עוצבת האש – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עדכון URL בתבנית:הארץ (דיון)
מ הסרת פרמטרים מיותרים בתבנית:ynet (דיון)
שורה 67: שורה 67:
ב-9 וב-10 ביוני הגיעו כוחות האוגדה למבואותיה הדרומיים של ביירות והחלו לנהל קרבות קשים ברצועות ההגנה של העיר. ומכאן והלאה, במשך חודשיים, ניהלו כוחות האוגדה את מה שנודע לאחר מכן בשם "המצור על ביירות".
ב-9 וב-10 ביוני הגיעו כוחות האוגדה למבואותיה הדרומיים של ביירות והחלו לנהל קרבות קשים ברצועות ההגנה של העיר. ומכאן והלאה, במשך חודשיים, ניהלו כוחות האוגדה את מה שנודע לאחר מכן בשם "המצור על ביירות".


אוגדת האש לקחה חלק ב[[מלחמת לבנון השנייה]] בקיץ 2006, תחת פיקודו של [[איל איזנברג]]{{הערה|1={{nrg|[[עפר שלח]] ו[[אמיר בוחבוט]]|מפקד אוגדת עזה: סבב הלחימה הבא, גם בת"א|947/260|27 בספטמבר 2009||1|1}}.}}. במהלך הלחימה בכפר [[דבל]] נהרגו 9 מלוחמי האוגדה ונפצעו אחרים{{הערה|1=[[עפר שלח]] ויואב לימור, "'''[[שבויים בלבנון]], האמת על מלחמת לבנון השנייה'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2007]], עמודים 335-339.}}. כמו כן לקחו יחידות האוגדה, חלק ב[[מבצע שינוי כיוון 11|מבצע]] שמטרתו ביצוע [[איגוף אנכי]] והנחתת כוחות צנחנים בעומק לבנון ולאורך [[נהר הליטני]]{{הערה|1=[[עפר שלח]] ויואב לימור, "'''[[שבויים בלבנון]], האמת על מלחמת לבנון השנייה'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2007]], עמוד 330.}}. לאחר שמחבלי ה[[חזבאללה]] הצליחו להפיל [[מסוק יסעור]] החליטו אייזנברג ו[[אלוף פיקוד הצפון]], [[אודי אדם]], לעצור את המבצע{{הערה|1=[[עפר שלח]] ויואב לימור, "'''[[שבויים בלבנון]], האמת על מלחמת לבנון השנייה'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2007]], עמוד 403.}} כוחות האוגדה פעלו בלבנון במהלך משולב שכלל הטסת כוחות שתוגברו בכוחות שחברו אליהם רגלית. לאחר שהוחלט על עצירת המבצע פגעו לוחמיו של אייזנברג, הן מ[[חטיבת הצנחנים]]{{הערה|1={{ynet|רון בן ישי|"ראש הממשלה הוריד הוראה להפסיק להתקדם"|3291839|16 באוגוסט 2006|}}.}} והן מ[[חטיבה 55]], במחבלים ומשגרי רקטות עד אשר נכנסה הפסקת האש לתוקפה{{הערה|1=[[עפר שלח]] ויואב לימור, "'''[[שבויים בלבנון]], האמת על מלחמת לבנון השנייה'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2007]], עמודים 398-399.}}. אייזנברג המשיך לפקד על האוגדה שנה נוספת לאחר המלחמה{{הערה|1=[[עפר שלח]] ויואב לימור, "'''[[שבויים בלבנון]], האמת על מלחמת לבנון השנייה'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2007]], עמוד 413.}} ועסק בהטמעת לקחי המלחמה ביחידות האוגדה. על תפקוד האוגדה במהלך המלחמה נמתחה ביקורת בדו"ח [[ועדת וינוגרד]]{{הערה|1=[http://www.vaadatwino.gov.il/pdf/%D7%93%D7%95%D7%97%20%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99.pdf הדו"ח הסופי של ועדת וינוגרד], עמ' 321}}.
