ביתר עילית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
חידדתי חידודים
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
1Or (שיחה | תרומות)
מנטרים
24,449 עריכות
מ שוחזר מעריכות של 37.142.172.123 (שיחה) לעריכה האחרונה של אלי גודין
שורה 15: שורה 15:
[[קובץ:כיכר אברהם רביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיכר על שם הרב [[אברהם רביץ]] בביתר]]
[[קובץ:כיכר אברהם רביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיכר על שם הרב [[אברהם רביץ]] בביתר]]
[[קובץ:פארק שבעת המינים ביתר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פארק שבעת המינים בעיר עם מתקני אומגה ל[[גלישה זוויתית]]]]
[[קובץ:פארק שבעת המינים ביתר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פארק שבעת המינים בעיר עם מתקני אומגה ל[[גלישה זוויתית]]]]
'''ביתר עילית''' היא [[התנחלות]] [[חרדים|חרדית]] במעמד [[עיר]] בקרבת [[הרי ירושלים]], כ-8 קילומטרים [[דרום]]-[[מערב]]ית מ[[ירושלים]], על שלוחה דרומית של [[הרי יהודה]] בסמיכות ל[[גוש עציון]]. זאת העיר החרדית הכיהטובה בארץ, והיא הוכרזה כעיר בשנת [[2001]]. בעקרון חילונים לא יכולים לגור שם אבל תושבי העיר פתוחים ומקבלים אורחים בסבר פנים יפות. העיר ממוקמת באזור בו שכנה ב[[ימי בית שני]] [[ביתר]] הקדומה, שמלאה תפקיד חשוב ב[[מרד בר-כוכבא]]. ביתר הקדומה מזוהה כיום עם חירבת אל-יהוד שבתחומי הכפר ה[[פלסטינים|פלסטיני]] [[בתיר]] הסמוך לביתר עלית.
'''ביתר עילית''' היא [[התנחלות]] [[חרדים|חרדית]] במעמד [[עיר]] בקרבת [[הרי ירושלים]], כ-8 קילומטרים [[דרום]]-[[מערב]]ית מ[[ירושלים]], על שלוחה דרומית של [[הרי יהודה]] בסמיכות ל[[גוש עציון]]. היא הוכרזה כעיר בשנת [[2001]]. העיר ממוקמת באזור בו שכנה ב[[ימי בית שני]] [[ביתר]] הקדומה, שמלאה תפקיד חשוב ב[[מרד בר-כוכבא]]. ביתר הקדומה מזוהה כיום עם חירבת אל-יהוד שבתחומי הכפר ה[[פלסטינים|פלסטיני]] [[בתיר]] הסמוך לביתר עלית.


==גאוגרפיה==
==גאוגרפיה==

גרסה מ־12:49, 12 במרץ 2017

פירוש נוסף ערך זה עוסק בעיר ביתר עילית. אם התכוונתם למשמעויות אחרות של השם "ביתר", ראו ביתר (פירושונים).
ביתר עילית
קובץ:Betar Illit COA Color.svg
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה מאיר רובינשטיין
גובה ממוצע[1] ‎703 מטר
תאריך ייסוד 1988
סוג יישוב עיר 50,000‏–99,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 67,618 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 28
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎4.9% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.10 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 14,296 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 6
תחום שיפוט[4] 4,730 דונם
    - דירוג ארצי[2] 194
31°41′47″N 35°06′52″E / 31.6964008449938°N 35.1143629534829°E / 31.6964008449938; 35.1143629534829
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5] 		1 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 246
מדד ג'יני
לשנת 2019[4] 		0.3818
    - דירוג ארצי[2] 178
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[4]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 19.3%
גילאי 5 - 9 17.3%
גילאי 10 - 14 15.4%
גילאי 15 - 19 10.8%
גילאי 20 - 29 14.3%
גילאי 30 - 44 14.3%
גילאי 45 - 59 6.7%
גילאי 60 - 64 0.8%
גילאי 65 ומעלה 1.2%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 95
–  יסודיים 51
–  על-יסודיים 47
תלמידים 21,649
 –  יסודי 16,200
 –  על-יסודי 5,449
מספר כיתות 874
ממוצע תלמידים לכיתה 25.6
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל ביתר עילית נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.betar-illit.muni.il
מבט על העיר
צידה של ביתר הסמוך ליישוב הערבי נחלין הנראה מימין
כיכר על שם הרב אברהם רביץ בביתר
פארק שבעת המינים בעיר עם מתקני אומגה לגלישה זוויתית

