שמואל שטראשון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 29: שורה 29:
==ספריו==
==ספריו==
* הגהות וחידושים על ה[[תלמוד בבלי]], [[מגנום אופוס|חיבורו הגדול]] על כל [[מסכת]]ות ה[[משנה]] ו[[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]]. החיבור נדפס בסוף כרכי התלמוד שנדפסו על ידי [[דפוס ראם]] בווילנה (הנקרא מהדורת [[ש"ס וילנא]]) ,שהיה שייך לנכדיו (האלמנה דבורה ראם הייתה בת בתו צענא איטא הרכבי).
* הגהות וחידושים על ה[[תלמוד בבלי]], [[מגנום אופוס|חיבורו הגדול]] על כל [[מסכת]]ות ה[[משנה]] ו[[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]]. החיבור נדפס בסוף כרכי התלמוד שנדפסו על ידי [[דפוס ראם]] בווילנה (הנקרא מהדורת [[ש"ס וילנא]]) ,שהיה שייך לנכדיו (האלמנה דבורה ראם הייתה בת בתו צענא איטא הרכבי).
ככל הנראה זהו החיבור היחידי בעולם שנדפס על כל מסכתות הש"ס (כולל המשניות) ללא יוצא מן הכלל.
ככל הנראה זהו החיבור היחידי בעולם, בשעתו, שנדפס על כל מסכתות הש"ס (כולל המשניות) ללא יוצא מן הכלל. בדורנו הצטיין בכך גם ה[[חידושים וביאורים]].
* '''מקורי הרמב"ם''' ("אשר מהם שאב מורנו ... והערות וחדושים על נושאי כליו"); נערך על ידי [[משה שמעון אנטוקולסקי|משה שמעון בן ברוך ראובן הכהן]] (בצרוף כמה הערות, חידושים ומקורות מאת העורך), וילנה: אברהם בן יצחק ושלום יוסף דווארזעץ, תר"ל.
* '''מקורי הרמב"ם''' ("אשר מהם שאב מורנו ... והערות וחדושים על נושאי כליו"); נערך על ידי [[משה שמעון אנטוקולסקי|משה שמעון בן ברוך ראובן הכהן]] (בצרוף כמה הערות, חידושים ומקורות מאת העורך), וילנה: אברהם בן יצחק ושלום יוסף דווארזעץ, תר"ל.
* חידושי [[שולחן ערוך]], ירושלים, תשט"ז.
* חידושי [[שולחן ערוך]], ירושלים, תשט"ז.

גרסה מ־02:00, 9 במרץ 2017

תבנית:רב רבי שמואל שְׂטְרָאשׁוּן (הרש"ש; י"ח בחשון ה'תקנ"ד, אוקטובר 1794 - י"א באדר ב' ה'תרל"ב,[1] 21 במרץ 1872) היה רב ליטאי, תלמיד חכם ומחברם של כמה ספרי פרשנות ידועים. נודע בעיקר בזכות הגהותיו על הש"ס.

ביוגרפיה

נולד בזאסקביץ לר' יוסף. היה תלמידו של רבי אברהם דנציג. נשא את בתו של הגביר ר' דוד שטראשון, ואימץ את שם משפחתו. עם פלישת נפוליאון לרוסיה, עקר עם חותנו לעיר וילנה, שם יסד חותנו קלויז (בית מדרש). היה עסקן ומעורב בענייני הציבור, וניהל קופת גמ"ח גדולה. אשתו שרה ואחיה ניהלו עסק, והוא ישב על לימודיו וכתב את חיבוריו.

בנו הוא הרב מתתיהו שטראשון, מייסד "ספריית שטראשון".

ספריו

ככל הנראה זהו החיבור היחידי בעולם, בשעתו, שנדפס על כל מסכתות הש"ס (כולל המשניות) ללא יוצא מן הכלל. בדורנו הצטיין בכך גם החידושים וביאורים.

כמו כן הרבה דברים בשמו הובאו ב"קונטרס אחרון" לספרים שאגת אריה וטורי אבן (חובר על ידי הרב משה אריה בן יהושע), הרש"ש עצמו מצטט פעמים רבות בהגהותיו לש"ס דברים שנכתבו שם בשמו.

הערכה וביקורת

מבין שאר חיבוריו, הגהותיו על הש"ס התקבלו באהדה רבה ועם השנים צברו פופולריות בקרב בני הישיבות, וכיום דבריו נחשבים לפרשנות יסוד בהבנת דברי הש"ס, ונכללת ברוב הדפסות הש"ס. עם זאת, היו בקרב הציבור החרדי (בעיקר מקהילות החסידים) כאלו שהסתייגו, או אף בכלל נמנעו ללמוד את דבריו, מחמת גישתו הנראית פחות שמרנית ומסורתית מהמקובל בסביבה החרדית כיום ובסביבה האורתודוקסית של אז. דוגמה בולטת לכך הם דבריו בהגהותיו על מסכת בבא מציעא[2]: "מכאן סתירה קצת לבעלי דעת הגלגול".[3] כמו כן ציטט בהגהותיו[4] מדברי "האשכנזי" - משה מנדלסון בתרגומו על התורה, למרות הביקורת החריפה על האחרון בחוגים רחבים ביהדות החרדית. כן גם ציטט מדברי נפתלי הרץ וייזל,[5] שגם הוא הוקע בשעתו על ידי רבנים רבים.

לקריאה נוספת

  • יונה פרנקל, מדרש ואגדה, האוניברסיטה הפתוחה, כרך 3, עמ' 923–926.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יעקב סלה, רוסיא: ווילנא י"ב אדר שני תרל"ב (ידיעה על פטירתו), הלבנון, 27 במרץ 1872.
  2. ^ קז, א.
  3. ^ ראה לדוגמה הרב ישראל קראקויער, רבינו משה אמת ותורתו אמת והם בדאים, קובץ גינת ורדים, עמוד צ, הערה א.
  4. ^ בבא קמא, נח, א. וציין לכך גם בערכין כה, ב.
  5. ^ ראו בהגהותיו על הש"ס יומא ג, ב; כג, ב; נגעים י, ח; מקורי הרמב"ם אבל ב, ז.