מורייבת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|
שורה 11: שורה 11:
האתר ממוקם באזור מצומצם בתוך [[הסהר הפורה]] העשיר ב[[צמח בר|צמחי בר]] אכילים כגון: [[שיפון (דגן)|שיפון]], [[אפונה]], [[חיטת אינקורן]], [[חיטת אמר]], בקיה, [[עדשים]] ו[[חומוס]]{{הערה|1=S. Lev-Yadun et al., [http://www.sciencemag.org/cgi/content/full/288/5471/1602?ijkey=0deecbca8a0313bec6367721f6033727ab50cc0f&keytype2=tf_ipsecsha Enhanced: The Cradle of Agriculture], '''Science Magazine''' 288, 2000.}}. רוב הזנים האלו נמצאו במורייבת. השוואת עובי זרעי החיטה בין שכבה לשכבה מעידה על מגמת גדילה לאורך הזמן{{הערה|Andie Byrnes, '''The Epiplaeolitic cultures''': Abu Hureyra and Mureybet.}}. ניתן לראות בכך עדות לטיפוח וגידול של הזן המסוים, אולם עד כה לא הוצגה טענה בעד [[ביות]] הצמחים. [[שור הבר ]] כנראה נצוד באזור זה בתקופות המוקדמות, ובתקופה המאוחרת בויתו ה[[כבש]], ה[[עז הבר|עז]], ה[[חזיר]] וה[[פרה|שור]].
האתר ממוקם באזור מצומצם בתוך [[הסהר הפורה]] העשיר ב[[צמח בר|צמחי בר]] אכילים כגון: [[שיפון (דגן)|שיפון]], [[אפונה]], [[חיטת אינקורן]], [[חיטת אמר]], בקיה, [[עדשים]] ו[[חומוס]]{{הערה|1=S. Lev-Yadun et al., [http://www.sciencemag.org/cgi/content/full/288/5471/1602?ijkey=0deecbca8a0313bec6367721f6033727ab50cc0f&keytype2=tf_ipsecsha Enhanced: The Cradle of Agriculture], '''Science Magazine''' 288, 2000.}}. רוב הזנים האלו נמצאו במורייבת. השוואת עובי זרעי החיטה בין שכבה לשכבה מעידה על מגמת גדילה לאורך הזמן{{הערה|Andie Byrnes, '''The Epiplaeolitic cultures''': Abu Hureyra and Mureybet.}}. ניתן לראות בכך עדות לטיפוח וגידול של הזן המסוים, אולם עד כה לא הוצגה טענה בעד [[ביות]] הצמחים. [[שור הבר ]] כנראה נצוד באזור זה בתקופות המוקדמות, ובתקופה המאוחרת בויתו ה[[כבש]], ה[[עז הבר|עז]], ה[[חזיר]] וה[[פרה|שור]].


ממצאים אחרים מהאתר כוללים [[כד|כדי]] אבן, ריהוט וסיכות [[נחושת]]. פסלוני [[אלת פריון|אלות פריון]] נמצאו גם כן, וכיום הם מוצגים ב{{ה|מוזיאון הלאומי של דמשק}}. בנוסף לכל אלו, נתגלו באתר אותות חימר קטנים. כלים אלו שימשו, לדעת החוקרים{{הערה|John Alan Halloran, [http://www.sumerian.org/tokens.htm Symbolic Counting Tokens from the Early Near East], 1996.}}, כאמצעי תקשורת עתיק אשר קדם ל[[כתב]]. השימוש בסימנים אלו אינו ייחודי למורייבת ואף היה שכיח באזור רחב בשעתו. לכל אות חימר צורה ייחודית, ואליה מתלווה משמעות בלעדית. יושבי מורייבת אפוא תקשרו אחד עם רעהו בעזרת כלים אלו.
ממצאים אחרים מהאתר כוללים [[כד|כדי]] אבן, ריהוט וסיכות [[נחושת]]. פסלוני [[אלת פריון|אלות פריון]] נמצאו גם כן, וכיום הם מוצגים ב[[המוזיאון הלאומי של דמשק|מוזיאון הלאומי של דמשק]]. בנוסף לכל אלו, נתגלו באתר אותות חימר קטנים. כלים אלו שימשו, לדעת החוקרים{{הערה|John Alan Halloran, [http://www.sumerian.org/tokens.htm Symbolic Counting Tokens from the Early Near East], 1996.}}, כאמצעי תקשורת עתיק אשר קדם ל[[כתב]]. השימוש בסימנים אלו אינו ייחודי למורייבת ואף היה שכיח באזור רחב בשעתו. לכל אות חימר צורה ייחודית, ואליה מתלווה משמעות בלעדית. יושבי מורייבת אפוא תקשרו אחד עם רעהו בעזרת כלים אלו.


