הבדלים בין גרסאות בדף "סטגפלציה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 23 בתים ,  לפני 3 שנים
מ
בוט החלפות: \1מסים, {{ס:\1|
מ (בוט החלפות: \1מסים, {{ס:\1|)
ב[[כלכלה]], '''סְטַגְפְלַצְיָה''' (מאנגלית: '''stagflation''') היא מצב בו שיעור ה[[אינפלציה]] גבוה, ה[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית]] מאטה ושיעור ה[[אבטלה]] נשאר גבוה. הסטגפלציה מעלה דילמה בפני קובעי המדיניות הכלכלית, מאחר שפעולות שנועדו לרסן את האינפלציה עלולות להחמיר את המיתון הכלכלי ולהפך. המונח נטבע על ידי איאן מקלאוד (Iain Macleod), ששילב בין המילים סטגנציה ואינפלציה בנאום ב{{ה[[הפרלמנט הבריטי|פרלמנט הבריטי}}]] ב-1965.
 
הקונספט ראוי לציון מאחר שעל פי [[כלכלה קיינסיאנית|התפיסה הקיינסיאנית]] לפיה נהגו לחשוב בין סוף מלחמת העולם השנייה לשנות השבעים המאוחרות, אינפלציה ו[[מיתון]] סותרים זה את זה, כפי שהיחסים ביניהם מתוארים ב[[עקומת פיליפס]]. בנוסף חשוב לדעת מהי סטגפלציה מאחר שהוכח כי מאוד קשה, ויקר מאוד מבחינת גירעונות תקציביים, לצאת ממנה.
קיינס פירט את מערכת היחסים בין החובות של גרמניה לאינפלציה שלה:
 
"בגרמניה ההוצאה הכוללת של האימפריה, האומות הפדרליות והקומונות ב-1919–1920 מוערך כ25 מיליארד מארקים, כשלא יותר מ10 מיליארד מגובים על ידי מיסיםמסים קודמים קיימים. כל זה לא כולל הכסף של הפיצויים. ברוסיה, פולין, הונגריה, ואוסטריה תקציב שכזה לא יכול להתקיים כלל."
"כך האיום האינפלציוני שתואר לעיל אינו רק תוצר של מלחמה, ששלום מתחיל לרפא. זה תופעה מתמשכת שסופה עוד לא נראה באופק".
 

תפריט ניווט