בתים ושדות בתקופת היובל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
ל'''[[בית מגורים|בתים]] ו[[שדה (חקלאות)|שדות]] ב[[ארץ ישראל]]''' בתקופה שה'''[[שנת היובל|יובל]]''' נוהג, ישנם דינים מיוחדים בהלכה, הנוגעים לאפשרות ה[[מכירה]] וה[[הקדש (הלכה)|הקדשה]] שלהם. באופן כללי, השדות מתחלקים ל"שדה אחוזה", שאותה אדם [[ירושה (הלכה)|ירש]] מאבותיו, שקבלוה מ[[התנחלות השבטים|חלוקת הארץ]] בימי [[יהושע בן נון]], ו"שדה מקנה", שאדם קנה מאדם אחר, והיא חוזרת לבעלים המקורי כשמגיעה [[שנת היובל]]. דין מיוחד יש לבתים ב[[ערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון]], ובה בית שנמכר לא חוזר לבעלים ביובל.
ל'''[[בית מגורים|בתים]] ו[[שדה (חקלאות)|שדות]] ב[[ארץ ישראל]]''' בתקופה שה'''[[שנת היובל|יובל]]''' נוהג, ישנם דינים מיוחדים בהלכה, הנוגעים לאפשרות ה[[מכירה]] וה[[הקדש (הלכה)|הקדשה]] שלהם. באופן כללי, השדות מתחלקים ל"שדה אחוזה", שאותה אדם [[ירושה (הלכה)|ירש]] מאבותיו, שקבלוה מ[[התנחלות השבטים|חלוקת הארץ]] בימי [[יהושע בן נון]], ו"שדה מקנה", שאדם קנה מאדם אחר, והיא חוזרת לבעלים המקורי כשמגיעה [[שנת היובל]]. דין מיוחד יש לבתים ב[[ערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון]], ובה בית שנמכר לא חוזר לבעלים ביובל.


== שדה אחוזה ==

=== מכירה ===
==מקור התורני==
{{ערך מורחב|גאולת קרקע}}
מתנת שדה אחוזה נזכר במפורש ב[[תורה]]; {{הדגשה|ואם משדה אחזתו יקדיש.. וְהָיָה הַשָּׂדֶה בְּצֵאתוֹ בַיֹּבֵל קֹדֶשׁ לַה' כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ|ויקרא כז כא|ויקרא כז כא}}
שדה אחוזה היא שדה שאדם ירש מאבותיו, וישנו איסור למוכרה, להוציא מצבי [[עוני]], אולם אם מכר באיסור, המכירה חלה. לאחר המכירה, אסור לגאול את השדה עד שיעברו שנתיים, וכן שהקונה יאכל את יבול השדה פעמים, ולכן, אם אדם מכר שנה קודם היובל, הלוקח מקבל את השדה שנה נוספת אחר היובל כדי להשלים את השנתיים. אם המוכר (או קרוביו) לא גאל את השדה, היא חוזרת אליו ביובל.


==האפשרות לפדיון==
==האפשרות לפדיון==
שורה 17: שורה 18:


ב[[תוספתא]] מבואר ששדה אחוזה האמורה אינה עוברת לרשות הכהנים עד יום הכיפורים של תחילת [[שנת היובל]]{{הערה|1=שדה אחוזה ניתנת לאנשי משמר שבראש השנה שהיובל נכנס לתוכה -תוספתא מנחות יג ג, מצפה שמואל מציין לתלמוד ירושלמי סוכה סופ"ה, חכם צבי סי' קכב. וכלשון רש"י: "תתחלק ביובל לכהנים ..אותו משמר..שיום הכפורים של יובל פוגע בו" -רש"י ויקרא כז כא}}. אולם, לפי משמעות משנה תורה להרמב"ם, השדה יוצאת בראש השנה של יובל{{הערה|1=משנ"ת ערכין וחרמין דכד, לא ברור אם כוונתו של הרמב"ם היא אל יום הכיפורים שלפעמים נקרא גם ראש השנה}}
ב[[תוספתא]] מבואר ששדה אחוזה האמורה אינה עוברת לרשות הכהנים עד יום הכיפורים של תחילת [[שנת היובל]]{{הערה|1=שדה אחוזה ניתנת לאנשי משמר שבראש השנה שהיובל נכנס לתוכה -תוספתא מנחות יג ג, מצפה שמואל מציין לתלמוד ירושלמי סוכה סופ"ה, חכם צבי סי' קכב. וכלשון רש"י: "תתחלק ביובל לכהנים ..אותו משמר..שיום הכפורים של יובל פוגע בו" -רש"י ויקרא כז כא}}. אולם, לפי משמעות משנה תורה להרמב"ם, השדה יוצאת בראש השנה של יובל{{הערה|1=משנ"ת ערכין וחרמין דכד, לא ברור אם כוונתו של הרמב"ם היא אל יום הכיפורים שלפעמים נקרא גם ראש השנה}}

==קיום המצווה בזמן הזה==
לדעתו של הרמב"ם בזמן שאין היובל נוהג גם מתנת שדה אחוזה אינה יוצאת לכהנים{{הערה|1=משנ"ת ערכין וחרמין ה,א. משנ"ת שמיטה ויובל י, יא}}
===בגבולין===
מתנת שדה אחוזה נחשבת כאחת מן העשר מתנות כהונה שניתנות לכהנים בגבולין{{הערה|1=תוספתא למסכת חלה ב ח}}.


