פיקוד הצפון – הבדלי גרסאות
מ שוחזר מעריכות של 77.126.68.59 (שיחה) לעריכה האחרונה של Tomtom |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 92: | שורה 92: | ||
| [[עמירם לוין]] || 1994 - 1998 || |
| [[עמירם לוין]] || 1994 - 1998 || |
||
|- |
|- |
||
| [[גבי אשכנזי]] || 1998 - 2002 || מפקד הפיקוד בעת הנסיגה מ[[לבנון]] (2000). לימים ה[[רמטכ"ל]] ה-19 |
| [[גבי אשכנזי]] || יולי 1998 - אפריל 2002 || מפקד הפיקוד בעת הנסיגה מ[[לבנון]] (2000). לימים ה[[רמטכ"ל]] ה-19 |
||
|- |
|- |
||
| [[בני גנץ]] || 2002 - 2005 || לימים ה[[רמטכ"ל]] ה-20 |
| [[בני גנץ]] || אפריל 2002 - אוקטובר 2005 || לימים ה[[רמטכ"ל]] ה-20 |
||
|- |
|- |
||
| [[אודי אדם]] || 2005 - 2006 || מפקד הפיקוד בעת [[מלחמת לבנון השנייה]] (2006) |
| [[אודי אדם]] || אוקטובר 2005 - ספטמבר 2006 || מפקד הפיקוד בעת [[מלחמת לבנון השנייה]] (2006) |
||
|- |
|- |
||
| [[גדי איזנקוט]] || 2006 - 2011 || לימים ה[[רמטכ"ל]] ה-21 |
| [[גדי איזנקוט]] || ספטמבר 2006 - יולי 2011 || לימים ה[[רמטכ"ל]] ה-21 |
||
|- |
|- |
||
| [[יאיר גולן]] || 2011 - 2014 || לימים [[סגן ראש המטה הכללי|סגן הרמטכ"ל]] |
| [[יאיר גולן]] || יולי 2011 - נובמבר 2014 || לימים [[סגן ראש המטה הכללי|סגן הרמטכ"ל]] |
||
|- |
|- |
||
| [[אביב כוכבי]]|| נובמבר 2014 - מרץ 2017 || |
| [[אביב כוכבי]]|| נובמבר 2014 - מרץ 2017 || |
גרסה מ־22:48, 21 במרץ 2017
תבנית:יחידה פיקוד הצפון (בר"ת: פָּצָ"ן) הוא פיקוד מרחבי בצבא ההגנה לישראל. הפיקוד, אשר מפקדתו הראשית יושבת בצפת, הוא האחראי על כל היחידות הממוקמות בין החרמון לנתניה. משימתו של פיקוד הצפון היא הגנה על גבולותיה הצפוניים של ישראל עם סוריה ולבנון. מפקד הפיקוד מאז מרץ 2017 הוא אלוף יואל סטריק.
מבנה ארגוני
תרשים המבנה הארגוני
מקרא: חטיבה מרחבית; חטיבת חי"ר; חטיבת שריון; חטיבת אש; גבול אפור מסמן חטיבת מילואים
היסטוריה
הקמת חזית הצפון
לפני קום המדינה, במסגרת פקודת המבנה הארצי מנובמבר 1947 פעלה במרחב הצפון חטיבת לבנוני של החי"ש, שנקראה בתוכניות המוקדמות "חטיבת הצפון", שכללה חמישה גדודים. מרחב הצפון כלל את כל המרחב שמזכרון יעקב וצפונה. מפקדה של החטיבה היה משה כרמל..
בפברואר 1948 פוצלה החטיבה לחטיבת גולני בנפת יזרעאל, כנרת, גלבוע ועד תל חי (בפיקודו של משה מן) וחטיבת כרמלי (שנקראה כך הן על שם מפקדה הראשון, משה כרמל והן על שם הר הכרמל) באזור חיפה ונפת זבולון (כלומר הקריות, מפרץ חיפה והגליל המערבי). במקביל פעלה בגזרה חטיבת יפתח של הפלמ"ח בפיקודו של יגאל אלון, בהמשך התפצלה מגולני חטיבת עודד.
עם קום המדינה, ב-15 במאי 1948, כבר היו חיפה והגליל המערבי משוחררים ואילו בחזית המזרחית נאבקו גולני, יפתח ועודד בקרבות קשים, בעוד חטיבת כרמלי בטלה מקרבות. על מנת לשמר את מעמדו כמפקד כרמלי, הציע משה כרמל לדוד בן-גוריון להקים חזית צפונית מאוחדת, שבראשה יעמוד כרמל עצמו. ב-23 במאי פורסמה פקודת ההקמה של חזית הצפון בראשות כרמל, האחראי על "כל צפון הארץ ועל כל הכוחות המוצבים בו והנמצאים בשלבי התארגנות". הקמת מטה מאוחד איפשר ניהול נכון יותר של הכוחות ויציאה לפעולות יזומות שהגדולה והחשובה בהן הייתה מבצע חירם.
במלחמת ששת הימים ולאחריה
עד למלחמת ששת הימים ניהל הפיקוד בעיקר את הקרבות מול סוריה סביב גבולות שביתת הנשק. במלחמת ששת הימים היה הפיקוד אחראי על כיבוש רמת הגולן וצפון הגדה המערבית. לאחר המלחמה ובמיוחד לאחר שבספטמבר 1970 גורש אש"ף לדרום לבנון בידי חוסיין מלך ירדן נאלץ הפיקוד להתחיל ולהתמודד עם הטרור הפלסטיני שיצא מהפתחלנד שבדרום לבנון.
