שוש אביגל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־15:23, 10 במרץ 2017

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

ד"ר שוש אביגל (1946 - 7 בפברואר 2003) הייתה מבקרת תיאטרון ישראלית.

קורות חייה

נולדה בשנת 1946 בשם רוזה ללוסיה וד"ר ברוך מילך, ניצולי השואה מפולין, בגרמניה. אביה היה גינקולוג, וניהל בזמן מלחמת העולם השנייה תחת שם בדוי את בית החולים בעיר אופולה. הוא איבד את רעייתו הראשונה ובנו הקטן בשואה, נישא בשנית ובני הזוג הגיעו כעקורים לגרמניה. עלתה עם הוריה בגיל רך לישראל והמשפחה השתקעה בחיפה, שם גם נולדה אחותה אלה. היא למדה בבית הספר הריאלי. בצה"ל שירתה ככתבת ב"במחנה" וגלי צה"ל. אביגל קיבלה תואר דוקטור בתיאטרון מהסורבון, פריז. הגישה את התוכנית "שמונה וחצי" ששודרה בטלוויזיה הישראלית בראשית שנות השבעים והייתה מבקרת התיאטרון הראשונה של הטלוויזיה. היא כתבה ביקורות תיאטרון בעיתונים "דבר", "כותרת ראשית" "חדשות", גלי צה"ל והייתה מנהלת פורום התיאטרון של ynet.

בשנים 1983-1982 שימשה כממונה על הוראת התיאטרון במשרד החינוך. בשנים 1987-1986 כיהנה כמנהלת התיאטרון לילדים ונוער. בשנים 1999-1994 הייתה היועצת החינוכית בסל תרבות, כמו כן הקימה וניהלה את האגף לאומנויות בעיריית תל אביב-יפו.

היא עיבדה למחזה את הרומן "גירושין מאוחרים" מאת א.ב. יהושע ואת הסיפור "מתבן במנהטן" מאת יצחק בשביס זינגר.

ספר אסופת מאמרים פרי עטה ועליה, "עיונים בתיאטרון", ראה אור בהוצאת אוניברסיטת תל אביב, בעריכתם של הפרופסורים גד קינר ושמעון לוי ב-2005.

היא תרגמה והוציאה לאור את יומנו של אביה, ברוך מילך, "ואולי השמים ריקים", בהוצאת ידיעות אחרונות ויד ושם. אביגל הייתה נשואה לעמוס גפן, מוציא לאור ומתרגם של מדע בדיוני ולצחי אביגל. משניהם התגרשה.

אביגל נפטרה ממחלת סרטן השד, בתום מאבק של 22 שנים עם המחלה והותירה אחריה בן, טל. אחותה הצעירה היא המלחינה אלה מילך-שריף. סרטו של במאי הקולנוע אבי נשר, "החטאים", מבוסס על יחסיהן ונפתולי משפחתן.

הסטודיו לאומנויות התיאטרון על-שם יורם לווינשטיין מקיים תחרות מלגות על-שמה.

קישורים חיצוניים

שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ynet, המאמרים והביקורות של שוש אביגל ז"ל, באתר ynet, 8 ביוני 2003
שוש אביגל, באתר של ד"ר אלה מילך-שריף
מרב יודילוביץ', נפטרה מבקרת התרבות שוש אביגל, באתר ynet, 8 בפברואר 2003
ציפי שוחט, חוקרת התרבות שוש אביגל מתה בגיל 56, באתר הארץ, 7 בפברואר 2003
נפטרה חוקרת התרבות שוש אביגל, נענע 10, 9 בפברואר 2003
ערב לזכרה של שוש אביגל, באתר "הבמה", 30 בינואר 2005
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מרדכי חיימוביץ, המסע אחרי היומן של אבא, באתר nrg‏, 26 באוקטובר 2008

