ידידיה שלמה רפאל נורצי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
clean up באמצעות AWB
שורה 5: שורה 5:
[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] בשנת 1585. לקראת תחילת [[המאה ה-17]] נבחר לרבה של מנטובה, תפקיד בו החזיק עד מותו.
[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] בשנת 1585. לקראת תחילת [[המאה ה-17]] נבחר לרבה של מנטובה, תפקיד בו החזיק עד מותו.


רבי ידידיה שלמה הקדיש את רוב חייו לפרשנות ביקורתית ומסורה על התנ"ך. הוא לא חסך כל מאמץ כדי למסור את כתביו, שנכתבו בעמל רב, שלמים ככל האפשר, תוך כדי שמירה יסודית על הטקסט המקורי של שפת התנ"ך משום ראה ערך רב בלמידה יסודית לפי ערכה של הדת. הוא ציין את כל הפרושים הניתנים (תלמודיים מקראים או מדרשים) על ידי ברור יסודי ולימוד מעמיק לשמירת ערכו של התנ"ך והדת היהודית כדי לפרש את המקרא על פי ניקודן ומסורן של תיבות שפת המקרא. ככלל הספר עוסק בהעמדת הנוסח לפי [[המסורה|המסורה]] על ידי הכרעה בין [[עדי נוסח|כתבי יד]] ודפוסים ישנים שונים לשם בחירת הנוסחה הסופית, ובקביעת [[ניקוד|הניקוד]] [[טעמי המקרא|וטעמי המקרא]]. עד היום ספרו שכתב "מנחת שי" העוסק בפרושים אלו הוא מקור השראה ולמידה נכונה של טעמי המקרא.
רבי ידידיה שלמה הקדיש את רוב חייו לפרשנות ביקורתית ומסורה על התנ"ך. הוא לא חסך כל מאמץ כדי למסור את כתביו, שנכתבו בעמל רב, שלמים ככל האפשר, תוך כדי שמירה יסודית על הטקסט המקורי של שפת התנ"ך משום ראה ערך רב בלמידה יסודית לפי ערכה של הדת. הוא ציין את כל הפרושים הניתנים (תלמודיים מקראים או מדרשים) על ידי ברור יסודי ולימוד מעמיק לשמירת ערכו של התנ"ך והדת היהודית כדי לפרש את המקרא על פי ניקודן ומסורן של תיבות שפת המקרא. ככלל הספר עוסק בהעמדת הנוסח לפי [[המסורה]] על ידי הכרעה בין [[עדי נוסח|כתבי יד]] ודפוסים ישנים שונים לשם בחירת הנוסחה הסופית, ובקביעת [[ניקוד|הניקוד]] [[טעמי המקרא|וטעמי המקרא]]. עד היום ספרו שכתב "מנחת שי" העוסק בפרושים אלו הוא מקור השראה ולמידה נכונה של טעמי המקרא.


כדי לאסוף את כל כתבי היד שנצרכו לו כדי לפרש את המקרא, ובמיוחד למציאת כתביו ותורתו של רבי מאיר בן טודרוס אבולעפיה [[מאיר הלוי אבולעפיה]] אשר כתב פרושים בנושא זה, רבי ידידיה שלמה יצא למסעות ממושכים והתגורר במשך זמן רב בחו"ל. בשנת 1626 יצא לאור ספרו הראשון "גודר פרץ" (שלימים נקרא "[[מנחת שי]]" ראשי התיבות של שמו: ש-שלמה י-ידידיה) העוסק בפרושים מקראיים של חמשת חומשי תורה.
כדי לאסוף את כל כתבי היד שנצרכו לו כדי לפרש את המקרא, ובמיוחד למציאת כתביו ותורתו של רבי מאיר בן טודרוס אבולעפיה [[מאיר הלוי אבולעפיה]] אשר כתב פרושים בנושא זה, רבי ידידיה שלמה יצא למסעות ממושכים והתגורר במשך זמן רב בחו"ל. בשנת 1626 יצא לאור ספרו הראשון "גודר פרץ" (שלימים נקרא "[[מנחת שי]]" ראשי התיבות של שמו: ש-שלמה י-ידידיה) העוסק בפרושים מקראיים של חמשת חומשי תורה.


הספר מנחת ש"י מחולק לשני כרכים. הראשון עוסק ב[[חמישה חומשי תורה]] וב[[חמש מגילות]], והשני עוסק בכתובים ונביאים, עם חיבורים קטנים בסוף: מאמר המאריך [-מתג], כללי [[בג"ד כפ"ת]] (שש האותיות העבריות שיכולות לקבל דגש קל) וקמץ חטוף.
הספר מנחת ש"י מחולק לשני כרכים. הראשון עוסק ב[[חמישה חומשי תורה]] וב[[חמש מגילות]], והשני עוסק בכתובים ונביאים, עם חיבורים קטנים בסוף: מאמר המאריך [-מתג], כללי [[בג"ד כפ"ת]] (שש האותיות העבריות שיכולות לקבל דגש קל) וקמץ חטוף.