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{כ"ד מתנות כהונה}}
{{כ"ד מתנות כהונה}}
[[קטגוריה:משפט עברי: דיני קרקעות]]
{{קצרמר|יהדות}}
[[קטגוריה:מתנות כהונה]]
[[קטגוריה:מתנות כהונה]]
[[קטגוריה:שמיטה ויובל]]

גרסה מ־19:10, 3 באפריל 2017

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.


שגיאות פרמטריות בתבנית:סוגיה

פרמטרים [ שם הסוגיה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

בתים ושדות בתקופת היובל
(מקורות עיקריים)
מקרא ספר ויקרא, פרק כ"ה, פסוקים י"דל"ד
ספר ויקרא, פרק כ"ז, פסוקים י"דכ"ד
משנה מסכת ערכין, פרק ז'
פרק ט'
תלמוד בבלי מסכת ערכין, דף כ"ד, עמוד א'-דף כ"ז, עמוד א'
דף כ"ט, עמוד ב'-דף ל"ד, עמוד א'
משנה תורה שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות הפלאה.הלכות הפלאה, פרק ערכין וחרמי"ן, הלכה ד'-
שגיאות פרמטריות בתבנית:רמב"ם

פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) חסר שם ההלכות.הלכות חמץ ומצה, פרק ערכין וחרמי"ן, הלכה ה'
שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות זרעים.הלכות זרעים, פרק שמיטה ויוב"ל, הלכה י"א-סוף הספר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לבתים ושדות בארץ ישראל בתקופה שהיובל נוהג, ישנם דינים מיוחדים בהלכה, הנוגעים לאפשרות המכירה וההקדשה שלהם. באופן כללי, השדות מתחלקים ל"שדה אחוזה", שאותה אדם ירש מאבותיו, שקבלוה מחלוקת הארץ בימי יהושע בן נון, ו"שדה מקנה", שאדם קנה מאדם אחר, והיא חוזרת לבעלים המקורי כשמגיעה שנת היובל. דין מיוחד יש לבתים בערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, ובה בית שנמכר לא חוזר לבעלים ביובל.

שדה אחוזה

מכירה

ערך מורחב – גאולת קרקע

שדה אחוזה היא שדה שאדם ירש מאבותיו, וישנו איסור למוכרה, להוציא מצבי עוני, אולם אם מכר באיסור, המכירה חלה. לאחר המכירה, אסור לגאול את השדה עד שיעברו שנתיים, וכן שהקונה יאכל את יבול השדה פעמים, ולכן, אם אדם מכר שנה קודם היובל, הלוקח מקבל את השדה שנה נוספת אחר היובל כדי להשלים את השנתיים. אם המוכר (או קרוביו) לא גאל את השדה, היא חוזרת אליו ביובל.

האפשרות לפדיון

כפי המובא ברמב"ם, השדה הנקדשת ניתנה לפדיון מאת הקודש כל עוד שלא נכנס שנת היובל. במקרה שלא גאל הבעלים את השדה במשך זמן זה, היא יוצאת לחלוטין להקדש וניתנת לאחוזת הכהנים בלי העברת תשלום או פדייה[1].

אדם שמכר שדה אחוזה יכול לגאול אותו רק משעברו שתי שנים מיום הקניה, ביובל חוזרת לבעליה. משתי שנים עד היובל, נגאלת לפי חשבון השנים עד שנת היובל (מבואר בפרשת בהר, כה', יד'-טז').

השדה עוברת אל משמרת הראשי

שמואל הנביא ודוד המלך התקינו -כדי לפטור את השאלה למי מהכהנים יועבר השדה הנקדשת- שבכל כניסת מחזור יובל החדש יועבר את כל שדה האחוזות מהיובל הקודם אל משמרת הכהונה שעבודתה נקבעת בשבוע שבו יפול יום הכיפורים של היובל החדש. בתלמוד ירושלמי מבואר שקביעות הכ"ד משמרות כהונה נעשה עם הכוונה שכל שנת יובל יופגע במשמרה חדשה בכך שלכל המשמרות יהיה הזדמנות לזכות במתנת שדה אחוזה.

בתוספתא מבואר ששדה אחוזה האמורה אינה עוברת לרשות הכהנים עד יום הכיפורים של תחילת שנת היובל[2]. אולם, לפי משמעות משנה תורה להרמב"ם, השדה יוצאת בראש השנה של יובל[3]

הערות שוליים

  1. ^ משנ"ת הלכות ערכין וחרמין ד, כ
  2. ^ שדה אחוזה ניתנת לאנשי משמר שבראש השנה שהיובל נכנס לתוכה -תוספתא מנחות יג ג, מצפה שמואל מציין לתלמוד ירושלמי סוכה סופ"ה, חכם צבי סי' קכב. וכלשון רש"י: "תתחלק ביובל לכהנים ..אותו משמר..שיום הכפורים של יובל פוגע בו" -רש"י ויקרא כז כא
  3. ^ משנ"ת ערכין וחרמין דכד, לא ברור אם כוונתו של הרמב"ם היא אל יום הכיפורים שלפעמים נקרא גם ראש השנה