הרמס – הבדלי גרסאות
מ שוחזר מעריכות של 84.110.235.128 (שיחה) לעריכה האחרונה של Gilgamesh |
מ תקלדה, עיצוב, קישורים פנימיים, הרחבה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
|אלים מקבילים=[[מרקוריוס]] ([[מיתולוגיה רומית]]){{ש}}[[תחות]] ([[מיתולוגיה מצרית]]) |
|אלים מקבילים=[[מרקוריוס]] ([[מיתולוגיה רומית]]){{ש}}[[תחות]] ([[מיתולוגיה מצרית]]) |
||
|מקום מגורים=[[אולימפוס]]}} |
|מקום מגורים=[[אולימפוס]]}} |
||
'''הרמס''' (ב[[יוונית]]: '''Ἑρμῆς''') הוא [[אל]] |
'''הרמס''' (ב[[יוונית]]: '''Ἑρμῆς''') הוא [[אל]] [[המיתולוגיה היוונית|יווני]], שליח האלים, פטרון הרופאים ה[[סוחר|סוחרים]], הסופרים, הנוודים וגם מגן ה[[גנב|גנבים]]. ה[[רומאים]] זיהו אותו עם אלָם [[מרקוריוס]]. הרמס הוא [[אלים אולימפיים|אל אולימפי]] אשר היה אהוד מאוד על [[יוון העתיקה|היוונים]]. הוא היה מעורה בענייניהם של [[אדם|בני האדם]] והוא שלימד אותם לשקול, לספור, [[מדידה|למדוד]] ו[[כתיבה|לכתוב]]. |
||
במקרא הוא מוזכר פעם אחת - בשם "כוכב" (שמו העברי של כוכב [[כוכב חמה|מרקורי]]), {{ציטוטון|וּנְשָׂאתֶם אֵת סִכּוּת מַלְכְּכֶם וְאֵת כִּיּוּן צַלְמֵיכֶם '''כּוֹכַב''' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לָכֶם|{{תנ"ך|עמוס|ה|כו}}}}. בלשון ה[[תלמוד]] הוא ומרקוריוס נקראים "[[מרקוליס]]". |
במקרא הוא מוזכר פעם אחת - בשם "כוכב" (שמו העברי של כוכב [[כוכב חמה|מרקורי]]), {{ציטוטון|וּנְשָׂאתֶם אֵת סִכּוּת מַלְכְּכֶם וְאֵת כִּיּוּן צַלְמֵיכֶם '''כּוֹכַב''' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לָכֶם|{{תנ"ך|עמוס|ה|כו}}}}. בלשון ה[[תלמוד]] הוא ומרקוריוס נקראים "[[מרקוליס]]". |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==תיאורו של הרמס== |
==תיאורו של הרמס== |
||
הרמס מתואר במיתולוגיה כנועל [[סנדלים]] בעלי [[כנף|כנפיים]] (אשר הביאו אותו במהירות ממקום למקום), חובש |
הרמס מתואר במיתולוגיה כנועל [[סנדלים]] בעלי [[כנף|כנפיים]] (אשר הביאו אותו במהירות ממקום למקום ואיפשרו לו לעוף), חובש קסדה בעלת כנפיים ומחזיק ב[[מטה הרמס|מטה]] שעליו מפותלים שני [[נחש|נחשים]] חיים, הידוע כ[[קדוקאוס]].{{ש}} |
||
כמגן וכפטרון של סחר וארצות רחוקות, כלי המלחמה שלו אינם יווניים. בעת קרב הוא מתואר כלובש שריון עור או שריון קל אחר. כלי נשקו המועדף הוא [[חרב מעוקלת]] ([[סימיטר]]), המיועדת לכריתת ראשים. |
כמגן וכפטרון של סחר וארצות רחוקות, כלי המלחמה שלו אינם יווניים. בעת קרב הוא מתואר כלובש שריון עור או שריון קל אחר. כלי נשקו המועדף הוא [[חרב מעוקלת]] ([[סימיטר]]), המיועדת לכריתת ראשים. |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
=== הרמס ואפולו === |
=== הרמס ואפולו === |
||
הרמס היה פיקח כבר מ[[לידה|לידתו]] ובנה את ה[[לירה (כלי נגינה)|לירה]] הראשונה |
