דוד זונשיין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־00:48, 14 במרץ 2017

דוד זונשיין (נולד ב-1973) הוא מהנדס תוכנה, פעיל שמאל, פובליציסט ומבקר ספרות ישראלי. זונשיין התפרסם בעקבות סירובו לשרת בשטחי יהודה, שומרון ועזה, היה מראשי תנועת "אומץ לסרב" והוא יו"ר הנהלת "בצלם".

תולדות חייו

דוד זונשיין נולד בתל אביב וגדל ברמת השרון. היה לוחם וקצין ביחידת מגלן, שבה שימש מפקד צוות וסמ"פ^[1]. זונשיין לקח חלק בלחימה בדרום לבנון, כולל במבצע ענבי זעם^[2]. לאחר ארבע שנים בצה"ל השתחרר בדרגת סגן. סיים תואר ראשון בפיזיקה ובמדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים.

לאחר מספר שנים בתפקידי ניהול פיתוח בתחום התוכנה, הקים זונשיין יחד עם שותף פלסטיני חברת תוכנה המספקת ללקוחותיה פיתרונות תוכנה ארגוניים על ידי צוות ישראלי פלסטיני העובד ממרכזי פיתוח בתל אביב וברמאללה.

זונשיין חי עם זוגתו ושתי בנותיהם בתל אביב ועוסק בהנדסת תוכנה. כותב ביקורות ספרים למוסף הספרות של עיתון "הארץ" ופרסם מספר סיפורים קצרים בעיתון זה ובאחרים.

סרבנות

בינואר 2002, אחרי שירות מילואים ברצועת עזה בגדוד בעוצבת חצי האש, יזם זונשיין, ביחד עם יניב איצקוביץ', את "מכתב הלוחמים 2002"^[3], שעליו חתמו עד היום יותר משמונה מאות חיילי מילואים. בעקבות פרסום המכתב הוקמה תנועת "אומץ לסרב".

זונשיין הועמד לדין משמעתי צבאי על סירובו לצאת לשירות מילואים בבית אל^[4]. במהלך משפטו סירב זונשיין להישפט בדין משמעתי וביקש להישפט בבית דין צבאי בו העונש המרבי על העבירה חמור יותר אך קיימת אפשרות להביא עדים ולבסס הגנה הטוענת שהשירות בשטחים הכבושים אינו חוקי ולפיכך חובתם המוסרית של חיילי צה"ל היא לסרב לשרת מעבר לקו הירוק.

הפרקליטות הצבאית דחתה את בקשתו להישפט בבית דין צבאי, והחזירה את הטיפול בעניין למפקד עוצבת האש, תא"ל טל רוסו^[5], שדן את סגן זונשיין לשלושים וחמישה ימי מחבוש בפועל. זונשיין עתר לבג"ץ על מנת שיורה לצבא לאפשר לו להישפט בבית הדין. לאחר כשבוע בכלא הוציא בג"ץ צו ביניים שהורה למדינה לשחרר את זונשיין מהכלא עד לבירור העתירה בעניינו^[6]. בהמשך, בתגובה למהלך משפטי שנקט נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, הגיש זונשיין וחברים נוספים ב"אומץ לסרב" עתירה לבג"ץ בה ביקשו מבית המשפט לקבוע כי סירובם חוקי משום שמאז האינתיפאדה השנייה, הכיבוש ופעולות צה"ל הנעשות בשטחים אינם חוקיים^[7]. בתגובה לעתירה קבע בג"ץ בראשות הנשיא ברק כי סרבנות מוחלטת לשירות בצבא מטעמי מצפון היא צעד לגיטימי, אך סרבנות סלקטיבית למילוי פקודות מסוימות אינה לגיטימית^[8]. בעקבות פסק הדין חזר זונשיין לכלא שש להשלים את ריצוי עונשו.

למרות שזונשיין קורא לסירוב ביחס לפעולות של שליטה בפלסטינים, הוא מתנגד לסירוב לפנות יישובים יהודיים, מעשה שלדעתו מהווה פגיעה בדמוקרטיה^[9].

החל משנת 2009 זונשיין הוא חבר הנהלת "בצלם". החל מספטמבר 2012 זונשיין הוא יו"ר הנהלת הארגון.

פרסים

בנובמבר 2012 הוענק לזונשיין פרס האקדמיה הנורווגית לסיפרות ולחופש ביטוי על פועלו למען זכויות אדם^[10].