אוגדת האש לקחה חלק ב[[מלחמת לבנון השנייה]] בקיץ 2006, תחת פיקודו של [[איל איזנברג]]{{הערה|1={{nrg|[[עפר שלח]] ו[[אמיר בוחבוט]]|מפקד אוגדת עזה: סבב הלחימה הבא, גם בת"א|947/260|27 בספטמבר 2009||1|1}}.}}. במהלך הלחימה בכפר [[דבל]] נהרגו 9 מלוחמי האוגדה ונפצעו אחרים{{הערה|1=[[עפר שלח]] ויואב לימור, "'''[[שבויים בלבנון]], האמת על מלחמת לבנון השנייה'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2007]], עמודים 335-339.}}. כמו כן לקחו יחידות האוגדה, חלק ב[[מבצע שינוי כיוון 11|מבצע]] שמטרתו ביצוע [[איגוף אנכי]] והנחתת כוחות צנחנים בעומק לבנון ולאורך [[נהר הליטני]]{{הערה|1=[[עפר שלח]] ויואב לימור, "'''[[שבויים בלבנון]], האמת על מלחמת לבנון השנייה'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2007]], עמוד 330.}}. לאחר שמחבלי ה[[חזבאללה]] הצליחו להפיל [[מסוק יסעור]] החליטו אייזנברג ו[[אלוף פיקוד הצפון]], [[אודי אדם]], לעצור את המבצע{{הערה|1=[[עפר שלח]] ויואב לימור, "'''[[שבויים בלבנון]], האמת על מלחמת לבנון השנייה'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2007]], עמוד 403.}} כוחות האוגדה פעלו בלבנון במהלך משולב שכלל הטסת כוחות שתוגברו בכוחות שחברו אליהם רגלית. לאחר שהוחלט על עצירת המבצע פגעו לוחמיו של אייזנברג, הן מ[[חטיבת הצנחנים]]{{הערה|1={{ynet|רון בן ישי|"ראש הממשלה הוריד הוראה להפסיק להתקדם"|3291839|16 באוגוסט 2006}}.}} והן מ[[חטיבה 55]], במחבלים ומשגרי רקטות עד אשר נכנסה הפסקת האש לתוקפה{{הערה|1=[[עפר שלח]] ויואב לימור, "'''[[שבויים בלבנון]], האמת על מלחמת לבנון השנייה'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2007]], עמודים 398-399.}}. אייזנברג המשיך לפקד על האוגדה שנה נוספת לאחר המלחמה{{הערה|1=[[עפר שלח]] ויואב לימור, "'''[[שבויים בלבנון]], האמת על מלחמת לבנון השנייה'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2007]], עמוד 413.}} ועסק בהטמעת לקחי המלחמה ביחידות האוגדה. על תפקוד האוגדה במהלך המלחמה נמתחה ביקורת בדו"ח [[ועדת וינוגרד]]{{הערה|1=[http://www.vaadatwino.gov.il/pdf/%D7%93%D7%95%D7%97%20%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99.pdf הדו"ח הסופי של ועדת וינוגרד], עמ' 321}}.


ב-[[2015]] הוכפפה לאוגדה [[חטיבת הקומנדו (צה"ל)|חטיבת הקומנדו]] החדשה שמאגדת תחתיה את [[יחידת מגלן]], [[יחידת אגוז]], [[יחידת רימון (2010)|יחידת רימון]] ו[[יחידת דובדבן]]. ב-[[2016]] פורק האגד הארטילרי של האוגדה, [[עוצבת כדור האש]].
ב-[[2015]] הוכפפה לאוגדה [[חטיבת הקומנדו (צה"ל)|חטיבת הקומנדו]] החדשה שמאגדת תחתיה את [[יחידת מגלן]], [[יחידת אגוז]], [[יחידת רימון (2010)|יחידת רימון]] ו[[יחידת דובדבן]]. ב-[[2016]] פורק האגד הארטילרי של האוגדה, [[עוצבת כדור האש]].