הרמס היה פיקח כבר מ[[לידה|לידתו]] ובנה את ה[[לירה (כלי נגינה)|לירה]] הראשונה מזוג קרני פרה, כשהיה בן יום אחד בלבד. תמורת הנבל שהמציא, הסכים [[אפולו]], האל חובב [[מוזיקה|המוזיקה]] להפוך את הרמס לאל. הרמס לימד את אפולו לפרוט על מיתרי הנבל. לאחר שהפך הרמס לאחד מהאלים האולימפיים, הוא המציא גם את [[חליל]] ה[[רועה|רועים]]. אפולו ידע שהרמס הוא אל פיקח וערמומי, חשש ממנו ולכן השביע אותו אמונים. בתמורה נתן לו אפולו את המטה הפלאי שמשמש אותו (הקדוקאוס). |
||
=== הגירוש מהאולימפוס === |
=== הגירוש מהאולימפוס === |
||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
===אדיסאוס וקירקה=== |
===אדיסאוס וקירקה=== |
||
כאשר פגש [[אודיסאוס]] ב[[קירקה]], הרמס נתן לו |
כאשר פגש [[אודיסאוס]] ב[[קירקה]] המכשפה, הרמס נתן לו פרח קסום שהדף את הכשפים של קירקה. בזכות הרמס אודיסאוס התחבב על קירקה ועזב את האי שלה בשלום. |
||
===הרמס וארגוס=== |
===הרמס וארגוס=== |
||
כאשר [[זאוס]] אנס את ה[[נימפה]] [[איו (מיתולוגיה)|איו]], [[הרה]] גילתה זאת והגיעה למקום. זאוס הפך את איו לפרה כדי שהרה לא תגלה את מעשיו. הרה לקחה את הפרה לעצמה וכשומר הפקידה את [[ארגוס]], הענק מרובה העיניים. ארגוס נתן לאלף עיניו לישון בתורות, כך שתמיד ראה.{{ש}} |
כאשר [[זאוס]] אנס את ה[[נימפה]] [[איו (מיתולוגיה)|איו]], [[הרה]] גילתה זאת והגיעה למקום. זאוס הפך את איו לפרה כדי שהרה לא תגלה את מעשיו. הרה לקחה את הפרה לעצמה וכשומר הפקידה את [[ארגוס]], הענק מרובה העיניים. ארגוס נתן לאלף עיניו לישון בתורות, כך שתמיד ראה.{{ש}}זאוס לא היה יכול לראות עוד בסבלה של איו ולכן שלח את הרמס להצילה ולקטול את ארגוס. הרמס, מחופש לרועה צאן, ישב לצידו של ארגוס וסיפר לו על המצאת חליל הפאן. ארגוס השתעמם ונרדם. הרמס העמיק את השינה באמצעות מטהו (הקדוקאוס ניחן בקסם המביא שינה) ואז קטל את ארגוס באמצעות החרב המעוקלת שלו. הרה הגיעה במהירות אבל זאוס שכנע אותה לרחם על איו. זאוס הפך את איו חזרה לנימפה והרה שיבצה את עיני ארגוס על הטווס, החיה מקודשת לה. |
||
זאוס לא היה יכול לראות עוד בסבלה של איו ולכן שלח את הרמס להצילה ולקטול את ארגוס. הרמס, מחופש לרועה צאן, ישב לצידו של ארגוס וסיפר לו על המצאת חליל הפאן. ארגוס השתעמם ונרדם. הרמס העמיק את השינה באמצעות מטהו (הקדוקאוס ניחן בקסם המביא שינה) ואז קטל את ארגוס באמצעות החרב המעוקלת שלו. הרה הגיעה במהירות אבל זאוס שכנע אותה לרחם על איו. זאוס הפך את איו חזרה לנימפה והרה שיבצה את עיני ארגוס על הטווס, החיה מקודשת לה. |
|||
== תפקידיו של הרמס (ומחליפיו, האלילים הזוטרים)== |
== תפקידיו של הרמס (ומחליפיו, האלילים הזוטרים)== |
||
| שורה 49: | שורה 48: | ||
* מגן הנואמים |
* מגן הנואמים |
||
* אל ה[[מסחר|סוחרים]] ובעלי-המלאכה |
* אל ה[[מסחר|סוחרים]] ובעלי-המלאכה |
||
* אל ה[[מדע]] |
* אל ה[[מדע]] (שותפה: אתנה) |
||
* אל ה[[אסטרולוגיה]] |
* אל ה[[אסטרולוגיה]] |
