תנועה ציבורית

תנועה ציבורית היא גוף מחקר פרפורמטיבי הלומד ומייצר פעולות במרחב הציבורי. התנועה נוסדה בדצמבר 2006 על ידי דנה יהלומי ועומר קריגר, ומאז פרישתו ב 2011 דנה יהלומי מובילה את הקבוצה לבדה. הקבוצה פועלת בודקת צורות של סדר חברתי, כוריאוגרפיות של ציבור וטקסים פומביים וסמויים. תנועה ציבורית מתעניינת באפשרויות הפוליטיות והאסתטיות הטמונות בקבוצת אנשים שפועלת יחד. הפעולות שלהם מאפשרות אופוזיציה חתרנית הפועלת לא פעם מתוך הממסד עצמו. הקבוצה מזוהה עם שפה אסתטית ברורה ומוקפדת – מדים לבנים בוהקים, שיער אסוף בקפידה לנשים ודגל רשמי.

עבודותיהם הוצגו במוזיאון תל אביב, מוזיאון הגוגנהיים בניו יורק, הניו מוזיאום בניו יורק, פסטיבל פרפורמה, גלרית זכטה בוורשה, מוזיאון ואן אבה בהולנד. בשנת 2015 פורסם ספר של הקבוצה במסגרת סדרת "פתרונות" של הוצאת סטיינברג.

ייסוד התנועה

תנועה ציבורית הוקמה ב 2006 על ידי דנה יהלומי, רקדנית וכוריאוגרפית, ועומר קריגר, שדרן לשעבר בגל"צ, אוצר ואחראי התוכן של הפסטיבל הירושלמי "מתחת להר", שביקשו ליצור מסגרת שתהווה מעבדה מחקרית משותפת, במה לדיאלוג יצירתי בין חברים קבועים. השניים עבדו ביחד עד לפרישתו של עומר ב 2011.

מאפיינים חזותיים

הקבוצה מונה גברים ונשים, ומזוהה עם שפה אסתטית ברורה ומוקפדת – לרוב מדים לבנים בוהקים, שיער אסוף בקפידה לנשים, חליפות, זרי פרחים וכתובות אש. העבודות שלהן מאופיינות במעבר חד בין טקסיות מוקפדת לריקוד פרוע. דנה יהלומי: "הטקס מאוד מסודר לכאורה, מדובר בסוג של שפה, אבל גם ככזו היא מכילה את הפירוק, את הארוטיקה, האקסטזה המינית והפיסית, הבין-אישית. כך שהמעברים הם די טבעיים. זה נמצא בזעיר אנפין בעבודה הקבוצתית המשותפת, בקרבה בין חברי התנועה, וזה פורץ בריקוד. הרקדנים מעולים, יפים וסקסיים ויש ביניהם קרבה גופנית. כיף להסתכל עליהם, את רוצה להיות חלק מהם, את רוצה לרקוד אתם. כשמגיע הרגע של המסיבה את מוצאת עצמך בוהה בהם. אנשים רוצים להיות חלק מהדבר הזה, יש בזה משהו מאוד חזק". 

פעולות בולטות

• "תאונה" (2006) הפעולה הראשונה של תנועה ציבורית התקיימה ב 29.12.2006 בצומת הרחובות שדרות בן ציון ומלצ'ט בתל אביב, וערכה כדקה. הפעולה כללה 12 משתתפים הורכבה משתי תאונות דרכים סימטריות וסימולטניות, ודימו בכוריאוגרפיה מתוזמנת היטב, תאונת דרכים.
• "עמדות" היא כוריאוגרפיה להפגנה בהשתתפות הציבור, הנוצרות באמצעות סדרה של פעולות פיזיות ויצירה של שתי קבוצות יריבות המגלמות בגופן דרישות, העדפות ושאיפות. שני סוכני תנועה ציבורית משמעים קריאות ברמקול בשני צידי החלל, הציבור נדרש לנקוד עמדה ולבחור בין האלטרטנטיבות – סוציאליזם/ קפיטליזם, גברים/ נשים ועוד. פעולה המשמשת להפגנה של קונפליקטים ומתחים הרלוונטיים לזמן, למקום ולמוסד בהם הפעולה מבוצעת. הפעולה מאפשר לציבור להתחלק ביחס לערכים אוניברסליים ועל-זמניים. במהלך הפעולה. זוהי הפעולה הראשונה של תנועה ציבורית שיכולה להתקיים ללא נוכחות חבריה, ושהזכויות להפעלתה יכולות להנתן למוסד אחד בכל מדינה בעולם.  העבודה נמכרה למוזיאון ואן אבה. http://www.publicmovement.org/he/old/positions/