הספר יצא לאור בפעם הראשונה, אחרי יותר ממאה שנה ממותו של רבי ידידיה שלמה, על ידי [[רפאל חיים באזילה]] ממנטובה בשנת [[ה'תק"ב]] ([[1741]]).
הספר יצא לאור בפעם הראשונה, אחרי יותר ממאה שנה ממותו של רבי ידידיה שלמה, על ידי [[רפאל חיים באזילה]] ממנטובה בשנת [[ה'תק"ב]] ([[1741]]).
שורה 20: שורה 20:
* {{אנצ יהודית|מחבר=[[ג'וזף ג'ייקובס]] {{אנ|Joseph Jacobs}}, [[יצחק ברוידה]]|קישור=http://jewishencyclopedia.com/articles/11597-norzi#1073|שם=ידידיה שלמה בן אברהם נורצי}}
* {{אנצ יהודית|מחבר=[[ג'וזף ג'ייקובס]] {{אנ|Joseph Jacobs}}, [[יצחק ברוידה]]|קישור=http://jewishencyclopedia.com/articles/11597-norzi#1073|שם=ידידיה שלמה בן אברהם נורצי}}
* {{אנצ דעת|1919|ידידיה שלמה רפאל מנורצי}}
* {{אנצ דעת|1919|ידידיה שלמה רפאל מנורצי}}
* {{HebrewBooks|ידידיה שלמה רפאל מנורצי|מנחת שי|19706|מהדורת מנטובה, תק"ב}}
* {{HebrewBooks|ידידיה שלמה רפאל מנורצי|מנחת שי|19706|מהדורת מנטובה, תק"ב}}


[[קטגוריה:רבנים איטלקים]]
[[קטגוריה:רבנים איטלקים]]

גרסה מ־20:15, 12 באפריל 2017

שער ספר "מנחת שי"

רבי ידידיה שלמה רפאל נוֹרְצִיאיטלקית: Norzi;‏ 1560, מנטובה, איטליה – אחרי 1626) היה רב, פרשן ומדקדק בעיר הולדתו. מפורסם בחיבורו הבלשני העוסק דקדוק השפה העברית, מנחת שי.

חייו ופועלו

הוסמך לרבנות בשנת 1585. לקראת תחילת המאה ה-17 נבחר לרבה של מנטובה, תפקיד בו החזיק עד מותו.

רבי ידידיה שלמה הקדיש את רוב חייו לפרשנות ביקורתית ומסורה על התנ"ך. הוא לא חסך כל מאמץ כדי למסור את כתביו, שנכתבו בעמל רב, שלמים ככל האפשר, תוך כדי שמירה יסודית על הטקסט המקורי של שפת התנ"ך משום ראה ערך רב בלמידה יסודית לפי ערכה של הדת. הוא ציין את כל הפרושים הניתנים (תלמודיים מקראים או מדרשים) על ידי ברור יסודי ולימוד מעמיק לשמירת ערכו של התנ"ך והדת היהודית כדי לפרש את המקרא על פי ניקודן ומסורן של תיבות שפת המקרא. ככלל הספר עוסק בהעמדת הנוסח לפי המסורה על ידי הכרעה בין כתבי יד ודפוסים ישנים שונים לשם בחירת הנוסחה הסופית, ובקביעת הניקוד וטעמי המקרא. עד היום ספרו שכתב "מנחת שי" העוסק בפרושים אלו הוא מקור השראה ולמידה נכונה של טעמי המקרא.

כדי לאסוף את כל כתבי היד שנצרכו לו כדי לפרש את המקרא, ובמיוחד למציאת כתביו ותורתו של רבי מאיר בן טודרוס אבולעפיה מאיר הלוי אבולעפיה אשר כתב פרושים בנושא זה, רבי ידידיה שלמה יצא למסעות ממושכים והתגורר במשך זמן רב בחו"ל. בשנת 1626 יצא לאור ספרו הראשון "גודר פרץ" (שלימים נקרא "מנחת שי" ראשי התיבות של שמו: ש-שלמה י-ידידיה) העוסק בפרושים מקראיים של חמשת חומשי תורה.

הספר מנחת ש"י מחולק לשני כרכים. הראשון עוסק בחמישה חומשי תורה ובחמש מגילות, והשני עוסק בכתובים ונביאים, עם חיבורים קטנים בסוף: מאמר המאריך [-מתג], כללי בג"ד כפ"ת (שש האותיות העבריות שיכולות לקבל דגש קל) וקמץ חטוף.

הספר יצא לאור בפעם הראשונה, אחרי יותר ממאה שנה ממותו של רבי ידידיה שלמה, על ידי רפאל חיים באזילה ממנטובה בשנת ה'תק"ב (1741).

קישורים חיצוניים