||
* שליט הרוחות |
* שליט הרוחות |
||
| שורה 56: | שורה 55: | ||
==ראו גם== |
==ראו גם== |
||
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Hermes|שם ויקישיתוף=הרמס}} |
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Hermes|שם ויקישיתוף=הרמס}} |
||
* [[מטה הרמס]] |
* [[מטה הרמס|מטה הרמס- הקדוקאוס]] |
||
* [[הרמס טריסמגיסטוס]] - התגלמותו כאל המצרי [[תות (אל מצרי)|תות]] |
* [[הרמס טריסמגיסטוס]] - התגלמותו כאל המצרי [[תות (אל מצרי)|תות]] |
||
* [[נבו (אל)|נבו]] |
* [[נבו (אל)|נבו]] |
||
גרסה מ־14:04, 18 במרץ 2017
 | |
| קנקן שמן המתאר את הרמס מחזיק במטהו המפורסם, יוון, 470-480 לפני הספירה | |
| תפקיד | שליח האלים |
|---|---|
| תרבות | המיתולוגיה היוונית |
| מקום מגורים | אולימפוס |
| אלים מקבילים |
מרקוריוס (מיתולוגיה רומית) תחות (מיתולוגיה מצרית) |
| אב |
זאוס  |
| אם |
מאיה |
| בן או בת זוג |
Antianeira, Daeira |
| צאצאים |
Eleusis, Bounos, Tryphon, הרמפרודיטוס, סילנוס, דפניס, פריאפוס, Arabos, איודורוס, טיכה, Aptale, Eurestus, Samon son of Hermes, Antias, Eurymachus, Cynosurus, Dolops, Pharis, Ceryx, Prylis, Eurytus, Angelia, Abderus, Autolycus, Echion, Cephalus, Damascus, פאן, Cydon, Damascus, מירטילוס, Norax, Polybus of Sicyon, Aethalides, Palaestra |
  | |
הרמס (ביוונית: Ἑρμῆς) הוא אל יווני, שליח האלים, פטרון הרופאים הסוחרים, הסופרים, הנוודים וגם מגן הגנבים. הרומאים זיהו אותו עם אלָם מרקוריוס. הרמס הוא אל אולימפי אשר היה אהוד מאוד על היוונים. הוא היה מעורה בענייניהם של בני האדם והוא שלימד אותם לשקול, לספור, למדוד ולכתוב.
במקרא הוא מוזכר פעם אחת - בשם "כוכב" (שמו העברי של כוכב מרקורי), ”וּנְשָׂאתֶם אֵת סִכּוּת מַלְכְּכֶם וְאֵת כִּיּוּן צַלְמֵיכֶם כּוֹכַב אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לָכֶם” (ספר עמוס, פרק ה', פסוק כ"ו). בלשון התלמוד הוא ומרקוריוס נקראים "מרקוליס".
ייתכן שפירוש שמו ביוונית "גלעד, ערימת אבנים".[1]
תיאורו של הרמס
הרמס מתואר במיתולוגיה כנועל סנדלים בעלי כנפיים (אשר הביאו אותו במהירות ממקום למקום ואיפשרו לו לעוף), חובש קסדה בעלת כנפיים ומחזיק במטה שעליו מפותלים שני נחשים חיים, הידוע כקדוקאוס.
כמגן וכפטרון של סחר וארצות רחוקות, כלי המלחמה שלו אינם יווניים. בעת קרב הוא מתואר כלובש שריון עור או שריון קל אחר. כלי נשקו המועדף הוא חרב מעוקלת (סימיטר), המיועדת לכריתת ראשים.
מיתוסים
הולדתו וימיו הראשונים של הרמס
הרמס הוא בנם של זאוס, מלך האלים, ושל הנימפה מאיה אשר אותה נהג זאוס לבקר במערתה שבהר קילנה בזמן שהרה, אשתו, ישנה. בגלל שהיה בן של נימפה, ולא של אלה, הוא היה דומה גם לבן אדם וגם לאל: אמנם היה בן-אלמוות, אך נאסר עליו לאכול בשר (שכן זה יגרום לו להפוך לבן תמותה) והוא לא גר מלכתחילה על האולימפוס, הר משכנם של האלים.