גרסה מ־23:27, 13 במרץ 2017

תבנית:יחידה עוצבת האש הוא כינויה של אוגדה 98. זוהי אוגדת מילואים של חטיבות צנחנים בצה"ל. האוגדה כפופה לפיקוד המרכז ולוחמיה מתמחים בביצוע איגוף אנכי הן בצניחה והן בנחיתת סער באמצעות מסוקי סער.

מבנה

חטיבות עוצבת האש
סמל שם מספור הערות
חטיבות סדירות
חטיבת הצנחנים 35 חטיבת חיל רגלים מוצנחת
חטיבת עוז 89 חטיבת חיל רגלים מובחרת
חטיבות מילואים
עוצבת חצי האש 551 חטיבת חיל רגלים מוצנחת
עוצבת חוד החנית 55 חטיבת חיל רגלים מוצנחת

האוגדה מונה כוחות נוספים, בהם:

היסטוריה

האוגדה הוקמה ב-1974 כאוגדה 96, בעקבות לקחי מלחמת יום הכיפורים, ומפקדה היה קצין חי"ר וצנחנים ראשי ועל כן כונתה אוגדת הקחצ"ר. זאת אף כי כבר במהלך המלחמה הוקמה מפקדת שליטה אוגדתית בפיקוד הקחצ"ר, תא"ל עמנואל שקד, למבצעים מיוחדים אשר כונתה "כוח סלע"[1]. מפקדה הראשון היה תא"ל דן שומרון[2]. הבולטת שבפעולות האוגדה מיום הקמתה היא נחיתת הסער האמפיבית בשפך נהר האוואלי בזמן מבצע שלום הגליל, תחת פיקודו של עמוס ירון. כוחות האוגדה קיבלו על עצמם את המשימה לנתק את מערכי חטיבת ה"קסטל" של אש"ף ממפקדותיהם בביירות ולמנוע מאנשי הארגון לסגת לביירות. ב-6 וב-7 ביוני החל חיל הים להנחית את כוחות האוגדה בחוף. ב-7 ביוני כוחות האוגדה שנעו צפונה הגיעו לאזור דאמור. תוך כדי כך, כוחות אחרים של האוגדה השלימו את כיתור העיר צידון וחברו לכוחות עוצבת הגליל ועוצבת געש.

ב-9 וב-10 ביוני הגיעו כוחות האוגדה למבואותיה הדרומיים של ביירות והחלו לנהל קרבות קשים ברצועות ההגנה של העיר. ומכאן והלאה, במשך חודשיים, ניהלו כוחות האוגדה את מה שנודע לאחר מכן בשם "המצור על ביירות".

אוגדת האש לקחה חלק במלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006, תחת פיקודו של איל איזנברג[3]. במהלך הלחימה בכפר דבל נהרגו 9 מלוחמי האוגדה ונפצעו אחרים[4]. כמו כן לקחו יחידות האוגדה, חלק במבצע שמטרתו ביצוע איגוף אנכי והנחתת כוחות צנחנים בעומק לבנון ולאורך נהר הליטני[5]. לאחר שמחבלי החזבאללה הצליחו להפיל מסוק יסעור החליטו אייזנברג ואלוף פיקוד הצפון, אודי אדם, לעצור את המבצע[6] כוחות האוגדה פעלו בלבנון במהלך משולב שכלל הטסת כוחות שתוגברו בכוחות שחברו אליהם רגלית. לאחר שהוחלט על עצירת המבצע פגעו לוחמיו של אייזנברג, הן מחטיבת הצנחנים[7] והן מחטיבה 55, במחבלים ומשגרי רקטות עד אשר נכנסה הפסקת האש לתוקפה[8]. אייזנברג המשיך לפקד על האוגדה שנה נוספת לאחר המלחמה[9] ועסק בהטמעת לקחי המלחמה ביחידות האוגדה. על תפקוד האוגדה במהלך המלחמה נמתחה ביקורת בדו"ח ועדת וינוגרד[10].