ביתר עילית היא התנחלות חרדית במעמד עיר בקרבת הרי ירושלים, כ-8 קילומטרים דרום-מערבית מירושלים, על שלוחה דרומית של הרי יהודה בסמיכות לגוש עציון. היא הוכרזה כעיר בשנת 2001. העיר ממוקמת באזור בו שכנה בימי בית שני ביתר הקדומה, שמלאה תפקיד חשוב במרד בר-כוכבא. ביתר הקדומה מזוהה כיום עם חירבת אל-יהוד שבתחומי הכפר הפלסטיני בתיר הסמוך לביתר עלית.

גאוגרפיה

ביתר עילית שוכנת מערבית לבית לחם ודרומית מערבית לירושלים על כביש 375. העיר שוכנת בטווח הגבהים של 620 עד 780 מטרים מעל פני הים. בינה לירושלים נמצאים הר גילה, הכפרים הפלסטיניים חוסאן ובתיר, ומדרום אליה נמצאים ישובי גוש עציון. כביש 60 והיישובים הצמודים לו, אלעזר, מגדל עוז ואפרת, מפרידים בין הגוש הפלסטיני במזרח הגובל בכפרים החיצוניים לבית לחם ולדהיישה ואל-ח'דר, ובין היישובים היהודיים במערב.

העיר גובלת באזור הררי המאופיין בחורש ים תיכוני ויערות אורנים נטועים. בחלקה המערבי של העיר נמצא עמק רחב ופורה המכונה ואדי פוכין. האזור משמש כאזור גידול לגידולי שדה וירקות הודות לשפע המים באזור.

מצפון לעיר נמצא עמק פורה נוסף "נחל ביתר" המכונה "עמק המעיינות". בעמק למעלה מ-10 מעיינות שופעים, שומרות חקלאיות ושרידי חקלאות שלחין. העמק נמצא בקרבת הכפרים חוסאן ובתיר (הכניסה לאזור אינה בטוחה ומותנית באישור צה"ל). מערבית לבית"ר עלית סמוך לצור הדסה שוכנת "שמורת סנסן". השמורה נטועה בעיקר ביערות אורנים, ומכילה גם שטחים רבים של חורש ים תיכוני.

האזור בחלקו נחשב כאזור פורה במיוחד המתאים לגידולי שלחין, כאשר בגיאיות ובערוצי הנחלים ניתן לגדל גם גידולים נוספים הודות לטיב הקרקע, בסביבות העיר פרוסים מעיינות רבים אשר חלקם שופעים במשך כול ימות השנה ומיעוטם שופעים רק בחורפים גשומים, כמה מהם מנוצלים להשקיה טבעית של השדות והכרמים בעזרת מערכות של תעלות. חלק נרחב מהערוצים הסובבים את העיר מכילים שומרות עתיקות, טרסות חקלאיות, המיועדות לגידולי שלחין. בסביבות העיר ניתן למצוא חוות חקלאיות לגידול גפנים, זיתים, ואף דובדבנים ונקטרינות הגדלים באזור היישוב ראש צורים.

העיר מורכבת משתי גבעות המכונות A (הוותיקה) ו-B (החדשה). בגבעה A ארבע שכונות: האתרוג, הדקל, ההדס והערבה. ובגבעה B שתי שכונות, הגפן והתמר. את שתי הגבעות מחברים הכבישים דרך הטוב והמטיב ("כביש פינדרוס") ודרך הרמ"ז (כביש רובינשטיין).

בעיר מספר פארקים גדולים. הבולטים בהם הם "פארק השלושה", "פארק חזון יוסף" בגבעה A ו"פארק שבעת המינים" בגבעה B.