לאחר הקמת [[סכר טבקה]], האזור הוצף והאתר נמצא מתחת למי [[אגם אסד]].
לאחר הקמת [[סכר טבקה]], האזור הוצף והאתר נמצא מתחת למי [[אגם אסד]].

גרסה מ־10:21, 2 במרץ 2017

מוּרֵייְבֶּת הוא אתר ארכאולוגי בקרבת נהר הפרת בסוריה, ובסמוך לתל אבו הוריירה, מיישובי הקבע הראשונים בהם התפתחה החקלאות.

האתר נסקר לראשונה בשנת 1964. עונת החפירות הראשונה באתר התרחשה בשנת 1971 בראשות הארכאולוג הצרפתי ז'אק קוון (Jacques Cauvin). קוון הוחלף בשנת 1993 על ידי דניאל סטרודור. ביישוב נתגלו ארבעה שלבים עיקריים: השלב הנאטופי (10,600 - 9,600 לפנה"ס) שמקביל לתקופה הנאטופית המאוחרת, השלב החיָאמי (10,000 – 9,500 לפנה"ס) שמשתרע ברובו על השלב הנאטופי, השלב המורייבתי (9,500 – 8,800 לפנה"ס)[1] והשלב הנאוליתי הקדם־קרמי אשר נמשך לתוך האלף ה־8 לפנה"ס.

מהמכלול הצורני באתר עולים טיפוס החודים חיאם, חלוואן, ירדן, ביבלוס ועמוּק. צורת הבתים המקובלת בכפר הייתה מעגלית, אולם לקראת תום התקופה הנאוליתית הקדם־קרמית א' חל מעבר לצורת בתים ריבועית[1]. הבתים נבנו מלבני גיר וטיט. בתחילת התקופה המורייבתית הוקם "מבנה משותף" מעגלי אשר שימש לראשונה לאחסון דגנים, ואולי למטרות טקסיות. המבנה שמר על צורתו המעגלית גם כאשר סגנון הבניה הפך ריבועי. באותה התקופה, אומנם, המבנה החל לתפקד כמוקד דתי מובהק.

האתר ממוקם באזור מצומצם בתוך הסהר הפורה העשיר בצמחי בר אכילים כגון: שיפון, אפונה, חיטת אינקורן, חיטת אמר, בקיה, עדשים וחומוס[2]. רוב הזנים האלו נמצאו במורייבת. השוואת עובי זרעי החיטה בין שכבה לשכבה מעידה על מגמת גדילה לאורך הזמן[3]. ניתן לראות בכך עדות לטיפוח וגידול של הזן המסוים, אולם עד כה לא הוצגה טענה בעד ביות הצמחים. שור הבר כנראה נצוד באזור זה בתקופות המוקדמות, ובתקופה המאוחרת בויתו הכבש, העז, החזיר והשור.

ממצאים אחרים מהאתר כוללים כדי אבן, ריהוט וסיכות נחושת. פסלוני אלות פריון נמצאו גם כן, וכיום הם מוצגים במוזיאון הלאומי של דמשק. בנוסף לכל אלו, נתגלו באתר אותות חימר קטנים. כלים אלו שימשו, לדעת החוקרים[4], כאמצעי תקשורת עתיק אשר קדם לכתב. השימוש בסימנים אלו אינו ייחודי למורייבת ואף היה שכיח באזור רחב בשעתו. לכל אות חימר צורה ייחודית, ואליה מתלווה משמעות בלעדית. יושבי מורייבת אפוא תקשרו אחד עם רעהו בעזרת כלים אלו.

לאחר הקמת סכר טבקה, האזור הוצף והאתר נמצא מתחת למי אגם אסד.

קישורים חיצוניים

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב
פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

  • Torry Skurski (Minnesota State University), Mureybet, 2001.
  • Les Mureybetiens (בצרפתית)

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 O. Aurenche et al., Proto-Neolithic and Neolithic Cultures in the Middle East — The birth of Agriculture, Livestock Raising, and Ceramics: A calibrated 14C Chronology 12,500–5500 cal BC, Radiocarbon 43:3, 1191– 1202, 2001.
  2. ^ S. Lev-Yadun et al., Enhanced: The Cradle of Agriculture, Science Magazine 288, 2000.
  3. ^ Andie Byrnes, The Epiplaeolitic cultures: Abu Hureyra and Mureybet.
  4. ^ John Alan Halloran, Symbolic Counting Tokens from the Early Near East, 1996.