במלחמת יום כיפור ואחריה
במהלך מלחמת יום כיפור היה אחראי הפיקוד על הדיפת המתקפה הסורית ברמת הגולן ולמרות ההתחלה הקשה הצליח במשימתו ודחק את הסורים מעבר לנקודת הפתיחה שלהם. לאחר מלחמת יום הכיפורים ניהל הפיקוד את מלחמת ההתשה מול הסורים שהסתיימה בהסכם שביתת הנשק ב־1974.
לאחר מלחמת יום כיפור ביצע הפיקוד מספר מבצעים כנגד ארגוני הטרור הפלסטינים בשטח לבנון כאשר הגדול ביניהם היה מבצע ליטני שנערך ב־1978. פיקוד הצפון היה האחראי העיקרי על מלחמת לבנון שבמהלכה ניהל קרבות עם ארגוני הטרור ועם הסורים בתוך שטח לבנון תוך שהוא מונע מסוריה לתקוף ברמת הגולן. במהלך המלחמה ובעיקר לאחריה הועברה מפקדת הפיקוד מנצרת (שם שכנה מאז הקמתו) לצפת.
במלחמות לבנון הראשונה והשנייה
החל מאמצע שנות השמונים מירב המאמצים בפיקוד הצפון מושקעים במלחמה מול ארגון הטרור הלבנוני חזבאללה וזאת לאחר שמלחמת לבנון הביאה לסילוק ארגוני הטרור הפלסטינים משטחה של לבנון. גם לאחר הנסיגה הישראלית מרוב שטחה של לבנון ב־1985 נשאר הפיקוד אחראי על השליטה ברצועת הביטחון תוך שהוא תומך בצד"ל. במהלך תקופה זו ביצע הפיקוד מספר מבצעים גדולים כנגד החזבאללה (ביניהם מבצע דין וחשבון ומבצע ענבי זעם).
בשנת 2000 השלים צה"ל את הנסיגה מרצועת הביטחון בדרום לבנון ונפרש על הגבול הבינלאומי, לפי החלטת האו"ם. פיקוד הצפון היה אחראי על הכוננות לפעולה צהלית במהלך מלחמת עיראק.
במלחמת לבנון השנייה היה אחראי הפיקוד על הלחימה בחזית הצפונית מול החזבאללה. ב־8 באוגוסט 2006 שלח הרמטכ"ל, רב־אלוף דן חלוץ, את סגנו, אלוף משה קפלינסקי, לפיקוד הצפון, כמתאם מטעם המטה הכללי, לצדו של האלוף אדם. לדעת פרשנים בכלי התקשורת, צעד זה מזכיר את מינויו של חיים בר-לב למפקד החזית הדרומית במהלך מלחמת יום כיפור, מהלך שהביע חוסר אמון בתפקודו של מפקד פיקוד הדרום דאז, שמואל גונן (גורודיש).[1]
מפקדי הפיקוד
שם | תקופת כהונה | צעדים עיקריים והערות |
משה כרמל | 1948 - 1949 | |
יוסף אבידר | 1949 - 1952 | |
משה דיין | 1952 | לימים הרמטכ"ל ה-4 ושר הביטחון |
אסף שמחוני | 1952 - 1954 | |
משה צדוק | 1954 - 1956 | |
יצחק רבין | 1956 - 1959 | לימים הרמטכ"ל ה-7 וראש הממשלה |
מאיר זורע | 1959 - 1962 | |
אברהם יפה | 1962 - 1964 | |
דוד אלעזר | 1964 - 1969 | מפקד הפיקוד בעת מלחמת ששת הימים (1967), פיקד בה על כיבוש רמת הגולן מידי סוריה. לימים הרמטכ"ל ה-9 |
מרדכי גור | 1969 - 1972, 1974 | לימים הרמטכ"ל ה-10 |
יצחק חופי | 1972 - 1974 | מפקד הפיקוד בעת מלחמת יום הכיפורים (1973). לימים ראש המוסד |
רפאל איתן | 1974 - 1977 | לימים הרמטכ"ל ה-11 |
אביגדור בן-גל | 1977 - 1981 | מפקד הפיקוד בעת מבצע ליטני (1978) |
אמיר דרורי | 1981 - 1983 | מפקד הפיקוד בעת מלחמת שלום הגליל (1982). לימים סגן הרמטכ"ל |
אורי אור | 1983 - 1986 | |
יוסי פלד | 1986 - 1991 | מפקד הפיקוד בעת מבצע חוק וסדר (1988). |
יצחק מרדכי | 1991 - 1994 | מפקד הפיקוד בעת מבצע דין וחשבון (1993) |
עמירם לוין | 1994 - 1998 | |
גבי אשכנזי | יולי 1998 - אפריל 2002 | מפקד הפיקוד בעת הנסיגה מלבנון (2000). לימים הרמטכ"ל ה-19 |
בני גנץ | אפריל 2002 - אוקטובר 2005 | לימים הרמטכ"ל ה-20 |
אודי אדם | אוקטובר 2005 - ספטמבר 2006 | מפקד הפיקוד בעת מלחמת לבנון השנייה (2006) |
גדי איזנקוט | ספטמבר 2006 - יולי 2011 | לימים הרמטכ"ל ה-21 |
יאיר גולן | יולי 2011 - נובמבר 2014 | לימים סגן הרמטכ"ל |
אביב כוכבי | נובמבר 2014 - מרץ 2017 | |
יואל סטריק | מרץ 2017 - מכהן |
ראו גם
קישורים חיצוניים
- פיקוד הצפון באתר דובר צה"ל
- משה כרמל, לידתה וצמיחתה של חזית הצפון, מערכות 279-280, יוני 1981, עמ' 23-29
הערות שוליים
- ^ חנן גרינברג, האם לפיקוד הצפון יהיו שני מפקדים?, באתר ynet, 8 באוגוסט 2006