23,954
עריכות
מ |
(←ההשערה: תיקונים והבהרות בעקבות הערה של עוזי ו.) |
||
לאחר הוכחת היותו של כל חור שחור "בית-קיבול" לסינגולריות, נותרה פתוחה השאלה אם כל [[סינגולריות]] בהכרח מוקפת באופק אירועים מסביבה, אשר מונע מצופה חיצוני לצפות בה או לחוש בנוכחותה. בהתאם ל"[[משפט האין-שיער]]" התקף לחורים שחורים, כל המידע שצופה חיצוני, מעבר ל[[אופק האירועים]] יכול להבחין בו לגבי החור השחור הוא [[מסה|מסתו]], [[מטען|מטענו]] ו[[תנע זוויתי|התנע הזוויתי]] שלו. לכן, מבחינת צופה חיצוני אין משמעות לקיומה של הסינגולריות.
בתוך אופק אירועים קיים [[מרחב-זמן]] ([[מטריקה]]) מיוחד, שבו זמן ומרחב "משנים תפקיד". כשם שמחוץ לחור השחור "מחר בשעה 12 בצהריים" הוא זמן שכול אחד מאיתנו יגיע אליו תוך מעבר מרחק סופי ממיקומו עתה, כך עבור עצם, שנמצא פנימה לאופק האירועים, הסינגולריות היא מקום שהעצם יגיע אליו תוך זמן סופי.
קיומה של סינגולריות שאיננה מוקפת באופק אירועים, הקרויה גם '''סינגולריות עירומה''', יגרום ל[[פרדוקס]], הנובע מכך ש"המטריקה ההפוכה" תהיה תקפה בכל מקום ביקום.
את הפרדוקס ניתן להדגים בצורה הבאה. נניח שעצם מסוים יגיע לסינגולריות תוך זמן סופי t. מ[[תורת היחסות הכללית]] נובע שהזמן עבורו ייעצר בסינגולריות, ושעונו יראה שם רק זמן t.
ההשערה של פנרוז, לפיה "סינגולריות עירומה" לא תיתכן, מונעת את בעיית חוסר ה[[סיבתיות]], לפחות עבור צופים חיצוניים, מחוץ לאופק האירועים. השערה זו מכונה גם '''השערת הצנזורה הקוסמית החלשה'''. ▼
כעת נניח שעצם אחר מגיע לסינגולריות בזמן מאוחר יותר - T, ועל-כן בסינגולריות שעונו ייעצר על זמן T. יש לשים לב שלא הייתה בעיה כל עוד שני העצמים היו בנקודות מרחב שונות, אבל ברגע בו העצם השני מגיע גם הוא לסינגולריות אז [[מערכת ייחוס|מערכות הייחוס]] שלהם מתלכדות. הפרדוקס נובע מכך שכעת באותה מערכת ייחוס יש שני שעונים המצביעים על זמן אחר.
▲ההשערה של פנרוז, לפיה "סינגולריות עירומה" לא תיתכן, מונעת את
==השערת הצנזורה הקוסמית החזקה==
|
עריכות