אלכסנדר פון הומבולדט – הבדלי גרסאות
מ זוטות |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1-\2 |
||
שורה 20: | שורה 20: | ||
==המסע לאמריקה הלטינית== |
==המסע לאמריקה הלטינית== |
||
ב[[1799]] יצא עם ידידו הטוב בונפלן למסע בן חמש שנים ב[[קולוניה|מושבות]] [[ספרד]] ב[[אמריקה]]. תחילה עברו ב[[האיים הקנריים|איים הקנריים]], (שם קבע כי העץ [[דרקון אלף השנים]] הוא בן 6,000 שנים, קביעה שנתנה לו את שמו) ומשם ל[[ונצואלה|וונצואלה]]. במשך שנה וחצי סיירו ב[[ג'ונגל]] של ה[[אורינוקו]], ב[[סירה|סירות]] [[עץ (חומר גלם)|עץ]] וברגל. בין השאר, חקר פון הומבולדט את ה[[נהר]] יוצא הדופן [[קסיקיארה]]. נהר זה מתפצל לשניים: צד אחד נשפך לאורינוקו, בעוד הצד השני לנהר [[ריו נגרו]], ולפיכך ל[[אמזונאס (נהר)|אמזונאס]]. במשך שנים כינו את הנהר הזה "הנהר הזורם לשני כיוונים", ויש סברו שהוא בעצם [[תעלה]]. הומבולדט, בזמן שהותו בונצואלה, גילה את האמת על נהר זה. |
ב-[[1799]] יצא עם ידידו הטוב בונפלן למסע בן חמש שנים ב[[קולוניה|מושבות]] [[ספרד]] ב[[אמריקה]]. תחילה עברו ב[[האיים הקנריים|איים הקנריים]], (שם קבע כי העץ [[דרקון אלף השנים]] הוא בן 6,000 שנים, קביעה שנתנה לו את שמו) ומשם ל[[ונצואלה|וונצואלה]]. במשך שנה וחצי סיירו ב[[ג'ונגל]] של ה[[אורינוקו]], ב[[סירה|סירות]] [[עץ (חומר גלם)|עץ]] וברגל. בין השאר, חקר פון הומבולדט את ה[[נהר]] יוצא הדופן [[קסיקיארה]]. נהר זה מתפצל לשניים: צד אחד נשפך לאורינוקו, בעוד הצד השני לנהר [[ריו נגרו]], ולפיכך ל[[אמזונאס (נהר)|אמזונאס]]. במשך שנים כינו את הנהר הזה "הנהר הזורם לשני כיוונים", ויש סברו שהוא בעצם [[תעלה]]. הומבולדט, בזמן שהותו בונצואלה, גילה את האמת על נהר זה. |
||
מונצואלה נסעו פון הומבולדט וידידו ל[[הוואנה]] [[בירה|בירת]] [[קובה]], ומשם לנמל [[קרטחנה (קולומביה)|קרטחנה]] ובמעלה נהר [[מגדלנה]] אל [[בוגוטה]], בירת [[קולומביה]]. מקולומביה המשיכו אל [[אקוודור]] של ימינו, שם נכשל הומבולדט בניסיונו לטפס על [[הר געש|הר הגעש]] [[צ'ימבורסו]], שגובהו 6,268 [[מטר]]ים. פון הומבולדט האמין שזהו הר הגעש הגבוה בעולם. הוא סירב לוותר גם כשכל התנאים היו לרעתו: מורה דרכו נטש אותו ואת חבריו, [[ערפל]] כבד הכה בהם, פון הומבולדט חלה ב[[מחלת גבהים]], ובגובה 5,800 מטר החלה [[סופה|סופת]] [[שלג]]ים. בצער רב הוא נאלץ לחזור על עקבותיו ולזנוח את רעיון הטיפוס על ההר. ברם, ההר לא נכבש ב-80 השנים הבאות, אז העפיל לפיסגתו האלפיניסט [[אדוארד וימפר]]. |