• "פיגוע" (2008) - מפגן כח חגיגי המשלב תרגיל הערכות לשעת חירום, אירוע רב-נפגעים, ותרחישי אסון שונים. האירוע התקיים בשיתוף עם פרפורמרים-מומחים מכוחות הביטחון וההצלה ועם מתנדבים מקומיים. בזירת האירוע הופגנו פעולות חילוץ והצלה בשילוב כלי רכב, ציוד מכני-הנדסי ואביזרי רפואה דחופה. במהלך התרגיל הופעלו כלי תקשורת, הורגשה פעילות ערה של כוחות ונשמעו קולות נפץ. הוצג בעכו וביפו
• "אוסף לאומי" תערוכת היחיד של תנועה ציבורית במוזיאון תל אביב ערכה 6 שבועות והתבססה כולה על פרפורמנס. התערוכה נעה בחלליו השונים של המוזיאון, גם כאלו הסגורים בדרך כלל לקהל כמו המחסנים. התערוכה בחנה את תפקידו המכריע של המוזיאון בהגדרתה של זהות לאומית ותרבותית, ואת התלות ההדוקה בין מוסד המוזיאון למוסד המדינה ומושג הלאום, ועומדת על כוחו של המוזיאון בתהליך היווצרותן של קהילה, חברה ומדינה.
• Salon: Birthrite palestine סדרת סלונים שהתנועה יזמה בnew musuem  במסגרת התערוכה The Ungovernables סלון אימץ מודל של שיח פרפורמטיבי, ונסובה סביב השאלה האם צריך להיות Birthright Palestine
• "משמר כבוד" (2013) – תנועה ציבורית יצרה כוריאוגרפיה חדשה להחלפת משמרות הכבוד, המייצרים כוריאוגרפיות ייחודיות של חילופי משמרות בהיכל הזכרון לצ'אן קאיי שק, שהוביל את טייואן לעצמאות ב 1949. טייוואן אינה מוכרת כמדינה על ידי האו"ם, ו"משמר כבוד" מבקשת לחגוג את מצבה של טיוואן  כמדינה ללא לאום.
• "כוריאגרפיות של כח" תהלוכה בהשתתפות הציבור שנעה בין הגלריות של אוסף מוזיאון הגוגנהיים בניו ירק. לאורך התהלוכה יצרה התנועה טקסים, מפגשים גופניים, נאומים קצרים ועוד. התערוכה הציגה רגעים מההיסטוריה של הגוגנהיים אשר חושפים את המנגנון הפוליטי החבוי של האוסף. מתוך הנראטיב הזה, ציורי האוסף מופעלים כשליחים, סוכנים ודיפלומטים, באופן שבו תנועתיהם מעידות על תפקידו הציבורי של המוזיאון ועל יחסי הכוחות שמשפיעים ומעצבים את בנייתו של אוסף.
• תדרוך הוא פרפורמנס אחד-על-אחד – סדרת מפגשים פרטיים החושפים קונפליקטים נסתרים שאי אפשר להציגם כחלק מהתערוכה. המשתתפים, מעצם חשיפתם למידע, הופכים בעצמם למעין סוכנים של המידה ושל תנועה ציבורית
• תדרוך 1 סב סביב שאלות של כוח ובריתות בעולם האמנות, סביב העבודה על הפרויקט Birthright Palestine ובוצע כחלק מהטריאנלה של הניו מיוזאום 2012, baltic circle festival, פסטיבל מתחת להר כחלק מעונת התרבות בירושלים, ועוד.
• תדרוך 2 פורש רשת מורכבת של קשרים ושיחות שהיו חלק מהמחקר של תנועה ציבורית אודות אמנות מודרנית שנעשתה בפלסטין לפני 1948. תדרוך 2 בוצע כחלק מהתערוכה "אוסף לאומי" במוזיאון תל אביב ובמוזיאון הגוגנהיים בניו יורק