לדלג לתוכן

איוואן סרצימיר, קיסר בולגריה – הבדלי גרסאות

מ
הסבת תבנית מנהיג1 למנהיג
מ (מיזוג תבנית שושלת לתוך תבנית מנהיג1#)
מ (הסבת תבנית מנהיג1 למנהיג)
{{מנהיג
{{מנהיג1
|שם=איוואן סרצימיר
|תמונה=
אביו של סרצימיר, איוואן אלכסנדר, נישא פעם נוספת ל[[יהודים|יהודיה]] [[המרת דת|מומרת]] מ[[וליקו טרנובו|ווליקו טרנובו]], ולשניים נולדו לפחות שני בנים. ב-[[1356]] הכתיר איוואן אלכסנדר אחד מהם, [[איוואן שישמן, קיסר בולגריה|איוואן שישמן]] כצאר. מהלך זה הוביל להתרחקותו של איוואן סרצימיר מאביו. הוא כונן בווידין צארות עצמאית וכרת ברית עם ולאכיה, לאחר שנישא להנה, בתו של הנסיך [[ניקולאה אלכסנדרו]].
 
ב-[[1365]] כבש [[לאיוש הראשון, מלך הונגריה]] את וידין ואיוואן ובני משפחתו [[שבי|נשבו]] ושהו כארבע שנים במצודת חומניק, בסמוך לעיירה ה[[קרואטיה|קרואטית]] [[בוסילייבו]] של ימינו. במהלך שביו נאלץ סרצימיר לעזוב את ה[[נצרות אורתודוקסית|נצרות האורתודוקסית]] ולהיות [[נצרות קתולית|קתולי]].
 
בשנת [[1369]], הסכימו ההונגרים שיחזור לווידין כ[[וסאל|ווסאל]], תמורת תשלום כספי וויתורים טריטוריאליים. ב-[[1388]] פלשו העות'מאנים לבולגריה, ולאחר מותו של איוואן שישמן ב-[[1395]] היה לצאר של בולגריה כולה. הוא קיווה כי [[מסע צלב]] שהנהיג [[זיגמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] ישחרר את בולגריה מידי העות'מאנים, אך לאחר ניצחון העות'מאנים ב[[קרב ניקופוליס]]{{אנ|Battle of Nicopolis}} ב-[[25 בספטמבר]] [[1396]] אפסו תקוותיו. ב-[[1397]] כבשו העות'מאנים גם את וידין, סרצימיר נפל בשבי ומת באותה שנה. בנו, [[קונסטנטין השני, קיסר בולגריה|קונסטנטין השני]] ירש רק חלק מהטריטוריה בה שלט אביו.
23,036

עריכות