קישורים חיצוניים

אמיר בן-דוד, המועמד, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2004

מאמרים פוליטיים פרי עטו

הדיון בפקודה בלתי חוקית בעליל לא התעדכן מאז הטבח בכפר קאסם, באתר הארץ, 6 באפריל 2011
ויאמר אברהם: אל תיקחני תחת בני, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2007
בשם ערכי הציונות, באתר הארץ, 10 באפריל 2004
דגל שחור  מקיש בגג, באתר הארץ, 29 בינואר 2015
מאמרים ב-ynet
וושינגטון פוסט

ביקורת ספרים פרי עטו

שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים ראיון עם פול אוסטר, באתר הארץ
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים על עיר הלוויתן מאת יצחק לאור, באתר הארץ
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים על כתב העת 'סדק', באתר הארץ
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים על 'בירקנאו אהובתי' מאת יפתח אשכנזי, באתר הארץ

סיפורים פרי עטו

שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים מרדף, באתר הארץ
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים מבוכה, באתר הארץ
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים הפיל הצהוב, באתר הארץ

הערות שוליים

^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית nrg חדשות, סגנו של בנט ב'ענבי זעם': "פעל ברוגע ושיקול דעת", באתר nrg‏, 5 בינואר 2015.
^ דוד זונשיין, בנט אשם. לא בטבח כפר כנא, באתר הארץ, 8 בינואר 2015.
^ נוסח המכתב
^ אמיר בן-דוד, המועמד, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2004.
^ פליקס פריש ואפרת וייס, הסרבנים מבקשים מבג"ץ: להישפט בבית דין צבאי, באתר ynet, 12 ביוני 2003.
^ אפרת וייס, אחד הסרבנים ישוחרר ממאסרו עד להחלטת בג"ץ, באתר ynet, 24 ביוני 2002
בג"ץ 7622/02 דוד זונשיין ואחרים נ' הפרקליט הצבאי הראשי, צו ביניים, מיום 4.9.2002
^ משה גורלי, בג"ץ יקבע אם הכיבוש חוקי ואם הסרבנות לגיטימית, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2002
^ בג"ץ 7622/02 דוד זונשיין ואחרים נ' הפרקליט הצבאי הראשי, ניתן ב-30.12.2002
^ דורון שפר, "יש הבדל בין הסרבנות שלנו לסרבנות שלהם", באתר ynet
^ אתר האקדמיה הנורווגית לסיפרות ולחופש הביטוי

[1] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית nrg חדשות, סגנו של בנט ב'ענבי זעם': "פעל ברוגע ושיקול דעת", באתר nrg‏, 5 בינואר 2015.

[2] דוד זונשיין, בנט אשם. לא בטבח כפר כנא, באתר הארץ, 8 בינואר 2015.

[3] נוסח המכתב

[4] אמיר בן-דוד, המועמד, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2004.

[5] פליקס פריש ואפרת וייס, הסרבנים מבקשים מבג"ץ: להישפט בבית דין צבאי, באתר ynet, 12 ביוני 2003.

[6] אפרת וייס, אחד הסרבנים ישוחרר ממאסרו עד להחלטת בג"ץ, באתר ynet, 24 ביוני 2002
בג"ץ 7622/02 דוד זונשיין ואחרים נ' הפרקליט הצבאי הראשי, צו ביניים, מיום 4.9.2002

[7] משה גורלי, בג"ץ יקבע אם הכיבוש חוקי ואם הסרבנות לגיטימית, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2002