מונצואלה נסעו פון הומבולדט וידידו ל[[הוואנה]] [[בירה|בירת]] [[קובה]], ומשם לנמל [[קרטחנה (קולומביה)|קרטחנה]] ובמעלה נהר [[מגדלנה]] אל [[בוגוטה]], בירת [[קולומביה]]. מקולומביה המשיכו אל [[אקוודור]] של ימינו, שם נכשל הומבולדט בניסיונו לטפס על [[הר געש|הר הגעש]] [[צ'ימבורסו]], שגובהו 6,268 [[מטר]]ים. פון הומבולדט האמין שזהו הר הגעש הגבוה בעולם. הוא סירב לוותר גם כשכל התנאים היו לרעתו: מורה דרכו נטש אותו ואת חבריו, [[ערפל]] כבד הכה בהם, פון הומבולדט חלה ב[[מחלת גבהים]], ובגובה 5,800 מטר החלה [[סופה|סופת]] [[שלג]]ים. בצער רב הוא נאלץ לחזור על עקבותיו ולזנוח את רעיון הטיפוס על ההר. ברם, ההר לא נכבש ב-80 השנים הבאות, אז העפיל לפיסגתו האלפיניסט [[אדוארד וימפר]]. |
גרסה מ־03:08, 6 באפריל 2017
שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען
פרמטרים [ פרסים והנצחה, ארצות מגורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
לידה |
14 בספטמבר 1769 ברלין, ממלכת פרוסיה |
---|---|
פטירה |
6 במאי 1859 (בגיל 89) ברלין, ממלכת פרוסיה |
ענף מדעי | גאוגרפיה, בוטניקה, זואולוגיה |
מקום מגורים | rue Jacob, New Chambers |
מקום קבורה | ארמון טגל |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט | גאורג כריסטוף ליכטנברג |
מוסדות | אוניברסיטת פרידריך שילר |
תלמידי דוקטורט | יוהאן וילהלם ריטר, אוטו וילהלם הרמן פון אביך |
פרסים והוקרה |
|
תרומות עיקריות | |
יסוד תחום מדע חדש - ביוגאוגרפיה. נחשב עד היום לאחד מגדולי הנוסעים וחוקרי הטבע. | |
חתימה | |
פרידריך וילהלם היינריך אלכסנדר פון הומבולדט (בגרמנית: Friedrich Wilhelm Heinrich Alexander Freiherr von Humboldt ;14 בספטמבר 1769 - 6 במאי 1859) היה חוקר טבע ומגלה ארצות גרמני. יחד עם קרל ריטר נחשב לאבי הגאוגרפיה המודרנית. תרם רבות לבוטניקה, לזואולוגיה ולתחומי מדע רבים אחרים. זרם הומבולדט, שלחופי אמריקה הדרומית קרוי על שמו.
ילדות ולימודים
פון הומבולדט נולד ב-1769 בברלין. בגיל צעיר נתייתם מאביו, קצין בחצרו של פרידריך הגדול. הוא ואחיו, לימים השר הפרוסי, הבלשן והפילוסוף וילהלם פון הומבולדט, גודלו בידי אימם באחוזתם בטגל שליד ברלין, שם זכה לחינוך מן המעלה הראשונה. ב-1786 החל ללמוד מדעי הטבע באוניברסיטת גטינגן, ובשנים 1796 - 1797 באוניברסיטאות בווינה, יינה ופריז, שם פגש את ידידו הטוב לימים, הזואולוג אמה בונפלן.
המסע לאמריקה הלטינית
ב-1799 יצא עם ידידו הטוב בונפלן למסע בן חמש שנים במושבות ספרד באמריקה. תחילה עברו באיים הקנריים, (שם קבע כי העץ דרקון אלף השנים הוא בן 6,000 שנים, קביעה שנתנה לו את שמו) ומשם לוונצואלה. במשך שנה וחצי סיירו בג'ונגל של האורינוקו, בסירות עץ וברגל. בין השאר, חקר פון הומבולדט את הנהר יוצא הדופן קסיקיארה. נהר זה מתפצל לשניים: צד אחד נשפך לאורינוקו, בעוד הצד השני לנהר ריו נגרו, ולפיכך לאמזונאס. במשך שנים כינו את הנהר הזה "הנהר הזורם לשני כיוונים", ויש סברו שהוא בעצם תעלה. הומבולדט, בזמן שהותו בונצואלה, גילה את האמת על נהר זה.
