השערת גאיה – הבדלי גרסאות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
Force de Mots (שיחה | תרומות) ויקישיתוף בשורה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
{{הערה|1=[http://www.nature.com/nature/journal/v207/n4997/abs/207568a0.html;jsessionid=DF3E2749E86EC6E878FBBA3FE815E08D Lovelock, J.E. (1965). "A physical basis for life detection experiments". Nature 207 (7): 568-570.] }} |
{{הערה|1=[http://www.nature.com/nature/journal/v207/n4997/abs/207568a0.html;jsessionid=DF3E2749E86EC6E878FBBA3FE815E08D Lovelock, J.E. (1965). "A physical basis for life detection experiments". Nature 207 (7): 568-570.] }} |
||
תורה זו עולה בקנה אחד עם תפיסת היוונים הקדמונים הרואים את הארץ כשלמות חיה. המדע המקובל מתאר את כדור הארץ כגוש סלע ש[[צמח |
תורה זו עולה בקנה אחד עם תפיסת היוונים הקדמונים הרואים את הארץ כשלמות חיה. המדע המקובל מתאר את כדור הארץ כגוש סלע ש[[צמח]]ים ו[[בעלי חיים]] קיימים עליו באקראי. תאוריית גאיה של לאבלוק רואה את העולם בצורה שונה לחלוטין, כמעגל אדיר של חיים, מליבתו ועד לשולי ה[[אטמוספירה]] שלו. |
||
==ביקורת על התאוריה== |
==ביקורת על התאוריה== |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
בספרו 'פרא' שכתב גבי ניצן, הדמות הראשית קוראת לכדור הארץ בשם גאה. |
בספרו 'פרא' שכתב גבי ניצן, הדמות הראשית קוראת לכדור הארץ בשם גאה. |
||
==קישורים חיצוניים == |
|||
{{ויקישיתוף בשורה}} |
|||
== הערות שוליים == |
== הערות שוליים == |
||
גרסה מ־17:03, 3 במרץ 2017
תבנית:שכתוב תאוריית גאיה היא השערה המניחה כי כדור הארץ הוא סופר אורגניזם המסוגל לשמור על הסביבה במצב המיטבי שלה, ומסוגל לערוך בה תיקונים כדי להביאה למצב זה. על-אורגניזם זה הוא גאיה - "אמא אדמה" (כשם אלת האדמה במיתולוגיה היוונית). לפי תאוריה זו, פגיעה באיבר אחד של המערכת האקולוגית, מסכנת את המכלול האורגניזמי כולו, ולכן פגיעה בזן נכחד כלשהו או במחצב כלשהו של כדור הארץ, פוגע בכל מרקם החיים האקולוגי מערער ומסכן את עצם קיומו של כדור הארץ בכללותו.
נושא חיותה של הארץ פותח בשנות ה-60 של המאה ה-20 בידי הכימאי והמדען הבריטי ד"ר ג'יימס לאבלוק בספרו The Ages of Gaia, על יסוד חידושים בגאולוגיה, בגאוכימיה, בביולוגיה אבולוציונית ובתורת האקלים וכתוצר של מחקריו עבור נאס"א בנושא חיפוש חיים על המאדים.[1] [2]
תורה זו עולה בקנה אחד עם תפיסת היוונים הקדמונים הרואים את הארץ כשלמות חיה. המדע המקובל מתאר את כדור הארץ כגוש סלע שצמחים ובעלי חיים קיימים עליו באקראי. תאוריית גאיה של לאבלוק רואה את העולם בצורה שונה לחלוטין, כמעגל אדיר של חיים, מליבתו ועד לשולי האטמוספירה שלו.
ביקורת על התאוריה
הגאולוגים, הביולוגים, ומדעני האטמוספירה מקבלים את השאלה כיצד אורגניזמים משפיעים על סביבתם הקרובה, משנים אותה ולפעמים אף מווסתים אותה, וכן את הדיון על השפעתם המצטברת על אקלים העולם כשאלה מחקרית תקפה. אולם תאוריית גאיה בכללותה שנויה במחלוקת ויש הסבורים כי אינה אלא תאוריה פסבדו-מדעית.
ביקורת נוספת נמתחת על ידי מדעני איכות סביבה הטוענים כי תאוריה זו פוטרת את המזהמים מאחריותם, היות שכדור-הארץ, כאורגניזם, מרפא ומתקן בעצמו את הנזקים שגורמים להם המזהמים.
תנועת גאיה
העובדה כי ההשערה נתונה במחלוקת אינה מונעת מתנועות שונות של שוחרי איכות הסביבה מלאמץ את התאוריה, ולחלק מהם אף להתאגד בקבוצות אקולוגיות שונות הקרויות תנועת גאיה. לטענתם, הפגיעה שבני האדם פוגעים בכדור הארץ משולה לפגיעה באורגניזם חי.
אזכורים בתרבות
בספריו של אייזיק אסימוב, קיים כוכב לכת בשם גאיה, המקיים את השערת גאיה.
בספרו 'פרא' שכתב גבי ניצן, הדמות הראשית קוראת לכדור הארץ בשם גאה.