[8] בג"ץ 7622/02 דוד זונשיין ואחרים נ' הפרקליט הצבאי הראשי, ניתן ב-30.12.2002

[9] דורון שפר, "יש הבדל בין הסרבנות שלנו לסרבנות שלהם", באתר ynet

[10] אתר האקדמיה הנורווגית לסיפרות ולחופש הביטוי

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 זונשיין הועמד ל[[דין משמעתי צבאי]] על סירובו לצאת לשירות מילואים ב[[בית אל]]{{הערה|1={{הארץ|אמיר בן-דוד|המועמד|1.1003099|28 בספטמבר 2004}}.}}. במהלך משפטו סירב זונשיין להישפט בדין משמעתי וביקש להישפט ב[[בית דין צבאי (ישראל)|בית דין צבאי]] בו העונש המרבי על העבירה חמור יותר אך קיימת אפשרות להביא עדים ולבסס הגנה הטוענת שהשירות בשטחים הכבושים אינו חוקי ולפיכך חובתם המוסרית של חיילי צה"ל היא לסרב לשרת מעבר ל[[הקו הירוק|קו הירוק]].
-[[הפרקליטות הצבאית]] דחתה את בקשתו להישפט בבית דין צבאי, והחזירה את הטיפול בעניין למפקד [[עוצבת האש]], תא"ל [[טל רוסו]]{{הערה|1={{ynet|פליקס פריש ואפרת וייס|הסרבנים מבקשים מבג"ץ: להישפט בבית דין צבאי|1940094|12 ביוני 2003|}}.}}, שדן את סגן זונשיין לשלושים וחמישה ימי מחבוש בפועל. זונשיין עתר ל[[בג"ץ]] על מנת שיורה לצבא לאפשר לו להישפט בבית הדין. לאחר כשבוע בכלא הוציא בג"ץ [[צו ביניים]] שהורה למדינה לשחרר את זונשיין מהכלא עד לבירור העתירה בעניינו{{הערה|{{ynet|אפרת וייס|אחד הסרבנים ישוחרר ממאסרו עד להחלטת בג"ץ|1961636|24 ביוני 2002|}}{{ש}}[http://elyon1.court.gov.il/files/02/220/076/S02/02076220.s02.htm בג"ץ 7622/02 דוד זונשיין ואחרים נ' הפרקליט הצבאי הראשי], צו ביניים, מיום 4.9.2002}}. בהמשך, בתגובה למהלך משפטי שנקט נשיא בית המשפט העליון, [[אהרון ברק]], הגיש זונשיין וחברים נוספים ב"אומץ לסרב" עתירה לבג"ץ בה ביקשו מבית המשפט לקבוע כי סירובם חוקי משום שמאז [[האינתיפאדה השנייה]], הכיבוש ופעולות צה"ל הנעשות בשטחים אינם חוקיים{{הערה|{{הארץ|[[משה גורלי]]|בג"ץ יקבע אם הכיבוש חוקי ואם הסרבנות לגיטימית|1.833563|29 באוקטובר 2002}}}}. בתגובה לעתירה קבע בג"ץ בראשות הנשיא ברק כי סרבנות מוחלטת לשירות בצבא מטעמי [[מצפון]] היא צעד לגיטימי, אך סרבנות סלקטיבית למילוי פקודות מסוימות אינה לגיטימית{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/02/220/076/A06/02076220.a06.htm בג"ץ 7622/02 דוד זונשיין ואחרים נ' הפרקליט הצבאי הראשי], ניתן ב-30.12.2002}}. בעקבות פסק הדין חזר זונשיין ל[[כלא שש]] להשלים את ריצוי עונשו.
+[[הפרקליטות הצבאית]] דחתה את בקשתו להישפט בבית דין צבאי, והחזירה את הטיפול בעניין למפקד [[עוצבת האש]], תא"ל [[טל רוסו]]{{הערה|1={{ynet|פליקס פריש ואפרת וייס|הסרבנים מבקשים מבג"ץ: להישפט בבית דין צבאי|1940094|12 ביוני 2003}}.}}, שדן את סגן זונשיין לשלושים וחמישה ימי מחבוש בפועל. זונשיין עתר ל[[בג"ץ]] על מנת שיורה לצבא לאפשר לו להישפט בבית הדין. לאחר כשבוע בכלא הוציא בג"ץ [[צו ביניים]] שהורה למדינה לשחרר את זונשיין מהכלא עד לבירור העתירה בעניינו{{הערה|{{ynet|אפרת וייס|אחד הסרבנים ישוחרר ממאסרו עד להחלטת בג"ץ|1961636|24 ביוני 2002}}{{ש}}[http://elyon1.court.gov.il/files/02/220/076/S02/02076220.s02.htm בג"ץ 7622/02 דוד זונשיין ואחרים נ' הפרקליט הצבאי הראשי], צו ביניים, מיום 4.9.2002}}. בהמשך, בתגובה למהלך משפטי שנקט נשיא בית המשפט העליון, [[אהרון ברק]], הגיש זונשיין וחברים נוספים ב"אומץ לסרב" עתירה לבג"ץ בה ביקשו מבית המשפט לקבוע כי סירובם חוקי משום שמאז [[האינתיפאדה השנייה]], הכיבוש ופעולות צה"ל הנעשות בשטחים אינם חוקיים{{הערה|{{הארץ|[[משה גורלי]]|בג"ץ יקבע אם הכיבוש חוקי ואם הסרבנות לגיטימית|1.833563|29 באוקטובר 2002}}}}. בתגובה לעתירה קבע בג"ץ בראשות הנשיא ברק כי סרבנות מוחלטת לשירות בצבא מטעמי [[מצפון]] היא צעד לגיטימי, אך סרבנות סלקטיבית למילוי פקודות מסוימות אינה לגיטימית{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/02/220/076/A06/02076220.a06.htm בג"ץ 7622/02 דוד זונשיין ואחרים נ' הפרקליט הצבאי הראשי], ניתן ב-30.12.2002}}. בעקבות פסק הדין חזר זונשיין ל[[כלא שש]] להשלים את ריצוי עונשו.
-למרות שזונשיין קורא לסירוב ביחס לפעולות של שליטה בפלסטינים, הוא מתנגד לסירוב לפנות יישובים יהודיים, מעשה שלדעתו מהווה פגיעה ב[[דמוקרטיה]]{{הערה|1={{ynet|דורון שפר|"יש הבדל בין הסרבנות שלנו לסרבנות שלהם"|2992263||}}}}.
+למרות שזונשיין קורא לסירוב ביחס לפעולות של שליטה בפלסטינים, הוא מתנגד לסירוב לפנות יישובים יהודיים, מעשה שלדעתו מהווה פגיעה ב[[דמוקרטיה]]{{הערה|1={{ynet|דורון שפר|"יש הבדל בין הסרבנות שלנו לסרבנות שלהם"|2992263}}}}.
 החל משנת [[2009]] זונשיין הוא חבר הנהלת "[[בצלם]]". החל מספטמבר [[2012]] זונשיין הוא יו"ר הנהלת הארגון.