בתים ושדות בתקופת היובל

שגיאות פרמטריות בתבנית:סוגיה
פרמטרים [ שם הסוגיה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

בתים ושדות בתקופת היובל
(מקורות עיקריים)

מקרא	ספר ויקרא, פרק כ"ה, פסוקים י"ד–ל"ד ספר ויקרא, פרק כ"ז, פסוקים י"ד–כ"ד
משנה	מסכת ערכין, פרק ז' פרק ט'
תלמוד בבלי	מסכת ערכין, דף כ"ד, עמוד א'-דף כ"ז, עמוד א' דף כ"ט, עמוד ב'-דף ל"ד, עמוד א'
משנה תורה	הלכות הפלאה, פרק ערכין וחרמי"ן, הלכה ד'- שגיאות פרמטריות בתבנית:רמב"ם פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים הלכות חמץ ומצה, פרק ערכין וחרמי"ן, הלכה ה' הלכות זרעים, פרק שמיטה ויוב"ל, הלכה י"א-סוף הספר

לבתים ושדות בארץ ישראל בתקופה שהיובל נוהג, ישנם דינים מיוחדים בהלכה, הנוגעים לאפשרות המכירה וההקדשה שלהם. באופן כללי, השדות מתחלקים ל"שדה אחוזה", שאותה אדם ירש מאבותיו, שקבלוה מחלוקת הארץ בימי יהושע בן נון, ו"שדה מקנה", שאדם קנה מאדם אחר, והיא חוזרת לבעלים המקורי כשמגיעה שנת היובל. דין מיוחד יש לבתים בערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, ובה בית שנמכר לא חוזר לבעלים ביובל.

שדה אחוזה

מכירה

ערך מורחב – גאולת קרקע

שדה אחוזה היא שדה שאדם ירש מאבותיו, וישנו איסור למוכרה, להוציא מצבי עוני, אולם אם מכר באיסור, המכירה חלה. לאחר המכירה, אסור לגאול את השדה עד שיעברו שנתיים, וכן שהקונה יאכל את יבול השדה פעמים, ולכן, אם אדם מכר שנה קודם היובל, הלוקח מקבל את השדה שנה נוספת אחר היובל כדי להשלים את השנתיים. אם המוכר (או קרוביו) לא גאל את השדה, היא חוזרת אליו ביובל.

הקדשה

אדם שהקדיש את שדה אחוזתו, אינו פודה אותה בשוויה הרגיל ככל ההקדשות, אלא על פי סכום קבוע הכתוב בתורה, והוא 50 סלע לשטח שניתן לזרוע בו כור שעורים. סכום זה הוא עבור כל השנים עד היובל, אך אם אדם פודה את השדה, שנים מועטות קודם היובל, הוא משלם רק את הסכום היחסי עבור מספר השנים, כלומר סלע ופונדיון (1/48 מסלע) לכל שנה. אף על פי שבמשנה מובא ש"אין מקדישין לפני היובל פחות משתי שנים ולא גואלין לאחר היובל פחות משנה"

, הגמרא שם מסיקה שזוהי רק המלצה, משום שמי שיעשה זאת יאלץ לגאול אותה בשוויה המלא, כי "אין מחשבין חדשים להקדש", כלומר לא גורעים מסכום הפדיון עבור חדשים בודדים. ישנה מחלוקת בין רב ושמואל האם ניתן להקדיש שדה בתוך שנת היובל, והרמב"ם פסק כשמואל שהשדה כלל לא מתקדשת.

שדה שהוקדשה ויוצאת לכהנים

אם אדם לא גאל את שדהו עד שהגיע היובל, וכן אם אדם גאל שדה שלא היתה שלו, השדה יוצאת לכהנים, והם צריכים לשלם את שוויה (אם עדיין לא נפדתה). שדה אחוזה שלא נפדתה היא אחת מכ"ד מתנות כהונה. הכהנים שזוכים בשדה הם אלו הנמצאים במשמר ששרת בבית המקדש בתחילת היובל. בתוספתא מבואר ששדה אחוזה האמורה אינה עוברת לרשות הכהנים עד יום הכיפורים של תחילת שנת היובל. אולם, לפי הרמב"ם, השדה יוצאת בראש השנה של היובל.

שדה מקנה

ערך מורחב – שנת היובל

שדה מקנה היא שדה שאדם קנה מאדם אחר והיא חוזרת לבעלים המקורי ביובל.

מכירה

אדם יכול למכור את שדה מקנתו לאדם שלישי, וביובל היא חוזרת לבעלים המקורים (שעבורו היא שדה אחוזה). כאשר הבעלים רוצה לגאול את שדהו מהאדם השלישי, הוא יכול לחשב עמו על פי המחיר הנמוך יותר בין המחיר בו הוא מכר למתווך ובין המחיר בו הקונה קנה.

הקדשה

שדה מקנה שהוקדשה לא יוצאת לכהנים ביובל, אלא חוזרת לבעלים המקורי כי אין אדם אוסר דבר שאינו שלו, והקונה לא יכול להקדיש את השדה לתקופה שאחר היובל. מבחינת גאולת שדה מקנה שהוקדשה, אין הבדל בין המקדיש לכל אדם, כי השדה לא באמת שלו.

בתי ערי חומה

ערך מורחב – עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון

מכירה

בבית הנמצא בעיר המוקפת חומה מימות יהושע בן נון, נוהגים דינים מיוחדים, והמוכר אותם רשאי לגאול אותם רק בשנה הראשונה למכירה. אם המוכר לא גאל את הבית עד תום שנה מיום המכירה, הבית נחלט ללוקח לצמיתות ולא ניתן לגאול אותו, והוא אף לא יוצא ביובל. בניגוד לשדות, גאולת השדה נעשית ללא גרעון כסף, בסכום המכירה.
כדי למנוע מהקונה לסכל את גאולת הבית באמצעות הסתתרות מהמוכר ביום האחרון, תיקן הלל הזקן שהמוכר יוכל להניח את התשלום בלשכה מיוחדת בבית המקדש ולקחת את ביתו בחזרה, גם מבלי למצוא את הלוקח.