העיר קבלה 19 שנה רצופות 5 כוכבי יופי.

בתוכנית המתאר לעיר מתוכננת בניית שכונה נוספת בגבעה C[6], והקמת אזור תעשייה לביתר עלית והסביבה בפארק התעשייה "היער האנגלי" שישתרע על שטח של כ-800 דונם בשני צדדיו של כביש 375 ויהווה בעתיד כניסה מערבית לעיר.

היסטוריה

ביתר עילית הוקמה ביוזמה פרטית של יזם בשם ג'ו (יוסף) רוזנברג, עולה מדרום אפריקה וטייס מתנדב בחיל האוויר הישראלי במלחמת העצמאות. הוא תכנן את היישוב והציג אותו לפני גורמים ממשלתיים בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20 כמרכז לתנועת בית"ר העולמית. איתר שטחי קרקע מתאימים והצליח לקבל את אישורה של ממשלת ישראל שהחליטה ב-1980 כי היישוב, שתוכנן כפרבר עירוני של ירושלים, יוקם בידי היזם[7].

רוזנברג לא הצליח לארגן את ההתיישבות במקום, קבוצה קטנה של משפחות דתיות לאומיות של בוגרי ישיבת מרכז הרב ומכון מאיר לחוזרים בתשובה עלתה לקרקע בל"ג בעומר ה'תשמ"ה (קיץ 1985) באופן סמלי, והמקום נקרא אז "הדר ביתר". ההתנחלות לא הצליחה ולא יכלה להתפתח בשל מספר המתנחלים הקטן. רוזנברג נפטר בפתאומיות ב-1987[7].

במקביל החל משרד השיכון במגעים עם יזמים שיוכלו לארגן רישום רחב היקף לרכישת דירות וליישוב מסיבי של המקום, כבר ב-1984 נוהלו מגעים עם חברת כוכב השומרון שבנתה את ההתנחלות החרדית "עמנואל" בשומרון, אך עם הסתבכותה של החברה בעמנואל ניתק עמה המשרד את המגעים[7].

בשנת 1987, בעקבות סדרת פגישות עם אגודת "משכנות ירושלים" לפתרון מצוקת הדיור של האוכלוסייה החרדית בעיר, אגודה שהוקמה כבר בראשית שנות ה-80, הוסכם כי משרד השיכון יבנה את העיר בעצמו, והיא תיועד לאוכלוסייה חרדית[7]. כדי ליישב אותה בציבור חרדי היו זקוקים לתמיכת רבנים ואדמו"רים ולשם כך הוקמה ועדת היגוי בראשות הרב חיים נחום פריימן שליווה את כל בנייתה והתפתחותה של העיר, החל בבניית הבתים ובעמידה בין החברות הקבלניות ללקוחות ועד לסלילת הכבישים והמנהרות המובילים לעיר. ועדת ההיגוי כללה נציגים שהתמנו על ידי האדמו"רים מבויאן וקרלין, סלונים וערלוי וכן נציגים מקהל עדת ירושלים המתמידים. העיר אוכלסה על ידי חרדים מירושלים ומבני ברק ועוד יישובים דתיים בישראל. כל רחובות העיר נקראים על שם אישים ביהדות החרדית, כרבנים, אדמו"רים ומחברי ספרי יהדות.

ביתר עילית היא העיר הראשונה בישראל שהוקמה עבור האוכלוסייה החרדית, היישוב נוסד ב-1988 וקיבל מעמד מוניציפלי ב-1990.

ממצאים ארכאולוגיים

העיר קרויה על שם העיר הקדומה ביתר שהייתה מעוזם האחרון של לוחמי מרד בר כוכבא. אתר העיר הקדומה נמצא היום סמוך לכפר הערבי בתיר, שלפי חלק מהחוקרים ממוקם ליד חורבות ביתר.