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 ==קורות חייה==
+נולדה בשנת [[1946]] בשם רוזה ללוסיה וד"ר ברוך מילך, [[ניצולי השואה]] מפולין, ב[[גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה|גרמניה]].
-שוש אביגל נולדה בשנת [[1946]] ב[[גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה|גרמניה]] להוריה [[ניצולי השואה]] מפולין, שהיו [[עלייה לארץ ישראל|בדרכם לארץ ישראל]]. אביה, ד"ר ברוך מילך, היה [[גינקולוג]]. היא גדלה ב[[חיפה]] ולמדה ב[[בית הספר הריאלי]]. ב[[צה"ל]] שירתה ככתבת ב"[[במחנה]]" ו[[גלי צה"ל]]. אביגל קיבלה תואר [[דוקטור]] בתיאטרון מה[[סורבון]], [[פריז]]. הגישה את התוכנית "שמונה וחצי" ששודרה ב[[הטלוויזיה הישראלית|טלוויזיה הישראלית]] בראשית [[שנות השבעים]] והייתה מבקרת התיאטרון הראשונה של הטלוויזיה. היא כתבה ביקורות תיאטרון בעיתונים "[[דבר (עיתון)|דבר]]", "[[כותרת ראשית]]" "[[חדשות (עיתון)|חדשות]]", גלי צה"ל והייתה מנהלת פורום התיאטרון של [[ynet]].
+אביה היה [[גינקולוג]], וניהל בזמן מלחמת העולם השנייה תחת שם בדוי את בית החולים בעיר [[אופולה]]. הוא איבד את רעייתו הראשונה ובנו הקטן בשואה, נישא בשנית ובני הזוג הגיעו כעקורים לגרמניה.
+[[העלייה ההמונית|עלתה]] עם הוריה בגיל רך לישראל והמשפחה השתקעה ב[[חיפה]], שם גם נולדה אחותה [[אלה מילך-שריף|אלה]].
+היא למדה ב[[בית הספר הריאלי]]. ב[[צה"ל]] שירתה ככתבת ב"[[במחנה]]" ו[[גלי צה"ל]].
+אביגל קיבלה תואר [[דוקטור]] בתיאטרון מה[[סורבון]], [[פריז]]. הגישה את התוכנית "שמונה וחצי" ששודרה ב[[הטלוויזיה הישראלית|טלוויזיה הישראלית]] בראשית [[שנות השבעים]] והייתה מבקרת התיאטרון הראשונה של הטלוויזיה. היא כתבה ביקורות תיאטרון בעיתונים "[[דבר (עיתון)|דבר]]", "[[כותרת ראשית]]" "[[חדשות (עיתון)|חדשות]]", גלי צה"ל והייתה מנהלת פורום התיאטרון של [[ynet]].
 בשנים 1983-1982 שימשה כממונה על הוראת התיאטרון ב[[משרד החינוך]]. בשנים 1987-1986 כיהנה כמנהלת התיאטרון לילדים ונוער. בשנים 1999-1994 הייתה היועצת החינוכית ב[[סל תרבות ארצי|סל תרבות]], כמו כן הקימה וניהלה את האגף לאומנויות ב[[עיריית תל אביב-יפו]].
@@ שורה 12: / שורה 16: @@
 היא תרגמה והוציאה לאור את יומנו של אביה, ברוך מילך, "ואולי השמים ריקים", בהוצאת [[ידיעות אחרונות]] ו[[יד ושם]].
+אביגל הייתה נשואה ל[[עמוס גפן]], מוציא לאור ומתרגם של מדע בדיוני ולצחי אביגל. משניהם התגרשה.
-אביגל נפטרה ממחלת [[סרטן השד]], בתום מאבק של 22 שנים עם המחלה והותירה אחריה בן. אחותה הצעירה היא המלחינה [[אלה מילך-שריף]]. סרטו של במאי הקולנוע [[אבי נשר]], "[[החטאים]]", מבוסס על יחסיהן ונפתולי משפחתן.
+אביגל נפטרה ממחלת [[סרטן השד]], בתום מאבק של 22 שנים עם המחלה והותירה אחריה בן, טל.
+אחותה הצעירה היא המלחינה [[אלה מילך-שריף]]. סרטו של במאי הקולנוע [[אבי נשר]], "[[החטאים]]", מבוסס על יחסיהן ונפתולי משפחתן.
 [[סל"ה - הסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין|הסטודיו לאומנויות התיאטרון על-שם יורם לווינשטיין]] מקיים תחרות [[מלגה (חינוך)|מלגות]] על-שמה.
-אביגל הייתה נשואה ל[[עמוס גפן]], מוציא לאור ומתרגם של מדע בדיוני ולצחי אביגל. משניהם התגרשה.
 ==קישורים חיצוניים==