כובאנה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
== ברכה על כובאנה == |
== ברכה על כובאנה == |
||
נקבע ב[[הלכה]] ש[[ברכה ראשונה]] על קובאנה היא [[בורא מיני מזונות]]{{הערה|ולמעשה אפילו אם אדם קובע סעודה על כובאנה, עדיין לא יברכו עליו [[המוציא]], אלא רק "מזונות" מפי שכובאנה נחשב כתבשיל, ובשו"ת "עולת יצחק" להרב [[יצחק רצאבי]] כתב בפירוש שמכיוון שכובאנה נעשית בכלי סגור ומתבשלת בהבל שלה, דינה כתבשיל אפילו אם קבע עליה סעודה ולכן לעולם לא יברך "המוציא" אלא "מזונות".}}, ו[[ברכה אחרונה]] היא [[על המחיה]] (גם אם קבע עליה סעודה). |
נקבע ב[[הלכה]] ש[[ברכה ראשונה]] על קובאנה היא [[בורא מיני מזונות]]{{הערה|ולמעשה אפילו אם אדם קובע סעודה על כובאנה, עדיין לא יברכו עליו [[המוציא]], אלא רק "מזונות" מפי שכובאנה נחשב כתבשיל, ובשו"ת "עולת יצחק" להרב [[יצחק רצאבי]] כתב בפירוש שמכיוון שכובאנה נעשית בכלי סגור ומתבשלת בהבל שלה, דינה כתבשיל אפילו אם קבע עליה סעודה ולכן לעולם לא יברך "המוציא" אלא "מזונות".}}, ו[[ברכה אחרונה]] היא [[על המחיה]] (גם אם קבע עליה סעודה). |
||
==קישורים חיצוניים== |
|||
* {{ynet|[[ארז קומרובסקי]]|מהמטבח התימני: ארז קומרובסקי מכין קובנה|4937490|22 במרץ 2017}} |
|||
== הערות שוליים == |
== הערות שוליים == |
||
גרסה מ־14:29, 22 במרץ 2017
כּוּבַּאנֶה הוא מאכל תימני יהודי מסורתי, המיועד בעיקר לארוחת בוקר בשבת.
הכובנה היא מאפה דמוי חלה עגולה ואוורירית מבצק שמרים, עשיר בחמאה מותכת כסאמנה (לעתים מוחלפת במרגרינה או בשמן), הנאפה לילה שלם בתוך סיר באפייה איטית - בטמפרטורה הנמוכה מ-100 מעלות צלזיוס במשך 8 עד 12 שעות. במקור נהוג לאפותה במשך כל ליל שבת (בתנור או על פלטה), אזי צבעה הופך לחום כהה והקרקעית מתקשה ("קאעה"). יש האופים את הכובנה בישול מלא לפני השבת ומחממים רק בבוקר.
הכובנה נאכלה בתימן במשך כל ימות השבוע והוכן בצורה מיוחדת לשבת (אצל יהודי צנעא וצפון תימן), ואילו בארץ ישראל נאכל בסעודת בוקר שבת.
טעמה של הכובנה נייטרלי למדי ולעתים מתבלים אותה בזרעי קצח. נהוג לאכול את הכובנה כשלעצמה או עם תוספות, כגון עגבניות מרוסקת, סחוג, ביצה שלוקה, סאמנה, חילבה או מוצרי חלב. ישנם כאלה הטומנים בתוך הבצק נתחי בשר במשך כל ליל שבת בתקופת החורף.
ברכה על כובאנה
נקבע בהלכה שברכה ראשונה על קובאנה היא בורא מיני מזונות[1], וברכה אחרונה היא על המחיה (גם אם קבע עליה סעודה).
קישורים חיצוניים
- ארז קומרובסקי, מהמטבח התימני: ארז קומרובסקי מכין קובנה, באתר ynet, 22 במרץ 2017
הערות שוליים
- ^ ולמעשה אפילו אם אדם קובע סעודה על כובאנה, עדיין לא יברכו עליו המוציא, אלא רק "מזונות" מפי שכובאנה נחשב כתבשיל, ובשו"ת "עולת יצחק" להרב יצחק רצאבי כתב בפירוש שמכיוון שכובאנה נעשית בכלי סגור ומתבשלת בהבל שלה, דינה כתבשיל אפילו אם קבע עליה סעודה ולכן לעולם לא יברך "המוציא" אלא "מזונות".
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל מזון | ||
|
פורטל המזרח התיכון | ||