כובאנה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אוכל תימני
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Кубане.jpg|ממוזער|כובנה]]
[[קובץ:Кубане.jpg|ממוזער|כובנה]]
'''כּוּבַּאנֶה''' הוא [[המטבח התימני|מאכל תימני]] [[יהדות תימן|יהודי]] [[מסורת|מסורתי]], המיועד בעיקר ל[[ארוחת בוקר]] ב[[שבת]].
'''כּוּבַּאנֶה''' (מ[[ערבית]]: '''كبانة''' או '''كبان''') הוא [[המטבח התימני|מאכל תימני]] [[מסורת|מסורתי]].


הכובנה היא מאפה דמוי [[חלה]] עגולה ואוורירית מ[[בצק שמרים]], עשיר ב[[חמאה]] מותכת כ[[סאמנה]] (לעתים מוחלפת ב[[מרגרינה]] או ב[[שמן]]), הנאפה לילה שלם בתוך [[סיר]] באפייה איטית - ב[[טמפרטורה]] הנמוכה מ-100 [[מעלות צלזיוס]] במשך 8 עד 12 שעות. במקור נהוג לאפותה במשך כל ליל שבת (ב[[תנור אפיה|תנור]] או על [[פלטה חשמלית|פלטה]]), אזי צבעה הופך ל[[חום (צבע)|חום]] כהה והקרקעית מתקשה ("קאעה"). יש האופים את הכובנה בישול מלא לפני השבת ומחממים רק בבוקר.
הכובנה היא מאפה דמוי [[חלה]] עגולה ואוורירית מ[[בצק שמרים]], עשיר ב[[חמאה]] מותכת כ[[סאמנה]] (לעתים מוחלפת ב[[מרגרינה]] או ב[[שמן]]), הנאפה לילה שלם בתוך [[סיר]] באפייה איטית - ב[[טמפרטורה]] הנמוכה מ-100 [[מעלות צלזיוס]] במשך 8 עד 12 שעות. במקור נהוג לאפותה במשך כל ליל שבת (ב[[תנור אפיה|תנור]] או על [[פלטה חשמלית|פלטה]]), אזי צבעה הופך ל[[חום (צבע)|חום]] כהה והקרקעית מתקשה ("קאעה"). יש האופים את הכובנה בישול מלא לפני השבת ומחממים רק בבוקר.
שורה 20: שורה 20:


[[קטגוריה: מוצרי בצק שמרים]]
[[קטגוריה: מוצרי בצק שמרים]]
[[קטגוריה: המטבח הערבי]]
[[קטגוריה: המטבח התימני]]
[[קטגוריה: המטבח התימני]]
[[קטגוריה:מאכלי שבת]]
[[קטגוריה:מאכלי שבת]]

גרסה מ־00:44, 24 במרץ 2017

כובנה

כּוּבַּאנֶהערבית: كبانة או كبان) הוא מאכל תימני מסורתי.

הכובנה היא מאפה דמוי חלה עגולה ואוורירית מבצק שמרים, עשיר בחמאה מותכת כסאמנה (לעתים מוחלפת במרגרינה או בשמן), הנאפה לילה שלם בתוך סיר באפייה איטית - בטמפרטורה הנמוכה מ-100 מעלות צלזיוס במשך 8 עד 12 שעות. במקור נהוג לאפותה במשך כל ליל שבת (בתנור או על פלטה), אזי צבעה הופך לחום כהה והקרקעית מתקשה ("קאעה"). יש האופים את הכובנה בישול מלא לפני השבת ומחממים רק בבוקר.

הכובנה נאכלה בתימן במשך כל ימות השבוע והוכן בצורה מיוחדת לשבת (אצל יהודי צנעא וצפון תימן), ואילו בארץ ישראל נאכל בסעודת בוקר שבת.

טעמה של הכובנה נייטרלי למדי ולעתים מתבלים אותה בזרעי קצח. נהוג לאכול את הכובנה כשלעצמה או עם תוספות, כגון עגבניות מרוסקת, סחוג, ביצה שלוקה, סאמנה, חילבה או מוצרי חלב. ישנם כאלה הטומנים בתוך הבצק נתחי בשר במשך כל ליל שבת בתקופת החורף.

ברכה על כובאנה

נקבע בהלכה שברכה ראשונה על קובאנה היא בורא מיני מזונות[1], וברכה אחרונה היא על המחיה (גם אם קבע עליה סעודה).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ולמעשה אפילו אם אדם קובע סעודה על כובאנה, עדיין לא יברכו עליו המוציא, אלא רק "מזונות" מפי שכובאנה נחשב כתבשיל, ובשו"ת "עולת יצחק" להרב יצחק רצאבי כתב בפירוש שמכיוון שכובאנה נעשית בכלי סגור ומתבשלת בהבל שלה, דינה כתבשיל אפילו אם קבע עליה סעודה ולכן לעולם לא יברך "המוציא" אלא "מזונות".