ב-2015 הוכפפה לאוגדה חטיבת הקומנדו החדשה שמאגדת תחתיה את יחידת מגלן, יחידת אגוז, יחידת רימון ויחידת דובדבן. ב-2016 פורק האגד הארטילרי של האוגדה, עוצבת כדור האש.

מפקדי האוגדה

תבנית:השלמה

שם תקופת כהונה הערות
דן שומרון 1974 - 1976 לימים הרמטכ"ל ה-13 של צה"ל
אורי שמחוני 1976 - 1978 כולל מבצע ליטני לימים ראש מה"ד ונספח צה"ל בארצות הברית
מתן וילנאי 1978 - 1981 לימים סגן הרמטכ"ל ושר בממשלת ישראל
עמוס ירון 1981 - 1983 כולל מלחמת לבנון הראשונה לימים ראש אכ"א ונספח צה"ל בארצות הברית. מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר
שמואל ארד 1984 - 1985 לימים אלוף פיקוד העורף
אריק מורן[11] ? - 1992
שי אביטל 1992 - 1994 לימים מפקד מפקדת העומק ולשעבר מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה
עירי כהן 1994 - 1997 לשעבר מפקד עוצבת חצי האש
משה קפלינסקי 1999 - 1997 לימים סגן הרמטכ"ל במלחמת לבנון השנייה
יצחק גרשון 2001 - 1999 לימים אלוף פיקוד העורף
טל רוסו 2003 - 2001 לימים אלוף פיקוד הדרום
אביב כוכבי 2004 - 2003 לימים אלוף פיקוד הצפון
יוסי היימן 2004 - 2005 לימים קצין חי"ר וצנחנים ראשי וראש החטיבה האסטרטגית
איל איזנברג נובמבר 2005 - נובמבר 2008 מפקדה במלחמת לבנון השנייה. לימים אלוף פיקוד העורף
רוני נומה נובמבר 2008 - מאי 2011 לימים מפקד פיקוד המרכז
אהרון חליוה מאי 2011 - אוקטובר 2013 לימים ראש אט"ל
אמיר ברעם אוקטובר 2013 - יולי 2015 לימים מפקד עוצבת הגליל
אורי גורדין יולי 2015 - בעבר מפקד סיירת מטכ"ל

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ איתן הבר וזאב שיף, "לקסיקון מלחמת יום הכיפורים", הוצאת דביר זמורה-ביתן, 2003, עמוד 371.
  2. ^ אמיר אורן, היחידות המיוחדות והמלחמה הבאה, באתר הארץ, 22 ביולי 2011
  3. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg

    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    עפר שלח ואמיר בוחבוט, מפקד אוגדת עזה: סבב הלחימה הבא, גם בת"א, באתר nrg‏, 27 בספטמבר 2009.
  4. ^ עפר שלח ויואב לימור, "שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה", הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמודים 335-339.
  5. ^ עפר שלח ויואב לימור, "שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה", הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 330.
  6. ^ עפר שלח ויואב לימור, "שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה", הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 403.
  7. ^ רון בן ישי, "ראש הממשלה הוריד הוראה להפסיק להתקדם", באתר ynet, 16 באוגוסט 2006.
  8. ^ עפר שלח ויואב לימור, "שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה", הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמודים 398-399.
  9. ^ עפר שלח ויואב לימור, "שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה", הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 413.
  10. ^ הדו"ח הסופי של ועדת וינוגרד, עמ' 321
  11. ^ איל דורון, הדס ועופר רגב, "בהשקט ובבטחה - מורשת יחידת מגלן", פורת הוצאה לאור, מאי 2012, עמוד 37.
ערך זה הוא קצרמר בנושא צה"ל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.