בסביבות העיר נמצאו ממצאים ארכאולוגיים רבים ביניהם גתות, חרסים, בורות מים, שרידי מבנים, טרסות עתיקות, נקבות חצובות, תעלות שלחין, ולמעלה מ-4 מחנות צבא רומאיים ומגדלי שמירה המתוארכים לימי מרד בר-כוכבא. בנוסף בדרום-מערב העיר התגלו כשתי מצודות המתוארכות לתקופה הישראלית. באחת מהן, המכונה "חירבת אל-עיר", השתמרו קירות עד לגובה של מטר וחצי ושערי הכניסה והיציאה. קיימת סברה כי שמו של הכפר הערבי השכן נחאלין משמר את שמו של היישוב "נחלם". הכפר חוסאן מזוהה עם היישוב המקראי חושה, שהיה גם אחד מארבעת כפרי הבת המבוצרים של העיר ביתר.

אוכלוסייה

תושבי ביתר עילית הם יהודים שומרי תורה ומצוות. היחס בין נשים לגברים הוא 961 נשים לכל 1,000 גברים. ביתר עילית היא העיר הצעירה ביותר בישראל: 64% מהתושבים הם מתחת לגיל 18.

האידאולוגיה של העיר מבוססת על הרצון להקים יישוב חרדי עצמאי, הפועל ברוח התורה, ומתנהל באורח חיים ייחודי לו. ובלשון האתר הרשמי של העירייה: "סגרגציה טריטוריאלית היא הדרך היחידה לקיום אורח חיים חרדי במובן של חתירה מתמדת אל עבר השגת האידאל הנשגב של "בכל דרכיך דעהו". רוב רובם של התושבים אינם בעלי אידאולוגיה של "התנחלות" בשטחי יהודה ושומרון, בניגוד לרוב המתיישבים באזור זה המבקשים להדגיש את בעלותו של עם ישראל על כל חלקי הארץ. בביתר עילית פועלת ועדת אכלוס, שמונתה בידי רבני העיר, אשר תפקידה לדאוג לצביונה החרדי ואופי האכלוס בעיר ולמנוע ממשפחות שאורח חייהם אינו עולה בקנה אחד עם אורח החיים החרדי בעיר, להתיישב במקום.

כ-45% מהתושבים שייכים לזרם החסידי, כ-25% מהזרם החרדי ליטאי וכ-25% מבני עדות המזרח. הקהילות הגדולות בעיר הן חסידות בויאן, חסידות קרלין, חסידות סלונים, חסידות ברסלב וחסידות חב"ד, המונות כל אחת כמה מאות משפחות. בנוסף קיימות בעיר קהילות ירושלמיות גדולות של קהל עדת ירושלים ופרושים. עקב זאת שמרבית הקהילות המייסדות היו ירושלמיות, זמן הדלקת נרות שבת ויום טוב בעיר הוא כמו בירושלים. קהילות בולטות נוספות הן של חצרות צאנז, ויז'ניץ, ערלוי, רחמסטריווקא, אמשינוב, סערט ויז'ניץ, לעלוב בית שמש, לעלוב ירושלים, פינסק קרלין, זוויהל, תולדות אברהם יצחק, אמונת ישראל, סדיגורה, ביאלה, חצרות בוסטון, מחנובקה וסקווירא. בעיר פועלים מספר אדמו"רים קטנים: האדמו"ר מנדבורנה ביתר, האדמו"ר מדינוב, האדמו"ר מסטניסלב, האדמו"ר מראזלא והינוקא מלעלוב ביתר.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בביתר עילית 67,618 תושבים (מקום 28 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.9%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 10.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 4,780 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[8]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:

רבני העיר

רב העיר האשכנזי הוא הרב דוד צבי אורדנטליך, המכהן גם כדיין בבית הדין המקומי. לצידו מכהנים בבית הדין הרב צבי ברוורמן והרב שלמה איצקוביץ (רב חסידי ויז'ניץ בעיר). רב העיר הספרדי הוא הרב יעקב תופיק אביעזרי ובבית דינו מכהנים לצידו הרב עמי מזרחי והרב יצחק מועלם, אשר מכהן גם כרב שכונת הגפן בגבעה B.