הרמס ואפולו
הרמס היה פיקח כבר מלידתו ובנה את הלירה הראשונה מזוג קרני פרה, כשהיה בן יום אחד בלבד. תמורת הנבל שהמציא, הסכים אפולו, האל חובב המוזיקה להפוך את הרמס לאל. הרמס לימד את אפולו לפרוט על מיתרי הנבל. לאחר שהפך הרמס לאחד מהאלים האולימפיים, הוא המציא גם את חליל הרועים. אפולו ידע שהרמס הוא אל פיקח וערמומי, חשש ממנו ולכן השביע אותו אמונים. בתמורה נתן לו אפולו את המטה הפלאי שמשמש אותו (הקדוקאוס).
הגירוש מהאולימפוס
מסופר כי הרמס אהב לעשות מעשי קונדס ושטות, ולא פעם הרגיז את שאר האלים. בין השאר גנב לארס את חרבו, החביא לפוסידון את קלשונו, לקח לזאוס את שרביטו, ועוד. זאוס, שזעם על מעשיו של הרמס, החליט לשלח אותו מעל פניו וסילק אותו מהאולימפוס. אולם, כעבור תקופה מסוימת, הרגיש זאוס בחסרונו של הרמס, וגם שאר האלים השתעממו בלי מעשי הקונדס שהיו מעצבנים ומרגיזים, אך גם מצחיקים ומהנים. זאוס החליט למחול להרמס, והרשה לו לשוב לביתו שעל האולימפוס.
מלחמת טרויה
במלחמת טרויה הרמס תמך ביוונים, הלא הם האכיים. הוא נטל על עצמו את המלחמה בלטו, אמם של התאומים הקשתים ארטמיס ואפולו. הוא נלחם בעוז ופצע את לטו קשות. גם לאחר סיום המלחמה הוא עזר ליוונים.
אדיסאוס וקירקה
כאשר פגש אודיסאוס בקירקה המכשפה, הרמס נתן לו פרח קסום שהדף את הכשפים של קירקה. בזכות הרמס אודיסאוס התחבב על קירקה ועזב את האי שלה בשלום.
הרמס וארגוס
כאשר זאוס אנס את הנימפה איו, הרה גילתה זאת והגיעה למקום. זאוס הפך את איו לפרה כדי שהרה לא תגלה את מעשיו. הרה לקחה את הפרה לעצמה וכשומר הפקידה את ארגוס, הענק מרובה העיניים. ארגוס נתן לאלף עיניו לישון בתורות, כך שתמיד ראה.
זאוס לא היה יכול לראות עוד בסבלה של איו ולכן שלח את הרמס להצילה ולקטול את ארגוס. הרמס, מחופש לרועה צאן, ישב לצידו של ארגוס וסיפר לו על המצאת חליל הפאן. ארגוס השתעמם ונרדם. הרמס העמיק את השינה באמצעות מטהו (הקדוקאוס ניחן בקסם המביא שינה) ואז קטל את ארגוס באמצעות החרב המעוקלת שלו. הרה הגיעה במהירות אבל זאוס שכנע אותה לרחם על איו. זאוס הפך את איו חזרה לנימפה והרה שיבצה את עיני ארגוס על הטווס, החיה מקודשת לה.
תפקידיו של הרמס (ומחליפיו, האלילים הזוטרים)
- שליח האלים (שותפה: איריס)
- מגן העדרים והרועים (מחליף: פאן בנו)
- מדריך הגיבורים וההרפתקנים
- אל הדרכים
- אל אומנות הדיבור
- אל האתלטים והמתעמלים
- אל הנערים
- מגן הגנבים והמהמרים (מחליפו: אוטוליקוס, בנו)
- מגן הנואמים
- אל הסוחרים ובעלי-המלאכה
- אל המדע (שותפה: אתנה)
- אל האסטרולוגיה
- שליט הרוחות
- מלווה את בני האדם אל השאול
ראו גם
- מטה הרמס- הקדוקאוס
- הרמס טריסמגיסטוס - התגלמותו כאל המצרי תות
- נבו
לקריאה נוספת
אפי זיו, סודות אלי האולימפוס, אור יהודה: כנרת, זמורה, ביתן, 2013, עמ' 211-234, מסת"ב 9789655525694
קישורים חיצוניים
אהרון שבתאי, הקוסמולוגיה והאלים האולימפים: הולדת הרמס, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
הערות שוליים
- ^ משמעות השם (באנגלית)
| האלים האולימפיים במיתולוגיה היוונית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||