מונצואלה נסעו פון הומבולדט וידידו להוואנה בירת קובה, ומשם לנמל קרטחנה ובמעלה נהר מגדלנה אל בוגוטה, בירת קולומביה. מקולומביה המשיכו אל אקוודור של ימינו, שם נכשל הומבולדט בניסיונו לטפס על הר הגעש צ'ימבורסו, שגובהו 6,268 מטרים. פון הומבולדט האמין שזהו הר הגעש הגבוה בעולם. הוא סירב לוותר גם כשכל התנאים היו לרעתו: מורה דרכו נטש אותו ואת חבריו, ערפל כבד הכה בהם, פון הומבולדט חלה במחלת גבהים, ובגובה 5,800 מטר החלה סופת שלגים. בצער רב הוא נאלץ לחזור על עקבותיו ולזנוח את רעיון הטיפוס על ההר. ברם, ההר לא נכבש ב-80 השנים הבאות, אז העפיל לפיסגתו האלפיניסט אדוארד וימפר.
מאקוודור נסעו פון הומבולדט ובונפלן דרומה לפרו. הם עברו בעיר טרוחיו ובלימה בירת פרו, ומשם לעיר קייאו, תחנתם הדרומית ביותר במסע, לשם הגיעו כדי לערוך תצפית אסטרונומית חשובה. מקייאו הפליגו למקסיקו, שם חקרו את הר הגעש פופוקטפטל, ההר השני בגובהו במקסיקו. אחרי שנה במקסיקו, נסעו לארצות הברית ומשם הביתה, לגרמניה.
שארית חייו
החל מ-1808 התגורר הומבולדט בפריז, שם הוציא לאור את מחקריו ב-33 כרכים. לכלל מחקריו קרא בשם "מסע לגלילות המשווניים של היבשת החדשה". ב-1829 נסע עם פרופסור כריסטיאן גוטפריד אהרנברג ועם חוקרים מרוסיה למסע משותף בהרי אוראל, הרי אלטאי והים הכספי, אותו פרסם בספר בן 3 כרכים בשם "אסיה התיכונה". שני ספרים אלה נכתבו בצרפתית ויועדו לבעלי ידע מדעי; לעומת זאת, ספריו בגרמנית "מחזות הטבע" ו "הקוסמוס" יועדו לכל בעלי השכלה בסיסית באשר הם. פון הומבולדט נפטר ב-6 במאי 1859 בגיל 90 - גיל מופלג, בהתחשב במסעות שערך באזורים מן המסוכנים ושורצי המחלות ביותר שבעולם.
תרומתו למדע
פון הומבולדט נחשב עד היום לאחד מגדולי חוקרי הטבע. מסעותיו ומחקריו תרמו לתחומים רבים מספור של המדע, בהם: פיזיקה, כימיה, גאולוגיה, גאוגרפיה, מינרלוגיה, וולקנולוגיה, בוטניקה, גיאובוטניקה, זואולוגיה, קלימטולוגיה, אוקיינוגרפיה, אסטרונומיה, כלכלה, אתנוגרפיה ודמוגרפיה. הומבולדט ידוע רבות בזכות זרם הים שגילה וקרוי על שמו, סמוך לחופי אמריקה הדרומית. בנוסף לכך, היה פון הומבולדט פילוסוף והוגה דעות ידוע; הוא הוקיע בחריפות את העבדות, ותמך בשוויון זכויות לכל אדם באשר הוא.
עוד בימי חייו זכה פון הומבולדט לתשבחות ומחמאות להם זכו מעטים בלבד בדורו. הוא כונה "קולומבוס השני", "מגלה אמריקה מחדש", "נסיך המדע" ו"אריסטו החדש". הוא הושווה לגתה ולנפוליאון, שאת שניהם הכיר, ונחשב עד היום לאחד מגדולי הנוסעים וחוקרי הטבע.
בספרות
מסעותיו של פון הומבולדט ופגישתו עם קרל פרידירך גאוס תוארו, בין השאר, בספרו של הסופר הגרמני דניאל קלמן "מודדים את העולם", שיצא בעברית בשנת 2009.