בנוסף לבתי הדין אשר בראשם מכהנים רבני העיר, קיים בעיר גם בית הדין נזר המשפט בראשות הרב זמיר כהן, רב שכונת אתרוג בעיר ויו"ר ארגון הידברות, וכן שלוחה של בית הדין שערי משפט בירושלים, אשר בראשה עומד הרב מרדכי היילפרין רב קהילת קהל חסידים בעיר, ולצידו מכהנים הרב פנחס שפירא מחבר שו"ת בריתי שלום, והרב בנימין חותה תלמידו של הרב עובדיה יוסף ומחבר סדרת הספרים כי בא מועד.

רבנים בולטים נוספים הם הרב מאיר שמחה אוירבך (בנו של הרב שלמה זלמן) רב שכונת הדקל, הרב משה דוד אדלר רב קהילת הליטאים בגבעה B והרב ישראל ברזובסקי רב בגבעה B.

ועדת אכלוס

בביתר פעלה ועדת אכלוס שתפקידה היה למנוע מתושבים שלדעתה לא מתאימים לצביון החרדי של העיר להתגורר בה. לוועדה לא היה תוקף חוקי וכוחה נבע מסמכות הרבנים שעמדו מאחוריה, שאסרו מכירת דירות למשפחות שלא עברו את אישור הוועדה. הוועדה פעלה בהנחייתם ובהשראתם של רבני העיר וביה"ד של העיר בראשות הרב דוד צבי אורדנטליך (רב העיר), הרב צבי ברוורמן והרב הספרדי - הרב יעקב תופיק אביעזרי.

לאחר תלונות רבות שהגיעו למשרד השיכון פרסם המשרד הנחיה רשמית[9] כי ועדה זו אינה חוקית, אך פרסום זה לא מנע ממנה את המשך פעילותה.

מכיוון שחלק גדול מן המשפחות שכניסתן נמנעה על ידי הוועדה היו מעדות המזרח, הופעל לחץ על ידי ש"ס במהלך הבחירות של סוף שנת 2007 לסגור את הוועדה, זאת למרות טענות הוועדה ששיקוליה הם ענייניים ומתמקדים רק במידת הדתיות של המועמד. כדי לקבל את תמיכת ש"ס הסכימה המפלגה שזוהתה עם מאיר רובינשטיין (שנבחר לראשות העיר בסופו של דבר), ליזום צעדים שיביאו לשינוי הרכבה של ועדת האכלוס כדי למנוע תלונות על אפליה. לאחר הבחירות בתחילת ינואר 2008, הודיעה הוועדה על סגירתה, בעקבות לחץ שהופעל עליה לעריכת שינויים מבניים ובעקבות לחץ פוליטי של המפסידים בבחירות, אולם כחודש לאחר מכן היא הוקמה מחדש וחזרה לפעול כימים מקדם.

חינוך

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בעיר ביתר עלית פועלים 67 בתי ספר לכל סוגי הזרמים ומספר רב של ישיבות, כוללים ומוסדות לימודים ישיבתיים לתלמידים נשואים. רוב בתי ספר בביתר אינם משלבים לימודי ליב"ה.יש גם 2 מכללות ללימודי הוראה וחינוך לגברים ונשים. אחוז הזכאים בביתר עילית לתעודת בגרות הוא הנמוך ביותר בישראל, ובשנת תש"ע עמד על 6.51 אחוזים בלבד[10].

בעיר פועלות מספר ישיבות גדולות:

  • ישיבה גדולה בראשות הרב חיים מן-ההר והרב משה פינקל.
  • ישיבה גדולה בראשות הרב חיים אקרמן
  • ישיבת קרלין

מוסדות

בעיר 122 בתי כנסת, 18 מקוואות, 8 קופות חולים, 4 מרכזים מסחריים, 132 פארקים וגנים עירוניים.

תחבורה ציבורית

התחבורה הציבורית בביתר עילית מבוססת על אוטובוסים (בעיקר) ומוניות[11]. את התחבורה הציבורית בעיר מפעילה חברת קווים עילית שזכתה במכרז להפעלתה ב-2006 והחליפה את חברת ביתר-תור שפעלה עד אז בעיר. התחבורה מביתר פועלת לריכוזים חרדיים רבים, וביניהם ירושלים, בית שמש, בני ברק, מודיעין עילית, אלעד ועוד.

