנא מלובלין]], רבה של [[לובלין]] ורבם של [[המהרש"ל]] ו[[הרמ"א]]
* [[ה'תס"ד]] – הרב יוסף שמואל מ[[קראקא]], ממחברי [[מסורת הש"ס]] על [[תלמוד בבלי]]
* [[ה'תס"ד]] – הרב יוסף שמואל מ[[קראקא]], ממחברי [[מסורת הש"ס]] על [[תלמוד בבלי]]
* [[ה'תרנ"ג]] – הרב [[חיים נתן דמביצר]], [[ראב"ד]] [[קרקוב]], ה[[היסטוריון]] של [[הקהילה היהודית בלבוב]] ומחבר הספר "כלילת יופי" (נולד ב-[[ה'תק"פ]])
* [[ה'תרנ"ג]] – הרב [[חיים נתן דמביצר]], ר[[אב"ד]] [[קרקוב]], ה[[היסטוריון]] של [[הקהילה היהודית בלבוב]] ומחבר הספר "כלילת יופי" (נולד ב-[[ה'תק"פ]])
* [[ה'תרס"א]] – הרב [[יוסף כנאפו]] מ[[מוגדור]], [[רב]] ו[[מקובל]] ב[[מרוקו]] ומחבר הספר "זך ונקי" (נולד ב-[[ה'תקפ"ד]])
* [[ה'תרס"א]] – הרב [[יוסף כנאפו]] מ[[מוגדור]], [[רב]] ו[[מקובל]] ב[[מרוקו]] ומחבר הספר "זך ונקי" (נולד ב-[[ה'תקפ"ד]])
* [[ה'תרס"ב]] – רבי [[חסידות קוסוב#רדוביץ|משה הגר]], האדמו"ר מרדוביץ, מחבר ספר "ויקח משה"
* [[ה'תרס"ב]] – רבי [[חסידות קוסוב#רדוביץ|משה הגר]], האדמו"ר מרדוביץ, מחבר ספר "ויקח משה"

גרסה מ־12:42, 26 בפברואר 2017

►► כסלו ◄◄
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

א' בכסלו הוא היום הראשון בחודש השלישי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הראשון בחודש התשיעי למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' כסלו היא פרשת ויצא, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת תולדות אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

חגים ומועדים

בספר ירמיהו, פרק ל"ד מובא שבזמן יהויקים ערכו צום בחודש התשיעי וקראו את מגילת ברוך בן נריה, ולאחריה יהויקים שרף את המגילה. יום זה נקבע ליום צום במגילת תענית. ישנן מספר גרסאות בנוסח מגילת תענית באיזה יום בחודש אירע המעשה. בחיבור 'הגה דר"ע' (רבי עובדיה הנביא) והגהות 'סוד ישרים' (ספר ירמיהו, פרק ל"ו) שהודפסו בתנ"ך אמסטרדם תנ"ט, מהדורת "אגודת שמואל", מובא שיום זה היה ביום א' בכסלו, ומוסבר שיום זה היה כבר בזמנם יום צום[1], כיוון שהוא ארבעים יום לאחר הושענא רבה[2], ומי שלא עשה תשובה עד אז, מחכים לו עד יום זה שיחזור בתשובה, כנגד ארבעים יום של קבלת התורה. החתם סופר בדרשותיו (חלק ב') מסביר שארבעים יום אלו הם כמו שמחכים ארבעים יום מראש חודש אלול עד יום כיפור שהוא כנגד חודש השביעי (שאפשר ללדת בו) ואם לא עשה תשובה מחכים לחודש התשיעי. החתם סופר מציין, שלפי זה יש לעשות חג בד' בכסלו שהוא כנגד חג הסוכות החל ארבעה ימים לאחר יום כיפור. החתם סופר מפרש בזה גם פסוק בספר זכריה, פרק ד', בו הוא מוצא רמז לצום זה.

מנהג דומה למנהג זה, הוא חג הסיגד.

אירועים היסטוריים

חוף נתניה
צ'רצ'יל, רוזוולט וסטלין במהלך ועידת טהרן


נולדו

נפטרו


הערות שוליים

  1. ^ ולא כמבואר בראשונים שהיה זה צום לקראת קריאת מגילת התוכחה של ברוך בן נריה.
  2. ^ במקור נאמר יום כיפור, אך החתם סופר כותב שזו טעות דפוס.