כמו כן חברת אפיקים מפעילה קו לאשדוד, חברת דן בדרום מפעילה קו לנתיבות דרך אופקים בסופי השבוע ובחגים, וחברת נתיב אקספרס מפעילה קו למירון ולצפת בסופי השבוע ובחגים ובל"ג בעומר בפרט.

חברת ביתר-תור זכתה במכרז של העירייה בשנת 1996 להפעלת התחבורה הציבורית בביתר עילית וממנה ואליה. לאחר שהתושבים התלוננו על ליקויים בפעילות החברה, עתרה העירייה לבית המשפט לביטול הזיכיון החדש וזה קיבל את העתירה והורה לפתוח במכרז להפעלת התחבורה הציבורית בעיר[12]. במכרז זכתה חברת עילית-קווים, שהחליפה את ביתר-תור בתחילת 2006. בשנת 2016 זכתה החברה במכרז נוסף, ותמשיך להפעיל את קווי התחבורה בבית"ר ב-7 השנים הקרובות. בית"ר תהיה העיר הראשונה ביהודה ושומרון בה אוטובוס ארוך[13] יופעל ב-3 מתוך חמשת הקווים העירוניים בביתר[14] ביתר עילית היא עיר חרדית, ולכן כל הנסיעות הבין-עירוניות מתקיימות במתכונת קו מהדרין, בהתאם להיתר שנתן בג"ץ להפעלה רצונית של הסדר זה ואיסור להכריח נוסעת לעבור מקום .

ראשי העיר

מספר החברים הקבוע במועצת העירייה הוא 15.

ערים תאומות

ראש המועצה הראשון משה ליבוביץ כרת ברית ערים תאומות עם מועצה מקומית ואדי מוסא בפטרה שבירדן[15][16].

לקריאה נוספת

  • אברהם שבות, ביתר עילית, בתוך: מנחה לירושלים במלאת כ"ה שנים לאיחוד", הוצאת אריאל (עמ' 188), תשנ"ג, 1993.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ביתר עילית

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו בעיר פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף פברואר 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ אתר חדשות ביתר עילית, החלו עבודות תשתית בגבעה c בביתר עילית
  7. ^ 1 2 3 4 יוסף שלהב, מנהל וממשל בעיר חרדית. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1997. עמ' 12–13.
  8. ^ פרופיל ביתר עילית באתר הלמ"ס
  9. ^ http://www.pirsum.gov.il/nr/exeres/ADD98977-61B4-4BCE-B2F3-DA1E771D429A.htm
  10. ^ תומר ולמר, זכאות לבגרות: שוהם בראש, בני ברק בתחתית, ynet,‏ 16.05.11
  11. ^ 6347 נהגים על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נכון לשנת 2014
  12. ^ עיריית ביתר מתנתקת משירותי ביתר תור באתר ערוץ 7
  13. ^ 11=https://www.mr.gov.il/officestenders/Pages/officetender.aspx?pID=581458 מכרז 25/2015 להפעלת שירותי תחבורה בביתר עלית
  14. ^ 10=קווים-עלית זכתה במכרז להפעלת התחבורה בביתר עלית
  15. ^ ידיעות אחרונות, 6 בנובמבר 1994
  16. ^ מרכז שטיינמץ לחקר השלום, אוניברסיטת תל אביב


מחוז יהודה ושומרון
נפות נפת יהודה ושומרון חופפת את שטח המחוז
מפת מחוז יהודה ושומרון
מפת מחוז יהודה ושומרון
ערים אריאל • ביתר עילית • מודיעין עילית • מעלה אדומים
מועצות מקומיות אורנית • אלפי מנשה • אלקנה • אפרת • בית אל • בית אריה-עופרים • גבעת זאב • היישוב היהודי בחברון • הר אדר • מעלה אפרים • עמנואל • קדומים • קריית ארבע• קרני שומרון • שער השומרון
מועצות אזוריות גוש עציון • הר חברון • מגילות • מטה בנימין • ערבות הירדן • שומרון
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ביתר_עילית&oldid=20351105"